פוליטי חדשות פוליטיות מהעולם

התוצאות בצרפת בתרשימים וגרפים לעיונכם
 

קבצים מצורפים

  • ezgif-6-8025c9b941 (1).png
    ezgif-6-8025c9b941 (1).png
    KB 383.7 · צפיות: 37
  • 20240630_165616.jpg
    20240630_165616.jpg
    KB 235.1 · צפיות: 38
  • 20240630_154611.jpg
    20240630_154611.jpg
    KB 205.3 · צפיות: 34
  • 20240630_140210.jpg
    20240630_140210.jpg
    KB 58.5 · צפיות: 41
  • 20240630_140349.jpg
    20240630_140349.jpg
    KB 182.3 · צפיות: 42
  • 20240630_140546.jpg
    20240630_140546.jpg
    KB 110.9 · צפיות: 44
מארק רוטה סיים את כהונתו כראש ממשלה בהולנד. הוא עזב את התפקיד היום אחרי 14 שנים על הספסל.
ראש הממשלה רוטה הולך הביתה.לכהן כיו''ר נאט''ו
בתמונה נראה איך בהולנד הולכים הביתה
 

קבצים מצורפים

  • 20240702_123548.jpg
    20240702_123548.jpg
    KB 45.9 · צפיות: 97
סקר מכון האריס לקראת הסיבוב השני בבחירות בצרפת: מפלגת הימין הקיצוני של מרין לה פן וזורדן ברדלה אינה צפויה לזכות ברוב בפרלמנט (289 מושבים), וככל הנראה תשיג 220-190.
 
צרפת: בצל התחזקות הימין בסבב הראשון לבחירות לפרלמנט הצרפתי, נפתחו הבוקר בצרפת הקלפיות לסבב השני שיכריע את תמונת המנדטים בפרלמנט הצרפתי. הסבב השני נערך בכל אזור בו לא השיג אף מועמד בסבב הראשון רוב של יותר מ50% מהקולות המצביעים, ולפחות 25% מקולות בעלי זכות הבחירה.
 
דרמה בצרפת - המפלגה של לה פן רק במקום השלישי לאחר שנבלמה על ידי ברית של השמאל
 
עמית סגל

הקואליציה לבלימת לה פן הצליחה למנוע ממנה השתלטות על האסיפה הלאומית המחיר - מקרון מאבד שליטה בפרלמנט והשמאל הקיצוני והאנטישמי בחלקו כבש עמדות כוח משמעותיות. תוך יומיים קיבלנו בצרפת ובבריטניה ממשלות בעייתיות מאוד שנשענות חלקית על גורמים אנטי ישראליים. ובעיקר - המרכז בצרפת קורס כמו שתיאר השער הגאוני של האקונומיסט
 
הפתעה בבחירות לפרלמנט בצרפת: מפלגת הימין הקיצוני של לה פן ככל הנראה במקום השלישי בלבד. איחוד מפלגות השמאל עם 215-180 מושבים, מפלגת המרכז של מקרון עם 180-150 מושבים ומפלגתו הימין הקיצוני עם 150-120 מושבים

מדגמי הבחירות בצרפת הסיבוב השני

ערוץ TF1
המפלגה של לה פן: 120-150
איחוד מפלגות השמאל: 180-215
המפלגה של מקרון: 150-180

ערוץ BFM
המפלגה של לה פן: 115-150
איחוד מפלגות השמאל: 175-205
המפלגה של מקרון: 150-175

ערוץ פראנס 2
המפלגה של לה פן: 132-152
איחוד מפלגות השמאל: 172-192
המפלגה של מקרון: 150-170

אסף רוזנצוייג
 
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מגיב לתוצאות הבחירות בצרפת :
"בפריז יש התלהבות, במוסקבה אנשים מאוכזבים, בקייב מרגישים רגועים... זה מספיק כדי להיות מאושרים בוורשה".
 

ויקטור אורבן מעצב מחדש את פני הימין באירופה.​


שמונה ימים לאחר שקיבל לידיו את הנשיאות התורנית של האיחוד האירופי הצליח ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, להוציא לפועל מיזם פוליטי שרבים לפניו ניסו להוציא לפועל אך נכשלו: איחוד של כוחות הימין הריבוני באירופה. יממה לפני תחילת הנשיאות ההונגרית קיים אורבן בוינה אירוע משותף עם ראשי "מפלגת החופש" האוסטרית – שר הפנים לשעבר ויו"ר המפלגה הרברט קיקל, וראש סיעת המפלגה באיחוד האירופי, האראלד וילימסקי, וכן עם רה"מ צ'כיה לשעבר ומנהיג מפלגת ANo, אנדרה באביש.

השלושה הכריזו על הקמה של תנועה פוליטית כלל-אירופית חדשה, "פטריוטים למען אירופה", ופרסמו מניפסט משותף שכלל 14 עקרונות יסוד לשותפות ביניהם. היוזמה להקים תנועה אירופית ימנית חדשה משכה תשומת לב רבה מאחר שמאחוריה עמדו מפלגות שהשתייכו לזרמים פוליטיים שונים בפרלמנט האירופי: מפלגתו של אורבן, "פידס", מפלגת השלטון בהונגריה הייתה עד מרץ 2021 חברה ב-EPP, סיעת מפלגות העם השמרניות, ועזבה את שורותיה לנוכח הכוונה לסלק אותה מהסיעה בשל ההאשמות לפגיעה בשלטון החוק ובערכי האיחוד האירופי נגד ממשלת אורבן.

"מפלגת החופש" האוסטרית הייתה שייכת לסיעת הימין הריבוני, "זהות ודמוקרטיה" (ID) מפלגה זו הפכה לראשונה בתולדותיה, בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי שנערכו בתחילת יוני, למפלגה הגדולה ביותר בבחירות כלל-ארציות. "מפלגת החופש" גם מובילה בסקרים לקראת הבחירות הכלליות באוסטריה, שיתקיימו בסוף ספטמבר הקרוב. מפלגתו של באביש הייתה חברה בסיעת המפלגות הליברליות, שאותה מנהיגה מפלגתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון.

המניפסט המשותף ששלוש המפלגות פרסמו, קבע שאומות אירופה מוצאות את עצמן בצומת היסטורית:

"האיחוד האירופי – שהיה פעם מיזם-חלום ששורשיו בשאיפה לפיוס לאחר החורבן שנגרם בשתי מלחמות עולם ובעשורים של חלוקה – הפנה את עצמו נגד האירופאים ומיישם כעת אינטרסים הנוגדים את רצון האומות, האזורים והקהילות הקטנות שמהווים את ביתנו האירופי. מוסדות שאינם מוכרים בדרך כלל לאזרחים האירופאים ומרוחקים מהם – יחד עם כוחות גלובליסטים חזקים, פקידים לא נבחרים, ארגוני לובי וקבוצות אינטרסים הבזים לקול של הרוב ולדמוקרטיה העממית – מתכננים להחליף את האומות. במה? במדינה אירופית מרכזית. הבחירות לפרלמנט האירופי החדש ביוני היו בעלות משמעות דורית וקיומית. כיום קו הגבול הפוליטי אינו חוצץ בין שמרנים וליברלים או בין ימין ושמאל, אלא בין אלא בין תומכי הריכוזיות הדוגלים במדינת-על אירופית חדשה לבין פטריוטים וריבוניים, שלוחמים לשמר ולחזק את אירופה של האומות אותה אנחנו מעריכים. רק באמצעות הניצחון ושיתוף הפעולה של המפלגות הפטריוטיות והריבוניות מכל רחבי היבשת נוכל לערוב לירושת ילדינו".


לאחר הצהרת כוונות מקדימה זו, מפרט המניפסט את 14 העקרונות עליהם "אירופה של האומות" צריכה להיות מושתתת:

  1. אומות חזקות, גאות ועצמאיות שיהיו חופשיות בהחלטתן לחיות ולשתף פעולה אלו עם אלו.
  2. האומות הללו יהיו מאוחדות במוסדות בעלי לגיטימציה שתהיה מושרשת בהן, יקבלו מנדט מעמי אירופי ויהיו חייבים בדין וחשבון בפני העמים.
  3. אירופה תהיה ריבונית ובלתי מתפשרת בהגנה על האינטרסים שלה, חופשיה מתלות שמונעת – מבפנים ומבחוץ – את מימוש רצונן של הקהילות הלאומיות.
  4. אירופה תהיה מחוייבת לשלום ולדיאלוג ובה בעת מוענה להגן על עצמה מפני כל איום.
  5. אירופה תגן על הזהות, המסורות והמנהגים האירופיים שהם תוצר של המורשת היוונית-רומית והיהודית-נוצרית.
  6. אירופה תעריך את הגיוון הקיים בין אומותיה השונות, את ההיסטוריה שלהן ודרך חייהן ותתנגד לתכתיבים לשנות אותן בהתאם לאופנות מתחלפות.
  7. אירופה תעמוד על כיבוד חירויות אמיתיות, זכויות בסיסיות וכבוד האדם ותתנגד בתקיפות לניסיונות להגביל אותם או להגדיר מחדש את החירויות הללו.
  8. אירופה תהיה תחרותית, יצרנית, יעילה וגאה בהישגים וביכולות האינטלקטואליים, המדעיים והכלכליים שלה בהיותה יבשת של חדשנות, מצויינות וקדמה.
  9. אירופה תהיה נחושה להגן על גבולותיה, לעצור הגירה לא חוקית ולשמר את זהותה התרבותית בהתאם לרצונו של רוב מכריע של האזרחים האירופאים.
  10. אירופה תהיה של אומות המוכנות להגן על עמיהן מפני כל איום הבא מזירות פוליטיות, כלכליות, דתיות ותרבותיות.
  11. אירופה תכבד את המנדט שקיבלה ואת חוקיה ולא תחרוג מסמכויותיה ותחדל מהתקפותיה על הריבונות הלאומית באמצעות סנקציות כלכליות.
  12. תופסק העברת סמכויות ריבוניות נוספות למוסדות האירופאים.
  13. תכובד זכות הוטו של כל האומות.
  14. כל אומה תוכל לקבל באופן חופשי החלטות בתחום מדיניות החוץ.
העקרונות הללו עומדים בסתירה מוחלטת לתוכניות הממסד האירופי וקואליציית המרכז השלטת במוסדות האיחוד האירופי להאיץ את תהליך הפדרליזציה של האיחוד, בעיקר באמצעות העברת הסמכויות הריבוניות מהמדינות החברות למוסדות האיחוד וכן ביטול עקרון קבלת ההחלטות בתחומים שונים, כמו מדיניות החוץ, פה אחד. המניפסט מפרט תוכנית רפורמות מרחיקות לכת, שישנו את פני האיחוד, ינטרלו את המגמות הפרוגרסיביות, הנתפסות כיום כ"ערכי יסוד" של האיחוד ויעצרו את שטף המהגרים – בעיקר ממדינות מוסלמיות, שמאיימת על מחיקת זהותם הדתית והתרבותית של עמי אירופה.

גם העמידה על מימוש האינטרסים הלאומיים אמורה להוות תפנית משמעותית בעמדות האירופיות הנוכחיות, בעיקר בכל הקשור לגישה כלפי רוסיה. שלוש המפלגות המייסדות של "פטריוטים למען אירופה" בעלות קשרים טובים עם הממשל הרוסי ומתנגדות למדיניות העימות עם רוסיה, שאימצו מוסדות האיחוד האירופי וממשלות מובילות בו. ביקורו של אורבן בסוף השבוע האחרון אצל ולדימיר פוטין במוסקבה עורר ביקורת חריפה ביותר באיחוד האירופי, למרות שאורבן הבהיר שהוא קיים את הביקור כרה"מ הונגריה ולא כנשיא התורן של האיחוד האירופי, והנסיעה – לדבריו, נועדה לקדם יוזמת שלום להפסקת המלחמה באוקראינה. לפני נסיעתו למוסקבה פגש אורבן את הנשיא וולודימיר זלנסקי בקייב, כחלק ממאמציו של אורבן לקדם יוזמת שלום משלו.

בשבוע שלאחר פרסום "המניפסט הפטריוטי" בוינה ועם תחילת כהונתה של הונגריה כנשיאה התורנית של האיחוד החלו בזו אחר זו מפלגות ימין ריבוני מרחבי אירופה להצטרף לתנועה החדשה: מפלגת "צ'גה" מפורטוגל, "VOX" הספרדית שעזבה את שורות סיעת "האירופאים השמרנים והרפורמיסטים" בראשה עומדת מפלגת "אחי איטליה" של ג'יורג'יה מלוני, "מפלגת החופש" ההולנדית של חירט וילדרס, "מפלגת העם" הדנית ו"האינטרס הפלמי" מבלגיה עזבו את שורות סיעת הימין הריבוני, "זהות ודמוקרטיה". יום לאחר סיבוב הבחירות השני לפרלמנט הצרפתי הודיעו גם מפלגת "האיחוד הלאומי" הצרפתית ו"ליגה" של מתאו סלביני על הצטרפותן ל"פטריוטים של אירופה" ובכך הוכרז על פירוקה של סיעת "זהות ודמוקרטיה". "פטריוטים למען אירופה", עם 84 צירים בפרלמנט האירופי, הפכה לסיעה השלישית בגודלה בפרלמנט, אחרי סיעת מפלגות העם והסיעה הסוציאליסטית, כשמאחוריהן סיעת "השמרנים והרפורמיסטים" וסיעת המפלגות הליברליות עם 76 צירים.

בראש הסיעה החדשה יעמוד ראש המפלגה הגדולה ביותר בשורותיה – ז'ורדן ברדלה, מנהיג "האיחוד הלאומי" הצרפתי, שמביא עמו 29 צירים. ברדלה נמנע מלהכריז על הצטרפות לסיעה החדשה כל עוד היה בקמפיין בחירות, כדי שלא להעניק ליריביו הפוליטיים תחמושת לפגוע בתדמיתה של מפלגתו. עם היוודע ניצחון השמאל בבחירות לפרלמנט הצרפתי, הוסרו המגבלות האלקטורליות למהלך האיחוד.

מפלגת השלטון הפולנית לשעבר, "חוק וצדק" סירבה להצטרף לסיעה החדשה והיא תישאר בשורות "השמרנים והרפורמיסטים". עבור האולטרה-שמרנים הפולנים הקרבה למוסקבה של רוב המפלגות החברות ב"פטריוטים למען אירופה" מהווה בעיה גדולה מאוד. למרות שהתקיימו מגעים בין ה"פטריוטים" למפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" שסולקה משורות "זהות ודמוקרטיה" לפני הבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי, לא נראה שהמפלגה ו-15 ציריה תצטרף לסיעה החדשה, אלא תנסה להקים סיעת ימין משלה.

עם זאת, עדיין מתנהלים מגעים לצירופן של מפלגות מסלובניה, סלובקיה ופולין לשורות "הפטריוטים". הקמת "הפטריוטים למען אירופה" מהווה מכה קשה לרה"מ איטליה, ג'יורג'יה מלוני, שקיוותה לאחד מאחורי הנהגתה את הימין החדש והימין הריבוני בפרלמנט האירופי. זו מהלומה שנייה שמלוני סופגת לאחר שנשיא צרפת, עמנואל מקרון, בלם את ניסיונותיהם של השמרנים האירופאיים להתקרב למלוני וסיעתה ולהציע לרה"מ איטליה תפקיד בכיר במוסדות האיחוד. מלוני, שקיוותה למינוי כזה, הכשילה את המגעים לצירופה של "פידס" ההונגרית לסיעת "השמרנים והרפורמיסטים", מאחר שאורבן מהווה סדין אדום בעיניהם של מנהיגי קואליציית המרכז באיחוד האירופי.

הקמת "פטריוטים למען אירופה" היא חדשה טובה מאוד לישראל – בשורותיה של הסיעה החדשה ניתן למצוא את ידידיה הטובים ביותר באיחוד האירופי. ישנן עדיין כמה מפלגות ימין ריבוני שישראל הרשמית לא נמצאת עימן בקשר אך פעילותו הנמרצת של שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי, להידוק הקשר עם מפלגות הימין הריבוני באירופה היא ללא ספק הליכה בכיוון הנכון. שיקלי הסיר את החרם הרשמי מעל "האיחוד הלאומי" הצרפתי ומארין לה פן, מעל מפלגת "VOX" הספרדית, נועד עם נציגי "השבדים הדמוקרטים" ומפלגות נוספות והשתתף בכנסים בבריסל, בבודפשט ובמדריד שהניחו את היסודות המעשיים והרעיוניים להקמת תנועת וסיעת "הפטריוטים".

אחד מבכירי "VOX" עדכן את שיקלי לפני ימים ספורים באופן אישי על ההתארגנות וכתב:

"מה שהניע אותנו לקחת את הצעד הזה הוא הצורך לבטא רוב רחב של כוחות שמרניים ופטריוטיים בתוך הפרלמנט האירופי, המייצג את המציאות לאחר הבחירות שהתקיימו ב-9 ביוני. המטרה שלנו תהיה לעבוד על הקבוצה הגדולה הזו, כך שרעיונות החירות, הריבונות של אומות והציביליזציה המערבית יתחזקו וייצגו את מיליוני האירופאים שדורשים מאיתנו אלטרנטיבה למדינות המגבילה והמעייפת של מפלגות העם והסוציאליסטים יחדיו. הקשר שלנו עם סיעת 'האירופאים השמרנים והרפורמיסטים' ועם 'אחי איטליה' הוא בלתי ניתן לערעור ושיתוף הפעולה יישמר."
הבכיר הספרדי התחייב לפעול במסגרת הסיעה החדשה לחיזוק התמיכה בישראל. גם בבלגיה נרשמה בשבוע האחרון התקדמות ביחסה של מפלגת "האינטרס הפלמי" כלפי ישראל והקהילה היהודית המקומית: המפלגה החליטה להציב את חבר הקהילה היהודית, דוד רוזנברג, ברשימתה לבחירות למועצת העיר אנטוורפן, בירת פלנדריה, שייערכו באוקטובר הקרוב. ראשי המפלגה התחייבו להתנגד לכל יוזמה לאסור ברית מילה, לכל חקיקה שתאפשר חרם כלשהו על ישראל, בכלל זה העברת נשק לישראל דרך נמל אנטוורפן, לתמוך בלחימת ישראל בחמאס ובחיזבאללה וכן להתנגד להקמתה של מדינה פלסטינית כל עוד החמאס שולט ברצועת עזה ולהימנע ממהלך הכרה שיתפרש כפרס לטרור הפלסטיני.

קרדיט: מידה

 
נשיא צרפת מקרון קיבל את התפטרות הממשלה הצרפתית בראשות גבריאל אטאל
 
לפחות 90 בני אדם נהרגו בבנגלדש ביום ראשון כשההסלמה בעימותים בין המשטרה למפגינים נגד הממשלה מגיעה לשיאה. התסיסה הגיעה כאשר מנהיגי הסטודנטים הכריזו על קמפיין של אי ציות אזרחי בדרישה מראש הממשלה הסינה להתפטר.

בשל המחאות הנרחבות, הסינה התפטרה היום מתפקידה אחרי 15 שנים בשלטון – ולפי הדיווחים נמלטה במסוק צבאי
 
אריאל כהנא: דיווח מעניין של רויטרס: שגרירת ארה״ב באו״ם לינדה תומס גרינפילד תודיע היום על תמיכת ארצה בהוספת שני מושבים קבועים קבועות למדינות אפריקה במועצת הביטחון. בנוסף היא תציע להוסיף מושב מתחלף למדינות אי קטנות המוגדרות ״מתפתחות״. על מנת לאשר את השינוי נדרש רוב של 2/3 בעצרת האו״ם. הפעם האחרונה שבה השתנה מבנה המועצה הייתה ב- 1965.
 
בעקבות שימוש ראש ממשלת צרפת בסעיף 49.3 המאפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט ולאשר חוק, הכריזה מארין לה פן המחזיקה בכשליש מהמושבים ב'אסיפה הלאומית' - הפרלמנט, על תמיכתה בהצעת אי אמון, גם מפלגות השמאל הודיעו שיתמכו בהצעה.

בתוך דקות מהכרזת לה-פן על הגשת אי אמון - האירו צונח. (יותר מאחוז אחד ביחס לדולר) הסיכוי של הממשלה הצרפתית לשרוד את הצבעת האי אמון הזו - נמוך מאוד.
 
בעקבות שימוש ראש ממשלת צרפת בסעיף 49.3 המאפשר לממשלה לעקוף את הפרלמנט ולאשר חוק, הכריזה מארין לה פן המחזיקה בכשליש מהמושבים ב'אסיפה הלאומית' - הפרלמנט, על תמיכתה בהצעת אי אמון, גם מפלגות השמאל הודיעו שיתמכו בהצעה.

בתוך דקות מהכרזת לה-פן על הגשת אי אמון - האירו צונח. (יותר מאחוז אחד ביחס לדולר) הסיכוי של הממשלה הצרפתית לשרוד את הצבעת האי אמון הזו - נמוך מאוד.
יש רוב למפלגות האופוזציה 364 לעומת 211 לממשלת המיעוט של ברנייה,
מבחינה מספרית מהרגע שלה פן החליטה להפסיק לתמוך מבחוץ גורל הממשלה הצרפתית נחרץ !!
אגב מאז שינוי השיטה בצרפת פעם אחת בלבד נפלה ממשלה בהצעת אי אמון, וברביעי הקרוב זה יקרה פעם נוספת !
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ב"ה

פחדים בתחפושת

הפחדים הגדולים שלנו – אלה עם הכובעים השחורים והכותרות המבהילות,
כבר הבינו שאם הם ייכנסו ככה בדלת הראשית, נברח להם מהחלון.
אז הם התחילו להתחפש.

פתאום זה לא "מה אם יפלו טילים?", אלא,
"מה אם בדיוק ייגמר הטישו כשאני בממ"ד?"
לא "האם המלחמה תימשך?", אלא,
"אם נדחה את הטיול השנתי – מתי נספיק לעשות שקופיות?"

והכי מפחיד:
האם אמא באמת תתעקש לשמור את כל השוקולד ל'שעת חירום'?
(וכולנו יודעים שהשעה הזאת מגיעה ברגע שמישהו משאיר כפכף באמצע המסדרון.)

הפחדים הגדולים התעייפו מלהפחיד בגדול,
אז הם התחילו לפחד בקטן.
בקטנות.
בקטנוניות.

שלא ייגמר החלב.
שלא נתקע במעלית בזמן אזעקה.
שלא נצטרך לשחק טאקי עם דודה רבקה עוד פעם.

ובינתיים, אנחנו עסוקים בלהתמודד עם הדרמות הקטנות,
כשהפחד הגדול יושב בצד, שותה תה,
ואומר:
"מצוין. תמשיכו ככה. אני לא צריך להתאמץ בכלל."

אז הנה,
רשימה ארוכה של פחדים קטנים בזמן גדול
(או: למה במלחמה דווקא הפחד הכי מלחיץ הוא שלא יהיה שוקולד…)

• "תפסיקו לשתות מים! אם תהיה הפסקת מים, מה תשתו??"
• "תשתו הרבה מים, שלא נתייבש מהלחץ!"
• "למה קניתם רק 12 חבילות פסטה? מה יקרה אם ניתקע פה חודשיים??"
• "למה קניתם כל כך הרבה פסטה? איפה אני אמורה לשים אותה?! גם אני צריכה חמצן!"
• "אני שומרת את העוגיות לאזעקות. רק לאזעקות!"
• (אחרי ביס חמישי) "טוב, זאת הייתה אזעקה פנימית. של העצבים."
• "אני לא ישנה. אני דרוכה. מישהו צריך להקשיב לחדשות!"
• (שעה אחרי): "מה? הייתה אזעקה? לא שמעתי, הייתי באמצע משבר לאומי, הקוטג’ נגמר במדפים."
• "אם הבית יהיה מבולגן ונצטרך לרדת למקלט, מה יחשבו עלינו השכנים?"
• "בבקשה, רק תסדרו את הסלון! לא אכפת לי מהטילים – אכפת לי מהבלגן!"
• "מי לקח את המטען של הפלאפון? אני שומרת אותו לזמן חירום!"
• (אחרי דקה): "מה זאת אומרת נשאר לך רק 4%? איך לא שמרת אותו לזמן חירום?!"
• "לא לגעת בשום דבר! אני מתעדת את המזווה, שאם תהיה קטסטרופה, נדע בדיוק מה היה!"
• "אל תשבו קרוב לקיר, אולי הוא יתמוטט."
• "תשב צמוד לקיר, מה אתה באמצע החדר?!"
• "אני שומעת את החדשות רק ברקע."
• (בפועל): "שקט כולם! אני מנסה להבין אם אמרו 'יירוט' או 'יריב'!"
• "תורידו ווליום באזעקה, היא מלחיצה את אבא."
• "תעלה ווליום, שלא נפספס עוד אחת!"
• "שמרתי לכם טונה ובמבה לימי חירום."
• (אחרי חמש דקות): "הילדים כבר גמרו הכול...
טוב, נצא למכולת, אבל רק לדברים חשובים,
טונה, במבה, ושוקו. ולחמניות. וחיתול.

ויש את הפחד הכי מוכר מכל,
שלא נצליח להרדים את הקטנים בזמן.

אנחנו משכיבים אותם בעדינות.
מניחים ראש על הכרית, לוחשים שיר ערש,
מסדרים את הדובי בזווית אסטרטגית,
נושמים נשימה של ניצחון,
ואז: אזעקה.

הכול מתחיל מהתחלה.
להרדים. שיר ערש.
"שכחתי לנשק את הדובי."
ואז שוב אזעקה.
בשלב הזה הילדים כבר שואלים אם יש טקס השכבה בהמשכים.

וההורים?
שומרים על קור רוח,
כי אם נבהל גם מזה, מי יכין את הקפה של הבוקר?

והפחדים הקטנים לא עוצרים שם.
יש להם תחפושות נוספות, מתוחכמות הרבה יותר.
הם יודעים להסתנן פנימה דרך הסדקים של העצבים המרוטים.

למשל:
– שאם לא נשתוק בדיוק עכשיו – יהיה פיצוץ (לא חיצוני).
– שאם מישהו שוב יגיד "מה קרה? הכול בסדר", לא נוכל להבטיח שנשיב תשובה רגועה.
– שאם הילד שוב ישאל "יש משהו טעים?" בדיוק כשנגמר הקפה – אולי נצעק עליו בטעות גם אם הוא רק בן ארבע.

ויש גם את הרגע שבו כולנו יודעים:
אין יותר גבול בין רוגע מתוח לבין מתח רגוע.

אנחנו שוטפים כלים כאילו מדובר בנשק להשמדה רגשית.
מנקים את הבית כאילו מישהו הולך להיכנס לבדוק אם טאטאנו מתחת לספה.

ואז, בין כותרת מבהילה למריחת שוקולד חשאית מהמגירה הסודית,
אנחנו נזכרים:
אה, נכון. הפחדים הגדולים שוב התחפשו.
והקטנים, שוב ניצחו אותם בנקודות.

ובינתיים, הפחד הגדול יושב לו בפינה, שותה תה בשקט,
מסתכל על הפאניקה הקטנה שעושה עבודה מעולה,
ואומר לעצמו:
"אני בכלל לא צריך לעבוד קשה.
הם כבר עושים את זה בשבילי."
הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

תסגור.את.הדלת.
מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
ואמרתם שוב ושוב.
לא פעם.
לא פעמיים
ולא גלידה אחת או שתיים.
אולי סניף שלם יספיק.
אולי אפילו לא.
וכמה כבר אפשר להגיד?
בזמן האחרון היה לי מקרה
שקניתי לעצמי משהו טעים
ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
לא צריך להגזים ולהחביא
פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
באותה פוזה אפילו.
משום מה הוא הוריד במשקל
לא יכול להיות.
הקופסא ריקה.
מישהו אכל את הטעים שלי.
ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
לא יודעת מה חשב ה"גנב"
העצבים זרמו לי בכל הורידים
וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

"את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
- לא איכפת לי זה לא תירוץ!

"זה לא בכוונה"
- החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

"אולי הוא התבייש או פחד ממך"
- לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

"אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
-לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

"אפשר להחזיר!"
- אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

"ואם הוא היה חטוף?"
-

כאן עלתה בי מחשבה
אם הוא היה חטוף?
היית דנה לכף זכות.
למה? כי הוא סובל.
גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
לא.
כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
אז מה עוד נשאר?

כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
"למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
איזה אסון.
כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
תסגור את הדלת.
אל תטפטף.
תנקה אחריך.
שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
מה הבעיה להתחשב??
כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

ואז.
בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
-אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
למה? למה אנחנו לא סוגרים??
יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
גם אם זה פתח קטן!
"לפתח חטאת רובץ"
לפחות תסגרו את הרשת!
תאמינו לי.
מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
ועדיין.
אנחנו לא סוגרים את הדלת.
והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
אבל לא.
יש יותר מזה.
לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
מאז.
כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
בניי.
אהוביי.
בבקשה.
תסגרו את הדלת.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה