אני חייבת את עזרתכן- עבודת נשים

מצב
הנושא נעול.
@מתכנתת+
אשמח מאוד לשמוע איפה אפשר לעבוד 7 / 8 שעות חוץ ממטריקס ודומיהם,
אני רצה לשם.
הרבה מאוד מקומות,
מי שחשוב לה עבודה עם 8 שעות בדרך כלל מוצאת
ויש גם הרבה משרות שבעיקרון זה 9 שעות אבל לא אוכפים את זה
שכר גלובלי לא לפי מספר השעות
והכי הכי משקיעניות עושות 8 ביום(כולל הפסקות)
 
אנשים מנסים לעבוד כל היום כמה שיותר.
למה?
למה לעבוד יותר בשביל אותו סכום שיכנס?

גננת שאומרת שאם היא היתה הייטקיסטית היא היתה מכניסה יותר כסף -
יש לה בעיה באמונה
 
ואגב,
מדוע אומרים פרנסנו וכלכלנו?
מדוע הכפילות?

ושמעתי ווארט יפה
שפרנסנו - זה כמה כסף יכנס לנו
וכלכלנו - כמה נהנה מהכסף הזה.

אז תאמיני שיש מצב שאת שמרוויחה 8 אלף בחודש ונהנת מהכסף
יותר מזאת שמרוויחה 20 אלף.
 
אנשים מנסים לעבוד כל היום כמה שיותר.
למה?
למה לעבוד יותר בשביל אותו סכום שיכנס?

גננת שאומרת שאם היא היתה הייטקיסטית היא היתה מכניסה יותר כסף -
יש לה בעיה באמונה
הבעיה באמונה מתחילה בזה שהיא אומרת אילו הייתי היטקיסטית
הקב"ה מחליט על כל אדם לא רק כמה הוא יקבל אלא גם איפה הוא יעבוד
ואם נגזר עליה להיות גננת היא תהיה גננת אם נגזר עליה להיות בהייטק תהיה בהיטק..
הקב"ה מנהל את העולם על פי דרך הטבע
ויכול להיות שאם נגזר על בן אדם לקבל הרבה הקב"ה ישלח אותו לעבודה שמרויחים בה יותר
וכן להפך
אם נגזר על בן אדם להנות בעבודה הקב"ה ישלח אותו לעבודה שהוא יהנה בה ככה כל דבר
הרי גם באותו מקצוע אפשר להנות ואפשר לא, אפשר להרויח ואפשר לא, הכול ענין של ס"ד של רצון ד'
 
ואם נגזר עליה להיות גננת היא תהיה גננת אם נגזר עליה להיות בהייטק תהיה בהיטק..
תאמר האישה לעצמה
הרי כתוב משנה מקום משנה מזל?

הבה ואשאיר את ילדי השכונה לפרייראית הבאה ואלך לי להחכים בלימודי ההייטק.
ולכן אני לא חושבת שמישהו שסובלת במקום המקצוע שלה חייבת להשאר בו.

אם זה מגיע מרצון לסיפוק - זה נכון והגיוני
אם זה מגיע ממקום כספי - אז זה פשוט בזבוז זמן
 
תאמר האישה לעצמה
הרי כתוב משנה מקום משנה מזל?

הבה ואשאיר את ילדי השכונה לפרייראית הבאה ואלך לי להחכים בלימודי ההייטק.
ולכן אני לא חושבת שמישהו שסובלת במקום המקצוע שלה חייבת להשאר בו.

אם זה מגיע מרצון לסיפוק - זה נכון והגיוני
אם זה מגיע ממקום כספי - אז זה פשוט בזבוז זמן
אוקי, אז הקב"ה יעשה שתסבול בעבודה, ושתחפש ותעבור מקום עבודה כי זה מה שנגזר עליה- לעבור עבודה.

אנשים חושבים שהקב"ה גוזר כמה כסף כל בן אדם ירויח, ואיך להרויח אותו זה כבר בחירה שלהם.
שוכחים שהכול הכול ממנו, הוא גוזר כמה יקבלו איפה יעבדו כמה יהנו וכו וכו
 
שוכחים שהכול הכול ממנו, הוא גוזר כמה יקבלו איפה יעבדו כמה יהנו וכו וכו
זה נכון אבל לדעתי לא מדוייק.
הקב''ה נותן את הנתונים והתפקיד של היהודי
זה להתקיים נכון בתוך הנתון.

סיפוק והגשמה עצמית זה בחירה, לא נתון
 
סיפוק והגשמה עצמית זה בחירה, לא נתון
להסתכל על המצב בעין חיובית, זה בבחירה של האדם, לשמוח במה שיש.
המצב רק הקב"ה גוזר, היהודי יכול להחליט לשמוח בתוך המצב ולהסתכל על זה בצורה חיובית של סיפוק והגשמה
הוא לא יכול לשנות את המצב, את מקום העבודה, את כמות ההצלחה שתהיה לו, הוא יכול לבחור לשמוח במה שיש ולהיות מסופק בחלקו.
(ע"י תפילה ומעשים טובים אפשר לשנות)
 
אנשים מנסים לעבוד כל היום כמה שיותר.
למה?
למה לעבוד יותר בשביל אותו סכום שיכנס?

גננת שאומרת שאם היא היתה הייטקיסטית היא היתה מכניסה יותר כסף -
יש לה בעיה באמונה
מרגש לשמוע שיש אנשים שמסתפקים במינימום ההשקעה הנדרש (גננת זה עד 1 כן?)
אני בטוח שאת ובעלך ממש לא משקיעים בשום דבר מעבר למינימום שהעבודה מחייבת
 
פעם מורה לא הייתה צריכה להכין שיעורים כמו היום. מורות היו חוזרות הביתה ב 1, בעוד שכאלה שכן למדו ראיית חשבון או מחשבים (כבר אז היה , לפני 25 שנה) היו עובדות במשרד תובעני
סליחה אם אני קצת סוטה מהנושא
אבל רציתי לציין שפעם גם ההייטקיסטיות, וגם הרואות חשבון
ובכל עבודה אחרת היו עובדות עד 1.

שאלה- כמה ילדות מהגן/ כיתה שלך היו בצהרון?
אצלי 2-3. והם היו הילדות הכי מסכנות שאמא שלהן מעדיפה לעבוד במקום לגדל אותן
(כך אני ראיתי את זה בתור ילדה!)
היום כולם למעט 2-3 מגן נמצאות בצהרון
ולא בגלל שזה יותר זול, זה הצורך של הדור
כל האימהות, כולל המורות, וגננות- יש הרבה שעושות צהרון
ובודדות ממש מסיימות ב1
הירידה בקצבאות הילדים השפיעה על זה ישירות
ואין ברירה לאף אחת...
כך שמבחינת סיום העבודה אין הרבה הבדל-
פעם כולן היו מסיימות מוקדם, והיום כולן מאוחר.
 
היתה מכניסה יותר כסף -
יש לה בעיה באמונה
אני מכיר מטורלל אחד שמתחיל ומסיים את יום ''העבודה'' שלו בפינת הקפה בבית הכנסת...
כי לטענתו לנו יש בעיה באמונה ולקב''ה יש 1001 דרכים ''לפרנס אותו בכבוד''
הוא הרי ''מאמין''...
 
ההבדל היחיד באמת זה שעות העבודה
אני ורוב חברותי במקצוע הכספים ואחרי עשור כולנו עובדות 6 גג 7 שעות
והגענו למשרות יפות וניהוליות
זה פחות קורה בהייטק
מצד שני המשרה היפה שלנו זה באזור ה 15 זה לא הייטק
מכירה הרבה בהייטק שעובדות 7 שעות
בד"כ זה בא עם השנים- כשיפור בתנאים
ואמנם לא במקומות שמשלמים 20+
אבל לא ככ נדיר
 
נשות ההיטק לא מספרות לך כמה הבעל ,הת"ח, צריך לעזור בשביל העבודה שלהן. הרי אין מצב שהן תפסדנה יום עבודה אם הילד חולה...- וזו רק דוגמא.
ממש לא נכון
לכל עובד במשק יש 18 ימי מחלה שמתוכם 8 עבור מחלת ילד
להגיש שזה מספיק? לא
אבל אין שום הבדל בענין הזה בין מזכירות/ יועצות מס/עובדות ביטוח - להייטק
 
סליחה אם אני קצת סוטה מהנושא
אבל רציתי לציין שפעם גם ההייטקיסטיות, וגם הרואות חשבון
ובכל עבודה אחרת היו עובדות עד 1.

שאלה- כמה ילדות מהגן/ כיתה שלך היו בצהרון?
אצלי 2-3. והם היו הילדות הכי מסכנות שאמא שלהן מעדיפה לעבוד במקום לגדל אותן
(כך אני ראיתי את זה בתור ילדה!)
היום כולם למעט 2-3 מגן נמצאות בצהרון
ולא בגלל שזה יותר זול, זה הצורך של הדור
כל האימהות, כולל המורות, וגננות- יש הרבה שעושות צהרון
ובודדות ממש מסיימות ב1
הירידה בקצבאות הילדים השפיעה על זה ישירות
ואין ברירה לאף אחת...
כך שמבחינת סיום העבודה אין הרבה הבדל-
פעם כולן היו מסיימות מוקדם, והיום כולן מאוחר.
מצטערת - אבל זה שאת לא יודעת /ל א זוכרת זה לא אומר מה שהיה,
חמותי עבדה מאז ומעולם 8 שעות ביום (לא הייטק..)
והילדים לא היו בצהרון היה להם סידור אחר בתוך הבית,
הם בהחלט לא היו מסכנים - אבל כן שונים בסביבה שלהם,
מכירה כמה וכמה מתכנתות , שעבדו 8 או 9 שעות..
שהיום הם בנות 60 +-,
יש להם משפחות ברוכות (אחת עם 11 ילדים בעה"ר, השניה עם 9, )
וגם שם הילדים לא היו בצהרונים - כי זה בהחלט לא היה מקובל....
אבל לאמר שזה לא היה כך אף פעם...
מכירה גם עוד אחת חרדית שכבר מזמן בפנסיה...
עוד מעט מחתנת נכדים...
גם היא עבדה 8.5 שעות..
בעל האברך היה חוזר ונמצא עם הילדים..
והיא היתה מגיע בחמש וחצי לעבודה!!!(אז היא הגיע למשרד! לא אז התעוררה..)
כדי שתספיק לחזור עד השעה 3 בצהריים, ובעלה יספיק עוד לישון טיפה לפני שהוא חוזר לכולל..
אם תרצי אני אפרט לך עוד כמה סיפורים שאני מכירה באופן אישי....

עבודות משרדיות - היו תמיד 8 שעות לפחות,
אולי מזכירות כן סיימו יותר מוקדם...
רק מה זה פחות היה מוכר בציבור,
והמורות היו בטוחות שהם היצורים שעובדים הכי קשה ..
-ואכן קיבלו הערכה מכל כיוון..
היום הגלגל השתנה...
 
מכירה הרבה בהייטק שעובדות 7 שעות
בד"כ זה בא עם השנים- כשיפור בתנאים
ואמנם לא במקומות שמשלמים 20+
אבל לא ככ נדיר
אני די הרבה זמן בעולם הזה,
ולא מכירה הרבה שעובדות 7 שעות רישמי (מכירה הרבה שבפועל עושות את זה אחרי כמה שנות וותק)
-במקומות חרדיים זה אכן קיים..

מה שכן עם חלחול ההייטק והעבודה היברידית..
יש מקומות היום,
שפשוט צריך לציים עם העובד נכח, או לא נכח,
אבל אל דאגה - כמות העבודה שם - בד"כ מספיקה לפחות ל8 שעות ביום....(בדכ הרבה יותר)
וזה עבודה של סטארט אפ - לחלוטין..
שעות עומס, הקפצות וכל המשתמע...

(מכירה עוד מקום שהיה כזה ובאמת העובדים שם די חפשו.. כרגע המצב שם לא טוב בכלל.. אנשים לא מקבלים משכורות מנופחות .. בשביל לחלום - יום פה יום שם הגיוני- לא על בסיס קבוע..)
 
נערך לאחרונה ב:
אני די הרבה זמן בעולם הזה,
ולא מכירה הרבה שעובדות 7 שעות רישמי (מכירה הרבה שבפועל עושות את זה אחרי כמה שנות וותק)
אגב, גם זה בעיקר במקומות ממשלתיים / פיינסים.
ולא בסטארטפים הנוצצים...

-והמשכורות במקומות האלו שונה מהותית...
 
סליחה אם אני קצת סוטה מהנושא
אבל רציתי לציין שפעם גם ההייטקיסטיות, וגם הרואות חשבון
ובכל עבודה אחרת היו עובדות עד 1.

שאלה- כמה ילדות מהגן/ כיתה שלך היו בצהרון?
אצלי 2-3. והם היו הילדות הכי מסכנות שאמא שלהן מעדיפה לעבוד במקום לגדל אותן
(כך אני ראיתי את זה בתור ילדה!)
היום כולם למעט 2-3 מגן נמצאות בצהרון
ולא בגלל שזה יותר זול, זה הצורך של הדור
כל האימהות, כולל המורות, וגננות- יש הרבה שעושות צהרון
ובודדות ממש מסיימות ב1
הירידה בקצבאות הילדים השפיעה על זה ישירות
ואין ברירה לאף אחת...
כך שמבחינת סיום העבודה אין הרבה הבדל-
פעם כולן היו מסיימות מוקדם, והיום כולן מאוחר.
כשהייתי בגן/בית הספר רוב האמהות של חברות שלי היו או גננות או מורות או שהיו עקרות בית והאבא עבד.
אלה שלא היו מורות או גננות והאבא היה אברך - היו בצהרון.
ומהיכרות עם כמה נשים כאלה, אף אחת מהן לא עבדה עד 1.
 
הוא אמר את זה גורף? לרבים?
לא שאני ממליצה ללכת להוראה, אבל עדיין בסמינרים שהולכים לפי דרכו יש מסלול הוראה..
קחי בחשבון שלא לכולם יש כישורים לעבוד בהייטק או במקצוע אחר. אותה בת היתה מוכשרת מאוד ומאוד מצליחה היום כמתכנתת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
אתגר קשרי מילים נוסף, מתחלף כל יום ב-13:00

מוזמנים לשלוח רעיונות לאתגר sheva.motion בג'ימייל
וכן אם יש רעיון למשחק מילים אחר שאשמח לבנות.

- ללא התחייבות לאתגר מדי יום
- ללא התחייבות לרמה גבוהה... מי שקל לו מדי, שייתן לילדיו הרכים לפתור

ועוד משחק נחמד שיצרתי בין לבין
אפשר לשנות את רמת הקושי בגלגל השיניים
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה