החלום, ושברו
זה היה רגע מוזר ב"אקספו" של חסידי בעלזא;
בהיכל שבו אמור הציבור לראות איך “המערכת החרדית” מסוגלת להחליף את כל העולם החיצון. איך במקום "להוציא כסף החוצה" משאירים אותו בבית. איך במקום לרכוש מוצרים בחוץ - רוכשים בבית. במקום להעסיק עובדים מהמגזר הכללי - מעסיקים רק חרדים. "בסרבל כחול".
הנה זה בא:
דוכן חסידי למהדרין - של חברת כח האדם "עוגן" … המציג חברה לייבוא עובדים זרים.
ובהיי-לייט של האירוע – תמונה שבה עובד זר מצחצח את נעליו של איש חזון הכלכלה החרדית הסגורה - הרב רפאל וואהל:
[אשמח לתת קרדיט לצלם לא מצאתי את מקור התמונה]
כלומר:
כשהמצלמות דולקות, וכשצריך שהכול יבריק -
נזנח החזון, נשכחת האוטונומיה, וכל מה שנשאר הוא העובד הזר, כי הוא פשוט… עושה את העבודה.
מסתבר גם שיש איש עסקים חכם מאד שיודע את האמת: עם כל הכבוד ל"כלכלה פנימית", יש רגעים שבהם רק המציאות מחליטה.
כי אם יש “כלכלה חרדית” שלמה ומושלמת -
מדוע לא מצאו יהודי יקר לשפשף את הנעליים? איפה "המקביל של האברך עם הסרבל הכחול מאמריקה שנוהג באוטובוס, שיבוא לצחצח נעליים לאנשי שלומינו?"
וזהו גרעין האמת שהתמונה הזו חשפה בלי לחפוץ בכך:
מי שמבקש שנקנה ממנו רק כי הוא חרדי - מודה בעצם שמבחינת שלימות אין לו הרבה מה להציע. אם היית באמת טוב – אנשים היו קונים ממך גם אם היית מדגסקרי עם כובע טמבל.
===
קמפיין מרגש - תוצאות הרות אסון
תראו,
- לא נעים להיות מי ששוב ושוב יוצא נגד המילים החמימות הללו של "צאו והתפרנסו" ושל"כלכלה חרדית פנימית" ו"איש את רעהו יעזורו". וכמו שהתפלא עלי מנהל הפורום: "זה מעשה טוב" ו"לפעמים עדיף לשתוק".
לא כי. לא אשתוק.
- יותר לא נעים לראות אברך שמשלם בחודש כמה מאות שקלים יותר על מוצרי הצריכה שלו בגלל שמנהיגי העיר החרדית הפריפריאלית השתכנעו ש"אסור לאפשר לעסקים מבחוץ להיכנס לקרבנו כשיש עסקי אנ"ש פעילים".
- יותר לא נעים לראות את העסקים הללו שיום אחד יקרסו - כי הנשמה מלאכותית תמיד מתפוגגת באיזה שלב - וימצאו עצמם בלי פרנסה, עם חובות, ובלי שום עתיד כלכלי.
- יותר לא נעים לראות את הצדיק הזה שבמקום ללכת לעבוד/ללמוד במשהו שיתאים ליצירתיות ולתכונות שלו, השתכנע מהטורים של רפאל וואהל על מה ש"כאילו קורה" באמריקה, ולבש סרבל כחול והלך לעבוד בעבודה שפועל סיני/ ערבי / תאילנדי מחליף אותו בחצי מחיר.
- לא נעים לראות את הענבים בסופרמרקט מתייקרים משנה לשנה, כשאיכותם פוחתת משנה לשנה, בזכות פקידי משרד החקלאות שאימצו את חזונו של רפאל וואהל לכלכלה סגורה ו"צאו והתפרנסו ישרלאים זה מזה"
- לעומת ענף היין והמיץ ענבים, שמוריד מחירים משנה לשנה, עם יותר שפע ומבחר, יצוא, יבוא, אלפי טעמים ומחירים, בזכות הכלכלה ה"לא סגורה" שרפאל וואהל מזהיר ממנה.
וזה בסדר, כל הנשמות הטובות הללו הסבירו הסברים נהדרים: "היימישע פרנסה". "בטחון תזונתי". "להשאיר את הכסף במגזר" "אתה תקנה אצלו בסול ובסוף הוא יפיל אותך". בסוף כל אלו סיסמאות של אידיוטים שימושיים לעצלן שלא רוצה להקים עסק אטרקטיבי, ומעוניין פשוט שהציבור יממן את העצלות שלו.
כי "להשאיר את הכסף במגזר" זו רק סיסמה. האמת היא שהכוונה היא "להעשיר אנשים בתוך המגזר על חשבון האחרים".
====
מה כן? סתם להפיל חזון בלי להציג חזון אחר?
כן, חזון ההיגיון הבריא. חזון תחושת הבטן.
תרכשו כל דבר, איפה שהכי טוב לכם והכי זול לכם. בעלי אקספרס. בטמו. באושר עד. בויקטורי. וברמי לוי. [וכמובן במכולת מתחת לבית אם נתקעתם].
תעסיקו את העובד הכי טוב שיש לכם במחיר הכי טוב. לא משנה אם הוא תאילנדי, או סיני, או ערבי או חרדי או חילוני. [אל תאמינו לסיפורי וואהל. כנסו לכל המסעדות בבורו פארק ותראו איזה יופי ההיספאנים מנהלים אותם].
תקימו עסק עם מוצרים מדהימים כמו שעשו החרדים בעלי אושר עד, פפסי, איקאה, אירוקה, מלם תים, שאינם צריכים את חסדי "צאו והתפרנסו".
אם אתם שכירים, תחפשו לעבוד בפירמות גדולות. שם תרוויחו כפול מפירמות הכלכלה הסגורה של המגזר.
אתם לא מרגישים יזמים גדולים כדי להקים עסקים בתל אביב? אין בעיה. תקימו עסקים פנטסטיים בתוך המגזר. כמו פרוג, קידישיק, בנים, קניון רפאלי.
==
שאלות בבקשה
אבל דוד המלך אמר "צאו והתפרנסו זה מזה"?
כן, אבל חכמי ישראל ענו לו ש"אין הבחור מתמלא מחולייתו". והוא הסכים איתם "פשטו ידיכם בגדול" [=הביאו כסף מבחוץ].
אבל הרמב"ם כותב "ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו". למה אתה מתנגד לדברי הרמב"ם?
אני הכי עם הרמב"ם! - כפי שהוא מגדיר "מעמידו על רגליו". כמו המילים המדוייקות: "כדי" שיעמוד על רגליו. או "עד" שיעמוד על רגליו [יש 2 גרסאות]. זה תנאי מחייב שאכן העסק יכול לעמוד על רגליו בלי העזרה הזו! אבל אם העסק לא יכול לעמוד על רגליו, יקום בעל העסק ויעסוק בעבודה אחרת!
אבל באמריקה יש רווחה כלכלית בגלל הכלכלה הסגורה!
להד"ם. כל מה שכתב וואהל על ההבדלים בין ארה"ב לישראל - פשוט לא נכון עובדתית.
- החרדים בארה"ב רוכשים הרבה יותר באופן יחסי
מחוץ למגזר. ברשתות הענק, באמזון ובקוסטקו. במייסיס ובZARA.
- הסרבלים הכחולים באמריקה
מרוויחים מעט, כמו בארץ. אל תקנאו בנהגי האוטובוסים הצהובים של בורו פארק ומאנסי.
- המאסה הקריטית של אנשי העסקים בארה"ב היא של עסקים "מחוץ" לבורו פארק! יש יותר מ1000 משפחות כמו פישר [איקאה] ובר [פפסי] בארה"ב. ויש אלפים אלפים של חרדים שנוסעים בכל יום למנהטן. זה סוד העושר. לעשות כסף בחוץ! לא בתוך המגזר!
הרב וואהל טוען שהחרדים באמריקה מפרגנים אחד לשני ואילו בארץ לא!
מדובר בעלילת דם כמובן על יושבי ארץ הקודש. חרדי בארץ שפותח עסק, החברים שלו יפרגנו לו בדיוק כמו באמריקה ויעזרו לו ויקנו אצלו כדי להעמידו על רגליו. אין בארה"ב איזה חינוך מיוחד יותר טוב מבישראל בהקשר הזה.
גם בארה"ב יש מקרים שחרדי מזמין אינסטלטור גוי, ויש מקרים שהוא מזמין אינסטלטור יהודי. הכל לפי ההקשר והנוחות והסיטואציה. אין כאן שום גזענות / חוסר פירגון. פשוט עלילת דם.
למה אתה מתנגד להקים חברות גדולות שיעסיקו חרדים?
לא מתנגד.
אבל שימו עין על התופעה שרואות חשבון / עובדות הייטק / עובדות ביטוח שעובדות בקומונות חרדיות כמו בחזון של רפאל וואהל - מרוויחות שכר נמוך לעומת חברותיהן שעובדות בחברות גדולות מחוץ לבני ברק. [וכן שימו לב לתופעה מדהימה שהיא תוצר של נשמות טובות שמקשיבות לטיעונים של וואהל:
בכל מקום שהיה בו סוג של קומונה כזו, ראשי הקהל התנגדו באופן עז להקים לה תחרות! הם טענו שזה ייפגע בעובדות הקיימות, וזה לא יהיה רוחני, וכו' וכו'. הנה מהרעות החולות של כלכלה פנימית]
אז לא תבוא לאקספו של הקהילה שלך?
בטח שאבוא. זה דבר נהדר שבעלי עסקים יפרסמו אש לרעהו ויביאו עוד לקוחות מכל מקום. ודבר נהדר שעסקים יתנו השראה איש לרעהו.
אבל יותר אשמח לראות דוכנים של חרדים באקספואים שמחוץ למגזר. באקספו של האדריכלים. באקספו של הסייבר. באקספו של לשכת עורכי הדין. בועידת ברצלונה. בCES בלאס וגאס.
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כֹּל הַזָּהִיר בְּצִיצִית, זוֹכֶה וּמְשַׁמְּשִׁין לוֹ אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת עֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר (זְכַרְיָה ח, כג)
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי
הנושאים החמים
Reactions: השקעות R הון ו-מה חובתו בעולמו2 //