הנושאים החמים
פרק 3
מהפכת המיומנויות: ממבחן בגרות למבחן מציאות
בעבר, כששאלו "מה אתה עושה?" התשובה הייתה שם של תואר. "מהנדס", "עורך דין", "מורה", וכו'. כי כך עבד העולם: אתה נרשם למסלול לימודים מובנה, צובר שעות סמסטריאליות, מקבל תעודה – ויוצא לשוק העבודה מצויד בהכרה פורמלית.
אבל בעשור האחרון ובעוצמה שהתגברה עוד יותר מאז 2020, הכל השתנה. השוק השתנה. הלומדים השתנו. המעסיקים השתנו. ואיתם גם ההבנה שמה שחשוב באמת, הוא לא מה כתוב וממוסגר אצלך על הקיר, אלא מה אתה יודע לעשות בפועל, ויותר מכך, כיצד אתה יודע להתאים את עצמך לאתגרים בכל עת בעולם משתנה.
אני זוכר סטודנטית נהדרת שנרשמה פעם לקורס מתקדם בעיצוב. היו לה שני תארים, אבל היא הגיעה כי אף אחד מהתארים שהיו לה לא הכין אותה לדרישות השוק. כשהיא הגיע אלינו היא לא חיפשה תעודה נוספת. היא חיפשה כלים, תיק עבודות, ובעיקר ביטחון עצמי. היא הבינה שתעודה היא בס"ה אישור לימודים, ולא סוף פסוק.
הפורום הכלכלי העולמי פרסם תחזית מבהילה אך מעוררת: עד ,2030 כ־40% מהכישורים שנדרשים היום בשוק העבודה יוחלפו באחרים. תארו לעצמכם: כמעט מחצית מהיכולות שאנחנו מתבססים עליהן היום לא יהיו רלוונטיות תוך פחות מעשור. ומה הפתרון? Reskilling (רכישת כישורים חדשים) ו־Upskilling (שדרוג הכישורים הקיימים) בקביעות. לאורך כל החיים. חשוב להפנים: התפיסה הזו היא כבר אינה טרנד. זו דרך חיים שחשוב לכולם לאמץ בכדי להצליח.
בעולם החדש, המיומנויות החשובות ביותר להשתלב בעולם העבודה ולהצליח הן לאו דווקא אקדמיות.
להפך – הן אנושיות, גמישות, ורב־תחומיות:
● יכולת פתרון בעיות מורכבות
● תקשורת אפקטיבית
● חשיבה ביקורתית
● יצירתיות
● שליטה בכלים דיגיטליים
● אוטודידקטיות - יכולת למידה עצמית
ומעבר להן, גם אמפתיה, עבודת צוות, יכולת קבלת החלטות. אלו הדברים שמעסיקים מחפשים היום.
לא תעודה, אלא מוכנות.
בואו נדמיין שני מועמדים: האחד מחזיק בתואר שני בשיווק, לעומתו, השני אמנם ללא תואר אך עם תיק עבודות מאד מרשים הכולל קמפיינים רבים שהריץ בפועל, דוחות אנליטיים, ואפילו סרטוני וידאו יצר לבד בעצמו. את מי תיקחו?
לא במקרה, חברות ענק כמו IBM ,Google ו־Apple כבר אינן דורשות תואר לתפקידים רבים. הן בוחנות ביצועים. פרויקטים. חשיבה. הרצון ללמוד.
דוגמה חיה לכך היא מהלך שעשתה חברת Salesforce: במקום לחכות שיגיעו מועמדים עם רקע טכנולוגי, היא פתחה מערך קורסים עצמאי חינמי בשם Trailhead, שמעביר הכשרה מקצועית בשיטות חדשניות, ומעניק למשתמשים "סמלים" לפי רמת ההתקדמות. המודל הזה הפך במהירות לחלופה רלוונטית לכל מי שמעוניין להשתלב בתחום גם בלי רקע פורמלי.
ולעולם ההשכלה לא נותרה ברירה אלא להתאים את עצמו.
נולדו מיקרו קורסים ותעודות מיקרו. מסלולים ממוקדים של כמה שבועות שמקנים יכולת אמיתית. במקום קורס כללי של "שיווק דיגיטלי", מקבלים שלושה קורסים: ניתוח נתוני קמפיינים, בניית משפכים אוטומטיים, ושימוש בכלי AI ליצירת תוכן. קצרים, חדים, רלוונטיים.
המכללות שמבינות את זה עושות צעד קדימה. הן לא עוסקות רק בהעברת תוכן, אלא בהקניית מסוגלות. הן מסייעות ללומדים לבנות פרויקטים אמיתיים, מתחברות לתעשייה, מציעות ליווי תעסוקתי ומעודדות בוגרים לשתף ולהתבלט.
אחת מהן, למשל, שילבה במודל ההוראה שלה קורס שבו כל תלמיד מקבל משימה אמיתית מלקוח, תוך כדי הקורס. לא סימולציה. לא תיאוריה. לקוח אמיתי עם צורך אמיתי. פתאום, סטודנטים שלא הרימו עיניים בשיעור הפכו למנהיגים ומובילים. הם גילו שהם לא לומדים רק מקצוע, הם לומדים את עצמם.
אז מה תפקידה של מערכת ההכשרה במאה ה־21?
לא רק להקנות ידע. אלא להקנות ביטחון. יכולת. תחושת מסוגלות.
לתת כלים, אבל גם להדליק את הניצוץ שמוביל את הלומד להיות עצמאי, סקרן, ואקטיבי בעולם משתנה. והכי חשוב: להבין שכל לומד הוא עולם. וכל מסלול צריך להיבנות סביבו, לא סביב שיקולי מערכת.
מהפכת המיומנויות: ממבחן בגרות למבחן מציאות
בעבר, כששאלו "מה אתה עושה?" התשובה הייתה שם של תואר. "מהנדס", "עורך דין", "מורה", וכו'. כי כך עבד העולם: אתה נרשם למסלול לימודים מובנה, צובר שעות סמסטריאליות, מקבל תעודה – ויוצא לשוק העבודה מצויד בהכרה פורמלית.
אבל בעשור האחרון ובעוצמה שהתגברה עוד יותר מאז 2020, הכל השתנה. השוק השתנה. הלומדים השתנו. המעסיקים השתנו. ואיתם גם ההבנה שמה שחשוב באמת, הוא לא מה כתוב וממוסגר אצלך על הקיר, אלא מה אתה יודע לעשות בפועל, ויותר מכך, כיצד אתה יודע להתאים את עצמך לאתגרים בכל עת בעולם משתנה.
אני זוכר סטודנטית נהדרת שנרשמה פעם לקורס מתקדם בעיצוב. היו לה שני תארים, אבל היא הגיעה כי אף אחד מהתארים שהיו לה לא הכין אותה לדרישות השוק. כשהיא הגיע אלינו היא לא חיפשה תעודה נוספת. היא חיפשה כלים, תיק עבודות, ובעיקר ביטחון עצמי. היא הבינה שתעודה היא בס"ה אישור לימודים, ולא סוף פסוק.
הפורום הכלכלי העולמי פרסם תחזית מבהילה אך מעוררת: עד ,2030 כ־40% מהכישורים שנדרשים היום בשוק העבודה יוחלפו באחרים. תארו לעצמכם: כמעט מחצית מהיכולות שאנחנו מתבססים עליהן היום לא יהיו רלוונטיות תוך פחות מעשור. ומה הפתרון? Reskilling (רכישת כישורים חדשים) ו־Upskilling (שדרוג הכישורים הקיימים) בקביעות. לאורך כל החיים. חשוב להפנים: התפיסה הזו היא כבר אינה טרנד. זו דרך חיים שחשוב לכולם לאמץ בכדי להצליח.
בעולם החדש, המיומנויות החשובות ביותר להשתלב בעולם העבודה ולהצליח הן לאו דווקא אקדמיות.
להפך – הן אנושיות, גמישות, ורב־תחומיות:
● יכולת פתרון בעיות מורכבות
● תקשורת אפקטיבית
● חשיבה ביקורתית
● יצירתיות
● שליטה בכלים דיגיטליים
● אוטודידקטיות - יכולת למידה עצמית
ומעבר להן, גם אמפתיה, עבודת צוות, יכולת קבלת החלטות. אלו הדברים שמעסיקים מחפשים היום.
לא תעודה, אלא מוכנות.
בואו נדמיין שני מועמדים: האחד מחזיק בתואר שני בשיווק, לעומתו, השני אמנם ללא תואר אך עם תיק עבודות מאד מרשים הכולל קמפיינים רבים שהריץ בפועל, דוחות אנליטיים, ואפילו סרטוני וידאו יצר לבד בעצמו. את מי תיקחו?
לא במקרה, חברות ענק כמו IBM ,Google ו־Apple כבר אינן דורשות תואר לתפקידים רבים. הן בוחנות ביצועים. פרויקטים. חשיבה. הרצון ללמוד.
דוגמה חיה לכך היא מהלך שעשתה חברת Salesforce: במקום לחכות שיגיעו מועמדים עם רקע טכנולוגי, היא פתחה מערך קורסים עצמאי חינמי בשם Trailhead, שמעביר הכשרה מקצועית בשיטות חדשניות, ומעניק למשתמשים "סמלים" לפי רמת ההתקדמות. המודל הזה הפך במהירות לחלופה רלוונטית לכל מי שמעוניין להשתלב בתחום גם בלי רקע פורמלי.
ולעולם ההשכלה לא נותרה ברירה אלא להתאים את עצמו.
נולדו מיקרו קורסים ותעודות מיקרו. מסלולים ממוקדים של כמה שבועות שמקנים יכולת אמיתית. במקום קורס כללי של "שיווק דיגיטלי", מקבלים שלושה קורסים: ניתוח נתוני קמפיינים, בניית משפכים אוטומטיים, ושימוש בכלי AI ליצירת תוכן. קצרים, חדים, רלוונטיים.
המכללות שמבינות את זה עושות צעד קדימה. הן לא עוסקות רק בהעברת תוכן, אלא בהקניית מסוגלות. הן מסייעות ללומדים לבנות פרויקטים אמיתיים, מתחברות לתעשייה, מציעות ליווי תעסוקתי ומעודדות בוגרים לשתף ולהתבלט.
אחת מהן, למשל, שילבה במודל ההוראה שלה קורס שבו כל תלמיד מקבל משימה אמיתית מלקוח, תוך כדי הקורס. לא סימולציה. לא תיאוריה. לקוח אמיתי עם צורך אמיתי. פתאום, סטודנטים שלא הרימו עיניים בשיעור הפכו למנהיגים ומובילים. הם גילו שהם לא לומדים רק מקצוע, הם לומדים את עצמם.
אז מה תפקידה של מערכת ההכשרה במאה ה־21?
לא רק להקנות ידע. אלא להקנות ביטחון. יכולת. תחושת מסוגלות.
לתת כלים, אבל גם להדליק את הניצוץ שמוביל את הלומד להיות עצמאי, סקרן, ואקטיבי בעולם משתנה. והכי חשוב: להבין שכל לומד הוא עולם. וכל מסלול צריך להיבנות סביבו, לא סביב שיקולי מערכת.
- Next article in the series 'מוסד חכם בעידן חכם- AI': פרק 4 הלומד החדש: פרסונליזציה, עצמאות וזהות מקצועית
- Previous article in the series 'מוסד חכם בעידן חכם- AI': פרק 2- המידע פרוץ – למה התפוצץ המודל המסורתי
