אני חייבת את עזרתכן- עבודת נשים

מצב
הנושא נעול.
רוב הנשים שעובדות בהייטק מרוויחות יותר.
נתון שלא נתון לויכוח.
ויש בניהן נשים שעובדות בתנאים נוחים, מרוויחות טוב , וחיות טוב.

ואם תשאלו אותי - זה בדיוק הנסיון.
כמו שהחזון איש אמר - יש כאלו שמצפצפים אמונה.
יושבים בבטח על ההכנסה המסודרת ומרגישים על גג העולם.
אני ממליצה לזו שמכניסה 35 בחודש (כן? זה המספרים?)
ללמוד יותר מכולם את ספר חובת הלבבות.
להבין שלא העבודה מביאה את הכסף!!!!!!!!!!

להבין שלמרות הפרנסה המסודרת, הקשר שנראה לעין בין העבודה לבין ההכנסה - הוא מקרי!
נכון, זה צינור. צינור מכובד יש לומר. אבל לזכור שההכנסה הזו היתה מגיעה גם אם היית עובדת במשהו אחר.

צריך להזהר מאוד לא לבטוח באף אחד חוץ מה'.
כתוב בדברי רבינו בחיי בשער הביטחון, שמי שלא בוטח בקב"ה, אלא סומך על מישהו אחר, אזי הקב"ה "מסיר השגחתו ממנו"

והפרוש הוא - הקב''ה כביכול אומר אתה סומך על העבודה שהיא מביאה לך את הכסף?
מושקה, אתה חושב שהפריץ מביא לך את הכסף?
אין בעיה. מהיום אני מסיר את השגחתי ממך ומעביר אותה למושקה שלך. להייטק שלך.
(כמובן שיש בזה פירוש עמוק יותר, של עניני השגחה נסתרת והשגחה גלויה)

ככה כותב רבינו בחיי
והמשכיל יתן אל ליבו.
 
בעיני זה כפירה. אני אפילו לא עונה
מצאנו בגמרא תנאים וגדולים עוד לפני שהשתדלו לפרנסתם וגם בדורות אחרי נראה לי שהם היו יותר גדולים מכל הדורות האחרונים וק"ו מהדור השפל הזה....
חנוך שעלה חי לגן עדן היה לא פחות ולא יותר תופר נעליים!!!
רבי יוחנן הסנדלר היה סנדלר ממש כפשוטו לא ברמז
וכן הלאה האור החיים הק' היה תופר בדים וסוגר את החנות שהיה לו כדי מחסורו לאותו היום, וכי אותם צדיקים לא היו בטוחים ומאמינים ולא יכלו ללמוד בזמן הזה ולומר ה' יביא לי עד הבית? כנראה שלא חשבו כמוך....
 
אבל בכל זאת לא מבינה למה באשכול הזה זה נשמע כמו קללה שהבעלים של ההייטקיסטיות מגדלים את הילדים ביחד איתם.
לדעתי זו ברכה.
מסכנים הבעלים שרואים את הילדים מערב שבת לערב שבת, הם יודעים איך לתקשר איתם?

זה מבורך בעיני שבעל שולח ילדים בבוקר או מקבל אותם בצהרים.
מבורך בעיני שיש לבעל אפשרות בבית הזמנים לחזק את הקשר שלו עם הילדים ולצור להם חויות של אבא-ילדים.
(ואל תדאגו לאמא, היא הרי לוקחת אותם ב4 ועד ההשכבה)

אם כבר מדברים על גידול דור העתיד ואתגריו, אז השקעה וקשר בלתי אמצעי של האבא ושל האמא עם הילדים זה א"ב.

ובלי קשר, למה בן זוג שותף ולא 'שייח סעודי' זה קללה?
בעיקרון התפקיד של הבעל הוא להביא פרנסה והתפקיד של האשה הוא לגדל את הילדים ולתחזק את הבית.
היום יש מכונת כביסה שחוסכת הרבה עבודה, ויש תנור חשמלי וכו' וכו' ולכן האשה התחילה לעבוד חצי יום בזמן הפנוי.
אח"כ נכנס המנהג שהבעלים לומדים תורה יום שלם, ולכן הנשים הוסיפו על עצמם עבודה, במיוחד עם יוקר המחיה.
אבל להפוך את היוצרות לגמרי, שהבעל יגדל את הילדים ויתחזק את הבית (כמובן תוך כדי שמירה על הילדים הוא ילמד משניות), והאשה תפרנס, זה בהחלט הזוי.
 
רוב הנשים שעובדות בהייטק מרוויחות יותר.
נתון שלא נתון לויכוח.
ויש בניהן נשים שעובדות בתנאים נוחים, מרוויחות טוב , וחיות טוב.

ואם תשאלו אותי - זה בדיוק הנסיון.
כמו שהחזון איש אמר - יש כאלו שמצפצפים אמונה.
יושבים בבטח על ההכנסה המסודרת ומרגישים על גג העולם.
אני ממליצה לזו שמכניסה 35 בחודש (כן? זה המספרים?)
ללמוד יותר מכולם את ספר חובת הלבבות.
להבין שלא העבודה מביאה את הכסף!!!!!!!!!!

להבין שלמרות הפרנסה המסודרת, הקשר שנראה לעין בין העבודה לבין ההכנסה - הוא מקרי!
נכון, זה צינור. צינור מכובד יש לומר. אבל לזכור שההכנסה הזו היתה מגיעה גם אם היית עובדת במשהו אחר.

צריך להזהר מאוד לא לבטוח באף אחד חוץ מה'.
כתוב בדברי רבינו בחיי בשער הביטחון, שמי שלא בוטח בקב"ה, אלא סומך על מישהו אחר, אזי הקב"ה "מסיר השגחתו ממנו"

והפרוש הוא - הקב''ה כביכול אומר אתה סומך על העבודה שהיא מביאה לך את הכסף?
מושקה, אתה חושב שהפריץ מביא לך את הכסף?
אין בעיה. מהיום אני מסיר את השגחתי ממך ומעביר אותה למושקה שלך. להייטק שלך.
(כמובן שיש בזה פירוש עמוק יותר, של עניני השגחה נסתרת והשגחה גלויה)

ככה כותב רבינו בחיי
והמשכיל יתן אל ליבו.
חחח
את צודקת אבל שוב אני אזכיר שקצת פחות מדויק המשפט: אבל לזכור שההכנסה הזו היתה מגיעה גם אם היית עובדת במשהו אחר.
ההכנסה לא היתה מגיעה אם היית עובדת במשהו אחר
כי לא היית עובדת במשהו אחר!
הקב"ה מחליט גם איפה כל אחד יעבוד!
אבל חזרנו לנקודת ההתחלה
מסתובבים פה סביב עצמינו...
הקב"ה מחליט לכול אחד איפה יעבוד במה ומה הסכום כסף שירויח
התפקיד שלנו לעשות השתדלות הגיונית
זהוווו
 
מצאנו בגמרא תנאים וגדולים עוד לפני שהשתדלו לפרנסתם וגם בדורות אחרי נראה לי שהם היו יותר גדולים מכל הדורות האחרונים וק"ו מהדור השפל הזה....
חנוך שעלה חי לגן עדן היה לא פחות ולא יותר תופר נעליים!!!
רבי יוחנן הסנדלר היה סנדלר ממש כפשוטו לא ברמז
וכן הלאה האור החיים הק' היה תופר בדים וסוגר את החנות שהיה לו כדי מחסורו לאותו היום, וכי אותם צדיקים לא היו בטוחים ומאמינים ולא יכלו ללמוד בזמן הזה ולומר ה' יביא לי עד הבית? כנראה שלא חשבו כמוך....
אותם צדיקים וגדולים ידעו שלא יגיע אליהם שקל ( זוז?) יותר ממה שנגזר עליהם
אבל הם ידעו גם שהם מחויבים לעשות השתדלות מתאימה לפרנסה
וזה הכוללל
כמה פעמים לכתוב אותו דברררררר
 
לדעתי צריך לשים לב שלפעמים הנושא של העבודה זה נושא רוחני (האם הבעל יצא לעבוד במקום ללמוד בכולל , מה תהיה הרמה הרוחנית של הבית וכו' וכו') וברוחניות ודאי לא שייך כל הנושא של הביטחון בקב"ה וזה כמו שאחד יגיד אני יישן כל החיים ואני בוטח בקב"ה שיכניס לי את הש"ס לראש , וודאי שברוחניות כמה שהוא משתדל לפי"ז הוא יצליח ולכן אם על ידי זה שהאישה תלמד ותעבוד קשה , הבעל יוכל ללמוד ודאי שא"א לומר שיש לי ביטחון ולעבוד זה ממילא סתם השתדלות , וחייבים להשתדל כמה שיכולים.
 
חחח
את צודקת אבל שוב אני אזכיר שקצת פחות מדויק המשפט: אבל לזכור שההכנסה הזו היתה מגיעה גם אם היית עובדת במשהו אחר.
ההכנסה לא היתה מגיעה אם היית עובדת במשהו אחר
כי לא היית עובדת במשהו אחר!
הקב"ה מחליט גם איפה כל אחד יעבוד!
אבל חזרנו לנקודת ההתחלה
מסתובבים פה סביב עצמינו...
הקב"ה מחליט לכול אחד איפה יעבוד במה ומה הסכום כסף שירויח
התפקיד שלנו לעשות השתדלות הגיונית
זהוווו
ג"א מצטרף.
בהחלט נמאס לי להגיב שוב ושוב בפרט אם לא טורחים לקרוא את מה שאני כותב למרות שזמני בהחלט יקר.
אבל אני רואה בזה תועלת כדי למנוע מאנשים לשגות.
ורק אוסיף כאן לציטוט דלעיל עוד ציטוט שתומך בדברים:
אני כותב מהרגשה לא מידיעה שמן הסתם זה לא כולל את מי שבוחר לדפוק את ראשו בקיר ולהתעלם מהמציאות וכמו הציטוט שלעיל

והרחבתי לעיל בנוגע להשמצות השקריות על ההייטק כדי לעזור לאלה שנמצאים בעמדת ההחלטה להמנע מלדפוק את ראשם בקיר.
חשוב לי להדגיש את זה שוב כי מהעמודים הראשונים של הנושא הזה מתקבל הרושם שבכלל לא מרויחים בהייטק שום דבר אלא רק כופרים בה' ובתורתו והעיקר להאמין ואפשר להתעצל ולעבוד במה שרוצים וכן הלאה על זה הדרך.
והעבודה היא אכן נושא רוחני:
לדעתי צריך לשים לב שלפעמים הנושא של העבודה זה נושא רוחני (האם הבעל יצא לעבוד במקום ללמוד בכולל , מה תהיה הרמה הרוחנית של הבית וכו' וכו') וברוחניות ודאי לא שייך כל הנושא של הביטחון בקב"ה וזה כמו שאחד יגיד אני יישן כל החיים ואני בוטח בקב"ה שיכניס לי את הש"ס לראש , וודאי שברוחניות כמה שהוא משתדל לפי"ז הוא יצליח ולכן אם על ידי זה שהאישה תלמד ותעבוד קשה , הבעל יוכל ללמוד ודאי שא"א לומר שיש לי ביטחון ולעבוד זה ממילא סתם השתדלות , וחייבים להשתדל כמה שיכולים.
ולדעתי אפילו בלי השיקול הזה- פשוט כי זה מה שה' רוצה.
ולכן צריך תמיד לשאול רב. כדי לדעת מה רצון ה'.
 
בעיקרון התפקיד של הבעל הוא להביא פרנסה והתפקיד של האשה הוא לגדל את הילדים ולתחזק את הבית.
היום יש מכונת כביסה שחוסכת הרבה עבודה, ויש תנור חשמלי וכו' וכו' ולכן האשה התחילה לעבוד חצי יום בזמן הפנוי.
אח"כ נכנס המנהג שהבעלים לומדים תורה יום שלם, ולכן הנשים הוסיפו על עצמם עבודה, במיוחד עם יוקר המחיה.
אבל להפוך את היוצרות לגמרי, שהבעל יגדל את הילדים ויתחזק את הבית (כמובן תוך כדי שמירה על הילדים הוא ילמד משניות), והאשה תפרנס, זה בהחלט הזוי.
ההקצנה...
אמרתי שותף.
מלהיות אחראי לשלוח ילדים בבוקר, או לקבל אותם בצהרים לא נהיים עקר בית.
אגב לקבל בצהרים, מהרגשתי סביב זה פחות נפוץ אצל בעלי הייטק, יותר אצל נשים שעובדות 6+- שעות שלא שולחות לצהרון ואז הבעל הוא זה שאוסף את הילדים ונותן להם צהרים עד שאמא באה.

אין שום משהו מקודש בכך שהבעל ילך לעבוד והאשה תשב בבית.
הרבה דורות זה התאים עקב הנסיבות החיצוניות.
ועם כל זה גם בדורות עברו יש תיעודים של רבנים שלא פרנסו, או נשים שלא ישבו בבית.
אז לא יודעת למה זה נחשב אצלך "היוצרות"...

בכל אופן, בכל מקרה לא רואה מה טוב באבא שלא שותף לגידול הילדים.
 
את צודקת אבל שוב אני אזכיר שקצת פחות מדויק המשפט: אבל לזכור שההכנסה הזו היתה מגיעה גם אם היית עובדת במשהו אחר.
ברור שכך
אבל למה כשזה ההפך פתאום זה נשמע הגיוני?
למה גגנת זה נשמע הגיוני שהיא אומרת ''לו הייתי הייטקיסטית''?
''לו'' זה מילה תאורתית. אישה רוצה לעזוב א העבודה בשביל להרוויח יותר כסף.
כאן נכנסת האמונה. את לא תרוויחי יותר. את תרויחי אותו דבר.
ואם אישה התחילה להרוויח יותר אחרי שהיא עזבה עבודה אז שתדע לה שגם אם היא היתה נשארת
בעבודה הקודמת היא היתה מרוויחה ככה.
ומאמינים ולא יכלו ללמוד בזמן הזה ולומר ה' יביא לי עד הבית? כנראה שלא חשבו כמוך....
אני חושבת את מה שכתוב בחובת הלבבות.
לדעתי מצחיק בכלל להשוות את האיש שעובד בסופר לר' יוחנן הסנדלר ולהגיד
הוא עבד, הנה גם אני עובד.
אם תלמד כמו שהוא למד תוכל לעבוד כמו שהוא עבד.


בהחלט נמאס לי להגיב שוב ושוב בפרט אם לא טורחים לקרוא את מה שאני כותב למרות שזמני בהחלט יקר.
קראתי כל מילה שאמרת.
ולדעתי אנחנו בכלל לא באותו הדיון.
משום מה אתה חושב שאנשים פה אמרו שיש עניין להשאר בבית ולא לעשות כלום

אמרתי ככה:
יש גזרה, ויש חיוב ויש השתדלות.
וההוכחה? הנה. אמרו פה. גם הצדיקים הגדולים ביותר עבדו לפרנסתם.
אבל זהו! הם עבדו וזהו! כאן זה נגמר! הפ פתחו את הפתח הנצרך לפרנסה ושם סיימו.
לא ניסו לחפש יותר, לא חשבו מחשבות של אילו.

אבל (ואני מתייחסת לפותחת האשכול)
אישה שעובדת כבר, וכבר פתחה את השער להשתדלות - היא לא צריכה לעשות יותר מזה!!
ואם היא תעשה?? זה לא יעזור לה.
פשוט לא.
 
וואו, אני תמיד מתפעלת מאנשים שמצליחים להרגיש צדיקים יותר מכל מי שעושה בדיוק את מה שהם בעצמם עושים (במקרה זה, גולשים בפרוג).
איך עובד המנגנון הזה?
אני אסביר לך איך עובד המנגנון: לא כל האנשים בפרוג הם אותו דבר בגלל שהם גולשים כרגע באותו אתר. את/ה מביע את דעתך (במקרה הזה מוציא את המילים שלי מהקשרן ומתבדח), ואני מביעה את דעתי (מציינת כי כדאי להתייעץ עם רב או אישיות תורנית שמכירה אותה, ואולי לקבל חיזוק מכמה נשים צדיקות, בלי לשמוע את התשובות הפחות יפות הנכתבו על ידי כמה מחברי פרוג).

ואם מצאת סוף סוף מישהו שמרגיש צדיק, את לפרגן, למה לא. זה לא קורה בכל יום.

(אכן טעיתי ונכתבו יותר תשובות של חיזוק והכוונה תכלס מתשובות לא יפות, אבל כן התשובות הלא טובות פה בהחלט עשו לי רע. אולי אני היחידה)
 
בכל אופן, בכל מקרה לא רואה מה טוב באבא שלא שותף לגידול הילדים.
השקפת היהדות דומה יותר למה שנקרא בלשונך "שייח סעודי" מאשר לפמיניזם הפושה במחנינו.
ברור שאשה לא אמורה גם לעבוד יום שלם וגם לגדל את הילדים אבל אין שום אידיאל שהבעל יגדל את הילדים.
 
השקפת היהדות
וגם של האיסלם.

על כל מקור שתביאי, אביא לך מקור אחר.
חוזרת על דברי, אין בזה שום משהו מקודש.
הרגל תואם סביבה חיצונית שיצר מציאות.

כיום מותאם שהבעל עובד/לומד והאישה עובדת, וביחד הם שותפים לעול החיים.
אבל אין שום אידיאל שהבעל יגדל את הילדים.
כתבתי את זה?
 
ברור שכך
אבל למה כשזה ההפך פתאום זה נשמע הגיוני?
למה גגנת זה נשמע הגיוני שהיא אומרת ''לו הייתי הייטקיסטית''?
''לו'' זה מילה תאורתית. אישה רוצה לעזוב א העבודה בשביל להרוויח יותר כסף.
כאן נכנסת האמונה. את לא תרוויחי יותר. את תרויחי אותו דבר.
ואם אישה התחילה להרוויח יותר אחרי שהיא עזבה עבודה אז שתדע לה שגם אם היא היתה נשארת
בעבודה הקודמת היא היתה מרוויחה ככה.

אני חושבת את מה שכתוב בחובת הלבבות.
לדעתי מצחיק בכלל להשוות את האיש שעובד בסופר לר' יוחנן הסנדלר ולהגיד
הוא עבד, הנה גם אני עובד.
אם תלמד כמו שהוא למד תוכל לעבוד כמו שהוא עבד.



קראתי כל מילה שאמרת.
ולדעתי אנחנו בכלל לא באותו הדיון.
משום מה אתה חושב שאנשים פה אמרו שיש עניין להשאר בבית ולא לעשות כלום

אמרתי ככה:
יש גזרה, ויש חיוב ויש השתדלות.
וההוכחה? הנה. אמרו פה. גם הצדיקים הגדולים ביותר עבדו לפרנסתם.
אבל זהו! הם עבדו וזהו! כאן זה נגמר! הפ פתחו את הפתח הנצרך לפרנסה ושם סיימו.
לא ניסו לחפש יותר, לא חשבו מחשבות של אילו.

אבל (ואני מתייחסת לפותחת האשכול)
אישה שעובדת כבר, וכבר פתחה את השער להשתדלות - היא לא צריכה לעשות יותר מזה!!
ואם היא תעשה?? זה לא יעזור לה.
פשוט לא.
לפי המבואר לעיל בתגובותיי המשפט:
אישה שעובדת כבר, וכבר פתחה את השער להשתדלות - היא לא צריכה לעשות יותר מזה!!
ואם היא תעשה?? זה לא יעזור לה.
פשוט לא.
פשוט לא נכון.
ואצטט שוב:
כאשר יש לבעל האדמה לחרוש אותה ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה, אם יזדמנו לו מים, ויבטח על הבורא ית` להפרותה ולשמרה מן הפגעים, ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא, ואין ראוי לו להניח האדמה מבלי עבודה וזריעה בבטחונו על גזרת הבורא, שתצמיח האדמה בלתי זרע שקדם לו. וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצווין לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלהים, כי הטרף בידו ורשותו, ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סיבה שירצה, ואל יחשב, כי הסבה תועילהו או תזיקהו מאומה
מי שעושה השתדלות של 5000 שקל ממש לא משתדל בשביל סכום גבוה יותר. נקודה.
ויתכן שזה כולל גם להחליף עבודה.

וכמובן שאין בכוונתי לפגוע חלילה גם אם ניסוחיי חריפים מעט לעיתים. אני מתנצל בזאת אם גרמתי למשהו אחר..
 
נערך לאחרונה ב:
ברור שכך
אבל למה כשזה ההפך פתאום זה נשמע הגיוני?
למה גגנת זה נשמע הגיוני שהיא אומרת ''לו הייתי הייטקיסטית''?
''לו'' זה מילה תאורתית. אישה רוצה לעזוב א העבודה בשביל להרוויח יותר כסף.
כאן נכנסת האמונה. את לא תרוויחי יותר. את תרויחי אותו דבר.
ואם אישה התחילה להרוויח יותר אחרי שהיא עזבה עבודה אז שתדע לה שגם אם היא היתה נשארת
בעבודה הקודמת היא היתה מרוויחה ככה.

אני חושבת את מה שכתוב בחובת הלבבות.
לדעתי מצחיק בכלל להשוות את האיש שעובד בסופר לר' יוחנן הסנדלר ולהגיד
הוא עבד, הנה גם אני עובד.
אם תלמד כמו שהוא למד תוכל לעבוד כמו שהוא עבד.



קראתי כל מילה שאמרת.
ולדעתי אנחנו בכלל לא באותו הדיון.
משום מה אתה חושב שאנשים פה אמרו שיש עניין להשאר בבית ולא לעשות כלום

אמרתי ככה:
יש גזרה, ויש חיוב ויש השתדלות.
וההוכחה? הנה. אמרו פה. גם הצדיקים הגדולים ביותר עבדו לפרנסתם.
אבל זהו! הם עבדו וזהו! כאן זה נגמר! הפ פתחו את הפתח הנצרך לפרנסה ושם סיימו.
לא ניסו לחפש יותר, לא חשבו מחשבות של אילו.

אבל (ואני מתייחסת לפותחת האשכול)
אישה שעובדת כבר, וכבר פתחה את השער להשתדלות - היא לא צריכה לעשות יותר מזה!!
ואם היא תעשה?? זה לא יעזור לה.
פשוט לא.
לפעמים עומדים בחיים בצומת שההשתדלות שעשו עד היום לא מתאימה יותר
ונדרש שינוי, ולא לעשות אותו זה סתם עצלות.
ולפעמים באמת לעשות שינוי זה לא נכון מהרבה סיבות.
תלוי בהרבה תנאים וגורמים סביבתיים.
ההבדל בדעות הוא שאת אומרת שמספיק לעשות השתדלות כלשהיא.
ואני אומרת שאדם צריך לעשות מבחינתו את מירב ההשתדלות ההגיונית בתנאי חייו כמה שנדרש לפרנסת משפחתו, כמובן רק השתדלות שהיא בגדר הנורמה ולא עקומה.
והבאתי מקורות לדברי

אבל נמאס לי כבר
אני פורשת מהדיון שלא מוביל לשום מקום
נראה לי מי שיקרא את כל ההודעות יוכל להבין את הרעיון ואת העמדה של כל אחד
אין טעם לחזור על אותם דברים שוב ושוב בניסוחים שונים
 
נערך לאחרונה ב:
השקפת היהדות דומה יותר למה שנקרא בלשונך "שייח סעודי" מאשר לפמיניזם הפושה במחנינו.
ברור שאשה לא אמורה גם לעבוד יום שלם וגם לגדל את הילדים אבל אין שום אידיאל שהבעל יגדל את הילדים.
מי אמר לך???
שאלת גדולים/אנשים שמבינים בחינוך??
את יודעת כמה בדור שלנו חשוב נוכחות אב לילדים ובמיוחד מסוימים??

אולי זה אידיאל שהבעל יהיה שותף בגידול?, אולי זה מחזק את האמונה /בונה קשר יותר טוב/מכין את הילד טוב לחיים/גורם לו להיות קשור יותר ומקבל יותר???

ולמה אני שמה סימני שאלה כי גם אני לא מחליטה אבל שמעתי על הנושא הרבה
אז נכון יש אבות של שבת שהילדים מקסימים
ויש אבות שבלי קשר לעבודת האשה קלטו עד כמה הם נצרכים בבית לשם החינוך

אני עובדת כבר שנים משרה מלאה (כן בזמן שכל חברותי היו מרות וגננות) וב10-12 שנים הראשונות בעלי היה אבא של שבת , ב"ה הסתדרנו למעט מקרים חריגים
דוקא כשגדלו אז היה נצרך העזרה והמעורבות בחיים שלהם ולא בגלל העבודה

כך שכל הנושא הוא בדר"כ השנים הראשונות שגם אם פה ושם לא כ"כ מסתדרים והבעל מבטל וכו, תחשבו שזה בעצם מה שמשאיר את האברך בכולל לשנים רבות אחרת הוא יצטרך לצאת לעבוד
 
צריך להיות אבא כל השבוע ולא רק אבא של שבת.
כוונתי הייתה לגדל ילדים במובן הטכני.
גם טכני זה חלק מהגידול
אף אחד לא דיבר על גידול מלא, דברו על שותפות למשל לשלוח בבוקר
או לקבל בצהרים
לתת חויות של אבות/ילדים בבין הזמנים וכו

ושוב אני לא הייתי צריכה ב"ה אבל לא רואה בזה פסול, יש לי אחים גיסים כאילו
לומדים סדרים מלאים לא מבטלים בכלל , ממש ת"ח וכן שולחים ילדים בבוקר/מקבלים בצהרים
ויש אחרים שאין עליהם שום עול ופחות לומדים
 
השתדלות היא מוכרחת רק מפני הגזרה!!
היא לא מועילה לפרנסה עצמה.

ההשתדלות היא לפי רמת האמונה.
ברמת אמונה נמוכה -ההשתדלות היא 10 שעות עבודה ביום.
ברמת אמונה גבוהה ההשתדלות יכולה להיות גם חצי משרה.

ואין הלימה בין ההשתדלות לבין הפרנסה. פשוט אין!!!

(רק אני מכירה סיפורי אמא עקרת בית ואבא אברך?)
התגובות שלך באשכול מלאות אמונה
אבל לא כל אחד יכול להחליט לעצמו מתי הוא בעל אמונה חזק וכו
זה כנראה הנהגה לבודדים
ומקרים לשאלת רב

לגבי המשפט האחרון מניחה שהרבה כמוני

לא מכירה אמהות עקרות בית ואבא אברך ויש לי מעגלי חיים מאוד רחבים
אולי בדור הקודם
אולי אחד מעיר (ואת לא יכולה לדעת ירושות תמיכת הורים וכו)
 
בחובות הלבבות מובא נושא לא פחות חשוב, והוא היכולות והכישורים של האדם.
מישהי שיש לה מוח חזק וחשיבה אנליטית טובה, שתלך למשרה פשוטה שמכניסה מעט, ההשתדלות שלה לוקה בחסר.
ואיך היא יודעת את זה? כי היא לא נהנית בעבודה, ולא מרגישה שהיא ממצה את כישוריה ויכולותיה!
אדם צריך לעסוק באומנות שהוא נהנה בה. כי זה הכישורים שנתנו לו משמים ע"מ להתפרנס מהם.
ואשה שעובדת בשרות לקוחות/ מזכירות/ מכירות וכדו',
ומרגישה שהיא סוחבת את הימים, עצבים כשהיא מגיעה ומחכה רק לסוף היום/הפסקה, ממליצה לה בחום רב לחשוב על תחום שבו היא תמצה את עצמה, תהנה, ולא פחות חשוב - תכניס סכום מכובד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מספיק להתקשר ולהתווכח עם נציגי חברות התחבורה

פשוט פותחים תיק בת"ק תכף אסביר איך,

ופתאום הם מתקשרים איליך, ומסבירים לך למה התביעה לא צודקת

ובדרך כלל בסמוך למועד ה'משפט' (נשמע מלחיץ קחו את זה כביקור ברופא משפחה...) הם מציעים לך פשרה על כחצי מהתביעה

ולאמיצים שבינינו ברוב המקרים אל תוותרו תלכו לביהמ"ש ותקבלו את כל הסכום!!!

הלוואי שכל עם ישראל יעשה כך, פתאום חברות התחבורה ידפקו אוטובוסים בשעון שוויצרי!!!!

א'. האטובוס לא יצא וכולי וכולי, תשמרו או קבלה של מונית שלקחתם (בד"כ עדיף לקחת מונית ככה יש נזק יותר רציני אך לא חייבים) או נסיעה הבאה שלקחתם וכל הוכחה אחרת
ב. שולחיים תביעה במקביל לחברת התחבורה המפעילה וכמו"כ למשרד התחבורה.
ג. מחכים לתשובות, אם התשובות לא מספקות (לא נתנו פיצוי מספק וכולי) פותחים תביעה ב15 דקות!!!
ד. מחכים למועד הדיון, בד"כ תקבלו כבר מיד אחרי ההגשה טלפונים מתפתלים מחברת התחבורה המפעילה למה זה תביעה שטותית, ויש להם אפי' הוכחות להפך, אל תבהלו, חכו בסבלנות ואז או ששתתפשרו או שתלכו עד הסוף, בהצלחה תעבירו הלאה שכולם יתבעו אותם, ונקבל ככה שירות נורמלי!!!

כל מי שהגיש והצליח או שלא שיעלה את המקרה כאן שנצליח ביחד לחולל שינוי!!!!
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  0  פעמים
למעלה