חידות תורניות אשכול חידות תורניות

[הפצחן]

אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?

​

אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.

 

[מתגעגע]

'כתב חידה' מאת 'אוצר החכמה'
נא להכניס רמזים בספוילר בלבד​

 

[סבא ישראל]

'כתב חידה' מאת 'אוצר החכמה'
נא להכניס רמזים בספוילר בלבד​

שמאי והילל
נחלקו בשלושה מקומות (לא יודע מה זה מחבוא)
בשלושה שערים -אולי שלושה סדרים
כל שבתוכם נכנסים אותם דורשים ולומדים- כל המח' בפרק ראשון

 

[נכון מאוד]

הרהרתי לי בתחילה בכיוון הזה, אבל נסוגותי מפני התיבה 'משליש לרביע', הרי לא היה ב'שליש'. כלומר כל זכייתו להיות רגל במרכבה היא לאחר המעשה הזה, אבל לפני כן לא היה אחת מ'שלש' רגלים.
אולי יבהיר לנו החכם @נכון מאוד את פשר מליצה זו.

ובהימנעותו, זכה 'דוד' שעל ידו, התחזק והתרבה רגלו של מרכבה העליונה, משליש לרביע, שהוא לעולמים.

אחרי כבר החכם @מתגעגע כבר עלה על ענין 'אב' לכל בעלי תשובה, הרי 'בצירופם' יכול להיות 'בצירוף התיבות אב וכל', שיוצרות את המילה 'כלאב'. וגורמות גם לדוד להיות 'שלם' בהלכה.

בול בול. והכוונה אפילו יותר פשוט, שצירוף המילים 'אב' ל'כל' מייצר את השם כלאב, שכמו ישי, הוא גם שלם בלי חטא!!!

 

[נכון מאוד]

אם נסכם נכונה, נמצא שנשארו עדיין משפטים שלא נפתרו כהלכה:
פעמיים הציל בגינו דור שלם. - הולך כנראה על דוד המלך, וצריך לברר מה הן שתי הפעמים (אחת מהן היא אולי ענין השיתין שצפו וכו', ואע"פ שהיה בעצם ע"י אחיתופל).

יותר פשוט: פעמיים רצו בני צרויה להרגו בתור מורד במלכות 'כלב מת' גם בבריחה וגם בחזרה, ודוד לא לנתן להם, 'מה לי ולכם בני צרויה', ובזכות זה נולד מרדכי שהציל את כל הדור.

גם נשאר: סליחתו עם האלף מהראשונים, ובא סופו בגת, ומיד נעלם שמירתו

ספוילר: רמז

ברכות ח.

על שלו לא שלום נזכר בשלישי, ואמרו במעלה בית החיים

ספוילר: רמז

תנ"ך

 

[נכון מאוד]

אינו בזוהר, אלא מובא בספרים בשם מדרש, רז"ל

נכון מאוד, אמנם יש כאלו מצטטים בשם זוהר, אבל לא נמצא, מצרף דיון ע"ז, ואכהמ"ל, ועיין שמירת הלשון תבונה ח'.

 

[נכון מאוד]

מקורו מהאחרון שהוא נקי, כיניו כשני, הוא ראש מבחורים ובשלם סופו
פגעו המורד במעלה גונח ומיילל, ולדודו יקבנו, גם התפלש בעפר ובאבנים

מקורו מהאחרון - משבט בנימין, אחרון השבטים.

שהוא נקי - מחטא, שהיה מהארבעה שמתו בלא חטא (שבת נה, ב).

מצוין!

כיניו כשני

ספוילר: רמז

עדיין מדובר על שמעי בן גרא

הוא ראש מבחורים - זה שמעי בן גרא עליו נאמר: "שמעי בן גרא מבחורים" (מלכים א, ב, ח)

מצוין, אבל מה הכוונה ראש??

ספוילר: רמז

רש"י ש"ב ט"ז י

ובשלם סופו

ספוילר: רמז

תהלים ע"ו ג

פגעו המורד במעלה גונח ומיילל - כשקילל שמעי בן גרא את דוד, פגש אותו שמעי שהוא 'המורד' 'במעלה' הר הזיתים כשדודו בכה, ואז פגע בו שזרק עליו אבנים ועפר

ולדודו יקבנו

ספוילר: רמז נוסף

שמעי בן גרא בן ....בן.....

גם התפלש בעפר ובאבנים - כנראה הכוונה לדוד המלך

מצוין!

 

[מתגעגע]

נכון מאוד, אמנם יש כאלו מצטטים בשם זוהר, אבל לא נמצא, מצרף דיון ע"ז, ואכהמ"ל, ועיין שמירת הלשון תבונה ח'.

בקבצים המצורפים לא נזכר כלל 'זוהר', בשבט מוסר מביא בשם מדרש דרך אגב הקובץ הזה ריק, ובשער התבונה מביא בשם רז"ל, וגם במגדים חדשים לא הביא 'זוהר'

 

[מתגעגע]

שמאי והילל נחלקו בשלושה מקומות

למה כוונתך? הרי יש הרבה יותר מג' מקומות במסכת סוכה שהם נחלקו?
אגב, גם לכם התמונה של חידת אוצר החכמה חסומה?
רק כשאני פותח 'תמונה בכרטיסייה חדשה' אני רואה את זה בגדול

 

[מתגעגע]

ומיד נעלם שמירתו התכוונתי שלאחר מיתת שמעי נעלם....... (הזכרת את זה)

ומיד נעלם שמירתו

ספוילר: רמז

ברכות ח.

ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה.​

 

[כל שם שתרצה]

למה כוונתך? הרי יש הרבה יותר מג' מקומות במסכת סוכה שהם נחלקו?

כוונתו לשמאי והלל עצמם, לא לבתיהם. ב"ש וב"ה נחלקו במאות מקומות.
המקור: שבת טו. - אמר רב הונא: בשלשה מקומות נחלקו שמאי והלל. ע"ש.

 

[כל שם שתרצה]

מקורו מהאחרון שהוא נקי, כיניו כשני, הוא ראש מבחורים ובשלם סופו

נו, אחרי הרמזים הגסים ששלח החכם @נכון מאוד, יהיה נכון מאוד להוסיף פתרונות.
ראש מבחורים. הכוונה 'ראש לסנהדרין', כמו שכתב רש"י (ואגב, בזכרוני שכן כתב גם הרד"ק, וכבר תמהו עליהם מנין להם דבר זה).
כינויו כשני. כינויו 'בן גרא' או יותר נכון 'בן הימיני', הוא כמו השופט השני: אהוד בן גרא בן הימיני (שופטים ג).
ובשלם סופו. סוף חייו היה בירושלים, שנקראת 'שלם'.
על שלו לא שלום נזכר בשלישי, ואמרו במעלה בית החיים. כנראה מדובר על תהלים פרק ג, שם נזכר אבשלום, אשר שורר עליו אביו 'מזמור' זה. ומזמור זה 'אמרו' במעלה הר הזיתים, שהוא 'בית החיים'. (כשהיה נרדף עד מוות בידי בנו יוצא חלציו, הביט לראות את הטוב במעשה ה', שלא היה זה מישהו אחר כגון 'עבד או ממזר' שלא היה מרחם עליו, ולכן נקט לשון מזמור. - קצת מושגים על אדוננו דוד..)
נראה שנסתיים לו הפתרון.

ו'כובע' גדול לכותבו, הלא הוא 'נכון מאוד'.

(לא התאפקתי מלהעיר על הביטוי הזה: מקור הביטוי הוא אצל אומות העולם, אשר בבואם לבית תיפלתם מורידים כיסוי ראשם לאות הכנעה, וכמו כן בבוא דבר התפעלות אצלם המעורר רגשי כבוד והערכה, מכנים בלשונם 'להוריד את הכובע'. - לא כן זרע ישראל אשר נוהגים להיפך ממש, מכסים ראשם לאות הכנעה, ובבוא דבר התפעלות עליהם 'להוסיף כובע'. על כן הקפיד החכם דנן לומר 'שאפו' שעניינו 'כובע' בלבד, וכוונתו בזה להפוך הכוונה המקורית, שאילו הם מכוונים ל'הסרת' הכובע, אולם מיודענו מתכוין ל'הנחת' הכובע. ממש 'ויגזול את החנית מיד המצרי'..
ובכן, יחולו לו ברכות על ראשו, על כובעו, ועל כל בני ביתו).

 

[נכון מאוד]

נו, אחרי הרמזים הגסים ששלח החכם @נכון מאוד, יהיה נכון מאוד להוסיף פתרונות.
ראש מבחורים. הכוונה 'ראש לסנהדרין', כמו שכתב רש"י (ואגב, בזכרוני שכן כתב גם הרד"ק, וכבר תמהו עליהם מנין להם דבר זה).

יפה מאוד!

כינויו כשני. כינויו 'בן גרא' או יותר נכון 'בן הימיני', הוא כמו השופט השני: אהוד בן גרא בן הימיני (שופטים ג).

יפה מאוד, אבל אני התכוונתי להרבה יותר פשוט, השם 'שמעי' זה כמו שמעון שהוא השני!!!

ובשלם סופו. סוף חייו היה בירושלים, שנקראת 'שלם'.

על שלו לא שלום נזכר בשלישי, ואמרו במעלה בית החיים. כנראה מדובר על תהלים פרק ג, שם נזכר אבשלום, אשר שורר עליו אביו 'מזמור' זה. ומזמור זה 'אמרו' במעלה הר הזיתים, שהוא 'בית החיים'. (כשהיה נרדף עד מוות בידי בנו יוצא חלציו, הביט לראות את הטוב במעשה ה', שלא היה זה מישהו אחר כגון 'עבד או ממזר' שלא היה מרחם עליו, ולכן נקט לשון מזמור. - קצת מושגים על אדוננו דוד..)

יפה מאוד!

נראה שנסתיים לו הפתרון.

כמעט כמעט, לדודו יקבנו??

 

[כל שם שתרצה]

כמעט כמעט, לדודו יקבנו??

אני מבין מהרמז הנ"ל שהיה בין שמעי לדוד קשר של דוד ואחיין. אבל לא מצאתי קשר כזה.
אמנם כתוב במגילת אסתר (על שמעי בן גרא) שהיה 'בן קיש', וכן בספר שמואל מבואר שהיה 'מבית שאול'. אבל לא מסתבר שהיה ממש בנו של קיש אבי שאול, כלומר אח לשאול המלך. וגם אם כן, עדיין אין זה 'דוד' או 'אחיין' של דוד המלך.

 

[נכון מאוד]

בתרגום שני: איש גברא יהודיא הוה בשושן וכו' הוא גברא מרדכי בן יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענה בר אילה בר מיכא בר מפיבושת (בר יונתן) בר שאול בר קיש בר אביא-ל בר צרור בר בכורת בר אפי' בר שחרים בר עוזי' בר שישק בר מיכא-ל בר אליא-ל בר עמיהוד בר שפטי' בר פתוא-ל בר פיתון בר מליך בר ירבעל בר ירוחם בר חנני' בר זבדי בר אלפעל בר שמרי בר זכרי' בר מרימות בר חושים בר שחורה בר עזה בר גרא בר בלע בר בנימין בר בריה דיעקב בוכרא וכו' עי"ש ותכחים הרבה

מניח שיש לזה עוד מקורות, כשיהיה זמן אבדוק!

(לא התאפקתי מלהעיר על הביטוי הזה: מקור הביטוי הוא אצל אומות העולם, אשר בבואם לבית תיפלתם מורידים כיסוי ראשם לאות הכנעה, וכמו כן בבוא דבר התפעלות אצלם המעורר רגשי כבוד והערכה, מכנים בלשונם 'להוריד את הכובע'. - לא כן זרע ישראל אשר נוהגים להיפך ממש, מכסים ראשם לאות הכנעה, ובבוא דבר התפעלות עליהם 'להוסיף כובע'. על כן הקפיד החכם דנן לומר 'שאפו' שעניינו 'כובע' בלבד, וכוונתו בזה להפוך הכוונה המקורית, שאילו הם מכוונים ל'הסרת' הכובע, אולם מיודענו מתכוין ל'הנחת' הכובע. ממש 'ויגזול את החנית מיד המצרי'..
ובכן, יחולו לו ברכות על ראשו, על כובעו, ועל כל בני ביתו).
[/ISPOILER]

או כלך לדרך זה, גוי שהולך בדרך כלל חשוף כוחו ועוצם ידי, כששומע אימרא מחכימה ומתפעל מזה, מייחס זאת לשכל של הבנאדם, ולכן אומר, נא תביאו לי כובע כדי להוריד זאת לכבודך להראות שזה מכוחו.
אך יהודי שהולך תמיד עם כובע כיסוי ראש לזכור שיש מישהו מעליו שהכול ממנו, אז כששומע אימרה חריפה, מעיר לשני, נא על תייחס זאת לחכמתך האישית, רק כובע, תזכור שראשך- שכלך- מכוסה ושזה מגיע מלעילה, ודו"ק.

 

[כל שם שתרצה]

בתרגום שני: איש גברא יהודיא הוה בשושן וכו' הוא גברא מרדכי בן יאיר בר שמעי בר שמידע בר בענה בר אילה בר מיכא בר מפיבושת (בר יונתן) בר שאול בר קיש בר אביא-ל בר צרור בר בכורת בר אפי' בר שחרים בר עוזי' בר שישק בר מיכא-ל בר אליא-ל בר עמיהוד בר שפטי' בר פתוא-ל בר פיתון בר מליך בר ירבעל בר ירוחם בר חנני' בר זבדי בר אלפעל בר שמרי בר זכרי' בר מרימות בר חושים בר שחורה בר עזה בר גרא בר בלע בר בנימין בר בריה דיעקב בוכרא וכו' עי"ש ותכחים הרבה

עדיין לא הבנתי איך זה קשור לשמעי בן גרא המפורסם.
לפי התרגום 'שמעי' המוזכר אינו 'בן גרא' המוזכר בשמואל.
אלא אם כן כוונתך ששמעי 'בן גרא' הכוונה ל'גרא' בן בנו של בנימין, והכל עולה בקנה אחד. אבל זה נשמע רחוק.

 

[נכון מאוד]

לכן כתבתי שתעיין שם בתרגום שני (מובא בעוד מקומות) ותראה בהמשך אותו קטע, מסביר שדוד לא הרג לשמעי כי חזה שיצא ממנו מרדכי שיציל את כל הדור, רואים בעליל שלפיו זה אותו אחד (יש עוד פירושים ע"ז שדוד למה דוד לא הרג את שמעי, ואהכמ"ל)

אגב מעניין, גם דוד ומרדכי ולעומתם המן נולדו בסיטואציה מעניינת כזו, דוד מבועז בלילה האחרונה לפני שנתר, המן מאגג בליליה האחד ששאול השאיר אותו לחיות, ומרדכי משמעי עי"ז שדוד לא הרגו וחיכה שיוליד, ורק אז הרגו, ודו"ק.

 

[mic003]

קיבלתי חשק להוסיף חידה משלי:
השולחן ערוך הוא ספר שמטרתו להכריע בין הפוסקים, ואין דרכו להקשות קושיות, ובוודאי שלא להשאירן בצריך עיון.
למרות זאת, ישנם שני סעיפים רצופים בהם מצאנו לשון זו. בראשון כותב השו״ע: ׳וצריך עיון׳, ובשני כתוב ׳צריך עיון הרבה׳.
היכן נמצאים שני סעיפים אלו?

 

[בטלן לשעבר]

קיבלתי חשק להוסיף חידה משלי:
השולחן ערוך הוא ספר שמטרתו להכריע בין הפוסקים, ואין דרכו להקשות קושיות, ובוודאי שלא להשאירן בצריך עיון.
למרות זאת, ישנם שני סעיפים רצופים בהם מצאנו לשון זו. בראשון כותב השו״ע: ׳וצריך עיון׳, ובשני כתוב ׳צריך עיון הרבה׳.
היכן נמצאים שני סעיפים אלו?

רעה יא יב

 

[mic003]

'כתב חידה' מאת 'אוצר החכמה'
נא להכניס רמזים בספוילר בלבד​

נראה לי שאני יודע.
רק עוד לא פענחתי את כל הרמזים.

 

[מתגעגע]

ובשני כתוב ׳צריך עיון הרבה׳.

רעה יא יב

בעצם זה - 'שאינו צריך עיון הרבה'