שיתוף - לביקורת זה לא ריקודים בחתונה חרדית בלי...

[mic003]

זה קטע נחמד, ויש לציין שאף אותנטי למדי,
אבל מפריע לי שאין שימת לב להגשה הספרותית שלו.
אומנם יש כאן מחשבה באיסוף החומר, ניכר שישבת וחשבת מה באמת יש בחתונה חרדית והבאת קטעים משעשעים,
אבל זה לא מספיק, לפחות לא בעיניי, לקהילה ספרותית שגאוותה על יכולות הכתיבה שלה.

אם יורשה לי לאתגר אותך ולדחוף לשיפור ספרותי,
הייתי מציעה לך לכתוב את הקטע הזה בתור קטע כתיבה ספרותי, סצנה מתוך חתונה,
שבה תשלב את כל הרשימה הזאת בתור מחזה סאטירי.
לא כרשימת מכולת, אלא כקטע משעשע וכתוב היטב של אנקדוטות מצחיקות.

וכמובן, אל תשכח להכניס את ה"עוד יותר טוב ועוד יותר" שגורם לרוקדים להתרוצץ באקסטזה סביב האולם.

מאז שאני בתלמוד תורה, יש לי חשש מעימות עם מנהלים. אבל במקרה הזה, נראה לי שזה יהיה מעניין, וייתכן שיהיה בזה אפילו ערך עבור אלו שאוהבים דיונים על אודות כתיבה וכותבים, אז אני לוקח את הסיכון.
אני מודה שיש כאן מן האפליה, שכן - המנהל בתלמוד התורה מפחיד אותי (עדיין, אחרי אלפי שנים) קצת יותר, ואני מוכרח לציין שהעובדה שלמנהלת הקהילה אין את הכלי הנורא הנקרא ׳הזמנת הורים׳ - מקלה על העניין (אם כי - תמיד יש את החשש מפני הכלי הנקרא: ׳הודעתך בנושא... נמחקה עקב היותה מאופיינת בכסילות ובחוסר הבנת הנקרא׳).
אחרי ההקדמה הנדרשת: אני מתקשה למצוא מהי ההגדרה של כתיבה מקצועית, במובן של כתיבה שמעודדת הומור. להשקפתי, אם זה כתוב, אם יש שם חיבור טוב בין מילים שונות, וזה משיג את המטרה - הרי שזוהי כתיבה מקצועית. אמנם לא כתיבה של דרמה או של אימה, אבל בהחלט - כתיבה של הומור קליל ולא מחייב.
לדעתי, ההערה כאן היא לא על הכתיבה אלא על הסוגה. כלומר: ההערה למעשה שוללת את ההכללה של קטעים הומוריסטיים קלילים מן הסוג המכונה ׳מם׳ בכלל ׳כתיבה׳. שכן, אם הייתה הסכמה שקטעים מן הסוג המדובר הם קטעי ׳כתיבה׳ - הרי שלדעתי, הכול היו מודים שהקטע שבראש האשכול עונה לכל הדרישות, ואף מתעלה עליהם, ועל כן - ביחס לסוגה, הרי שזו תהיה ׳כתיבה מקצועית׳ (לא ניכנס כאן לפולמוס על אודות המושג ׳מקצועי׳. רק אומר, שהרבה יותר קל למצוא עבודה מכניסה בכתיבת קטעים מעין אלו, מאשר בכתיבת קטעי פרוזה מייגעים שמצליחים לבדר רק את שופטי בג״ץ ביום סגרירי. או שאצלם כל יום הוא סגרירי, השערה שאינה מופרכת בהתחשב בהבעות שעל פרצופיהם המלומדים. צריך עיון).
וכאן השאלה היא - למה שזו לא תיחשב כתיבה?! הרי הכישרון הנדרש לשם כך, הוא ללא ספק - כישרון כתיבה. המשחק בין המילים הוא שיוצר את האווירה הקלילה ואת הבידור, החיבור והסדר בין המשפטים הוא שיכריע אם הקטע יהיה מוצלח או שהוא יישמע באמת כמו דקלום או רשימת מכולת. נכון שצריך גם חוש הומור בריא, אבל כתיבה היא תמיד המשקף של אישיות הכותב, כך שאין פגם בזה.
בקיצור: אני פותח כאן דיון על הנחות יסוד, ואני אשמח לסבול את התגובות השונות מכל צדדי המתרס, במיוחד אם הן יאשימו אותי בבורות - כמקובל בין כותבים מתנשאים כבר מאות בשנים. אני מודיע מראש, כצעד של הגנה עצמית, שזה מצחיק אותי נורא, ואני עלול לכתוב קטע הומור בנושא, באווירת קטעי הפרוזה אותם השמצתי לעיל.

 

[מ. י. פרצמן]

מאז שאני בתלמוד תורה, יש לי חשש מעימות עם מנהלים. אבל במקרה הזה, נראה לי שזה יהיה מעניין, וייתכן שיהיה בזה אפילו ערך עבור אלו שאוהבים דיונים על אודות כתיבה וכותבים, אז אני לוקח את הסיכון.
אני מודה שיש כאן מן האפליה, שכן - המנהל בתלמוד התורה מפחיד אותי (עדיין, אחרי אלפי שנים) קצת יותר, ואני מוכרח לציין שהעובדה שלמנהלת הקהילה אין את הכלי הנורא הנקרא ׳הזמנת הורים׳ - מקלה על העניין (אם כי - תמיד יש את החשש מפני הכלי הנקרא: ׳הודעתך בנושא... נמחקה עקב היותה מאופיינת בכסילות ובחוסר הבנת הנקרא׳).
אחרי ההקדמה הנדרשת: אני מתקשה למצוא מהי ההגדרה של כתיבה מקצועית, במובן של כתיבה שמעודדת הומור. להשקפתי, אם זה כתוב, אם יש שם חיבור טוב בין מילים שונות, וזה משיג את המטרה - הרי שזוהי כתיבה מקצועית. אמנם לא כתיבה של דרמה או של אימה, אבל בהחלט - כתיבה של הומור קליל ולא מחייב.
לדעתי, ההערה כאן היא לא על הכתיבה אלא על הסוגה. כלומר: ההערה למעשה שוללת את ההכללה של קטעים הומוריסטיים קלילים מן הסוג המכונה ׳מם׳ בכלל ׳כתיבה׳. שכן, אם הייתה הסכמה שקטעים מן הסוג המדובר הם קטעי ׳כתיבה׳ - הרי שלדעתי, הכול היו מודים שהקטע שבראש האשכול עונה לכל הדרישות, ואף מתעלה עליהם, ועל כן - ביחס לסוגה, הרי שזו תהיה ׳כתיבה מקצועית׳ (לא ניכנס כאן לפולמוס על אודות המושג ׳מקצועי׳. רק אומר, שהרבה יותר קל למצוא עבודה מכניסה בכתיבת קטעים מעין אלו, מאשר בכתיבת קטעי פרוזה מייגעים שמצליחים לבדר רק את שופטי בג״ץ ביום סגרירי. או שאצלם כל יום הוא סגרירי, השערה שאינה מופרכת בהתחשב בהבעות שעל פרצופיהם המלומדים. צריך עיון).
וכאן השאלה היא - למה שזו לא תיחשב כתיבה?! הרי הכישרון הנדרש לשם כך, הוא ללא ספק - כישרון כתיבה. המשחק בין המילים הוא שיוצר את האווירה הקלילה ואת הבידור, החיבור והסדר בין המשפטים הוא שיכריע אם הקטע יהיה מוצלח או שהוא יישמע באמת כמו דקלום או רשימת מכולת. נכון שצריך גם חוש הומור בריא, אבל כתיבה היא תמיד המשקף של אישיות הכותב, כך שאין פגם בזה.
בקיצור: אני פותח כאן דיון על הנחות יסוד, ואני אשמח לסבול את התגובות השונות מכל צדדי המתרס, במיוחד אם הן יאשימו אותי בבורות - כמקובל בין כותבים מתנשאים כבר מאות בשנים. אני מודיע מראש, כצעד של הגנה עצמית, שזה מצחיק אותי נורא, ואני עלול לכתוב קטע הומור בנושא, באווירת קטעי הפרוזה אותם השמצתי לעיל.

כתיבה מקצועית היא לא נתון של יש או אין. כתיבה מקצועית היא סקאלה.
אם הקטע כתוב, המילים מתאימות אחת לשנייה והוא משיג את מטרת הצחוק אליה הוא שאף, זה לא אומר שהקטע "מקצועי" או "לא מקצועי". זה אומר שהקטע מקצועי ברמה כלשהי, אבל יש עוד אינספור שלבי מקצועיות שהוא יכול לשאוף אליהם.
אני מאמינה שהסופר ניחן בכשרון שיכול לתת לו לכתוב קטע שיימצא בשלב גבוה יותר בסולם המקצועיות. על כן ביקשתי לאתגר אותו בכך שיעלה את רמת המקצועיות של הקטע. בעיניי, הקטע הזה נמצא בתחתית הסקאלה, ויש לו עוד הרבה לאן לשאוף.
לא טוב לי שהוא יהיה רק "כתוב" והמילים יתאימו אחת לשנייה. לא לכן התכנסנו כאן היום.
אנחנו כאן בקהילה כדי לשאוף להתקדם ולהתמקצע, ובעיניי - הקטע הזה חוטא למטרה הזו. הוא לא מקדם וממקצע, הוא בינוני.
אם לא הייתי מאמינה בסופר - לא הייתי טורחת להשחיז את מקלדתי לריק. להפך: מכיוון שאני מאמינה שהסופר בורך במתנת כתיבה שיכולה להביא אותו רחוק - אני משנסת מותניי וגוערת: תן לנו טוב יותר.

 

[ניהול קהילת כתיבה]

אם יש שם חיבור טוב בין מילים שונות

לחיבור נכון של מילים לכדי יצירת משפט, יש שם:
תחביר.

לתחביר יש כללים.
לא כללי אקדמיה ארכאיים ומתישים - אלא כללים הגיוניים, מסודרים ומתבקשים המוכיחים את עצמם בכל משפט מחדש.

משפטים עם תחביר שגוי, הם לא זורמים וקלילים יותר - להיפך: הם מסורבלים וקשים לקריאה.

לאחר שיפור והתמקצעות בתחביר נכון, קטעי ההומור והממים רק ישתבחו בזרימה ובקלילות שלהם.


ואם תשאלו: מה אכפת לי? הרי הקטע משיג את מטרתו, להצחיק!
אשיב במשל, מוקצן, אך לשבר את האוזן:

אם אדם ייכנס למסעדה עם פתק שעליו כתוב "אני. אכשיו. לאכול" - סביר להניח שהוא אכן יקבל אוכל. נמצא שהקטע הכתוב שלו השיג את מטרתו, הלא כן?
אבל שלא יצפה לקבל על הפתק הזה את פרס הספרות לשנת תרע"ב. או תשב"ע.
ואם יש סביבו כמה אנשים שאכפת להם ממנו, הם לא רק יחמיאו לו על זה שהצליח להשיג אוכל, אלא ילמדו אותו איך נכון יותר להתבטא. כל שכן במקרה שזו המטרה לשמה הם התכנסו.

ולא, אין בעיה עם הסוגה. כמה מהקטעים המובילים בפורום במשך שנים היו בסוגה כזו.
יש רצון ובקשה להשקיע יותר בשיפור והשבחה בתוך הסוגה הזו עצמה, במקרה שהקטע מתפרסם בקהילת "כתיבה" (הרבה לפני "מקצועית").

 

[אוראל סולטן]

אבל אל תצפה לקבל על הפתק הזה את פרס הספרות לשנת תרע"ב. או תשב"ע.

ענק .

ומה עם כל ה'שורעס' של ה'קווים לדמותם' שמופיעים כאן מידי פעם (כמו ש @לוטם עשתה לא מזמן עם 'הפחדנים'...), האם זה כשר לפי דעת 'המשגיחים בע"מ' (לא ב'עדות מזרח', אלא ב'בית עריכה מתקדם'...)? ומה ההבדל בין מילתא למילתא?

 

[ניהול קהילת כתיבה]

כמו ש @לוטם עשתה לא מזמן עם 'הפחדנים'...

קטע מצוין, מה הבעיה?

אין בעיה עם הסוגה. כמה מהקטעים המובילים בפורום במשך שנים היו בסוגה כזו.

 

[שועל ספרות.]

כתיבה מקצועית היא לא נתון של יש או אין. כתיבה מקצועית היא סקאלה.
אם הקטע כתוב, המילים מתאימות אחת לשנייה והוא משיג את מטרת הצחוק אליה הוא שאף, זה לא אומר שהקטע "מקצועי" או "לא מקצועי". זה אומר שהקטע מקצועי ברמה כלשהי, אבל יש עוד אינספור שלבי מקצועיות שהוא יכול לשאוף אליהם.
אני מאמינה שהסופר ניחן בכשרון שיכול לתת לו לכתוב קטע שיימצא בשלב גבוה יותר בסולם המקצועיות. על כן ביקשתי לאתגר אותו בכף שיעלה את רמת המקצועיות של הקטע. בעיניי, הקטע הזה נמצא בתחתית הסקאלה, ויש לו עוד הרבה לאן לשאוף.
לא טוב לי שהוא יהיה רק "כתוב" והמילים יתאימו אחת לשנייה. לא לכן התכנסנו כאן היום.
אנחנו כאן בקהילה כדי לשאוף להתקדם ולהתמקצע, ובעיניי - הקטע הזה חוטא למטרה הזו. הוא לא מקדם וממקצע, הוא בינוני.
אם לא הייתי מאמינה בסופר - לא הייתי טורחת להשחיז את מקלדתי לריק. להפך: מכיוון שאני מאמינה שהסופר בורך במתנת כתיבה שיכולה להביא אותו רחוק - אני משנסת מותניי וגוערת: תן לנו טוב יותר.

כפי שכתבתי, אשתדל לעתיד להביא קטעים מקצועיים יותר.
כמם הוא לדעתי יפה מאוד, ואף הוכח שהציבור חושב כך, אך זו לא קהילת ממים...
תודה על המחמאות והאמון!

 

[מ. י. פרצמן]

אני רק רוצה לחדד נקודה נוספת.
מפריעה לי התופעה ש @מ"ם התריע לגביה לפני שנים ארוכות,
לא רק באשכול הזה אלא באופן כללי באתר:
העובדה ששלושים נערי עשרה מחוצ'קנים עושים לייק לאשכול וצורחים "דיייי איזה יופיייי אהבתי"
לא הופכת קטע להיות ראוי להתמודדות על פרס נובל.
לייקים הם לא מדד לאיכות של קטע, ו"אהבתי" זה לא ציון ראוי לשבח.
העובדה שהקהל אהב את הקטע היא מצוינת, היא מעודדת, היא חשובה ביותר,
אבל זה לא הופך קטע להיות טוב.
כשאני מעצבת אתר, לא עוזר לי שחמש אחייניות מקפצות באושר די די אמאלה איזה עיצוב יפה.
אם לא שמתי כפתור הנעה לפעולה במקום הנכון, אם אין תפריט ברור ומונגש היטב, אם אין תמהיל ברור ומסר אחיד - עיצבתי אתר גרוע. גם אם הקהל טוען שהוא מעוצב אין סוף הדרך חבל על הזמן, ואפילו אם יש בו הרבה מרכיבים מקצועיים טובים.

 

[mic003]

לחיבור נכון של מילים לכדי יצירת משפט, יש שם:
תחביר.

לתחביר יש כללים.
לא כללי אקדמיה ארכאיים ומתישים - אלא כללים הגיוניים, מסודרים ומתבקשים המוכיחים את עצמם בכל משפט מחדש.

משפטים עם תחביר שגוי, הם לא זורמים וקלילים יותר - להיפך: הם מסורבלים וקשים לקריאה.
לאחר שיפור והתמקצעות בתחביר נכון, קטעי ההומור והממים רק ישתבחו בזרימה ובקלילות שלהם.


ואם תשאלו: מה אכפת לי? הרי הקטע משיג את מטרתו, להצחיק!
אשיב במשל, מוקצן, אך לשבר את האוזן:

אם אדם ייכנס למסעדה עם פתק שעליו כתוב "אני. אכשיו. לאכול" - סביר להניח שהוא אכן יקבל אוכל. נמצא שהקטע הכתוב שלו השיג את מטרתו, הלא כן?
אבל שלא יצפה לקבל על הפתק הזה את פרס הספרות לשנת תרע"ב. או תשב"ע.
ואם יש סביבו כמה אנשים שאכפת להם ממנו, הם לא רק יחמיאו לו על זה שהצליח להשיג אוכל, אלא ילמדו אותו איך נכון יותר להתבטא. כל שכן במקרה שזו המטרה לשמה הם התכנסו.

ולא, אין בעיה עם הסוגה. כמה מהקטעים המובילים בפורום במשך שנים היו בסוגה כזו.
יש רצון ובקשה להשקיע יותר בשיפור והשבחה בתוך הסוגה הזו עצמה, במקרה שהקטע מתפרסם בקהילת "כתיבה" (הרבה לפני "מקצועית").

אני לא אוהב את המילה תחביר. היא מזכירה לי את שיעורי הלשון בתלמוד תורה, והיה שם מורה ששנאתי. אחד שכנראה היה רגיל לשוחח עם אשתו בשעות הערב על ניקוד ועל דקדוק. הוא היה יציר אופל שפשוט נהנה מזה! עד כדי כך!
בכל אופן, הגבתי מלכתחילה - כי חשבתי שהתחביר די סבבה. לעניות דעתי הבלתי מלומדת, כתיבה מקצועית מתאפיינת בבחירת מילים מדויקות, תחביר נכון (הנה, השתמשתי במילה. המורה קלמן, אתה מרוצה?! בררררר....), והבעה מדויקת של כוונת הכותב. בקטע האמור, לדעתי, לא היה פגם בשלושת הנתונים האלו, בוודאי לא פגם כזה ששולל את המקצועיות של הקטע.
בכל אופן, כשעברתי על הקטע וניסיתי לבחון אותו במשקפיים של המורה קלמן, הרי שהחיסרון שמצאתי בו - הוא היותו בלתי מפוסק. לדעתי, אם היו סימני פיסוק לאורך הקטע, זה לא היה פוגם בהנאה, והוא היה משתדרג. אם זו הכוונה בביקורת - אני מבין את זה (בכל זאת, יש גבול למלחמות שאני מוכן לנהל עבור קטע שלא אני כתבתי). לתומי הייתי סבור שהביקורת מופנה כלפי תופעות אחרות שאפיינו את הקטע האמור, ולכן נאלצתי להוציא עליכם את כל התסכולים שלי, לרבות טראומות מימי התלמוד תורה.
נ.ב. אני עדיין מנסה להבין, איך עימות בעצימות נמוכה מול מנהלת אחת, הגיע לכדי מתקפה משולבת של שני מנהלים מצויידים בנשק יום הדין - התחביר.
נ.ב 2. אני מקווה שהכינוי ׳ניהול קהילת כתיבה׳, הוא לא כינויו הסודי והבלתי ידוע של המורה קלמן מתלמוד התורה ׳שמן ששון׳ באחוזת מנשה. אם כן, אני נכנע מראש. אני אמנם טוב בהתשה, אבל אין לי כוחות על.
נ.ב 3. עכשיו ברצינות: אני יודע מהו תחביר. במקצועי, אני מוסר שיעורי העשרה עמוקים בגמרא - על פי תכנית שמבוססת במידה רבה על התחביר התלמודי, שאינו שונה כל כך מהתחביר המוכר והידוע של לשון הקודש, או של העברית המודרנית. הקטע פשוט לא נראה לי כל כך נורא, מלבד הפיסוק - שכבר הזכרתי לעיל.

 

[ניהול קהילת כתיבה]

אם כבר חזרנו לבית הספר, הנה שיעורי בית.

כבודו כותב לא רע בכלל מבחינה תחבירית.
האם תוכל לשפר תחבירית את שני המשפטים הבאים? אין צורך בסימני פיסוק דווקא, אבל אם הם יעזרו לך - בבקשה.

1.

הילד שמקפיד לעבור את כל המעגלים ולהרוס את הקצב למען הסר ספק שיהיה איזשהו מעגל שישרוד.

2.

הבחור שבכל פעם שנכנס אדם מעל גיל ארבעים ושמונה/בעל זקן מלבין רץ בהיסטריה לתזמורת לעבור ל'ימים' בדחיפות.

אם תסיים מוקדם תוכל לצאת חמש דקות לפני הצלצול.

 

[אוראל סולטן]

אני מקווה שהכינוי ׳ניהול קהילת כתיבה׳, הוא לא כינויו הסודי והבלתי ידוע של המורה קלמן מתלמוד התורה ׳שמן ששון׳ באחוזת מנשה. אם כן, אני נכנע מראש. אני אמנם טוב בהתשה, אבל אין לי כוחות על.

המורה קלמן היה כותב קומיקסים?

(שהרי ידוע מפי @וי שלוק ש @ניהול קהילת כתיבה הוא @מ"ם , ו @מ"ם הלא הוא מ. הרשקוביץ כותב הקומיקסים הנודע...).

 

[ניהול קהילת כתיבה]

אם וי שלוק אמר - ספרא יודע

 

[mic003]

כבודו כותב לא רע בכלל מבחינה תחבירית.
האם תוכל לשפר תחבירית את שני המשפטים הבאים? אין צורך בסימני פיסוק דווקא, אבל אם הם יעזרו לך - בבקשה.

טוב, עכשיו כשאתה מציג את זה ככה - קשה להתעלם, ואני לא אוהב להתעקש לחינם, אפילו כשאני צודק - וקל וחומר כשטעיתי.
איכשהו, כאשר קראתי את הקטע בפעמים הראשונות, הוא נראה היה לי טוב יותר. ייתכן והסיבה היא האופי הקומי, שלא מעודד בחינה מעמיקה של המילים. הסדר היה נראה לי סבבה, פחות או יותר, וכשחזרתי לבחון את הקטע - לא התעמקתי בכל הדוגמאות, אלא בכמה אקראיות מתוכן - שצפו לי באופן קבוע מול העיניים (כנראה מדובר בשורות הקצרות יותר, או אלו שהמילים שבהן פחות ארוכות - אני צריך לחקור את העניין הזה בהזדמנות). עכשיו, כצפוי, אני גם מוצא שם שגיאת כתיב (׳מוחה׳ - במקום ׳מוחא׳), למרות שלא הייתי שופט על זה את הקטע - בהנחה וזה היה החיסרון היחיד.
עם זאת, אני חוזר ואומר, שמההודעה הראשונה עליה הגבתי, לא הבנתי שהביקורת היא על התחביר. נדמה היה לי שהביקורת היא על עצם השימוש במשפטים קצרים קומיים, ועל כך כתבתי מה שכתבתי. אני שמח שבסופו של דבר - יש הסכמה שגם קטעי הומור קצרים עשויים להיות כתיבה מקצועית ואיכותית, ואני בטוח שכולכם תשמחו לדעת שאיני מכשיר שגיאות תחביריות ולשוניות, למרות שכנראה הרושם שהבנתם מהודעותיי הקודמות היה אחר.
בקיצור: חזל״ש, אא״כ תרצו להכפיש את חוסר הדיוק שלי ולשמוח לאידי, ואז אני מבטיח להפנות את הלחי השנייה - ואחר כך להשיב מלחמה שערה (איך כותבים את זה, זה בכלל ש׳ שמאלית או ימנית?! בקיצור: זה סימן טוב שהגיעה השעה לישון, או כדברי המורה קלמן: לחטוף תנומה).

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני קצת מזיע כשאני קורא את הדיון
כי אני ממש מתעב דיוני סוגה
אם מישהו כותב בסוגה כזאת או אחרת, לא מן הנמנע שמישהו יבוא ויעיר לו על הסוגה הכבדה מדי, קלילה מדי, זורמת מדי, לירית מדי, נוגה מדי, קלילה מדי, משלב גבוה, נמוך, וכו'
אם זה כיף לכם לתקוע את עצמכם בתוך סוגה מסויימת, ולהכריז עליה ורק עליה כי היא הכי טובה, וכל האחרות לא שוות כלום, סבבה. (זה לא בדיוק מה שאתם עושים - הקצנתי קצת)
האבסורד הוא שאיזה נער או סתם איש נטול כישרון, כותב כאן סיפור בהמשכים בן 30 פרקים - אבל באמת גרוע, צפוי, משעמם, מטופש ולא מוסיף כלום לאף אחד שקורא אותו - והסיפור הזה לגיטימי במערכת.
והסיבה היחידה שהוא לגיטימי, זה כי הוא משעמם ויושב על סוגה כלשהי שנראית לאנשים - נורמלית.
אבל טור שיוצא קצת מהשבלונה חוטף עגבניות (אתה מסוגל ליותר..)

באופן אישי קצת פחות אהבתי את התיאורים של השמן והרזה, ובכללי תיאורים חיצוניים לא מחמיאים פחות באים לי בטוב.
אבל בגדול זה היה תיאור די טוב של הנוף היום יומי שלי, והוא הועבר באופן שהבנתי אותו, והזדהתי איתו, לכן שמתי שכוייח ירוק למטה.

 

[ניהול קהילת כתיבה]

קצת פחות אהבתי את התיאורים של השמן והרזה, ובכללי תיאורים חיצוניים לא מחמיאים פחות באים לי בטוב.

אכן, עוד נקודה חשובה לביקורת שהציקה גם לי ומעיבה מעט על כל הקטע.

תודה על ההערה, נשמח לראותך שוב.

 

[שועל ספרות.]

באופן אישי קצת פחות אהבתי את התיאורים של השמן והרזה, ובכללי תיאורים חיצוניים לא מחמיאים פחות באים לי בטוב.

הומור עצמי. בעבר הייתי מהרחבים ולא יכולתי לפספס את האנקדוטות הזכורות לי מאז. כמובן שזה לא מצדיק, לא הייתי אמור לכתוב זאת.

אני קצת מזיע כשאני קורא את הדיון
כי אני ממש מתעב דיוני סוגה
אם מישהו כותב בסוגה כזאת או אחרת, לא מן הנמנע שמישהו יבוא ויעיר לו על הסוגה הכבדה מדי, קלילה מדי, זורמת מדי, לירית מדי, נוגה מדי, קלילה מדי, משלב גבוה, נמוך, וכו'
אם זה כיף לכם לתקוע את עצמכם בתוך סוגה מסויימת, ולהכריז עליה ורק עליה כי היא הכי טובה, וכל האחרות לא שוות כלום, סבבה. (זה לא בדיוק מה שאתם עושים - הקצנתי קצת)
האבסורד הוא שאיזה נער או סתם איש נטול כישרון, כותב כאן סיפור בהמשכים בן 30 פרקים - אבל באמת גרוע, צפוי, משעמם, מטופש ולא מוסיף כלום לאף אחד שקורא אותו - והסיפור הזה לגיטימי במערכת.
והסיבה היחידה שהוא לגיטימי, זה כי הוא משעמם ויושב על סוגה כלשהי שנראית לאנשים - נורמלית.
אבל טור שיוצא קצת מהשבלונה חוטף עגבניות (אתה מסוגל ליותר..)

כל כך נכון.

אבל בגדול זה היה תיאור די טוב של הנוף היום יומי שלי, והוא הועבר באופן שהבנתי אותו, והזדהתי איתו, לכן שמתי שכוייח ירוק למטה.

תודה!

אבל ממש חבל לי שאנו עדיין מתעסקים בטור הזה שגם אני מבין שהוא בינוני ושנוי במחלוקת. כשמאז עלו עוד שניים יותר טובים לדעתי.

מוזמנים לבקר שם! (תרתי משמע)

שיתוף - לביקורת - תבדקו טוב טוב למי התקשרתם! זה יכול להיות ממש לא נעים!

'אני לא מאמינה על דבורית שווימר הזאת! איזה בלנדר מקל היא מכרה לי! בושה!' חשבה לאה בכעס. 'הוהו איזה שפכטל אני הולכת לשפוך עליה!' היא חייגה. בטעות למספר לפני 'שווימר דבורית'. "הל..." "תתביישי לך!" התפרצה. "מ..?" "מה, את רוצה לשאול? את לא מתביישת? הוא פשוט דפוק!" "מ..." "מה קרה את בטח...

www.prog.co.il

שיתוף - לביקורת - לא בודקים לפני, אל תתלוננו אחרי!

היא נכנסה בהיסוס. "כן, את יכולה לשבת". "תודה". "את שלומית, נכון?" "כן". "קראתי את המייל שלך. אז הבנתי מה שנקרא, בכותרות, את הסיפור שלך. בואי תספרי לי קצת יותר באריכות..." "כן, תודה. תראי, אני לא מאשימה חס וחלילה אף אחד. אני אשמה!" "אוקיי". "אז ככה, כשאני ראיתי אותו לראשונה..." "מתי זה...

www.prog.co.il

 

[מ. י. פרצמן]

אני קצת מזיע כשאני קורא את הדיון
כי אני ממש מתעב דיוני סוגה
אם מישהו כותב בסוגה כזאת או אחרת, לא מן הנמנע שמישהו יבוא ויעיר לו על הסוגה הכבדה מדי, קלילה מדי, זורמת מדי, לירית מדי, נוגה מדי, קלילה מדי, משלב גבוה, נמוך, וכו'
אם זה כיף לכם לתקוע את עצמכם בתוך סוגה מסויימת, ולהכריז עליה ורק עליה כי היא הכי טובה, וכל האחרות לא שוות כלום, סבבה. (זה לא בדיוק מה שאתם עושים - הקצנתי קצת)
האבסורד הוא שאיזה נער או סתם איש נטול כישרון, כותב כאן סיפור בהמשכים בן 30 פרקים - אבל באמת גרוע, צפוי, משעמם, מטופש ולא מוסיף כלום לאף אחד שקורא אותו - והסיפור הזה לגיטימי במערכת.
והסיבה היחידה שהוא לגיטימי, זה כי הוא משעמם ויושב על סוגה כלשהי שנראית לאנשים - נורמלית.
אבל טור שיוצא קצת מהשבלונה חוטף עגבניות (אתה מסוגל ליותר..)

באופן אישי קצת פחות אהבתי את התיאורים של השמן והרזה, ובכללי תיאורים חיצוניים לא מחמיאים פחות באים לי בטוב.
אבל בגדול זה היה תיאור די טוב של הנוף היום יומי שלי, והוא הועבר באופן שהבנתי אותו, והזדהתי איתו, לכן שמתי שכוייח ירוק למטה.

לא סקלתי את הסוגה. אם תקרא שוב את הערתי תראה שלהפך, צידדתי בה. ביקרתי את האופן בו היא נכתבה: בוסרית, חסרת עיבוד וחסרת תכנון. רשימת מכולת סאטירית היא אומנם רשימת מכולת מסוגת סאטירה, אבל היא עדיין רשימה שכל ילד יכול לכתוב.
חברים: תכתבו, תכתבו בכל סוגה שתעלה בדעתכם. אבל תחשבו מראש איך תכתבו, נסו לתכנן איך הקטע ייראה, מה יהיה מיוחד בו, מה יהיה הסגנון שלו. שזאת תהיה כתיבה ברמה גבוהה, ולא רק רעיון שהוקלד.

הומור עצמי. בעבר הייתי מהרחבים ולא יכולתי לפספס את האנקדוטות הזכורות לי מאז. כמובן שזה לא מצדיק, לא הייתי אמור לכתוב זאת.

כל כך נכון.

תודה!

אבל ממש חבל לי שאנו עדיין מתעסקים בטור הזה שגם אני מבין שהוא בינוני ושנוי במחלוקת. כשמאז עלו עוד שניים יותר טובים לדעתי.

מוזמנים לבקר שם! (תרתי משמע)

שיתוף - לביקורת - תבדקו טוב טוב למי התקשרתם! זה יכול להיות ממש לא נעים!

'אני לא מאמינה על דבורית שווימר הזאת! איזה בלנדר מקל היא מכרה לי! בושה!' חשבה לאה בכעס. 'הוהו איזה שפכטל אני הולכת לשפוך עליה!' היא חייגה. בטעות למספר לפני 'שווימר דבורית'. "הל..." "תתביישי לך!" התפרצה. "מ..?" "מה, את רוצה לשאול? את לא מתביישת? הוא פשוט דפוק!" "מ..." "מה קרה את בטח...

www.prog.co.il

שיתוף - לביקורת - לא בודקים לפני, אל תתלוננו אחרי!

היא נכנסה בהיסוס. "כן, את יכולה לשבת". "תודה". "את שלומית, נכון?" "כן". "קראתי את המייל שלך. אז הבנתי מה שנקרא, בכותרות, את הסיפור שלך. בואי תספרי לי קצת יותר באריכות..." "כן, תודה. תראי, אני לא מאשימה חס וחלילה אף אחד. אני אשמה!" "אוקיי". "אז ככה, כשאני ראיתי אותו לראשונה..." "מתי זה...

www.prog.co.il

מעריכה את היכולת שלך לקבל ביקורת ברוח טובה ולנסות ללמוד ממנה להבא.