דיון כשרות הפנסיות

[זיבורית דידך]

עמודים מג - מח.

אתה רציני ? אני מבין שבין היתר התכוונת לשם ושם לא מצאתי תשובה {אני מדגיש} לשאלה שהצגתי.

 

[אמת מארץ תצמח]

אתה רציני ? אני מבין שבין היתר התכוונת לשם ושם לא מצאתי תשובה {אני מדגיש} לשאלה שהצגתי.

זה מה ששאלת:

אשאל שאלה
שלחת שליח (ונקרא לו, לצורך הענין) ראובן אם כסף שלך לקנות לך מוצרים לפי מה שתיצטרך וזה לא סתם שליח שעושה לך טובה אלא הוא מקבל ממך כסף על הפעילות הזו ואותו שליח מודיע לך מראש בעת עריכת ההסכם ביניכם שכל עשיתו עבורך הוא כפוף להוראות והחלטתו של שמעון וכל פעולתיו הוא רק בצורה ששמעון הורה לו לפי כללים מסוימים שיכולים להתעדכן מעת לעת וכן כל פעולה ופעולה ז בתנאי ששמעון מסכים ומוכן שיעשה זאת
לאחר זמן ראובן קיבל הוראה משמעון לפתוח עסק של חילול שבת עם הכסף שלך
האם תוכל לטעון זה "בע"כ". ולא כל מה שאני יכול למנוע את ראובן מלעשות נחשב שאני עושה ???????
במקרה דנן השליח במקום ראובן זה חברת הפנסיה ושמעון זה המדינה והחוק
ובאמת יש בזה גם טענה כלפי הטענה שהוסיפו בתשובה לעיל תשואה כהלכה
ובנוסף בכשרות שע"י יש מקום גדול יותר להקל על בסיס התנאי מול החברה של בעלות על נכסים המותרים בלבד
אין יכולת לתנאי כזה לתפוס באופן שהחברה מודיעה שהבסיס לכל ההתקשרות הוא בכפוף להוראות החוק

הנה למשל התייחסות
למה הודעה שלי מועילה, אף שברור שמנהלי הפנסיות הן ע"פ חוק והן ע"פ הודעתם הרשמית ימשיכו להשקיע במסלול אסור.

עיי"ש הלאה.
אני לא הולך להעלות לפה מחדש מאמר שלם, שהרב @השקעות R הון העלה כבר.

כמו שאמרתי, יש שאוחזים שזה היתר רק בדיעבד, ולכן ככל שיש תחליף כשר ללא הפסד מרובה, אין לסמוך על זה.
לגבי ההבדלים בין מקיפה ללא, יכול להיות שלדעת כשרות זו או אחרת זה נחשב הפסד מרובה.

 

[זיבורית דידך]

זה מה ששאלת:


הנה למשל התייחסות
למה הודעה שלי מועילה, אף שברור שמנהלי הפנסיות הן ע"פ חוק והן ע"פ הודעתם הרשמית ימשיכו להשקיע במסלול אסור.

צפה בקובץ המצורף 1834343
צפה בקובץ המצורף 1834342

עיי"ש הלאה.
אני לא הולך להעלות לפה מחדש מאמר שלם, שהרב @השקעות R הון העלה כבר.

כמו שאמרתי, יש שאוחזים שזה היתר רק בדיעבד, ולכן ככל שיש תחליף כשר ללא הפסד מרובה, אין לסמוך על זה.
לגבי ההבדלים בין מקיפה ללא, יכול להיות שלדעת כשרות זו או אחרת זה נחשב הפסד מרובה.

במחילה לא הבנתי למה זה טענה על ה 30% ביחס לבע"כ {גם באופן כללי זה לא כ"כ אמור לעזור ל 30%] קראתי את הקטע כבר כמה פעמים
והפסד מרובה תמיד היה והם לא רצו להתיר

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

אשאל שאלה
שלחת שליח (ונקרא לו, לצורך הענין) ראובן אם כסף שלך לקנות לך מוצרים לפי מה שתיצטרך וזה לא סתם שליח שעושה לך טובה אלא הוא מקבל ממך כסף על הפעילות הזו ואותו שליח מודיע לך מראש בעת עריכת ההסכם ביניכם שכל עשיתו עבורך הוא כפוף להוראות והחלטתו של שמעון וכל פעולתיו הוא רק בצורה ששמעון הורה לו לפי כללים מסוימים שיכולים להתעדכן מעת לעת וכן כל פעולה ופעולה ז בתנאי ששמעון מסכים ומוכן שיעשה זאת
לאחר זמן ראובן קיבל הוראה משמעון לפתוח עסק של חילול שבת עם הכסף שלך
האם תוכל לטעון זה "בע"כ". ולא כל מה שאני יכול למנוע את ראובן מלעשות נחשב שאני עושה ???????
במקרה דנן השליח במקום ראובן זה חברת הפנסיה ושמעון זה המדינה והחוק
ובאמת יש בזה גם טענה כלפי הטענה שהוסיפו בתשובה לעיל תשואה כהלכה
ובנוסף בכשרות שע"י יש מקום גדול יותר להקל על בסיס התנאי מול החברה של בעלות על נכסים המותרים בלבד
אין יכולת לתנאי כזה לתפוס באופן שהחברה מודיעה שהבסיס לכל ההתקשרות הוא בכפוף להוראות החוק

הטיעון שלך נכון יחסית להשקעות לא יחסית לעצם פתיחת קרן הפנסיה וההפרשות אליה שנעשים בע"כ לגמרי, וגם אם הם כוונתם לעשות זאת עבורך מה שאתה תגדיר בשליחותך, עדיין זה בע"כ, ולכן יש סברא להתיר

לא נכון. אף אחד לא חולם להמצאה כזו שהרי זה לא יותר מאחריות\
רק הם רוצים לטעון שהביטוח של המדינה מגדירה שהכסף באחריות המדינה והם רוצים להתיר על סמך ההיתר של השו"ע [יו"ד קסח-קסט כא.] של מעות ישראל ביד ...... והלוה לישראל באחריות ....
רק תסתכל שם טוב ותגיד לי אתה אם אתה מבין את ההיתר
ועל כגון הא שמעתי פעם מאחד מגדולי הת"ח בדור לגבי שאלה הלכתית מסויימת שהתעוררה שנוגעת כמעט לכל יהודי בא"י שקשה להוכיח מההיתרים שנאמרו בזה לגבי הלכות אחרות כי אף אחד לא מסוגל לבוא להורות היום לאנשים דבר שיקשה מאוד על כולם כדוגמת החשמל בשבת בזמן שהחזו"א אסר זה היה פשוט להגביל את המרחב מחיה והיום אף אחד לא יאסור דבר כזה

לא נכנס לגוף הטענה ההלכתית כרגע, אבל הסברא הזו להתיר נאמרה והתקבלה על דעתם, של ר' שבח ר' שריאל והרב יהודה סילמן,

גם למי שחושב שאפש' לטעון כך על אף שהוא שליח שלך זה היה עוד אפשר לטעון למי שנמצא במסלול שמוגדר בעצם מסלול הלכה שבמקרה כזה שייך לטעון שגוף הכשרות מייצג את החוסכים במסלול זה ואז אנו אומרים שכיון שהכשרות אמרה לחברה שהחוסכים לא מעונינים לקבל את הרווחים
אבל בכל המסלולי מדדים שלא מוגדר מי הוא חוסך שמוכן להיות מיוצג ע"י הכשרות ומי לא מוכן להכיר בהם כלל . אז באיזו צורה הודעת לחברה שאתה לא מעוניין ברווחים

מכיון שזה לא יעזור להודיע להם, מספיק זה שברור לכולם שאם היו שואלים אותך אם אתה מסכים/רוצה לוותר על הכסף מאיסורים והיית עונה שכן, ולכן בדיוק זה סברא להתיר רק בסכומים קטנים שבאמת ברור לכולם שהיית מוותר על זה, וברור לחברה שאתה הייתה רוצה רק תשואה כשרה, רק זה לא מעניין אותם, ולכן גם אין שום משמעות בלעדכן אותם ספציפית

חבר טען לי בשעתו שהוא שאל אחד מרבני גלאט הון למה לפחות לא מפרסמים שלכתחילה לעבור לפנסיה כללית והוא אמר לו שאחד הסיבות שהם משתיקים את הסיפור כדי שזה יוכל להיות מוגדר בע"כ היות שהחוסכים לא יודעים שזה עבר רפרומה מימילא זה מוגדר בע"כ

זה בשביל לחזק את הבע"כ

עם כל הכבוד, לרבני וועד ההלכה של גלאט הון ויש לי המון המון כבוד ולא רק הערכה אלא גם הערצה.
אני רוצה לשאול פומבית, האם זה נכון שהסיבה שקבלת תגובה מהם לוקחת זמן, וגם כשהיא מגיעה היא תכלול בתוכה את הטיעון, ה'ציבור' מפריע.
זה בעצם בגלל שמדובר בגוף ענק וחזק, אבל שמתנהל ע"י מעט מידי אנשים.
אני בסך הכל בא פה לקרוא לוועד ההלכה שליט"א.
לקחת החלטה, לגבות תשלום על פעולותיהם, וכך להרחיב את הכוחות שלהם.
כ"כ חבל שגוף כ"כ ענק שמנהל עשרות מליארדים, ושעשרות אלפים מחכים למוצא פיהם, יתנהל ע"י צוות מצומצם.
זה לא ראוי להם.
וכך לענ"ד הם יצליחו לפתור פחות בעיות.
הלוואי ואני טועה.
ושוב.
עם כל הכבוד לרבנים הללו, שכ"כ משקיעים וטורחים מזמנם ומגאונותם התורנית ובכלל למען כולם.

השאלה מה המטרה של מי שפתח את ההכשר להציל את כל עמ"י מאיסורי ריבית, ולתת מענה לכל מי שרוצה כל סוג של מסלול השקעה בכל צורה בכל חברה בכשרות טובה, או שהמטרה לאפשר לאלו שמעוניינים בכשרות ברמה הגבוהה ביותר לחסוך בצורה רווחית, אבל זה לא בא מענה לכל אחד ואחד למה שהוא ספציפית צריך.

ולגבי התשלום, אחד הכללים שיש בכשרות בכל תחום, שכשאין הפרדה בין הגוף הכספי לגוף הכשרותי הכשרות הרבה פחות טובה, קח לשם הדוגמא את העד"ח, יש גוף כספי ויש גוף כשרותי ואין ביניהם קשר המשגיח מכל משכורת בכל מקרה, והמי שמרוויח מההכשר לא אחראי על נתינתו, כך שהשיקול הכלכלי בנתינת כשרות/הסרתה כמעט לא קיים.

בכשרות על שוק ההון בכלל, שלא כל כך שייך לעשות את ההפרדה הזו מהסיבה שלא צריך מערכת כל כך גדולה, ובגלאט הון בפרט שאין מערכת בכלל, אם יתחילו לקחת כסף רמת האמינות של ההשגחה תרד, כיון שגם הרב הכי גדול אם אחרי שנתיים שהוא התרגל לקבל כל חודש סכום מכובד תגיע אליו החברה או שאתה נותן לנו כשרות גם על משהו פחות גלאט או שאנחנו עוברים הכשר, תעצומות הנפש שהוא יצטרך לעמוד על שלו הם גדולות בשביל שיהיה שווה להיכנס לניסיון הזה, ועל כן אני מקווה שגלאט הון ימשיכו לא לקחת כסף על ההכשר כך שיהיה ניתן לסמוך בצורה הרבה יותר על הכשרות שלהם. אני יודע שיש כשרויות שלוקחות כסף, ושכל אחד ישאל את רבו מה כדאי

ולגבי הציבור, בעניין הבעיה של הבטחת תשואה קיימו בגלאט הון כבר 3 ישיבות עם הגורמים המשפטיים במשרד האוצר. בישיבה האחרונה שהתקיימה שהייתה אמורה להיות ישיבה מכרעת כונסה וועדה של הגורמים המשפטים והכלכליים הרלוונטיים ממשרד האוצר המשפטים והרשות לניירות ערך ישבו למעלה מ20 איש, את קיומה של הישיבה יזמו בגלאט הון ועבדו קשות על מנת שאכן היא תתרחש, לישיבה הופיע בלא הזמנה או בקשה של גלאט איש שמתעסק עם הלכות ריבית, שבגדול בגללו הנושא לא נפתר עד עצם היום הזה, חברי הוועדה הגיעו קשובים ונכונים לעזור, אך בכל פעם שרבני גלאט הון הציגו את הרעיון שלהם לפתרון העניין אותו האיש הציע פתרונות חלופיים ושלל רעיונות כיצד לפתור את הבעיה על פי השקפתו.
עכשיו מבלי להיכנס לרמת הידע הכלכלי וההלכתי של אותו האיש, גם אם נניח שאכן כל הרעיונות שלו היו ישימים ונותנים מענה הלכתי לבעיה בסוף הוא רק הזיק כיון שנציגי המשרדים השונים התבלבלו מאוד, משני הצדדים שהוצגו לפניהם כך שלא היה ניתן לקם שום דבר כשקצת זמן אח"כ התחילה המלחמה ולא היה אפשר לקדם כלום, הפגישה לא אורגנה על ידי אותו האיש והוא לא תרם מאומה לכינוסה, והתוצאה של ההתערבות שלו הייתה נזק עד לרגע זה...

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

זה מה ששאלת:


הנה למשל התייחסות
למה הודעה שלי מועילה, אף שברור שמנהלי הפנסיות הן ע"פ חוק והן ע"פ הודעתם הרשמית ימשיכו להשקיע במסלול אסור.

צפה בקובץ המצורף 1834343
צפה בקובץ המצורף 1834342

עיי"ש הלאה.
אני לא הולך להעלות לפה מחדש מאמר שלם, שהרב @השקעות R הון העלה כבר.

כמו שאמרתי, יש שאוחזים שזה היתר רק בדיעבד, ולכן ככל שיש תחליף כשר ללא הפסד מרובה, אין לסמוך על זה.
לגבי ההבדלים בין מקיפה ללא, יכול להיות שלדעת כשרות זו או אחרת זה נחשב הפסד מרובה.

אם יורשה לי לדעת מאיפה הקטע הזה?

בגדול ההוכחה שלו צריכה הוכחה, דעתם של הרבה מפוסקי ההלכה בזמנינו כולל ר' שבח ר' ניסים ור' שריאל, שהיתר עיסקא כללי לא שווה כלום בדיוק בגלל שאין לו תוקף משפטי, ולכן בגלאט הון לא מסתמכים על היתר עיסקא כללי בכלל.
כך שאני לא יודע מי כתב את זה, אבל בגדול הוא הוכיח קיומה של בעיה על ידי קיומה של בעיה אחרת...

 

[ahrubin]

בחלק מהכשריות מחתימים על המסמך הזה.

 

[אמת מארץ תצמח]

אם יורשה לי לדעת מאיפה הקטע הזה?

בגדול ההוכחה שלו צריכה הוכחה, דעתם של הרבה מפוסקי ההלכה בזמנינו כולל ר' שבח ר' ניסים ור' שריאל, שהיתר עיסקא כללי לא שווה כלום בדיוק בגלל שאין לו תוקף משפטי, ולכן בגלאט הון לא מסתמכים על היתר עיסקא כללי בכלל.
כך שאני לא יודע מי כתב את זה, אבל בגדול הוא הוכיח קיומה של בעיה על ידי קיומה של בעיה אחרת...

מאמר של ר' מנדל שפרן בנושא שוק ההון.
הוא לא זקוק להסכמה לא מר' ניסים, לא מר' שבח, ולא מר' שריאל.

 

[מאיר עיני חכמים]

אבל בגדול הוא הוכיח קיומה של בעיה על ידי קיומה של בעיה אחרת...

ההגיון של הדברים הוא פשוט, כדלהלן -
אם אתה סומך על ההית"ע של הבנק, אין לך בעיה לסמוך על הצהרת כוונות שאינך שולח את הבנק /הקרן לקנות עבורך מניות אסורות.
ממילא, אם אינך סומך על הית"ע של הבנק, אז באמת ראוי שתחמיר גם במניות.
אשרי מי שאינו נזקק להית"ע של הבנקים, ואף פעם לא נמצא במינוס בעו"ש [שבקושי ההית"ע מתיר], ואת כל הדירות לילדיו קנה במזומן, ואף פעם לא לקח הלוואה כלשהיא מהבנק.
וכיון ש99% מהציבור שלנו מסתמך על היח"ע, טוען הגרמ"מ שפרן שליט"א שאין כל דופי להסתמך על הצהרה לקרן הנאמנות וכדו' שאינך מעוניין שיקנו עבורך מניות אסורות.
וכל זה מצטרף לשאר הסברות הידועות להתיר מניות בכלל, שלפי"ז אין מושג "מניה בעייתית", [רק אם יש לך מניות שליטה], כך שבסופו של דבר היתר זה מבוסס עוד יותר מההת"ע הרגיל של הבנק.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

מאמר של ר' מנדל שפרן בנושא שוק ההון.
הוא לא זקוק להסכמה לא מר' ניסים, לא מר' שבח, ולא מר' שריאל.

אכן הוא לזקוק לשום ראייה והדברים פשוטים, רק שיש שהרבה חולקים עליו, כך שאי אפשר להציג את הדברים חד צדדית.

ההגיון של הדברים הוא פשוט, כדלהלן -
אם אתה סומך על ההית"ע של הבנק, אין לך בעיה לסמוך על הצהרת כוונות שאינך שולח את הבנק /הקרן לקנות עבורך מניות אסורות.
ממילא, אם אינך סומך על הית"ע של הבנק, אז באמת ראוי שתחמיר גם במניות.
אשרי מי שאינו נזקק להית"ע של הבנקים, ואף פעם לא נמצא במינוס בעו"ש [שבקושי ההית"ע מתיר], ואת כל הדירות לילדיו קנה במזומן, ואף פעם לא לקח הלוואה כלשהיא מהבנק.
וכיון ש99% מהציבור שלנו מסתמך על היח"ע, טוען הגרמ"מ שפרן שליט"א שאין כל דופי להסתמך על הצהרה לקרן הנאמנות וכדו' שאינך מעוניין שיקנו עבורך מניות אסורות.
וכל זה מצטרף לשאר הסברות הידועות להתיר מניות בכלל, שלפי"ז אין מושג "מניה בעייתית", [רק אם יש לך מניות שליטה], כך שבסופו של דבר היתר זה מבוסס עוד יותר מההת"ע הרגיל של הבנק.

יש הבדל עצום בין היתר עיסקא שלך עם הבנק להיתר עיסקא כללי.
רק לפני כן, מי שנוקט בגישתו של הרב שפרן שבו מסתכלים על החוק כשוד לאור יום, ומשכך אין לו שום משמעות הלכתית אין הבדל בין כל סוגי ההיתר עיסקא. יש מצב שזה גם קצת ויכוח אידיאולוגי איך מסתכלים על המדינה, האם הם גנבים שודדים וכו', או שנכון שאנחנו לא היינו רוצים להקים מדינה כזו אבל אחר שקמה זה מה יש, מסופקני אם הרב שפרן היה פוסק כך על הית"ע שנעשה בארה"ב.

רק שיש חולקים עליו, כיון שכשההיתר עיסקא נעשה הרי זה ברור שאם תבוא לבנק ותבקש לממש את ההיתר עיסקא, שזה אומר שאם היה הפסדים הבנק מאבד חצי מהקרן ואת שאר ההלוואה מקבל חזרה בלי ריבית, הם לא יוותרו כל כך בקלות, אלא ילכו לבית משפט, ובהיתר עיסקא כללי די ברור שבית משפט יפסוק שאין לו תוקף, גם בגלל תקדים עמנואל וגם בגלל העמדה של הרשות לניירות ערך שהיתר עיסקא כללי אינו תקף משפטית, ואם כך יש שסבורים שההסתכלות על מצב כזה, הוא חתימה על הסכם שברור שאין לו שום משמעות או תוכן מחייב כך שאתה לא יכול לומר שהלוואת את הכסף שלך בהיתר עיסקא כיון שברור לך ולכולם שזה לא המצב, ואז זה הרבה יותא גרוע מאם הבנק היה מוסר מודעה שהוא לא באמת מתכוון להיתר עיסקא, כיון שכאן זה אנן סהדי שהוא לא מתכוון לזה.

ולכן מי שאוחז שישנה בעיה בהיתר עיסקא כללי, יש חילוקים, כלומר, זה ברור לכולם שכלפי אדם שאינו שו"מ שבקושי היה מודע לקיימו של היתר עיסקא אף בית משפט לא יפסוק שיש לו תוקף משפטי, ולכן אם ההיתר עיסקא בא לפתור ריבית של החברה מול לקוחות אחרים זה לא שווה כלום, ויכול להיות שגם ר' מנדל שפרן לא יתיר בכה"ג כיון שהלקוח שאינו שו"מ באמת לא התכוון לעשות את עסקיו יחסית להיתר עיסקא, אבל אם הוא בא לפתור בעיה של ריבית של לקוח שו"מ מול הבנק, כאן יש אולי צד להניח שיש לזה יותר משמעות, כיון שלקוח שו"מ באמת לא היה מנהל עסקים מול הבנק אילולי ההיתר עיסקא, ולכן גם מבחינה משפטית יש לזה קצת יותר תוקף וגם מבחינה הלכתית אפשר יותר לשמוע שנסתכל על הבנק כגנב אם הוא לא יממש את ההיתר עיסקא, כיון שברור שאילולי זה לא הייתי לווה מהבנק.

אגב הפתרון של גלאט הון לנושא, זה מכון היתר עיסקא למהדרין, שהוקם על פי עצת הסגל המשפטי של הרשות לניירות ערך, שטענו, שהיתר עיסקא כללי שאינו מופיע בתשקיף הקרן לא יכול להיות בעל תוקף חוקי לכולם, רק שהם הציעו להקים אתר ייעודיי לכל מי שרוצה היתר עיסקא, שכל חברה שמעוניינת לתת ללקוחות שמעוניינים בכך אפשרות לקנות את הקרן ע"פ הית"ע תצטרף לאותו אתר וכל לקוח שיחתום באתר על רצונו בהית"ע יהיה לזה תוקף משפטי, ולכן כל המסלולים של S&P של גלאט הון בנויים על הית"ע של המכון, ולכן כל מי שיש לו כסף באחד מהמסלולים הללו, צריך לחתום באתר,
ושוב האתר הזה נותן פתרון רק לעסקאות של הלקוח הפרטי אל מול החברות, לא של שאר הלוקחות אל מול החברה, ולכן לא כל חברה שמופיעה שם זה מכשיר את כל המוצרים שלה, כיון שיש מוצרים שההית"ע הזה לא יעזור לו, אלא זה עוזר רק בשביל להכשיר את המוצרים בפיקוח גלאט הון, ששם דאגו שההית"ע יכשיר את כל המוצרים.

 

[bmsz]

אכן הוא לזקוק לשום ראייה והדברים פשוטים, רק שיש שהרבה חולקים עליו, כך שאי אפשר להציג את הדברים חד צדדית.

יש הבדל עצום בין היתר עיסקא שלך עם הבנק להיתר עיסקא כללי.
רק לפני כן, מי שנוקט בגישתו של הרב שפרן שבו מסתכלים על החוק כשוד לאור יום, ומשכך אין לו שום משמעות הלכתית אין הבדל בין כל סוגי ההיתר עיסקא. יש מצב שזה גם קצת ויכוח אידיאולוגי איך מסתכלים על המדינה, האם הם גנבים שודדים וכו', או שנכון שאנחנו לא היינו רוצים להקים מדינה כזו אבל אחר שקמה זה מה יש, מסופקני אם הרב שפרן היה פוסק כך על הית"ע שנעשה בארה"ב.

רק שיש חולקים עליו, כיון שכשההיתר עיסקא נעשה הרי זה ברור שאם תבוא לבנק ותבקש לממש את ההיתר עיסקא, שזה אומר שאם היה הפסדים הבנק מאבד חצי מהקרן ואת שאר ההלוואה מקבל חזרה בלי ריבית, הם לא יוותרו כל כך בקלות, אלא ילכו לבית משפט, ובהיתר עיסקא כללי די ברור שבית משפט יפסוק שאין לו תוקף, גם בגלל תקדים עמנואל וגם בגלל העמדה של הרשות לניירות ערך שהיתר עיסקא כללי אינו תקף משפטית, ואם כך יש שסבורים שההסתכלות על מצב כזה, הוא חתימה על הסכם שברור שאין לו שום משמעות או תוכן מחייב כך שאתה לא יכול לומר שהלוואת את הכסף שלך בהיתר עיסקא כיון שברור לך ולכולם שזה לא המצב, ואז זה הרבה יותא גרוע מאם הבנק היה מוסר מודעה שהוא לא באמת מתכוון להיתר עיסקא, כיון שכאן זה אנן סהדי שהוא לא מתכוון לזה.

ולכן מי שאוחז שישנה בעיה בהיתר עיסקא כללי, יש חילוקים, כלומר, זה ברור לכולם שכלפי אדם שאינו שו"מ שבקושי היה מודע לקיימו של היתר עיסקא אף בית משפט לא יפסוק שיש לו תוקף משפטי, ולכן אם ההיתר עיסקא בא לפתור ריבית של החברה מול לקוחות אחרים זה לא שווה כלום, ויכול להיות שגם ר' מנדל שפרן לא יתיר בכה"ג כיון שהלקוח שאינו שו"מ באמת לא התכוון לעשות את עסקיו יחסית להיתר עיסקא, אבל אם הוא בא לפתור בעיה של ריבית של לקוח שו"מ מול הבנק, כאן יש אולי צד להניח שיש לזה יותר משמעות, כיון שלקוח שו"מ באמת לא היה מנהל עסקים מול הבנק אילולי ההיתר עיסקא, ולכן גם מבחינה משפטית יש לזה קצת יותר תוקף וגם מבחינה הלכתית אפשר יותר לשמוע שנסתכל על הבנק כגנב אם הוא לא יממש את ההיתר עיסקא, כיון שברור שאילולי זה לא הייתי לווה מהבנק.

אגב הפתרון של גלאט הון לנושא, זה מכון היתר עיסקא למהדרין, שהוקם על פי עצת הסגל המשפטי של הרשות לניירות ערך, שטענו, שהיתר עיסקא כללי שאינו מופיע בתשקיף הקרן לא יכול להיות בעל תוקף חוקי לכולם, רק שהם הציעו להקים אתר ייעודיי לכל מי שרוצה היתר עיסקא, שכל חברה שמעוניינת לתת ללקוחות שמעוניינים בכך אפשרות לקנות את הקרן ע"פ הית"ע תצטרף לאותו אתר וכל לקוח שיחתום באתר על רצונו בהית"ע יהיה לזה תוקף משפטי, ולכן כל המסלולים של S&P של גלאט הון בנויים על הית"ע של המכון, ולכן כל מי שיש לו כסף באחד מהמסלולים הללו, צריך לחתום באתר,
ושוב האתר הזה נותן פתרון רק לעסקאות של הלקוח הפרטי אל מול החברות, לא של שאר הלוקחות אל מול החברה, ולכן לא כל חברה שמופיעה שם זה מכשיר את כל המוצרים שלה, כיון שיש מוצרים שההית"ע הזה לא יעזור לו, אלא זה עוזר רק בשביל להכשיר את המוצרים בפיקוח גלאט הון, ששם דאגו שההית"ע יכשיר את כל המוצרים.

ראשית כל, זכותו של הרב שפרן לחלוק ולא חייב לציין על מי הוא חולק.
בנוסף ההנחת יסוד שהית"ע כללי לא עומד במבחן משפטי הוא לא מבוסס דיו.
ההית"ע שונה ונערך ע"י משפטנים אחרי פס"ד בנק המזרחי
לע"ע לא הוכרע הנידון בערכאות הישראליות אלא ח"ד שניתנה לביהמ"ש האמריקאי.
בכל שאר הפעמים ביהמ"ש נטה מחוות הדעת של חיים כהן ורצה להכריע שיש להית"ע תוקף משפטי.
אגב, רוב הבנקים סומכים על שי' החכ"א שזו שותפות ביחס למס' חדשים אחורה ותו לא.
למעט בנק המזרחי כיום.
בכל גוונא להבנתי זו הסיבה היותר חשובה להית"ע פרטי מול הבנק.
וכך הבנתי מדברי הרב אריה דביר שליט"א

 

[אמת מארץ תצמח]

אכן הוא לזקוק לשום ראייה והדברים פשוטים, רק שיש שהרבה חולקים עליו, כך שאי אפשר להציג את הדברים חד צדדית.

אם טענתך על ר' מנדל, אז אני לא מבין אותה כלל.
אתה חושב שר' שריאל בכל מאמר שלו פוסק כמו השיטה שלא שלו?

אם טענתך עלי, אז אתה מוזמן לקרוא מתחילת השרשור.
העליתי את זה למי שטען פסקני, ואמרתי לו שישי עוד שיטות, וזה כדוגמא.

 

[זיבורית דידך]

מבחינתי הדין מוצה לא בגלל שהטענות מוצו אלא בגלל {ואני מתנסח בזהירות בעדינות ובדרץ ארץ ובצניעות} שאם היה לי ספק בהתחלה עכשיו די ברור לי שהמגיבים כאן לא מכירים את סוגיות ריבית שליחות קנינים ובפני עוור.... משורשי הסוגיות ואפילו לא מטוש"ע אלא מפלוני שטוען כך ומרב פלוני שכתב מאמר כזה וגוף אחר שטען כך אבל כמה נקודות חשוב לי להדגיש
1. הנושא של הרב שפרן מתייחס בקטע המצורף בנוגע לבנק אינו קשור להיתר עיסקא כללי-פרטי {שאיני יודע מה היא עמדת הרב שפרן בענין} אבל הפולמוס הגדול בשעתו שמרן הגרי"ש זלל"ה אזר כגיבור חלציו (ורוב מוחלט של הרבנים הסכימו לזה) היתה בגלל חוסר תוקפו של ההיתר עיסקא (וגם בגלל הנוסח שהיה אז) ובפרט שאתה חותם על מסמכים שהם נגד ההיתר עיסקא. ועל זה הרב שפרן בכלל לא מתייחס במאמר
כל ההתייחסות הוא לגבי שגם במקרה שיש היתר עיסקא שמועיל {פרטי-כללי} אבל בפועל ברור לנו שהבנק לא יכבד את זה וכו' ועל זה באמת היה ויכוח עם ר' נסים וכו' {אין לי מידע מה היה דעת מרן הגרי"ש זצוק"ל בענין. 2 אנשים ת"ח נאמנים העידו לי שהרב אלישיב אמר להם שרק במקום צורך גדול להסתמך על ההיתר עיסקא וודאי שעדיף שלא.. למי שיכו. אבל יתכן שזה בגלל סיבות אחרות, ויש עוד מספיק סיבות}
2. מי שחושב שהרב שפרן במאמר שם לא אומר חידושים גדולים מאוד.!!! {וכמובן שזה ברוב תוקפו וחילו שעימו} (למותר לציין שהרבה חולקים עליו ולאו דוקא מהבית מדרש של ר' נסים וכו' לא זו שאפש' לפסוק את כל השיטות שציטט ועדיין לא להסכים עם ההקשר שהוא נוסך בהם אלא אף יש שפוסקים את חלק מהשיטות שהובאו וחלק אחר לא אין הכרח לקשור ביניהם, אבל לא זה הנידון כאן, אלא הנידון כאן בשיטת הרב שפרן עצמו) לא התחיל להבין את הסוגיא-סוגיות!!! ומספיק לציין שכנראה לא מכיר בכלל את הנכתב באותם מקורות שהרב שפרן מציין להם במהלך ביסוס הדברים.
ולכן לא סתם הוא כ"כ מאריך שם. {ובעין פשוטה זה נראה כמעט כפילות ואריכות מיותרת} הוא פשוט הולך שם על שביל דק מאוד ובכוח סברא דק למאוד כדי לא להתיקל {[או לעקוף או לפתור, (איך שלא תקרא לזה)}עם הרבה בעיות הלכתיות ובפרט בדימוי {שנובע מחוסר ידע בסיסי} שנכתב כאן שלסמוך על ההיתר עיסקא בבנק = להשקיע בקרן פנסיה בלי הכשר. שהרב שפרן עצמו שם כותב שזה לא דומה ולכן מוסיף נדבך שלם לענין זה
ואי לכך על דברים שלא נכתב שם בפירוש לא הייתי ממהר לקבוע שהוא גם יתיר וכן בפירוש עכ"פ לענין ה 30% בפנסיה מקיפה {עכ"פ במעבר לחברה אחרת אחר התיקון בחוק, אבל לכאורה גם בלי זה} אין מענה מפורש (אמנם אפ"ש לנסות למתוח את הדברים לשם, אבל כאמור כל הדברים שם הולכים על חבל דק מאוד, אז צריך לדעת היכן הגבול, (ובפרט שכמובן במאמר המסוגר הרבה הרבה חולקים ע"ז))
ובפרט שהוא עצמו מסיים שם שלפחותעדיף {לא הבנתי למה זה רק עדיפות} להודיע גוף שאיני מעוניין . ו
3. לענין הסברא שנאמרה שהרב סילמן ור' שריאל טענו כך. הם טענו את זה בצורה שאני הצגתי ולא בצורה שהוצג.{וגם בזה עצמו תעיין במקורות ותגיד לי אם אתה מבין את זה (לא מיבעיא לדעת הרשב"א והטור אלא אפ' לדעת ספר התרומות קשה להבין איך זה דומה לנידון שלנו) וא"כ גם לדעתם קשה לי להאמין שגם לדעתם שזה לא נאמר רק כסניף וכו'} אבל למיטב ידיעתי גלאט הון מורכב {לפחות כך זה הוצג בשעתו) לפחות מעוד כמה רבנים ר' משה שאול וכו' והאם הם גם הסכימו עם זה ?
4.. היות שבמסלולים מחכה מדד אין מידע מי מגיע במסגרת הכשרות ומי לא א"כ כשהגוף פנסיה מעביר לך את הרווחים מנין לך שהוא לא מעביר משום שהוא חושב שאם הוא לא יעביר הוא תתבע אותו ואולי מי שחתם במכון היתר עיסקא למהדרין יש מקום להבין שהנה גלוי בפניהם מי אינו רוצה ברווחים אבל מי שלא חתם ......
5. והחשאיות ב... שנוסדה כהכשר שבאה לפתור את כל העיקולי ופשורי כלשונם בענין. {ויש המון הערכה והערצה לפועלים בענין} אבל במקום שנכנסים לעיקולי ופשורי לפחות הם היו צריכים לעדכן את הרבנים המוכרים העוסקים בענין (והסתמכו עליהם ואמרו לשומיעם להסתמך על .......) וגם להציג בפניהם את החלופה הקיימת . מה שלא קרה בפועל. ורק לאחר שהציבור נודע לו ... וזו לא דעתי האישית אלא שמעתי זאת................!!!!

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

ההית"ע שונה ונערך ע"י משפטנים אחרי פס"ד בנק המזרחי
לע"ע לא הוכרע הנידון בערכאות הישראליות אלא ח"ד שניתנה לביהמ"ש האמריקאי.
בכל שאר הפעמים ביהמ"ש נטה מחוות הדעת של חיים כהן ורצה להכריע שיש להית"ע תוקף משפטי.

גם בגלל העמדה של הרשות לניירות ערך שהיתר עיסקא כללי אינו תקף משפטית

שהוקם על פי עצת הסגל המשפטי של הרשות לניירות ערך, שטענו, שהיתר עיסקא כללי שאינו מופיע בתשקיף הקרן לא יכול להיות בעל תוקף חוקי לכולם

זה עיקר הנושא, עמדה משנת 2017 שטוענת שהיתר עיסקא כללי לא תקף משפטית

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

5. והחשאיות ב... שנוסדה כהכשר שבאה לפתור את כל העיקולי ופשורי כלשונם בענין. {ויש המון הערכה והערצה לפועלים בענין} אבל במקום שנכנסים לעיקולי ופשורי לפחות הם היו צריכים לעדכן את הרבנים המוכרים העוסקים בענין (והסתמכו עליהם ואמרו לשומיעם להסתמך על .......) וגם להציג בפניהם את החלופה הקיימת . מה שלא קרה בפועל. ורק לאחר שהציבור נודע לו ... וזו לא דעתי האישית אלא שמעתי זאת................!!!!

אני מכבד את השמיעה שלך, אבל אני יודע בוודאות, הוי אומר שמעתי זאת מהרב לנדו בשעת מעשה לפני שנתיים, כשהתקנות של ליברמן עוד לא נכנסו לתוקף אלא עברו את וועדת הכספים בגלאט הון כבר התחילו לטפל בזה, ועשו פגישה עם ר' שריאל ר' שבח והרב סילמן ושם הוחלט מכלל השיקולים שכרגע לא צריך לפרסם את זה לציבור כי בדיעבד אפשר, ובמקביל ינסו לשנות את התקנות לצורה שלא תהיה בעיה של ריבית.
שנה אחרי הפגישה ההיא יהודי כל שהוא שפתאום עלה על זה, הלך לכל הרבנים ועשה בלאגן ולכן הנושא עלה שוב ועשו עוד פגישה וכו', אבל הניסיון שלך להציג כאילו הם הסתמכו על דעת עצמם על סמך שמועות שאיני יודע את מקורם, בזמן שבוודאות זה היה שונה, הם שקר זלזול, וגם קצת לא אינטליגנטי...

 

[bmsz]

מבחינתי הדין מוצה לא בגלל שהטענות מוצו אלא בגלל {ואני מתנסח בזהירות בעדינות ובדרץ ארץ ובצניעות} שאם היה לי ספק בהתחלה עכשיו די ברור לי שהמגיבים כאן לא מכירים את סוגיות ריבית שליחות קנינים ובפני עוור.... משורשי הסוגיות ואפילו לא מטוש"ע אלא מפלוני שטוען כך ומרב פלוני שכתב מאמר כזה וגוף אחר שטען כך אבל כמה נקודות חשוב לי להדגיש
1. הנושא של הרב שפרן מתייחס בקטע המצורף בנוגע לבנק אינו קשור להיתר עיסקא כללי-פרטי {שאיני יודע מה היא עמדת הרב שפרן בענין} אבל הפולמוס הגדול בשעתו שמרן הגרי"ש זלל"ה אזר כגיבור חלציו (ורוב מוחלט של הרבנים הסכימו לזה) היתה בגלל חוסר תוקפו של ההיתר עיסקא (וגם בגלל הנוסח שהיה אז) ובפרט שאתה חותם על מסמכים שהם נגד ההיתר עיסקא. ועל זה הרב שפרן בכלל לא מתייחס במאמר
כל ההתייחסות הוא לגבי שגם במקרה שיש היתר עיסקא שמועיל {פרטי-כללי} אבל בפועל ברור לנו שהבנק לא יכבד את זה וכו' ועל זה באמת היה ויכוח עם ר' נסים וכו' {אין לי מידע מה היה דעת מרן הגרי"ש זצוק"ל בענין. 2 אנשים ת"ח נאמנים העידו לי שהרב אלישיב אמר להם שרק במקום צורך גדול להסתמך על ההיתר עיסקא וודאי שעדיף שלא.. למי שיכו. אבל יתכן שזה בגלל סיבות אחרות, ויש עוד מספיק סיבות}
2. מי שחושב שהרב שפרן במאמר שם לא אומר חידושים גדולים מאוד.!!! {וכמובן שזה ברוב תוקפו וחילו שעימו} (למותר לציין שהרבה חולקים עליו ולאו דוקא מהבית מדרש של ר' נסים וכו' לא זו שאפש' לפסוק את כל השיטות שציטט ועדיין לא להסכים עם ההקשר שהוא נוסך בהם אלא אף יש שפוסקים את חלק מהשיטות שהובאו וחלק אחר לא אין הכרח לקשור ביניהם, אבל לא זה הנידון כאן, אלא הנידון כאן בשיטת הרב שפרן עצמו) לא התחיל להבין את הסוגיא-סוגיות!!! ומספיק לציין שכנראה לא מכיר בכלל את הנכתב באותם מקורות שהרב שפרן מציין להם במהלך ביסוס הדברים.
ולכן לא סתם הוא כ"כ מאריך שם. {ובעין פשוטה זה נראה כמעט כפילות ואריכות מיותרת} הוא פשוט הולך שם על שביל דק מאוד ובכוח סברא דק למאוד כדי לא להתיקל {[או לעקוף או לפתור, (איך שלא תקרא לזה)}עם הרבה בעיות הלכתיות ובפרט בדימוי {שנובע מחוסר ידע בסיסי} שנכתב כאן שלסמוך על ההיתר עיסקא בבנק = להשקיע בקרן פנסיה בלי הכשר. שהרב שפרן עצמו שם כותב שזה לא דומה ולכן מוסיף נדבך שלם לענין זה
ואי לכך על דברים שלא נכתב שם בפירוש לא הייתי ממהר לקבוע שהוא גם יתיר וכן בפירוש עכ"פ לענין ה 30% בפנסיה מקיפה {עכ"פ במעבר לחברה אחרת אחר התיקון בחוק, אבל לכאורה גם בלי זה} אין מענה מפורש (אמנם אפ"ש לנסות למתוח את הדברים לשם, אבל כאמור כל הדברים שם הולכים על חבל דק מאוד, אז צריך לדעת היכן הגבול, (ובפרט שכמובן במאמר המסוגר הרבה הרבה חולקים ע"ז))
ובפרט שהוא עצמו מסיים שם שלפחותעדיף {לא הבנתי למה זה רק עדיפות} להודיע גוף שאיני מעוניין . ו
3. לענין הסברא שנאמרה שהרב סילמן ור' שריאל טענו כך. הם טענו את זה בצורה שאני הצגתי ולא בצורה שהוצג.{וגם בזה עצמו תעיין במקורות ותגיד לי אם אתה מבין את זה (לא מיבעיא לדעת הרשב"א והטור אלא אפ' לדעת ספר התרומות קשה להבין איך זה דומה לנידון שלנו) וא"כ גם לדעתם קשה לי להאמין שגם לדעתם שזה לא נאמר רק כסניף וכו'} אבל למיטב ידיעתי גלאט הון מורכב {לפחות כך זה הוצג בשעתו) לפחות מעוד כמה רבנים ר' משה שאול וכו' והאם הם גם הסכימו עם זה ?
4.. היות שבמסלולים מחכה מדד אין מידע מי מגיע במסגרת הכשרות ומי לא א"כ כשהגוף פנסיה מעביר לך את הרווחים מנין לך שהוא לא מעביר משום שהוא חושב שאם הוא לא יעביר הוא תתבע אותו ואולי מי שחתם במכון היתר עיסקא למהדרין יש מקום להבין שהנה גלוי בפניהם מי אינו רוצה ברווחים אבל מי שלא חתם ......
5. והחשאיות ב... שנוסדה כהכשר שבאה לפתור את כל העיקולי ופשורי כלשונם בענין. {ויש המון הערכה והערצה לפועלים בענין} אבל במקום שנכנסים לעיקולי ופשורי לפחות הם היו צריכים לעדכן את הרבנים המוכרים העוסקים בענין (והסתמכו עליהם ואמרו לשומיעם להסתמך על .......) וגם להציג בפניהם את החלופה הקיימת . מה שלא קרה בפועל. ורק לאחר שהציבור נודע לו ... וזו לא דעתי האישית אלא שמעתי זאת................!!!!

ישנם רבנים נוספים שמציגים דעות מסוימות כרוב הפוסקים (בצורה מוזרה מעט) ומכריעים להלכה לכאו' ללא הסתמכות על סברא אלא מחמת רוב הפוסקים. (כל עניין הבעלות על מניות וכו')
ולא ההכרעה על פי הסברא בלבד כך שהציטוט מפי רבנים הוא לא מעיד על העדר ידיעה אלא על ציטוט סמכות.

בנוסף לגבי עצם הטענה על ההי"ע פרטי/כללי מול הבנק והנאמר בשם הגריש"א, הרב עצמו לווה מבנק מזרחי לאחר שתוקן ההי"ע. (מידיעה ברורה - שליחו של הרב לעניין שח באזניי)

 

[bmsz]

זה עיקר הנושא, עמדה משנת 2017 שטוענת שהיתר עיסקא כללי לא תקף משפטית

עמדת הרשות אינה מחייבת משפטית את רשויות החוק.
והראיה הנותנת היא שלעולם לא הוכרע הדבר בערכאות הישראליות.

 

[אמת מארץ תצמח]

ואני מתנסח בזהירות בעדינות ובדרץ ארץ ובצניעות

האמת שאני מתקשה מאוד להגדיר את הודעתך בתואר הנ"ל.

בכל מקרה זה נראה שזרקת את החץ, ואח"כ סימנת את המטרה.
איך אומרים? 'לבריאות'.

 

[עבודות ל.B.A ולתואר]

עמדת הרשות אינה מחייבת משפטית את רשויות החוק.
והראיה הנותנת היא שלעולם לא הוכרע הדבר בערכאות הישראליות.

עמדת הסגל המשפטי ברשות לניירות ערך אומנם לא מחייב אבל ברור שבכל דיון שיבוא לבית משפט יהיה לו משמעות אדירה ומסתבר שגם מכריעה, כיון שהעמדה פורסמה כבר לפני כמה שנים כך שכל מי שעשה עיסקא היה מודע לעמדה זו,
הסיבה שלא הוכרע בערכאות ישראליות, כי חוץ מפרת עמנואל ששם באמת בית משפט פסק שאין תוקף להית"ע הדבר לא באמת בא לדיון בבית משפט, כי עשו בהית"ע מנגנוני הגנה לבנקים שלא יוכלו להיות הרבה מקרים שבכלל אפשר לממש את ההית"ע כמו זה שצריך להודיע כל שבוע בשבועה, וזה מה שקרה שהגיעו לבתי משפט כי הפילו את זה בטכני, כמו שלא היה שבועה וכדו', אבל אילו זה יבוא לדיון בבית משפט עם כל הכללים, לדוגמא מישהו שהפסיד בשבוע אחד את כל הכסף וילך לבנק וישבע, די ברור מה יפסוק בית המשפט גם בגלל חו"ד שהיו בעבר ובפרט בגלל עמדת הסגל המשפטי של הרשות

 

[bmsz]

עמדת הסגל המשפטי ברשות לניירות ערך אומנם לא מחייב אבל ברור שבכל דיון שיבוא לבית משפט יהיה לו משמעות אדירה ומסתבר שגם מכריעה, כיון שהעמדה פורסמה כבר לפני כמה שנים כך שכל מי שעשה עיסקא היה מודע לעמדה זו,
הסיבה שלא הוכרע בערכאות ישראליות, כי חוץ מפרת עמנואל ששם באמת בית משפט פסק שאין תוקף להית"ע הדבר לא באמת בא לדיון בבית משפט, כי עשו בהית"ע מנגנוני הגנה לבנקים שלא יוכלו להיות הרבה מקרים שבכלל אפשר לממש את ההית"ע כמו זה שצריך להודיע כל שבוע בשבועה, וזה מה שקרה שהגיעו לבתי משפט כי הפילו את זה בטכני, כמו שלא היה שבועה וכדו', אבל אילו זה יבוא לדיון בבית משפט עם כל הכללים, לדוגמא מישהו שהפסיד בשבוע אחד את כל הכסף וילך לבנק וישבע, די ברור מה יפסוק בית המשפט גם בגלל חו"ד שהיו בעבר ובפרט בגלל עמדת הסגל המשפטי של הרשות

זה יעוץ משפטי ספציפי
אבל אנחנו נשבר מקלדות ללא הוכחות.
מכלל פסיקות ביהמ"ש נראה שהוא לא נוקט בעמדת חיים כהן.
הם אמנם מנסים להפיל אבל יכלו בקלות לטעון שזה לא תקף מיסודו

 

[זיבורית דידך]

בנוסף לגבי עצם הטענה על ההי"ע פרטי/כללי מול הבנק והנאמר בשם הגריש"א, הרב עצמו לווה מבנק מזרחי לאחר שתוקן ההי"ע. (מידיעה ברורה - שליחו של הרב לעניין שח באזניי)

זה ידיעה חשובה מאוד! אשמח מאוד בבקשה אם תוכל לעדכן האם המקרה המדובר עם הגרי"ש לא היה לצורך קנית דירה למגורים וכדומה אלא לצורך רווחים ואם יש אפשרות לקבל את שם השליח לברר מולו את פרטי הענין