אשמח לקבל מידע על פרויקטים חדשים בבני ברק

מי שרוצה אזור חדש לגמרי בלי אוכלוסייה ישנה שמחכים שתעזוב
רחוב הירקון הוא בהחלט כזה.
כיום הרחוב שממה.
בעוד 5 שנים האכלוס יהיה בקצב מהיר.
אזור ישן שהופך לחדש.

בשונה מבני ברק שזה אזור ישן שהולך ונחרב.
וכן פרדס כץ שהרחובות צפופים עם אוכלוסייה ישנה.
 
לכל החכמים והידענים שנמצאים פה בפורום (@הנדלניסט וכל השאר), אשמח אם תוסיפו לי מידע על תוכנית המשולש בבני ברק.
התוכנית היא על שינויי יעוד בשטח בין הרחובות כהנמן עזרא ובן יעקב, הולכים לבנות שם כמה וכמה בניינים למגורים.
שאלתי היא א. האם זו תוכנית ראלית שאמורה לצאת לפועל בזמן הקרוב (לצפות לאיכלוס תוך 4 שנים) או שזה לא ריאלי. ב האם התוכניות שם הם כאלו שמשאירים בנין שקט או שמכניסים אותו לתוך כל הבלאגן והרעש שיש שם בשלמה המלך (חתונות ישבות חסידויות וכו')
תודה רבה לכל העונים!!!!!!!!!!!
לשאלתכם, התכנית אושרה.
מצ"ב תשריט מצב מוצע שאושר.

מה שצבוע בצבע חום הוא ביעוד מוסדות ציבור
מה שצבוע בפסים חומים וצהובים הוא ביעוד מגורים או מוסדות ציבור.

1702989728225.png


כל מה שביעוד תעשיה קיים שימושו יוגבל ל- 5 שנים מיום.
תתאפשר הארכה ל- 5 שנים נוספות באישור הועדה המקומית ובתיאום עם המשרד להגנת הסביבה.

יתאפשר המשך קיום אולמות האירועים הקיימים בהיתר כדין.
מצ"ב מפת אולמות שמחה שיש להם היתר כדין. [מה שצבוע בכתום]
1702990110849.png
 
  • תודה
Reactions: szn
מי שרוצה אזור חדש לגמרי בלי אוכלוסייה ישנה שמחכים שתעזוב
רחוב הירקון הוא בהחלט כזה.
כיום הרחוב שממה.
בעוד 5 שנים האכלוס יהיה בקצב מהיר.
אזור ישן שהופך לחדש.

בשונה מבני ברק שזה אזור ישן שהולך ונחרב.
וכן פרדס כץ שהרחובות צפופים עם אוכלוסייה ישנה.
איזור חדש - נכון.
אבל כביש ראשי ופקוק בסמוך.
מול איזור תעשייה.
לא מאמין שאי פעם רחוב הירקון ייסגר בשבת לתנועת רכבים, בשונה מפרדס כץ שתוך כמה שנים תיסגר בשבת לתנועת רכבים.
ואולי הרחוב לא צפוף, אבל מדובר בבניינים של יותר מ-30 דיירים.
מי ש-30 דיירים עדיפים לו על רחוב צפוף, שיהיה בריא.

מצד שני, זה עדיף בהרבה על מתחם הסופרים, שהולכת להיות שכונה עם אוטובוסים שמובילים את כל תושבי בני ברק לבריכת השחייה השוכנת בשכונה.
מוסדות חינוך תקועים כמו עצם באמצע השכונה.
גשר לרכבים בתוך הבניינים.
כביש ראשי מאוד שעובר בסמוך - כביש 4.
רכבת כבדה מסריחה ומרעישה.
סרחון של ביוב מנחל הירקון.
פקקים נוראיים פי כמה וכמה מכל מקום, כי לא יהיה שום גשר בקרוב.
ניתוק לחלוטין להולכי רגל מבני ברק.
והדובדבן שבקצפת - מחירים בשמיים.

פרייארים לא מתים.

בקיצור, עדיף כבר את רחוב הירקון.
 
מישהו יודע מה התוכנית של תא השטח הזה (המוקף בעיגול) ומי אמור לבנות בו
 

קבצים מצורפים

  • Inked1702989728225_LI.jpg
    Inked1702989728225_LI.jpg
    1 MB · צפיות: 44
מישהו שיודע פרטים ויכול לעזור
מחפשת דירה לקניה ברמת אהרון 4-5 חדרים בבניין בן עד 10 שנים
מי שמכיר מישהו שמוכר או קבלנים ויש לו טלפון ממש יעזור לייי
תנסי אצל ארזי לב ושינפלד יש להם שם חלק שסיימו לבנות וחלק בבנייה
 
מוסדות חינוך תקועים כמו עצם באמצע השכונה.
לא מכיר מישהו שמפריע לו המוסדות חינוך בתוך השכונה לדוגמא בבני ברק רחוב לנדא - מגדל המים שם יש מוסדות חינוך לרוב, וזה מצוין לרוב האנשים שם.
כביש ראשי מאוד שעובר בסמוך - כביש 4.
המרחק הוא מאות רבות של מטרים הרבה יותר רחוק מהשכונות בכניסה לעיר מזרח פרדס כץ ושיכון ה'.
רכבת כבדה מסריחה ומרעישה.
לא נכון, בכלל רובם של הרכבות הם רכבות נוסעים- חשמליות ושקטות. אכן בגלל רכבות משא שעוברות מידי פעם- לעיתים רחוקות יחסית, ומובילות חומ"ס, עושים קרוי בטיחות, והאכלוס השכונה מותנה בכך. [אגב היתי שם, וראיתי ושמעתי אותם, הם לא מרעישות במיוחד, נוסעות על המסילות המרוחקות יותר].
סרחון של ביוב מנחל הירקון.
לא יודע מה איתך, אבל רוב הבני ברקים אוהבים לטייל על גדות הירקון לא יודע על איזה ריח.
ניתוק לחלוטין להולכי רגל מבני ברק.
שוב, לפי התכנית שכבר עובדים עליו, בעז"ה, יש גשר הולכי רגל לבני ברק.
והדובדבן שבקצפת - מחירים בשמיים.
נו, נו, בהתחשב בשטח דירה 4 חדרים ענקית אמיתית 98 מ' +מרפסת 12 + חניה +מחסן צמוד.
לסיכום: מי שלא רוצה/ לא יכול שלא יקנה, אבל מי שקונה ממש לא פראייר!
גילוי נאות: אני בעל דירה במסגרת מחיר למשתכן, אבל אין לי שום קשר לחברות שמשווקות שם.
 
מי ש-30 דיירים עדיפים לו על רחוב צפוף, שיהיה בריא
ברחוב הושע (צמוד לאוסם) יש לך גם רחוב צפוף
גם בניינים של 30 דיירים
וגם ביוב שעולה על גדותיו.

בשיכון ה' - יש לך מלא מלא בניינים של 30 דיירים + שכונה צפופה.
וכך הלאה.
כל עוד מרווח לי בעין לא אכפת לי שיש עוד מלא בניינים.
בכל מקרה רחוב הירקון נבנה למגורים רק בצד אחד של הרחוב, כך שהעומס מתפזר.

ומבחינת עומסי תנועה - כיום ז'בוטינסקי פקוק לכל אורך היממה. כמו כל גוש דן.

ומה שכתבת על מתחם הסופרים - מסכים עם רוב מילה.
 
לא מכיר מישהו שמפריע לו המוסדות חינוך בתוך השכונה לדוגמא בבני ברק רחוב לנדא - מגדל המים שם יש מוסדות חינוך לרוב, וזה מצוין לרוב האנשים שם.

המרחק הוא מאות רבות של מטרים הרבה יותר רחוק מהשכונות בכניסה לעיר מזרח פרדס כץ ושיכון ה'.
אבל לא זכרור לי ששייווקו את שיכון ה' ופרדס כץ כשכונות יוקרה (רחוק מאוד מכך) :)

לא נכון, בכלל רובם של הרכבות הם רכבות נוסעים- חשמליות ושקטות. אכן בגלל רכבות משא שעוברות מידי פעם- לעיתים רחוקות יחסית, ומובילות חומ"ס, עושים קרוי בטיחות, והאכלוס השכונה מותנה בכך. [אגב היתי שם, וראיתי ושמעתי אותם, הם לא מרעישות במיוחד, נוסעות על המסילות המרוחקות יותר].
מספיק רכבת כבדה אחת שתעבור בשעה 2 בלילה...
לא יודע מה איתך, אבל רוב הבני ברקים אוהבים לטייל על גדות הירקון לא יודע על איזה ריח.
במחשבה שנייה, לא אחלוק עליך.
שוב, לפי התכנית שכבר עובדים עליו, בעז"ה, יש גשר הולכי רגל לבני ברק.
בשתנת תרפפ"ו
נו, נו, בהתחשב בשטח דירה 4 חדרים ענקית אמיתית 98 מ' +מרפסת 12 + חניה +מחסן צמוד.
לסיכום: מי שלא רוצה/ לא יכול שלא יקנה, אבל מי שקונה ממש לא פראייר!
גילוי נאות: אני בעל דירה במסגרת מחיר למשתכן, אבל אין לי שום קשר לחברות שמשווקות שם.
מי שקנה שם במחיר למשתכן עשה את עיסקת חייו (כל עוד האיכלוס היה השנה ולא עוד 5 שנים).
אבל מי שקונה במחירים ההזויים של שריקי, ממש ממש לא.
 
ברחוב הושע (צמוד לאוסם) יש לך גם רחוב צפוף
גם בניינים של 30 דיירים
וגם ביוב שעולה על גדותיו.

בשיכון ה' - יש לך מלא מלא בניינים של 30 דיירים + שכונה צפופה.
וכך הלאה.
כל עוד מרווח לי בעין לא אכפת לי שיש עוד מלא בניינים.
בכל מקרה רחוב הירקון נבנה למגורים רק בצד אחד של הרחוב, כך שהעומס מתפזר.

ומבחינת עומסי תנועה - כיום ז'בוטינסקי פקוק לכל אורך היממה. כמו כל גוש דן.

ומה שכתבת על מתחם הסופרים - מסכים עם רוב מילה.
לא מיתגו את את שיכון ה' כשכונת יוקרה (זה יותר ממותג כשכונה מוזנחת ומסכנה) וגם רחוב הושע לא נחשב כאיזור יוקרה.

אך מתחם הסופרים משווק וממותג כאיזור יוקרה וזה ההבדל.
ז'בוטינסקי פקוק נכון להיום, הרבה פחות מרחוב מבצע קדש וקל וחומר לאחר איכלוס השכונה שתפקוק לחלוטין את רחוב מבצע קדש.
 
את האמת שקשה לי להבין את הרציונל העומד מאחורי קניית דירה במדינת עולם שלישי...
 
את האמת שקשה לי להבין את הרציונל העומד מאחורי קניית דירה במדינת עולם שלישי...
זו הסיבה שמחירי הדירות בבני ברק, די דומים למחירים בערים החרדיות החדשות.
כתבתי על זה בעבר.
איכות החיים בבני ברק נמצאת בזבל.
 
ו הסיבה שמחירי הדירות בבני ברק, די דומים למחירים בערים החרדיות החדשות.
כתבתי על זה בעבר.
איכות החיים בבני ברק נמצאת בזבל.
לאיזה עיר המחיר בבני ברק דומה?
בית שמש יש פער של לפחות 500K ש"ח
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הקדמה לפני ההקדמה: סיפור מתח ססגוני ונהדר המיועד לבעלי משקפיים בלבד. אם אין לכם משקפיים או עדשות – אל תקראו. לא לקרוא אמרתי! תפסיקו הרגע.
(לא שיש לי בעיה שתקראו, למה לא ובכיף, אבל זה משעמם. מאוד מאוד משעמם. הכי משעמם שיש. אם בא לכם להשתעמם, ברוכים הבאים.)
יאללה. לנשום עמוק, לספור עד עשר, זהו. אין חרטות.


אז עשיתי את זה. עשיתי את זה! טדאם, טדאם, עשיתי את זה.

מאז שאותו מאורע היסטורי קרה (שבוע ויום) - כל בנאדם שאתרע מזלי לפגוש מבקש לשמוע ממני על זה. היות לכך ובהתאם לזאת כבר כואב לי האצבעות להקליד, ולכן אני מעלה את כל סבב קורות חיי הלייזר שלי מהתחלה ועד הסוף, כולל כל הפרטים, למען ישמעו הכל וייראו.
(ולמען העובדה שמהיום והלאה, בכל פעם שמישהו רוצה לשמוע איך היה, אתן לו לינק לכאן).

ובכן, קבלו אותו! סיפור העוועים המופלא שלי על ניתוח לייזר:
הכל, מהתחלה, אמצע וסוף (הפי אנד, ב"ה).
כל השאלות / הפרטים / ההתעניינויות / הלבטים / הדקויות ועוד באשכול אחד, בחצי מחיר.

שלוש, ארבע ו, מתחילים.

*

חחח, מה חשבתם, כזה מהר מתחילים?
קודם אזהרה מראש:
זה הולך לצאת ארוך. מאוד מאוד ארוך. הכי ארוך שיש. יש לי מלא בבטן ובאופן כללי אני אוהבת לדבר, אז כדאי לכם להכין קפה ולכבות טלפונים.
עשיתם את זה? יופי.
הכל מוכן, בוא נצא לדרך.

הכל התחיל לפני כחודשיים, כשסיימתי את ההכנות הנפשיות לעבור לעדשות.
אני אדם שבאופן כללי נרתע מדיבורים על עיניים, קל וחומר מנגיעה בעיניים. כך שהמעבר לעדשות היה תהליך נפשי, מנטלי, רגשי וייחודי ארוך ומטלטל.
כאמור, לפני כחודשיים הגעתי למסקנה מיושבת בדעתי שהגעתי לשלב המספק כדי לסיים את תהליך ההכנה,
וכעת הגיע הזמן לעבור אליהן, העדשות הממתינות.
רגע לפני שקבעתי תור, באתי לרופא העיניים שלי בשאלה: שלום אדוני, מה דעתך על לייזר?
תשובתו: דעתי חיובית.
באותו יום השתנו חיי.

עכשיו ככה, להלן הווידוי ולהלן המידות שלי (שהיו שלי!) - תאחזו חזק בכיסא:
עין ימין פלוס אחת וחצי,
עין שמאל פלוס חמש.
ותוסיפו צילנדרים.
בקיצור, בלגנים.

הלכתי בתחילה לאסותא לבדיקה. נתנו לי הצעת מחיר של שמונה וחצי אלף (מאוחדת). אמרתי אוקי, אחשוב על זה. יש לי זמן.
התקשרתי ללווינגר ואמרו לי בין משהו כמו 8 ל11. אמרתי נו נו, אם עושים אז ברור שאצל אסותא.
בעצלתיים התקשרתי לרב בני פישר, לשאול איפה הוא ממליץ. תשובתו: הכי טוב אצל לווינגר עצמו, ואם לא אצלו עצמו אז אצל אירית בכר עצמה.
יעני, כך או כך, יוצא לי פלוס אלף שקל!
(הסבר, למי שלא בקיא בנושאים חיוניים שכאלה: גם במרפאה של לווינגר וגם במרפאה של אסותא, אם רוצים את הרופא הראשי בעצמו צריך לשלם עוד אלף שקל. והרב פישר אמר לעשות אצל אחד משניהם).

טוב. אז התקשרתי ללווינגר לקבוע תור לבדיקה. אומרים לי: וואלה! יש לנו בדיוק הנחה של מאוחדת! אם את עושה אצלנו עד סוף ספטמבר יש הנחה קלה. (קלה, מתוקה כזאת, מכירים את הבובות האלו?)
מסתכלת בשעון, הראשון לספטמבר. אני כזה - אוקי, תקבעי לי תור להחודש.
לא פרצמן, אין כזה דבר: את קודם צריכה לעשות בדיקה, והתור הראשון לבדיקה הוא רק ב30 בספטמבר. כלומר אם הוא לא מכניס אותך לניתוח באותו יום של הבדיקה את מפסידה את ההנחה...
אוף!
בימים הקרובים ניסיתי לקדם את התור בכה ובכה, אין. אפס. כלום. בלית ברירה הוחלט לחכות ל30 בספטמבר, ולראות אם הוא יכול להכניס אותי באותו יום לניתוח.

הזמן עובר.
שבועיים תמימים חלפו.

עד שביום שלישי בהיר אחד, לפני שבוע וקצת, אני מתקשרת למרפאה לשאול אם התפנה תור.
בינתיים לוחשת פרק תהילים קצר, למרות שאני לא מאמינה שיש סיכוי.
ואז.
פתאום.
לפתע.
בחבטה.
אדירה.
חחח סתם. הפקידה בטלפון אומרת שכן, התפנה תור.
מתי?
למחר.
וואו. לרגע אני נרתעת, בסוף אומרת לה בסדר. תקבעי לי למחר. רבע לתשע בבוקר, בדיקה. ובעז"ה, כך היא אומרת, אכנס לניתוח עד סוף החודש.
יום למחרת אני מגיעה לבדיקה.
מקצרת כדי לקצר, אבל פלללם באותו ערב הייתי בניתוח.

עכשיו קצת על סוג הניתוח:
בגלל המספרים המופרעים שלי, הוחלט שעליי לעשות ניתוח אינטרלאסיק, שזה לא הניתוח הרגיל. בניתוח הרגיל יש זמן החלמה של שבועיים בערך, אבל בניתוח שלי - זמן ההחלמה הוא שלוש שעות!
מחר, כך מצהיר לווינגר, את באה לפה בנהיגה.

ואוו. חיוך מאושר עולה על שפתיי ואור דבילי מבליח בעיניי. למה דבילי? כי העושר הוא רק עד הקופה:
(מאוחדת אמרנו, דא? ואינטרלאסיק, חרשו?)
יוצא לי 14,400.
וזה אחרי הנחה!
התעלפתי במקום, ואחרי שהתעוררתי עשו לי הנחה ל11 וחצי. לאחר התייעצות קצרה הוחלט שטדאם, טדאם, הולכים על זה.
(אל תסתכלו עליי ככה. יש לקחת בחשבון שבמצב שלי - כל זוג משקפיים עלה לי אלף שקל, והייתי צריכה לחדש כל שנה בערך. ככה שתוך אחת עשרה שנים אני מכסה את הפער, ועוד יוצאת עם רווח).

עד כאן להקדמות. ועכשיו, יאללה! מגיעים לחלק הכי מרתק!
הניתוח עצמו.
מקדימה ואומרת שהחלק הזה לא לבעלי לב חלש. אני מספרת אותו רק כי בשבוע האחרון דיברתי עם הרבה אנשים וכולם אמרו לי שזה כל כך עזר להם שסיפרתי בפרוטרוט, שיידעו למה להתכונן. אבל למי שזה לא רלוונטי אין צורך לקרוא (אלא אם כן סתם בא לכם תיאור ססגוני).
אז ככה.

באה בערב למרפאה (עם מלווה, חובה).
נכנסת לחדר ניתוחים לבד. אסור עם ליווי.
מטושטשת עדיין מהטיפות ששמו לי בבוקר בבדיקה, חלשה באופן כללי. נכנסת לניתוח, אחות אוחזת לי ביד, אני מסוחררת וחלשה ורוצה להתעלף.
(אגב, הערה חשובה עכשיו: מדגישה שבכלל יש לי רגישות לעיניים. לא אצל כולם החוויה קשה כל כך, הבנתי שאנשים אחרים בכלל לא מרגישים את הניתוח. רק אצלי משהו השתבש, התנצלויותיי).
וככה זה הלך.

עשרים מנתחים מסביב. (טוב, לא באמת עשרים, אבל ראיתי הכל כפול). אני מטושטשת ומכווצת.
העיניים עצמן מורדמות, אבל העצמות מסביב חיות ובועטות.
קר בחדר. עשרים המנתחים גוהרים עליי ומותחים לי את העיניים לרוחב 4 מטר. שמים לי צבתות ותופסנים כדי שהעין לא תברח. אני מכווצת וסגורה. לא מצליחה לפקוח עיניים. הרופאים מנסים בכה ובכה, נואשים מזה שאני כל הזמן מתכווצת. העיניים שלי קטנות, אני נאנקת מכאבים (זה לא באמת כואב, אבל תחשבו שלוחצים לכם מסביב העין חזק עם תופסנים. זה לוחץ, וכשמפחדים - זה גם כואב.)
אחרי שמצליחים לתפוס את העין מעבירים אותי לשלב הראשון של הניתוח.
השלב הראשון לוקח 7 שניות בכל עין.
אהה! שמעתם נכון. 7 שניות.
בכלל, הניתוח בעצמו הוא רק 15 שניות בסך הכל לעין. לא יודעת למה היה נראה לי שהוא שעה.
(ה15 שניות לא כוללות את הזמן שלקח עד שתופסים את העין עם המצבתות, אבל עדיין, הניתוח עצמו מאוד קצר.)

עוברת את השלב הראשון. הרופאים מריעים בצהלה, מורידים את הצבתות. איכשהו אני מגלה שפיצים, פינצטה קוראים לזה בעברית, ממש ליד - בררר - העין שלי. עכשיו עוברים לשלב השני. אני מכווצת ממתח. לא רואה כלום. יש לי לחץ בעין ואולי גם רטוב, לא יודעת. רוצה לישון. פתאום רואה אור אדום וירוק. מתוך הערפול אני קולטת שזה הלייזר. מסתכלת על הלייזר. שייגמר כבר. שייגמר.

ואז זה נגמר.

מקימים אותי מהמיטה. אני מגלה בהלם שאני עדיין חיה. ואפילו רואה!
יוצאת החוצה להתאוששות. מטושטשת לגמרי. מרגישה אחרי טראומה.
קחו בחשבון שבכל הזמן הזה - לא כאב לי בכלל! אפס כאבים. רק היה לחץ. פיזי ורגשי.
קוראים למלווה מבחוץ. מסבירים לנו על הטיפות. אני לא שומעת כלום, רק רוצה לישון ולישון. אחרי שאני מסיימת התאוששות של כמה דקות המנתח יוצא ובודק שהניתוח עבר בהצלחה. "אחלה ניתוח פרצמן!" הוא מריע בצהלה, וזה אחרי שבניתוח עצמו הם השתגעו מזה שברחתי להם כל פעם.

וזהו. והלכתי הביתה. והייתי מסוחררת ומטושטשת עד בחילה כל הלילה. הלכתי לישון מיד.
בבוקר אחר כך הייתי במשרד...

היום הלכתי לבדיקה נוספת של שבוע אחר כך.
טפו טפו, טדאם, טדאם,
הודו להשם כי טוב:
אפס ימין, אפס שמאל.

The end;

__________
אגב, לידיעה: בניתוח אינטרלאסיק זמן ההחלמה הרשמי הוא אומנם רק 3 שעות, אבל אף אחד לא מספר מראש על זה ששלושה ימים אחר כך אני צריכה להיות עם משקפי מגן מכוערים, ככה שזה לא כזה נחמד להגיע יום אחר כך לעבודה. וגם אסור להתאפר שבועיים. וגם יש מיליוני טיפות לטפטף טיפ טף.
עד כאן לבינתיים. נראה לי.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה