עצמאות האונליין: אם תרצו, אין זו אגדה!

אפשר להסתפק בחיכוך ידיים של הנאה מהארץ היפה והטובה בה אנו שוכנים פחות או יותר (ובעיקר יותר) לבטח. "ארץ אשר עייני אלוקיך בה".

להביט אל מטס חייל האוויר ולהודות על כל רגע של היותנו כאן.

למנגל איזה קבב ישראלי על המרפסת כי אם כבר כולנו בבית, לפחות שיהיה טעים.

ואפשר לקחת את העוצמה הזו לחיינו הפרטיים ולהחליט לעשות מהפך.

לא לתת למעצורי הטבע, הזמן והסביבה לגרום לנו לחדול מלהיות.

פשוט לקבל את הכלים שהושפעו על התקופה הזו ולקחת אחריות; על עתיד העצמאות האישית שלנו.

נכנסתי השבוע לבית פרוג, יודעי דבר אומרים כי גם אם השגרה תחזור אט אט, זאת תהיה שגרת קורונה, לא באמת נוכל להחזיר כיתות שלמות כימים כתיקונם.


אז מה עושים?
עם תום חג הפסח החלטנו שלא ניתן לאלו הקשיים להשתלט לנו על הסט... הפשלנו שרוולים והאצנו את בניית המערך הלימודים דרך האונליין.
לא מדובר רק על הלימודים הסדירים בבית פרוג שעברו לאונליין, אלא גם על בניית מערכי קורסים אונליין, מוקלטים או בזמן אמת כדי שנוכל להמשיך להתקיים ולעשות את הטוב ביותר בתחום.



45f75908-df27-4829-8e61-4c25b1e83642.jpg

המרצה יעקב סלם (עובד ערוץ הידברות) בהפעלת אולפן ההקלטות החדש של פרוג.



אז זהו, הקורסים בפרוג עברו למתכונת אונליין, כאשר התלמידים מתחברים באותה שעה ולומדים ממש כמו בכיתה, ואילו מי שאינו יכול 'להגיע' לשיעור, יכול לצפות מתי שרוצה בהקלטה שעולה תוך יום עבודה לפורום הכיתה.

האמת? חששנו מאד, חששנו מתגובות התלמידים, חששנו מתגובות המרצים, חששנו מהתפעול הטכני, אך אט אט כשבוע וחצי אחרי שהמפעל האדיר הזה עובד מהעננים, אפשר לשתף אתכם הקוראים, כי למדנו המון.
למדנו להתרגש מהתלמידים שלנו ולגלות בהם הכרת הטוב, נאמנות ורצון ללמוד ולהצליח, אפשר לעשות שיעורים גם מהבית. מתוך למעלה מחמישים קבוצות קורסים שעלו לזום, היו כ 2 קבוצות בס"ה שממש חששו לנסות זאת, וגם הם נרגעו לאחר השיעור הראשון.

גילינו את המקצועיות הבלתי מתפשרת של המרצים בפרוג, שבמסירות אין קץ שעות ארוכות עמלו להתכונן לשיעורי אונליין, ועשו הרבה מעבר לנדרש כדי שהמערך הזה יצליח.

אך לפלא הוא שגילינו כי דווקא מתוך הבלבול והסגר מגיעה תקומה.
ובאופן לא צפוי אנחנו מוצפים בגל פניות מדהים הן מצד המרצים המספרים לנו כי תצורת הלימודים הזו מקצועית וטובה יותר מאשר בכיתה, אשתף אתכם כמה הודעות מ'חדר המורים':

דבורה קוטובסקי, מרצה לאיור: השיעור זרם בצורה מדהימה, ההספקים טובים יותר מאשר בכיתה רגילה, והכיף שלי היה שתלמידה שתקועה בקנדה מפורים, השתתפה בשיעור יחד עם כולנו!

צליל שחר, מרצה לעיצוב פנים: זו הדרך היחידה בה חולת קורונה מאומתת בבידוד ביתי יכולה היתה ללמוד. היא עובדת במרכז רפואי ולומדת עיצוב, נדבקה בתחילת אירוע הקורונה ואחרי שבוע קשה התאוששה מספיק כדי להצטרך לשיעור.

יוני ברק מרצה לאפטר אפטקס: שמתי לב שיש דווקא יותר הקשבה בשיעור הזה, כאילו כל רחשי הרקע נעלמו (מעבר לזה שרק אדם אחד יכול לדבר בכל זמן נתון)

בועז שרון מרצה לאינדיזיין וטיפוגרפיה: מספר לי שמכיון שהוא מלמד מה סטודיו שלו, הדוגמאות מהעבודות שלו זמינות יותר תוך כדי השיעור הוא מציג לתלמידות.

עובד קדם מרצה לעיצוב פנים: אני באתי מאוד בחשש לשיעור, חששתי שיהיו ניתוקים, בעיות טכניות, חוסר תיקשורת וכו'. השיעור היה נפלא הכל זרם מצויין, לא היו שום בעיות טכניות, התלמידות היו קשובות שאלו שאלות ושיתפו פעולה בצורה יוצאת דופן. יצאת מהשיעור בתחושה נהדרת שהשד לא כזה נורא. הזמן עבר מהר ופתאום מצאתי את עצמי, אחרי שלוש שעות רצופות של שיעור (עם הפסקה של 10 דקות באמצע) עם אותה אנרגיה כמו בתחילת השיעור. בסוף השיעור נתתי זמן לשאלות והערות, אחת התלמידות אמרה לי שהשיעור היה יותר מוצלח משיעור רגיל, שאלתי למה ? היא אמרה שהכל היה יותר מדוייק, ללא הסחות דעת שיש בכיתה, ומבחינתה השיעור היה יותר ברור ויעיל. תודה לפרוג שנתתם לי את ההזדמנות.

יעל שטיינברגר, מרצה לעיצוב פנים: אני גיליתי שזה מאוד נעים חברתית להיות בכיתה. בהנחה שכולנו באמת לא נפגשות עם חברות ומשפחה פתאום יש משהו מאוד מחמם בביחד הזה עם הפרצופים המוכרים.

אבי מילר, מרצה לאיור דיגיטלי: מצאתי שזה מאוד מחדד את ההגשה. הסיטואציה שאתה מדבר מול מצלמה גורמת למרצה להתאמץ להיות הכי ברור בעולם. הרבה יותר מאשר מול כיתה.

והתלמידים? גם בני הבית היקר ואהוב שלנו החלו להתרגל ללימודי האונליין, ורואים בזה פתרון מדהים כרגע אפילו יותר מהלימודים בכיתה, וזאת בשל המיקוד של המרצים, שיתוף ההקלטות של השיעור, שניתן לצפות בשיעור כמה שרוצים ומתי שרוצים, וביטול הצורך להשתמש בתחבורה ציבורית זמן רב מידי שבוע.

אני באופן אישי מוצא את עצמי מטייל בין הכיתות, נכנס לשיעורים בשקט, כצופה לראות שהכל בסדר. ביום ראשון השבוע נכנסתי לכיתת צילום בהפסקה, התלמידות שוחחו ביניהן בזום על השיעורים במתכונת הזו, אחת התלמידות אמרה לכולן שהשיעור הרבה יותר נוח לה בצורה הזו, כי היא לא צריכה לקום בשש בבוקר ולנסוע ברכבות לפרוג, בעוד חברתה שיבחה את ההקלטות שעולות לפורום. אני רק הקשבתי מהצד. ותהיתי לעצמי האם זהו עידן חדש בלימודי המקצוע?

אנו בפרוג מציעים קורסי אונליין מדהימים ומקצועיים, קורסים מוקלטים, זאת עדנה ובשורת תקומה למשבר הקורונה.

ועדיין הקולות מהכיתות מרעידים את מיתרי לבי, אני מתגעגע.
חיים דיקמן - מנהל בית פרוג




בנתיים קבלו כמה הצצות מדגמיות בלבד, מתוך מערך של עשרות שיעורים שהתקיימו:


שיעור איור דיגטלי, הבעות פנים
שיעור-איור-דמויות.jpg



שיעור לקורס עיצוב פנים
שיעור עיצוב פנים.jpg



שיעור סקצ'אפ
שיעור-סקצ'אפ.jpg
  • יזכור.JPG
    יזכור.JPG
    KB 524.8 · צפיות: 735
על המחבר
ח
חיים דיקמן. בעבר מעצב ומעמד ספרים, כיום מרצה, אוטומטור, בעלים ומנהל של אתר ומכללת פרוג

תגובות

כתבה יפה. אך אולי לא מתאימה הכותרת: "יום הזכרון שלי".
כשפתחתי ,ציפיתי לקרוא על משהו אחר, לי זה קצת צרם.
כתבתי ההמשך:

זה לא לענין. לא הוגן ולא נכון לעשות השוואה בין צער של אלו הבוכים ביום זה על יקיריהם לכל צער אחר, ובכל זאת לא אוכל דווקא היום שלא לשתף אתכם הקוראים בצערי ובגעגועים מתמידים לחיי בית פרוג התוססים.
 
זה לא לענין. לא הוגן ולא נכון לעשות השוואה בין צער של אלו הבוכים ביום זה על יקיריהם לכל צער אחר, ובכל זאת לא אוכל דווקא היום שלא לשתף אתכם הקוראים בצערי ובגעגועים מתמידים לחיי בית פרוג התוססים.
קראתי, ובכל אופן עדיין צרם לי קצת, אולי זה רק תחושה אישית שלי.
 
צר לי אבל אין מה להשות! בין צער המשפחות השכולות לצער הנ"ל
המאמר רלונטי ומענין הכותרת לא!
כתבתי שאני לא משווה.
זהו יום עצוב. מאד.
החלטתי לשתף גם את צערי שאינו דומה ולא משתווה אפילו בכלשהו בצער השכול. ברור
 
כתבתי שאני לא משווה.
זהו יום עצוב. מאד.
החלטתי לשתף גם את צערי שאינו דומה ולא משתווה אפילו בכלשהו בצער השכול. ברור
הבנתי את ההדגשה שלך! ('תרתי משמע')
ועדיין... הכותרת הזמינה למשהו אחד, והמאמר היפה הוא משהו אחר!
 
גם אני הופתעתי מהתוכן
אבל הבנתי מיד שזה בהשאלה
יום הזכרון שלי > מונולוג פרוג: חיים שאבדו, והתעוררו להם
קראתי שוב את הכותרת, ואמרתי, 'אה, הוא הצליח להפתיע אותי'
זה כן תואם לתוכן, אבל לא מה שאתה חושב במבט ראשון...

כתיבה שיווקית, מגרה במיוחד! קראתי בשקיקה עד הסוף!
 
גם אני הופתעתי מהתוכן
אבל הבנתי מיד שזה בהשאלה
יום הזכרון שלי > מונולוג פרוג: חיים שאבדו, והתעוררו להם
קראתי שוב את הכותרת, ואמרתי, 'אה, הוא הצליח להפתיע אותי'
זה כן תואם לתוכן, אבל לא מה שאתה חושב במבט ראשון...

כתיבה שיווקית, מגרה במיוחד! קראתי בשקיקה עד הסוף!
השילוב בין התמונה לכותרת היא מה שיצרה את ההרגשה!
הכותרת לבד דוקא מצוינת! (אם היו מחליפים רק את התמונה זה גם היה בסדר.
אבל תודה על ההתחשבות של ההנהלה:)
 
למה חבל?
אם זה צורם ומפריע לכמה כותבים?
כי בכתיבה שיווקית, יש עניין לסקרן אותך לפתוח את הכתבה (זה כבר הצלחה)
ואז אתה פותח, ומתחיל לקרוא, ומסתקרן, מחפש את העוקץ... עד שאתה מגיע לסיום...
בסוף גולל חזרה למעלה, ומגלה ש...
הטעות היא בכלל שלך, בהבנה הראשונית המוטעית שלך
והצליחו לגרום לך לקרוא את כל הכתבה,
שבלי זה מי יודע אם היית הולך לפתוח כתבה על קורסים אונליין של פרוג...

אגב, אם כבר קראת, תסכים שהיה שווה קריאה!
 
כי בכתיבה שיווקית, יש עניין לסקרן אותך לפתוח את הכתבה
מסכימה לגמרי. רק לא ביום הזכרון על משמעויותיו. זה צורם וקצת מכאיב.
אגב, אם כבר קראת, תסכים שהיה שווה קריאה!
בלי להתייחס לכותרת. קראתי והכתבה ממש יפה וכתובה במקצועיות רבה!
 
כתבה על אנדרטאות, יפה מאד והכול.
אבל למה צריך רק דברים שמתקשרים ליום הזכרון?
אי אפשר לכתוב על הדבר בעצמו?
בלי לדבר על העניין ההלכתי שביום הזיכרון, רק הפגנת תמיכה לשמה.
אנחנו עם אחד אחרי הכול.
 
כתבה על אנדרטאות, יפה מאד והכול.
אבל למה צריך רק דברים שמתקשרים ליום הזכרון?
אי אפשר לכתוב על הדבר בעצמו?
בלי לדבר על העניין ההלכתי שביום הזיכרון, רק הפגנת תמיכה לשמה.
אנחנו עם אחד אחרי הכול.
בטוחה שכתבות סטנדרטיות של הנצחה וסיפורי גבורה וכאב, אפשר למצוא בכל אתר חדשות.
פרוג אינו אתר חדשות, לכן היינו צריכים ממש לחפש רעיונות שקשורים לקהל היעד שלנו - יוצרים ואמנים, ובכל זאת לגעת בכאב של כולנו ביום הזה.
מקווה שבכל זאת תיהנו מהכתבה :)
 
מזדהה עם כל מילה!
כסטודנטית של פרוג, אני מנסה לדמיין את המסדרונות של פרוג, ולא ממש מצליחה.
האווירה בפרוג באמת נעימה, זורמת, משוחררת. היה כיף לבוא ללמוד במקום.
שימו לב שהמסך האחרון שהעליתם לכתבה זהו מסך פוטושופ ולא סקאצאפ.
 
כתבה על אנדרטאות, יפה מאד והכול.
אבל למה צריך רק דברים שמתקשרים ליום הזכרון?
אי אפשר לכתוב על הדבר בעצמו?
בלי לדבר על העניין ההלכתי שביום הזיכרון, רק הפגנת תמיכה לשמה.
אנחנו עם אחד אחרי הכול.
אי אפשר באתר חרדי לכתוב על הדבר בעצמו.
אנחנו חלוקים עמם לגמרי על הדרך בה יש לשמור על המדינה, על צביון המדינה, ועל הדרך בה הם בוחרים לנהל את המדינה ואת מלחמותיה.
ולכן, על אף הכאב והצער, בסופו של דבר מלחמתם אינה מלחמתינו.
גם אדם כמו הרב איתם הנקין הי"ד, שאין ספק שהיה אדם גדול, בסופו של דבר תפיסת העולם שלנו שונה ממה שהוא מיצג, ולכן אין מקום למאמר על יום הזכרון באתר חרדי.
 
ולכן, על אף הכאב והצער, בסופו של דבר מלחמתם אינה מלחמתינו.
והחיילים שנהרגו ונפגעי הפיגועים אינם בני העם שלי ושלך?
מה קשור פה דרך המדינה??
דיברתי על יום העצמאות?
יום הזיכרון, לא בשביל אלו שמתו ,ויש אנשים שעושים עבורם המון, בתהלים ולימוד באותו היום וכו'.
ולכן אין מקום למאמר על יום הזכרון באתר חרדי.
אבל קצת סולידריות ,הפגנת תמיכה למען המשפחות השכולות, את זה אי אפשר חלילה באתר חרדי?
 
  • תודה
Reactions: S.D
והחיילים שנהרגו ונפגעי הפיגועים אינם בני העם שלי ושלך?
מה קשור פה דרך המדינה??
דיברתי על יום העצמאות?
יום הזיכרון, לא בשביל אלו שמתו ,ויש אנשים שעושים עבורם המון, בתהלים ולימוד באותו היום וכו'.

החיילים שנהרגו בני העם שלי ושלך, אבל הם נהרגו על עולם ערכים שמייצג עולם הפוך לחלוטין מערכים של אמונה בה', דקדוק הלכה ושמירת מצוות התורה.
ולכן, שוב, על אף הצער והכאב, אנו לא מציינים את יום הזכרון. החיילים נפלו בשביל שיוכלו להמשיך פה חיים שהערך המרכזי שלהם הוא 'להינות מהחיים', ושהם מביאים כליון וחורבן רוחני על מי שחי אותם, וגם על סביבתם. אוי לרשע, אוי לשכנו.

אנחנו מייצגים את הערכים של עולם האמת, שהם הפוכים לגמרי מערכי התרבות המערבית שאחינו טובעים בה. ואנחנו בטוחים שחיים על פי הערכים שלנו מביאים את כל הטוב ואת כל היושר, ומקור כל הצרות הוא בהתרחקות מחיי תורה ומצוות. אנחנו אומרים את זה פעמיים ביום, 'והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי... ונתתי גשמיכם בעיתם'.
חיים ע"פ התורה והמצוות, היו מייתרים את הצורך במלחמות, ובנפילתם של חיילים צעירים.

כמובן שאין בזה בכדי לגרע מצערם הנורא של משפחות שכולות.
 
נערך לאחרונה ב:
כי בכתיבה שיווקית, יש עניין לסקרן אותך לפתוח את הכתבה (זה כבר הצלחה)
ואז אתה פותח, ומתחיל לקרוא, ומסתקרן, מחפש את העוקץ... עד שאתה מגיע לסיום...
בסוף גולל חזרה למעלה, ומגלה ש...
הטעות היא בכלל שלך, בהבנה הראשונית המוטעית שלך
והצליחו לגרום לך לקרוא את כל הכתבה,
שבלי זה מי יודע אם היית הולך לפתוח כתבה על קורסים אונליין של פרוג...

אגב, אם כבר קראת, תסכים שהיה שווה קריאה!
תגיד, אתה חושב שאתה מבין בכתיבה שיווקית???

בכתיבה שיווקית, חוץ מהגירוי של הקורא לקרוא, יש גם עניין שהקורא ימשך אחר מה שנכתב ויהנה ממנו, וזה ימשוך אותו לקרוא עוד ועוד ו/או לקנות.. אבל אם הכותרת גורמת תחושת אי נעימות ואי נוחות לקורא לאחר שהוא קרא את הכתבה, גם אם היה גירוי, אבל התחושה הלא נעימה שנגרמה, הרסה הכל, והיא רק תגרום את ההיפך ממה שהמשווק רוצה לשווק. ואם הכותרת לא רק גורמת 'אי נעימות' גרידא, אלא תחושת השפלה ודריכה על הרגש המינימלי של זכר וכאב עם הורים ואחים שכולים, על אחת כמה וכמה...

היה אסור שהכותרת תשאר, וכל הכבוד לר' חיים על ההתחשבות והרגישות.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים

More from חיים דיקמן

שתף את המאמר

למעלה