מידע שימושי פסיכולוגית חרדית / דתית / חילוניה.

[תותח שיווקי]

1. במרכז תושיה בבני ברק שמנוהל ע"י הרבנים משה בלוי ויהושע פינק (שנחשבים סמכות עליונה במגזר הליטאי והחסידי בהתאמה), הפסיכולוג הראשי הוא ד"ר משה ויילר, מזרחיסט מגבעת שמואל. הפסיכיאטר המומלץ על ידם הוא פרופ' וייצמן, חילוני מוחלט.
2. מעשיה מספרת על בחור שנשלח בעת כורח לפסיכולוגית חילונית לטיפול. בסיום הפגישה הנפיקה הד"ר דו"ח ובו פירוט של בעיות שעלו תוך כדי הפגישה, ביניהם קושי ביצירת קשר עין, סגירות ועוד. מה שלא צויין בדו"ח היתה העובדה כי מדובר בבחור חרדי, אשה חילונית והעונה היתה הקיץ הלוהט, וד"ל.

 

[הרצאות ניהול וארגון]

ברור שיש צורך במטפל שעבר סינון ע"י גוף שהוסמך לכך ע"י גדולי תורה, מכיוון שהמבט של אדם תורני על פסיכולוגיה ודרכי השפעתה, שונה בתכלית ממבטו של אדם שאינו כזה.

בהצלחה רבה.

 

[Tweenset]

ממה שזה נשמע -
קודם כל חשובה המקצועיות. אח"כ אם יש ירא/ת שמיים - עדיף.
לי זה מזכיר את סוגיית הספרים שפעם היו מועטים בהוצאה חרדית

פשוט חסר בציבור החרדי, אז בלית ברירה באים לטיפול אצל חילוני/ת.

לפעמים המטופל מגיע בגלל קושי כזה או אחר, שלא קשור לדת
וחדר הטיפולים לא אמור להפוך לחדר דיונים בנושאי אמונה (מה שחרדים נוטים לפעמים לעשות, כשהם רואים חילוני)

 

[העתק שמש]

פעם קרוב משפחתי נשלח לפסיכולוג דתי לטיפול של כ 15 פגישות.
ההוא למד בכולל. ואמר לו הפסיכולוג לגבי הלימוד - בהאי לישנא
"לפי מה שאני קיבלתי ושמעתי - עיקר לימוד התורה זה למי שגר בחו"ל,
אבל למי שגר בארץ ישראל העיקר זה העשייה".

עפרא לפומיה.

 

[אלי7 א]

הענין של הרמה הדתית של המטפל היא קריטית בטיפול.
כל הלך הרוח של הטיפול היום הוא- תהיה מזוהה עם עצמך, תתחבר למה שאתה מרגיש וכו', זה נכון ויפה, אבל רק עם יד על הדופק וזהירות מקסימלית. ואם המטפל הוא לא אדם מאמין- זה יכול להגיע לבעיה השקפתית מאד חמורה. והמטופל מקבל את זה גם בלי מילים, ונכנס לזה בלי לרצות, ויותר גרוע- בלי לשים לב.

 

[אלי7 א]

פסיכיאטר זה משו אחר מפסיכולוג. פסיכיאטר זה רופא לכל דבר, ולא משנה מהי השקפתו ורמתו הרוחנית.

 

[תא]

למטפל יש אחראיות מאד גדולה על נפש האדם ומטפל טוב אמור לדעת שהוא לוקח סיכון בדיוק כמו המטופל אם הוא מקבל מישהו עם השקפות שונות,
אך לפעמים זה הכרחי, ובמקרים כאלו גם המטפל וגם המטופל תריכים לדעת מראש ולהזהר

 

[שוש10]

קראתי חלק גדול מן התגובות ואני רוצה להעיר כמה נקודות
הכרתי יהודי יקר שהיה פסיכולוג ולמד את הפסיכולוגיה אצל זאן פיאזה בשוויץ ע"פ בעל השרידי אש זצ"ל וחלק ממה שהוא עשה זה פיסכולוגיה יהודית
[היה עוד יהודי כזה ששמו הר' שלמה הופמן זצ"ל]
הרבה על עבודתו הוא לא סיפר אבל אני יודע שיש בעיות אצל חרדים [שהשתיקה יפה להם]
שאצלינו מתייחסים באופן שונה מהציבור הכללי [מכיון שזה פורום פתוח אני לא יכול לפרט הרבה]

ועוד הרבה פתרונות שנותנים בציבור הכללי בציבור החרדי נותנים פתרון אם רווח רוחני
דוגמא מי שהיה צריך שיהיה לו עבודה קשה שולחים אותו לטחון קמח למצות או אפית מצות
בטחון עצמי לשיר במקהלה חזן וכו'
ומי שיודע יש הרבה רבנים שידעו בנפש האדם ברמה של פסכולוגיה העולמית
ביניהם החזו"א, הסטייפלר, הרב דסלר, הרב שר.
יש מכתבים של הסטיפלר בכל מיני נושאים שונים של בעיות נפשיות שלא פוסח על פסיכולוגים גדולים.

 

[שינדי- זה אני.]

אין לי כח לקרוא את כל התגובות.

אבל רק אוסיף -
מקצועיות של המטפל (המקצועי בתוארו, כמובן) נמדדת המון גם ביכולת ובהבנה שלו לא להתערב בהשקפת העולם של המטופל.
הוא כאן קונקרטית לבעייה הספציפית הזו.

וזה מנסיון עשיר מצד המטופל!!!!

 

[GRN]

מובן שאם את לומדת טיפול באקדמיה זו תהיה דעתך, אבל היא נוגעת בדבר.

יש נשים שהיו שמחות לעבור את המסלול הזה כי התחום הטיפולי הוא בעצמותיהן, ואם לא פסיכולוגיה קלינית אז לפחות טיפול בהכשרה אקדמאית שדורש בין 2-3 שנים מקסימום, והן לא עושות זאת משיקולים השקפתיים בלבד.

לימודי פסיכולוגיה קלינית הם בעייתיים מאוד, ותוכנית הלימודים כוללת מדע שהוא כפירה גמורה- מידיעה. ומכלי ראשון שמעתי על מי שרצה מאוד לעבור את המסלול המפרך, כדברייך, והסכים גם להרוויח לשם כך שכר מינימום, והגראי"ל שטיינמן שליט"א הניא אותו מכך.

זו הסיבה שבמגזר שלנו יש נשים יראות שמים שנמנעות מלגשת לאקדמיה ולומדות טיפול באמצעים ושיטות אחרות שתואמות את ההשקפה- ויש מתוכן, אגב, כאלו שלא נופלות במאומה ממטפלות בעלות הכשרה אקדמאית.

תרשי לי להציע שגם את נוגעת איכשהו בדבר.

 

[חני סילבר]

אשמח לדעת את דעתכם מה אתם אומרים על השתייכות המטפלת למגזר. בעיקר בטיפול אצל מבוגרים .

שמעתי שיש טוענים שמטפלת טובה ומקצועית אינה אמורה להוות סיכון רוחני. היא תהיה בשביל המטופל ללא דעותיה האישיות .

אך מנגד בכל תהליך טיפולי שמצליח ונהיה קשר טוב עם המטפל, יש איזה הזדהות לדמות. ואם הוא נמצא ברמה רוחנית אחרת זה בעייתי.

מה אומרים?

מטפל פסיכולוגי הוא כמו הזדהות למטופל, ולכן חשוב שזה יהיה מישהו שאני מזדהה עם הההשקפה שלו.

 

[א. איזראעל]

תרשי לי להציע שגם את נוגעת איכשהו בדבר.

שמת לב ממתי ההודעה שציטטת?
כבר עברו מאז שנתיים וחצי, לא נראה לך שאולי נוספו\השתנו מאז אי אלו דברים?

 

[no problem]

האמת, פעם הייתי בדעה שלא משנה לאיזה פסיכולוג ללכת, העיקר מקצועי, הרי לא הוא זה שנואם בחדר....
היום אני כבר לא. (אחרי כוויה רצינית שראיתי בעיניים כלות, והשלכות)
מתנגדת לטיפול דינאמי אצל פסיכולוג שלא נוהג על פי רוח התורה.

אין מה לעשות, ההשקפות והדעות של המטפל גם עולות במהלך הטיפול.
ויש לו השפעה.......

 

[userit]

לייקו לי פה אז נזכרתי באשכול.
מדהים איך אנשים שלא היו יום אחד במסלול יודעים בדיוק מה קורה בו.
שיעורים שלמים על אבולוציה... מעניין. כנראה הייתי חולה בדיוק בימים האלה.

בהצלחה לכולם

 

[2OR]

את צודקת שעל פניו אני לא אובייקטיבית, אבל אני כן יודעת מה אני לומדת.
ו... לי דווקא יש היתר מרב. למעשה, עידוד של כמה רבנים.

מתעניין בנושא, כי יש לי חבר שרצה ללמוד ובעקבות סוג המסלול ויתר על זה.

למיטב ידיעתי על מנת לעסוק בטיפול יש צורך בלימודים בבית ספר לטיפול, מה שמצריך קבוצות עבודה, מעגלי הדרכה מעורבים, גברים ונשים.

ידוע לך אולי על מקום בו אפשר ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית / בית ספר לטיפול (אחרי תואר ראשון בעו"ס) ששומר על הפרדה גם בשלבים האלה?

 

[GRN]

שמת לב ממתי ההודעה שציטטת?
כבר עברו מאז שנתיים וחצי, לא נראה לך שאולי נוספו\השתנו מאז אי אלו דברים?

צודקת. שמתי לב רק אחרי שכתבתי את ההודעה. בכל מקרה, העיקרון הוא אותו עיקרון: כשכותבים נגד משהו וקוטלים דעה של מישהו אחר כי "הוא נוגע בדבר", כדאי תמיד לזכור שבד"כ גם הדעה שלנו היא כי "אנחנו נוגעים בדבר".

 

[קליין]

אין אפשרות ללמוד כיום תואר שני קליני בפסיכולוגיה בהפרדה.
זה בהחלט מחסום ערכי והשקפתי לגשת ללימודים האלו.

 

[מאיר d]

לימודי פסיכולוגיה קלינית הם בעייתיים מאוד, ותוכנית הלימודים כוללת מדע שהוא כפירה גמורה- מידיעה.

החלק של המדע שיש בו כפירה, נלמד בכל תכנית מבוא לפיסכולוגיה גם למי שלומד פסיכולוגיה ארגונית, הלימוד הקליני הוא טיפולי, ויש בו אמנם בעיות, אך 'מדע' ו'כפירה' הם לא חלק מהם

 

[גלבוע]

מתעניין בנושא, כי יש לי חבר שרצה ללמוד ובעקבות סוג המסלול ויתר על זה.

למיטב ידיעתי על מנת לעסוק בטיפול יש צורך בלימודים בבית ספר לטיפול, מה שמצריך קבוצות עבודה, מעגלי הדרכה מעורבים, גברים ונשים.

ידוע לך אולי על מקום בו אפשר ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית / בית ספר לטיפול (אחרי תואר ראשון בעו"ס) ששומר על הפרדה גם בשלבים האלה?

ואז בטיפול הבוגרים גם יעבדו רק עם גברים שפוגשים רק גברים וחיים רק עם גברים?
הבעיה היא בשורש הדברים. אי אפשר ללמוד פסיכולוגיה 'נקייה' כביכול, כי בטיפול בנפש חייבים לגעת גם בסוגיות שהן לא נקיות בהגדרה.
מה שכן אפשר, זה לא ללמוד פסיכולוגיה, ולהשאיר לאנשים אחרים לחטט בבוץ.
(ומי שצריך טיפול, יחפש את אלו שכן הסכימו לגעת בנושאים האלו).

 

[אהבת עולם]

ואז בטיפול הבוגרים גם יעבדו רק עם גברים שפוגשים רק גברים וחיים רק עם גברים?

כן!
אלא אם כן יש צורך חשוב מאד לטיפול זוגי ביחד.
בוודאי שזו השאיפה וזה הכיוון.