סיפור בהמשכים איך תמיד זה קורה לי?!

  • הוסף לסימניות
  • #82
  • הוסף לסימניות
  • #83
"אבא!" מורדי נכנס הביתה לאחר טיול של ארבעה ימים בצפון, נותן לאבא שלו חיבוק אמיץ, ככה הם. אוהבים ורבים באותה נשימה...

"מה קורה?! מה נשמע?!" אביו מחזיר לו חיבוק עוצמתי. "איך היה בצפת?"

"אחלה. נהנו עד הגג". הוא אומר בחיוך ענק.

רואים שהוא נהנה... "איפה ישנתם כל הימים שהייתם שם?"

"עדיף שלא תשאל". מורדי צוחק מביט באלי שנכנס לסלון בדיוק באותו רגע.

אלי התקרב למורדי. "אהלן מורדי, מה נשמע?" הוא עקף אותו, מתקרב לכיוון הספריה הלבנה והגדולה שעמדה מאחורי מורדי ואבא שלהם.

"ברוך ה'. היה ממש כיף בלעדיך".

"כן. גם לנו", אלי סונט בו בחיוך. שולף מהספרייה גמרא.

"מה אתה עושה, כבודו?" מורדי זורק רק עכשיו את התיק הענק שעל גבו אל הרצפה. עד שאמא שלו תגיע ותתעצבן שתמיד הוא מניח אותו באמצע העולם ולא תהיה לו ברירה אלא לפרק אותו במהירות האפשרית, אם הוא רוצה שהבגדים שלו יכובסו מתישהו.

"לומד עם אח שלי לבחינה שלו. בישיבה".

"אה?"

"בה. אתה. חוזר. לישיבה". אלי היה זה ששכנע את הוריו להתחנן לראש ישיבה הקודם של מורדי להחזיר אותו, מבטיח בשמו שהוא לא יעורר יותר בעיות. מקווה שמורדי יצדיק את כל ההבטחות שהם פיזרו, בלית ברירה.

"מה אתה אומר? אח קטן שלי?!"

"קטן". אלי נחר בבוז. מדגיש את השנים של הפער ביניהם, לטובתו דווקא. "נו, בוא, אני גדול ממך בשנתיים ושבוע הבא אני בן שמונה עשרה. נא לכבד".

"טוב, טוב". זיק נדלק בעיניו של מורדי, מתכנן משהו. "אני הולך לאכול ואני בא ללמוד".

"טוב, אין לך ממש ברירה". אלי מחייך חיוך מנצחים אל הוריו. הוא ידע שמורדי לא באמת רוצה לשבת בבית, לצאת לעבוד, ואז צבא.

מורדי נכנס למטבח, פותח את המקרר, סוגר, פותח שוב. "אין אוכל???" הקול שלו מרעיד את כל השכונה.

"'סתכל על הגז". אלי מצווח אליו חזרה, מוציא בינתיים גמרא נוספת.

"אה, ראיתי". הוא מוזג לצלחת מכל הסירים שהיו על הגז. חוזר לסלון אחרי רבע שעה, מתיישב ליד אלי. מתחילים ללמוד.



"היי, מורדי! הגעת!" הקול של אמא נשמע מהפתח. מורדי קם, שמח לעשות הפסקה, בכל אופן. כבר כמה חודשים טובים שהוא לא פתח גמרא או כל ספר לימוד אחר. "איך ידעת, אמא?" הוא נענה לחיבוק שלה.

"ראיתי את התיק שלך זרוק". היא נזפה בו. "תסיים עם אלי ובוא לפרק אותו".

אלי קרץ לו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
פרק חמוד ומשובח!

אני חושב שהדבר שהכי שידרג אותו הוא התייחס למורכבות של כל בני הבית.

כעס/אהבה, עקיצות/עזרה... כל תכונה או מעשה שלילי כולל גם פן חיובי וזה יוצר אוירה משפחתית אמיתית.

ממש מרגישים שנמצאים שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
פרק חמוד ומשובח!

אני חושב שהדבר שהכי שידרג אותו הוא התייחס למורכבות של כל בני הבית.

כעס/אהבה, עקיצות/עזרה... כל תכונה או מעשה שלילי כולל גם פן חיובי וזה יוצר אוירה משפחתית אמיתית.
תודה! יפה ששמתם לב...
ממש מרגישים שנמצאים שם.
(y)
שמחה שהמטרה הושגה...
מושלם כמו תמיד
אוהבת אותו ואת ההתמודדויות שלו
מפרגנת כמו תמיד ;)

תודה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
03:12



מורדי שכב במיטתו, שכוונה בדיוק מירבי לחלון, בוהה בכוכבים.

אם מישהו מבני משפחתו היה רואה אותו עתה, היה מתפלא מאוד. הרי ידוע שמורדי מנצל כל שניה פנויה לנייד שלו. אם הוא בוחר לבהות בכוכבים, הרי שהוא מתכנן משהו. לא מחייב משהו שבני הבית ישמחו בו.

"אלי". מורדי הסתובב באחת לכיוון אחיו, מנענע אותו נמרצות.

"מממ?"

"אלי!!"

אלי מתעורר סופית, שולח מבט לשעון. "שלוש לפנות בוקר! מה יש לך?!"

"לי אין כלום". מורדי כולו מרץ, מחויך. "לך יש עוד יומיים יומולדת". הוא מזכיר לו את מה שבטוח שכח.

אלי הביט בו כשם שמביטים באחד שמדבר מתוך שינה עמוקה. "נו? ובשביל הבשורה הזו הערת אותי עכשיו?"

מורדי לא ייחס חשיבות רבה מידי לנימה ולמבט המעורפל. "מה אתה מבקש מתנה?"

כעת כל תאי מוחו הרדומים של אלי מתעוררים. "מה זה עניינך?"

"נו?" הוא לא מוותר. יש לו רעיון. והוא יצליח ליישם אותו, כמו תמיד.

אלי, מכיר את אחיו ואת רעיונותיו, במיוחד אלו שמגיעים בשעה זו של לילה, מחליט להקשיב. "מה אתה מציע?"

"שהחיינו!" מורדי נושף. "כבר חשבתי שהרגע הזה לא יגיע לעולם! אופניים חשמליים".

אלי פלט צחקוק קצר. "מה אתה אומר?! חלומות נעימים". הוא הסתובב לצד השני.

"אתה תצליח לשכנע את אבא ואמא". מורדי לא מתייאש. "תנסה לפחות".

"אולי". אלי עוצם את עיניו. "עכשיו לילה טוב".


22:36

"אמא". אלי חוזר מלימוד של בין-הזמנים, מפנה שאלה חוששת לאימו. "מה אתם קונים לי ליומולדת?"

אמא שלו מחייכת. "נו? מה אתה רוצה?" היא שואלת, גם כן בחשש. מכירה אותו משנים קודמות. כל שנה עולה על קודמותיה בבקשות.

"אהמ," הוא מכחכח בגרונו כאדם הנואם לפני מאות אנשים. "אני רוצה אופניים חשמליים".

"וואו". אמא שלו קישתה את שפתיה. "רציני. אני אדבר עם אבא ונחשוב על זה".

"אוקי. תודה". אלי נסוג בחיוך קטן. הוא היה בטוח שהרעיון ייפסל על הסף. 'נחשוב על זה'. גם משהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
הפעם קצר, המשך ישיר של הקטע הקודם. בעז"ה פעם הבאה אשתדל להעלות משהו יותר ארוך.

מורדי פער את פיו בצעקה, "אלי!" הוא לא חיכה לתגובה, ממריץ אותו: "בוא מהר!!!"

"מה?" הוא יוצא מהחדר שלו, משפשף את עיניו, לא מטפורית, באמת. קם משנת צהוריים מאוחרת, "וואו!" הוא פער את עיניו בהלם רגע לאחר מכן.

מחייך למראה אחיו שרים לו בקולות ניחרים "היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולאאאאאדת לאאאלי!"

אמא שלו עם עוגה ביד ושמונה עשרה זיקוקים דולקים, אבא ושלו ומורדי עומדים כמו שני שושבינים כשבתווך עומדים אופניים חשמליים.

***

אחרי שוך הסערה אלי יצא לסיבוב של: "רבע שעה, אמא, אני אזהר. כן, אני יהיה רק עם קסדה. אני אסע רק על שבילים מסומנים. על עשר קמ"ש. בטח. אני נזהר".

אחרי שעה הוא חוזר. מתנשף. פניו אדומות. "נו איך היה?" מורדי הביט בו בפנים שואלות, בונה על סיבוב אחרי שאלי ישחרר לו את האופניים. בינתיים הוא דואג לחסל את שאריות העוגה.

"איפה אבא ואמא?" אלי לוחש.

"לא יודע". מורדי משך בכתפיו. "איפשהו בבית. לקרוא להם?"

"ממש לא!" אלי צועק בלחישה זועמת. "נשבר לי חלק מהאופניים, לא יודע מה, עשיתי תאונה".

מורדי השתנק. "איך עשית את זה?" הוא התפלא בפרצוף מעריץ אחרי שהתגבר על התקלה בגרונו. "בחור מוכשר!" הוא טפח על גבו של אחיו, נוטל ממנו באלגנטיות את הקסדה והאופניים. "ביי".
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #92
מורדי השתנק. "איך עשית את זה?" הוא התפלא בפרצוף מעריץ אחרי שהתגבר על התקלה בגרונו.
כל כך מתאים למורדי להעריץ את אלי על כך...
הצלחת לשמור את האווירה הנעימה והקלילה, למרות שהסיפור עוסק בנושא כואב.
אני סקרנית לקרוא איך מורדי יתמודד בהמשך (הדמות שלו כל כך אמינה, חביבה ואהובה. יש בה קסם אישי).
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
הפעם קצר, המשך ישיר של הקטע הקודם. בעז"ה פעם הבאה אשתדל להעלות משהו יותר ארוך.

מורדי פער את פיו בצעקה, "אלי!" הוא לא חיכה לתגובה, ממריץ אותו: "בוא מהר!!!"

"מה?" הוא יוצא מהחדר שלו, משפשף את עיניו, לא מטפורית, באמת. קם משנת צהוריים מאוחרת, "וואו!" הוא פער את עיניו בהלם רגע לאחר מכן.

מחייך למראה אחיו שרים לו בקולות ניחרים "היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולאאאאאדת לאאאלי!"

אמא שלו עם עוגה ביד ושמונה עשרה זיקוקים דולקים, אבא ושלו ומורדי עומדים כמו שני שושבינים כשבתווך עומדים אופניים חשמליים.

***

אחרי שוך הסערה אלי יצא לסיבוב של: "רבע שעה, אמא, אני אזהר. כן, אני יהיה רק עם קסדה. אני אסע רק על שבילים מסומנים. על עשר קמ"ש. בטח. אני נזהר".

אחרי שעה הוא חוזר. מתנשף. פניו אדומות. "נו איך היה?" מורדי הביט בו בפנים שואלות, בונה על סיבוב אחרי שאלי ישחרר לו את האופניים. בינתיים הוא דואג לחסל את שאריות העוגה.

"איפה אבא ואמא?" אלי לוחש.

"לא יודע". מורדי משך בכתפיו. "איפשהו בבית. לקרוא להם?"

"ממש לא!" אלי צועק בלחישה זועמת. "נשבר לי חלק מהאופניים, לא יודע מה, עשיתי תאונה".

מורדי השתנק. "איך עשית את זה?" הוא התפלא בפרצוף מעריץ אחרי שהתגבר על התקלה בגרונו. "בחור מוכשר!" הוא טפח על גבו של אחיו, נוטל ממנו באלגנטיות את הקסדה והאופניים. "ביי".
הם אחים כל כך מתוקים.
ממש מקווה שהחלק שנשבר הוא לא- הבלמים?!?!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #94
ממש מקווה שהחלק שנשבר הוא לא- הבלמים?!?!
אווו
העלת נקודה מעניינת.
מעניין באיזה מצב צבירה מורדי יחזור מהטיול הנחמד שהוא עשה לו..
עשית לי חשק לעוד פרק!
@לוטם, לתשומת ליבך;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
הם אחים כל כך מתוקים.
ממש מקווה שהחלק שנשבר הוא לא- הבלמים?!?!
אווו
העלת נקודה מעניינת.
מעניין באיזה מצב צבירה מורדי יחזור מהטיול הנחמד שהוא עשה לו..
עשית לי חשק לעוד פרק!
@לוטם, לתשומת ליבך;)
מקווה להעלות עד סוף השבוע פרק....

היכונו ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96






"אלי, איפה מורדי?" אמא שלו מקפיצה אותו מתנוחת התמרחות על הספה החדשה. שולחת אליו מבט מזהיר.

הוא התרומם באחת למצב עמידה. "יצא לסיבוב עם האופניים".

"שלך?"

"לא, שלו". הוא מסתכל על השעון, באמת הרבה זמן. "ברור שלי".

אמא שלו נאנחת. "מתי הוא יצא? אני צריכה לדבר איתו על הישיבה".

"אהמ". אלי מגרד בראשו באמצעות הכיפה, "לפני שעה וחצי בערך". הוא אומר, מהרהר ברעיון שאולי בגלל השיחה הזו אח שלו מתעכב יותר מידי. פחדן.

"הוא אמר לך לאיפה הוא רוכב?" היא מבררת, לחוצה. עוד שבועיים מתחילות הבחינות לישיבות הגדולות, ולבחור אין עדיין ישיבה קטנה ממנה הוא אמור להישלח לישיבה גדולה. הבעיה שהעניין הזה כלל לא מעניין את מורדי.

"לא. רק אמר שהוא יוצא לסיבוב קצר". אלי הביט בשעון ובאימו חליפות. "את יודעת מה, אני אצא לחפש אותו".

"מעולה! תגיד לו שאני צריכה אותו".

אלי כבר מהעבר השני של הדלת, "ברור".

אלי פנה אל השביל המוביל לביתם, עובר אותו, מגיע לסמטה קטנה, מוצא שם את אחיו הסורר, יושב על קצה המדרכה. "מה קרה לך?" אלי מניח את ידיו על מותניו, מביט במורדי מלמעלה.

"כלום". מורדי נבהל מהופעתו של אחיו, מנסה להתרומם.

"נו באמת". אלי מושך אותו מהרצפה ללא הצלחה. "התהפכת?"

"בגללך, יא טמבל! שברת שם משהו בבלמים האחוריים, לחצתי על הברקס ודפקתי התהפכות על הפנים!"

"מה?"

"הגלגל הקידמי עוצר, והאחורי ממשיך, והתוצאה ידועה מראש". מורדי מביט על עצמו, חבול.

"במקרה שלך זה לא היה ידוע מראש". אלי מושך בכתפיו, מנסה להתנער מהאשמה, חיוך מציץ מזווית פיו.

"מצחיק. מה אני עושה עכשיו?"

"בא לבית. מה הבעיה?"

"אמא לא תיתן לי יותר לנסוע על זה".

"גם בלי הנפילה הזאת המצב שלך לא מזהיר". אלי מגחך, מעביר את המידע על השיחה המתוכננת לו בקרוב.

מורדי נאנח. מתרומם.

"או-אה ממש פצוע, הברנש". אלי נותן סקירה מהירה למצבו הגופני של אחיו.

מורדי משך בכתפיו, "מה נראה לך ניסיתי לעשות עד עכשיו אם לא לטפל בדימום מהרגל שלי?!"

אלי ממשיך להביט בו, לירות דיאגנוזה, "זה לא משהו רציני, מכה יבשה-"

"רטובה מאוד". מורדי מוחה. הרבה דם הוא תרם לאדמה פה.

"נו, רטובה. בסדר". הוא מבטל באדישות, בוחן את מורדי והאופניים שוב, "נראה לי שאני לא ירשה לך יותר לנסוע עליהם אם אלו התוצאות".

מורדי פער את עיניו בבוז. "מי ישמע, מי שבר פה את כל האופניים מלכתחילה".

אלי משך בכתפיו. מהרהר בצפוי למורדי בבית. גם חבישה של הפצע וגם שיחת מוסר ומוטיבציה. לא מלהיב. "בוא לבית, נחבוש אותך".

מורדי נאנח עמוקות. "תרתי משמע".
 
  • הוסף לסימניות
  • #97






"אלי, איפה מורדי?" אמא שלו מקפיצה אותו מתנוחת התמרחות על הספה החדשה. שולחת אליו מבט מזהיר.

הוא התרומם באחת למצב עמידה. "יצא לסיבוב עם האופניים".

"שלך?"

"לא, שלו". הוא מסתכל על השעון, באמת הרבה זמן. "ברור שלי".

אמא שלו נאנחת. "מתי הוא יצא? אני צריכה לדבר איתו על הישיבה".

"אהמ". אלי מגרד בראשו באמצעות הכיפה, "לפני שעה וחצי בערך". הוא אומר, מהרהר ברעיון שאולי בגלל השיחה הזו אח שלו מתעכב יותר מידי. פחדן.

"הוא אמר לך לאיפה הוא רוכב?" היא מבררת, לחוצה. עוד שבועיים מתחילות הבחינות לישיבות הגדולות, ולבחור אין עדיין ישיבה קטנה ממנה הוא אמור להישלח לישיבה גדולה. הבעיה שהעניין הזה כלל לא מעניין את מורדי.

"לא. רק אמר שהוא יוצא לסיבוב קצר". אלי הביט בשעון ובאימו חליפות. "את יודעת מה, אני אצא לחפש אותו".

"מעולה! תגיד לו שאני צריכה אותו".

אלי כבר מהעבר השני של הדלת, "ברור".

אלי פנה אל השביל המוביל לביתם, עובר אותו, מגיע לסמטה קטנה, מוצא שם את אחיו הסורר, יושב על קצה המדרכה. "מה קרה לך?" אלי מניח את ידיו על מותניו, מביט במורדי מלמעלה.

"כלום". מורדי נבהל מהופעתו של אחיו, מנסה להתרומם.

"נו באמת". אלי מושך אותו מהרצפה ללא הצלחה. "התהפכת?"

"בגללך, יא טמבל! שברת שם משהו בבלמים האחוריים, לחצתי על הברקס ודפקתי התהפכות על הפנים!"

"מה?"

"הגלגל הקידמי עוצר, והאחורי ממשיך, והתוצאה ידועה מראש". מורדי מביט על עצמו, חבול.

"במקרה שלך זה לא היה ידוע מראש". אלי מושך בכתפיו, מנסה להתנער מהאשמה, חיוך מציץ מזווית פיו.

"מצחיק. מה אני עושה עכשיו?"

"בא לבית. מה הבעיה?"

"אמא לא תיתן לי יותר לנסוע על זה".

"גם בלי הנפילה הזאת המצב שלך לא מזהיר". אלי מגחך, מעביר את המידע על השיחה המתוכננת לו בקרוב.

מורדי נאנח. מתרומם.

"או-אה ממש פצוע, הברנש". אלי נותן סקירה מהירה למצבו הגופני של אחיו.

מורדי משך בכתפיו, "מה נראה לך ניסיתי לעשות עד עכשיו אם לא לטפל בדימום מהרגל שלי?!"

אלי ממשיך להביט בו, לירות דיאגנוזה, "זה לא משהו רציני, מכה יבשה-"

"רטובה מאוד". מורדי מוחה. הרבה דם הוא תרם לאדמה פה.

"נו, רטובה. בסדר". הוא מבטל באדישות, בוחן את מורדי והאופניים שוב, "נראה לי שאני לא ירשה לך יותר לנסוע עליהם אם אלו התוצאות".

מורדי פער את עיניו בבוז. "מי ישמע, מי שבר פה את כל האופניים מלכתחילה".

אלי משך בכתפיו. מהרהר בצפוי למורדי בבית. גם חבישה של הפצע וגם שיחת מוסר ומוטיבציה. לא מלהיב. "בוא לבית, נחבוש אותך".

מורדי נאנח עמוקות. "תרתי משמע".
מסכן מורדי.

זה נשמע שהוא קצת מפחד מאמא שלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
מסכן מורדי.

זה נשמע שהוא קצת מפחד מאמא שלו...

אין לו ברירה אלא לחשוש, אולי היא הולכת לחייב אותו ליישר קו עם הישיבה ולחזור אליה לקראת הבחינות לישיבה גדולה... לא ממש משמח אותו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אחד הדברים ששנואים עליי זה להיכנס לאתרים ולראות שבמקום אייקונים יש אימוג'ים
אני לא מתכוון לאייקון אימוג'י אלא לאימוג'י אימוג'י...
זה הכי AI שיש, לא נקי, לא מקצועי ולא יפה
יש ספריות חינמיות ויפות של אייקונים מגניבים ויפים
ניתן ליצור עם גמיני 3.1פרו שכוללים הנפשה ואינטרקציה

דוגמה לזה זה הסיר שמופיע בסוף האתר https://hamitbach.me/home
1774525478443.png
הכולל מעקב אחרי העכבר, פתיחת מכסה בלחיצה ויציאת אדים

למי שכבר משתמש באימוג'ים - אימוג'ים מונפשים של גוגל

אז תעשו טובה לעצמכם ובכל פעם שאתם בונים אתר אל תשתמשו באימוג'ים (אא"כ זה חלק מהטקסט), תשתמשו באייקונים והאתר שלכם כבר יראה יפה יותר

נ.ב. אחת הבעיות הגדולות באימוג'ים זה שאימוג'י מוצג בכל מערכת לפי ברירת המחדל של המערכת (אפל, ווינדוס 10 - מכוער, ווינדוס 11 - תלת מימד, גוגל, ועוד. ניתן להתקין ספרית אימוג'ים כך שתציג את האימוגים האלו בכל מערכת)

בהצלחה
0 תגובות
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה