חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[מתגעגע]

חגיגה יד: כשר' יהושע דרש במעשה מרכבה.

נפלא

 

[מירער]

מתחיל משהו.

הכוונה הוא שהתוצאה הסופית הוא לא דמות תנכית!

@כל שם שתרצה

שמו דייקן למטרה, וחורפיה בצד.
כרה בשורש, והוא אגר, רעיונו נעלה אך פגע בשביעי ועל זאת נחלקו שלוש על סופו.

בין הנשארים לא מצא נוחל, וסדרם התחלפו כפי המעמד, ומהם לקח את האחרונה, ושם מקומו.
צירף לאחרון את האחד שלפני האחרונה, והוא ישן שלא כסדר, ועל גבו הסימן שכפוף לשלפניו.

בתווך נמצא מי שמוצאו משלם והוא בראשו, שקודם לו השלימות, ואז נמצא אותו בלתי מוגדר.

ובכללותו נוח להיכפף, נבון ומכלכל בחוכמה אמריו חידותיו וחרזיו, שנה כמעט אין לפניו!!

כמובן כמו שכתבה @דבי מ. מתחיל בצלפחד. ומשם לקח את האחרונה תרצה שצירף לה את האות האחת לפני האחרונה ש'.
מי שמוצאו משלם -שם-מלכיצדק. שאר החידה לא הצלחתי.

 

[כל שם שתרצה]

איך נראה?

איך לא? הלא הוא כתב הספר, ועדיו בחתומיו זכו לו. וההערות כרוכות עם המקורות כאחד, ואם היו שני כותבים היה מציין שסייעו עמו. וגם מהתוכן של המקורות וההערות נראה לי שזה מבקיאותו של הגר"ח ולא אחר.

ספר השרשים המקורי אינו מנוקד כלל וכלל

זאת ידעתי. רק לא ידעתי מי המנקד. וכתבתי זאת כי ראיתי מי שהביא ראיה מהניקוד שבספר ההוא, ואיני יודע על מה נסמך שההוא היה בר סמכא במדרגה שאפשר להוכיח ממנו.

וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי?

צודק. טעות שלי. (ואגב, ביקשתי את הפסוק והנה החכם בר אילן הודיעני על 'גירסא' כזאת (שכמובן שהיא ט"ס) בחופת אליהו - אוצר מדרשים סוף עמ' 175: ששה דברים יפים לחולה: זיעה וכו' וחלום. זיעה שנאמר וכו' חלום דכתיב והחלימני והחייני).

מה הכוונה בשיחת חולין של ת"ח זו?

שהרבה דרשנים ואולי כולם, בהביאם את הכתוב הזה מביאים אותו בשורוק. (אלא שהם גם מביאים את הכתוב 'קמשונים' בשי"ן ימנית, ובמקרא (שלי..) היא בשי"ן שמאלית, וכבר הובא דוגמא זו במבוא לתנ"ך סימנים כהוכחה לטעות שנתאזרחה מבלי משים, מחמת חוסר ההבדל הברור בין שבולת לשבולת).
ואגב, יש להתפעל שאתה זוכר דברים מעמוד 10. כה לחי!

 

[כל שם שתרצה]

שמו דייקן למטרה, וחורפיה בצד.
כרה בשורש, והוא אגר, רעיונו נעלה אך פגע בשביעי ועל זאת נחלקו שלוש על סופו.
בין הנשארים לא מצא נוחל, וסדרם התחלפו כפי המעמד, ומהם לקח את האחרונה, ושם מקומו.
צירף לאחרון את האחד שלפני האחרונה, והוא ישן שלא כסדר, ועל גבו הסימן שכפוף לשלפניו.
בתווך נמצא מי שמוצאו משלם והוא בראשו, שקודם לו השלימות, ואז נמצא אותו בלתי מוגדר.

הגם שכמעט מנעתי עצמי מחידה זו, כפי שכבר רמזתי שאדם קרוב אצל עצמו.
בכל זאת אמשיך את מה שכבר גילו אלו שלפני.

ספוילר: פתרון חלקי

שמו דייקן למטרה, וחורפיה בצד: צלף - חד. (צולף, חד וחריף).
כרה בשורש, והוא אגר. לפי הדעה שהיה המקושש, כרה בעצים, ואגר וקשש. והאמת שיש בזה מחלוקת מה עשה, העביר ארבע אמות ברשות הרבים, תולש, או מעמר (שבת צו, ב).
רעיונו נעלה - כמו שפירשו בכוונתו שבא להראות את חומרת השבת ועונשה. אלא שפגע בשביעי, שסוף סוף עשה עבירה בשבת.
ועל זאת נחלקו שלוש על סופו. לא ברור לי כל כך. כי יש מחלוקת אם הוא היה מקושש (ואם כן מת בסקילה), או לא (ומת כדרכו). ויש מחלוקת נוספת אם היה המקושש (ומת בשנה ראשונה) או מת בשנת הארבעים. אבל אפשר שהן שתי דעות ולא שלש.
בין הנשארים לא מצא נוחל. - לא מצא מי שינחל, כי היו רק בנות שאינן נוחלות (קודם שנתחדשה פרשת נחלות. או שהכוונה 'נוחל' לא מצא, נוחלת מצא).
וסדרם התחלפו כפי המעמד. - ששבע בנותיו כולן שוות בחכמה, ונזכרו פעם בסדר זה ופעם בסדר זה.
ומהם לקח את האחרונה - כאן מתחילה החידה עצמה: 'שתרצה' שהיא הבת האחרונה. ושם מקומו. ומקומה ליד המילה 'שם'.
צירף לאחרון את האחד שלפני האחרונה. - צירף לתיבת 'תרצה' (שהיא היצור האחרון מבין הבנות) את האות שלפני האות האחרונה (אות ש): והרי לפנינו 'שתרצה'.
והוא ישן שלא כסדר, ועל גבו הסימן שכפוף לשלפניו. - לא הבנתי כוונתו.
בתווך נמצא מי שמוצאו משלם והוא בראשו. - באמצע השם (בעל שלש המילים) יש את 'שם' שמוצאו משלם, והוא עומד בראשו (מלכי צדק מלך שלם).
שקודם לו השלימות. - בתחילת השם (קודם למילה 'שם') יש את השלימות - המילה 'כל' שכוללת הכל.
ואז נמצא אותו בלתי מוגדר. - ואז נמצא השם 'כל שם שתרצה' שאין לו הגדרה פרטית, כי הוא יכול להיות כל שם..

 

[מתגעגע]

שהרבה דרשנים ואולי כולם, בהביאם את הכתוב הזה מביאים אותו בשורוק

את זכוכית, או את ישרוק לזבוב?

(אלא שהם גם מביאים את הכתוב 'קמשונים' בשי"ן ימנית, ובמקרא (שלי..) היא בשי"ן שמאלית, וכבר הובא דוגמא זו במבוא לתנ"ך סימנים כהוכחה לטעות שנתאזרחה מבלי משים, מחמת חוסר ההבדל הברור בין שבולת לשבולת).​

מעניין הטעות הזאת נשתרשה ברוב ספרי משלי

ואגב, יש להתפעל שאתה זוכר דברים מעמוד 10. כה לחי!

נזכרתי מזה כשלמדתי חגיגה

 

[דבי מ.]

@כל שם שתרצה

כמובן כמו שכתבה @דבי מ. מתחיל בצלפחד. ומשם לקח את האחרונה תרצה שצירף לה את האות האחת לפני האחרונה ש'.
מי שמוצאו משלם -שם-מלכיצדק. שאר החידה לא הצלחתי.

אם זה אכן @כל שם שתרצה בגלל המילה 'תרצה' בונים חידה שכל מהותה היא על צלפחד?

 

[ירושלמי987]

חגיגה יד:
כשר' יהושע דרש במעשה מרכבה.

תביא ציטוט מהגמרא

 

[sl disign]

תביא ציטוט מהגמרא

...וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע היה הוא ורבי יוסי הכהן מהלכים בדרך אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה פתח רבי יהושע ודרש ואותו היום תקופת תמוז היה נתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין ובאין לראות במזמוטי חתן וכלה...

 

[נכון מאוד]

בספר למכסה עתיק מעיר (איני יודע אם ההערות הם מהגר"ח ז"ל בעצמו) שבספר הישר כתוב רק על ענר ואשכול שהיו בני ארפכשד ובפסוק כתוב להדיא שממרא היה אח שלהם, ומתרץ שאולי היה אחיהם רק מאם.​

כעת ראיתי מהזוהר שגם עוג נימול יחד עם עבדי אברהם, ולכן לכאורה הוא היה הכי מבוגר, ודו"ק.

 

[כל שם שתרצה]

את זכוכית, או את ישרוק לזבוב?

זכוכית.

ספוילר: השלמת הפתרון

צירף לאחרון את האחד שלפני האחרונה, והוא ישן שלא כסדר, ועל גבו הסימן שכפוף לשלפניו.
לקח זמן לאסימון ליפול, מקווה שאכן נפל..
צירף לאחרון - תרצה שהיא אחרונה (כבר דיברנו על המחדד שכיון שניתנה לו רשות אינו מבחין בין זכר לנקבה..), את האחד שלפני האחרונה, היא האות ש'. וכעת שב להגדיר את תרצה, כי היא לפניו מרוצה: והוא 'ישן' שלא כסדר = הוא (=היא) אותיות 'ישן' שלא כסדר, ואיזו אות נשים שיהיה כסדר? ועל גבו (סוף התיבה) הסימן (האות) שכפוף לשלפניו (אות נו"ן סופית (שנקראת נו"ן פשוטה) שהיתה בגבו, כעת כפופה - ולא נו"ן פשוטה - לשלפניה. והרי לנו אותיות 'שני'. ומי זו שהיתה שניה? תרצה, שבשעה שנישאו הבנות היא מנויה שניה.
מקווה שהצלחתי לקלוע.

 

[כל שם שתרצה]

אם זה אכן @כל שם שתרצה בגלל המילה 'תרצה' בונים חידה שכל מהותה היא על צלפחד?

השגה נכונה..

והתשובה היא שהנקמה מתוקה מדבש, ובשעת מלחמה אין פנאי לנסך. על כן דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ, על כן הביא בכליותי בנות המקושש..

אבל סך הכל היה מעניין מאוד, אתגר מאתגר אתגרנו החכם @נכון מאוד, אותי אתגר והוא אותגר וקיבל אגר.
רק נבקשהו כי גרה לא יגר, כי די לנו בזה המאגר, מעתה אל נא ידברו על ניק אשר פה גר.

 

[כל שם שתרצה]

2. איך ייתכן שיהודי כשר נכנס לחדר שקוראים בו את המגילה וכתוצאה מכך כולם לא יוצאים יד"ח בקריאת המגילה

אם נכנס מי שהש"ץ שונאו ואינו מכוין להוציאו, כולם לא יצאו ידי חובה.

(זו הלכה בשליח ציבור, סימן נג סעי' יט. ומסתבר שהוא בכל הוצאת רבים ידי חובתן).

 

[נכון מאוד]

הגם שכמעט מנעתי עצמי מחידה זו, כפי שכבר רמזתי שאדם קרוב אצל עצמו.

כל הכבוד שהתאפקת!

בכל זאת אמשיך את מה שכבר גילו אלו שלפני.

שמו דייקן למטרה, וחורפיה בצד: צלף - חד. (צולף, חד וחריף).

נכון מאוד!

כרה בשורש,

בן חפר!!!

והוא אגר. לפי הדעה שהיה המקושש, כרה בעצים, ואגר וקשש.

יפה מאוד!

רעיונו נעלה - כמו שפירשו בכוונתו שבא להראות את חומרת השבת ועונשה. אלא שפגע בשביעי, שסוף סוף עשה עבירה בשבת.

יפה מאוד!

ועל זאת נחלקו שלוש על סופו.

והאמת שיש בזה מחלוקת מה עשה, העביר ארבע אמות ברשות הרבים, תולש, או מעמר (שבת צו, ב).

כמובן!

בין הנשארים לא מצא נוחל. - לא מצא מי שינחל, כי היו רק בנות שאינן נוחלות, ונוחלת מצא).

וסדרם התחלפו כפי המעמד. - ששבע בנותיו כולן שוות בחכמה, ונזכרו פעם בסדר זה ופעם בסדר זה.

יפה מאוד!

ומהם לקח את האחרונה - כאן מתחילה החידה עצמה: 'שתרצה' שהיא הבת האחרונה. ושם מקומו. ומקומה ליד המילה 'שם'.

'ושם מקומו' הכוונה, שבפתרון החידה מילה זו נמצאת אחרון!

צירף לאחרון את האחד שלפני האחרונה. - צירף לתיבת 'תרצה' (שהיא היצור האחרון מבין הבנות) את האות שלפני האות האחרונה (אות ש): והרי לפנינו 'שתרצה'.

יפה!

והוא ישן שלא כסדר, ועל גבו הסימן שכפוף לשלפניו. - לא הבנתי כוונתו.

'ישן' אותיות 'שין' רק בסדר אחר. ובין 2 האותיות שין שיש,
כוונת חד החידה הוא, לההוא שיש מעליו 'סימן' - נקודה, בצד שכפוף למילה שלפניו - ימין.

בתווך נמצא מי שמוצאו משלם והוא בראשו. - באמצע השם (בעל שלש המילים) יש את 'שם' שמוצאו משלם, והוא עומד בראשו (מלכי צדק מלך שלם).
שקודם לו השלימות. - בתחילת השם (קודם למילה 'שם') יש את השלימות - המילה 'כל' שכוללת הכל.
ואז נמצא אותו בלתי מוגדר. - ואז נמצא השם 'כל שם שתרצה' שאין לו הגדרה פרטית, כי הוא יכול להיות כל שם..

בול בול, הודעת בעל דין ......

ובכללותו נוח להיכפף, שהוא מתאים את עצמו לזולת 'כל שם שתרצה', וכאן באשכול הוא מדבר כל אחד לפי רמתו
וכו' וכו' מיותר להסביר!!

 

[חסדיאל שופק]

אני חושב שיש לי כיוון
הפיתרון מתבסס שהיו 9 יהודים שיכלו לקרוא מגילה בזמן שמותר ל-9 אך במנין זמנם משתנה
לכאורה כרך המוקפת חומה מימות יהושוע בן נון לחלק מהראשונים שאין בה 10 קוראים בי"ד (משנ"ב סימן תרפ"ח ס"ק ב') ובעשרה קוראים בט"ו
נכתב בספוילר כי התשובה לא נפסקה להלכה

אם נכנס מי שהש"ץ שונאו ואינו מכוין להוציאו, כולם לא יצאו ידי חובה.

(זו הלכה בשליח ציבור, סימן נג סעי' יט. ומסתבר שהוא בכל הוצאת רבים ידי חובתן).

עדיין לא זה.

הכוונה לכל יהודי שהוא.. גדול ובר חיובא.

אגב זה שו"ע מפורש

 

[חסדיאל שופק]

אם יש עליו ריח לא טוב

לא זה..
הכוונה לכל יהודי

 

[פינחס רוזנצוויג]

אם נכנס מי שהש"ץ שונאו ואינו מכוין להוציאו, כולם לא יצאו ידי חובה.

(זו הלכה בשליח ציבור, סימן נג סעי' יט. ומסתבר שהוא בכל הוצאת רבים ידי חובתן).

מסתבר שבדבר שיוצא מדין שומע כעונה שאין צריך בשבילו ציבור, גם כה"ג יוצאים יד"ח.

 

[פינחס רוזנצוויג]

2. איך ייתכן שיהודי כשר נכנס לחדר שקוראים בו את המגילה וכתוצאה מכך כולם לא יוצאים יד"ח בקריאת המגילה

תרצא ח

ספוילר

שהשלים לי'

 

[כל שם שתרצה]

מסתבר שבדבר שיוצא מדין שומע כעונה שאין צריך בשבילו ציבור, גם כה"ג יוצאים יד"ח.

צודק. שכחתי שבמגילה לא צריך 'עשרה' מעיקר הדין (רק לשיטת בה"ג, ולא נפסק כן).

 

[חסדיאל שופק]

תרצא ח

ספוילר

שהשלים לי'

שכוייייח.

יפה יפה.

מרשים.

עכשיו מה עם החידה השניה...

 

[נכון מאוד]

שאלה (לא חידה) לידענים החשובים.

בפרשיות אלו שקוראים על בניית העולם אחרי המבול, מי יודע לעשות קצת סדר בזהות שבעים הזאבים של היום שמסביב שה פזורה ישראל !!

מי היום מקורו מחם: כנען, כוש, מצרים, פלשתים, חת (כנראה בני חת מהפרשה) יבוסי, אמורי, גרגשי, חיוי, ערקי, סיני, ארודי, צמרי, חמתי?
מי היום מקורו מיפת, מגוג, מדי, תירס (פרס - אירן, רוסיה?) אשכנז (גרמניה) (יון אטליה)?
מי היום מקורו מלוט, עמון מואב (סוריה ועוד)?
מי היום מקורו מישמעאל ? שמועה שמעתי שהיום הטורקיים הם היחידים שיודעים שהם מישמעאל, האמנם?
מי היום מקורו מעשיו, עמלק?
מאיפה הסעודים? (קידר בן ישמעאל?)
אנשים מכלילים את סעודיה ירדן לבנון תימן סוריה עירק אירן טורקיה מצרים לוב עימן וכל הסטנים (פקיסטן וכו') בחריין וכו' בתור ערבים, האמנם? (למשל אירן, כי יתכן בכלל שמקורו מיפת - תירס, ולא אמור להיקרא ערבי)
מה בין מוסלמים/ערבים/פלסטינים?

בדרך כלל התשובה הראשונה בזה הוא 'שבאה סנחריב ובלבל את כל האומות' (משנה ידים ד, ד. ברכות כח.) וא"א לדעת,
אני שואל האם אין בזה כן איזשהו כללים, שאולי לא מוחלטים אבל כן נותנים כיוון!