ש השעבוד אחרי פועל עומד

[משהקן]

נאמר לי על ידי לשונאית בכירה שאין לכתוב ש' השעבוד (פסוקית מושא) לאחר פועל עומד, כלומר אין לכתוב, למשל: "הוא שמח שבאתי"/ "הוא העיד שהייתי שם"/ "הוא התרגש שהגענו"
אלא: "הוא שמח בבואי", "הוא שמח בעובדה שבאתי", "הוא שמח בידיעה", "הוא העיד על נוכחותי", הוא התרגש מהעובדה שהגענו". וכו'

לעומת זאת ראיתי בספרה של לאה צבעוני, "עיין ערך עריכה"\ שהיא מעדיפה "העיד ש" על "העיד על"!

1.מישהו יוכל לעשות פה סדר? 2. מישהו יודע עד כמה יש לקבל את ספרה של צבעוני כסמכות?

 

[feel-הרמוני]

"מעיד ש" נמצא אצל הרמב"ן, אצל רבנו בחיי, אצל אור החיים, וכן אצל אבן עזרא, רלב"ג, רד"ק ועוד.איך היא מציעה, למשל, לנסח את זה: "הוא העיד שלא עשיתי זאת"?

בקשר ללאה צבעוני - ספרה אינו סמכות. היא עצמה אינה סמכות, וכלל אינה מנמקת את קביעותיה.

 

[געוואלדיג]

"הוא העיד כי לא עשיתי זאת".

 

[אפכא מסתברא]

אם הבנתי נכון את הבעיה, מי שטוען להימנע מש' הזיקה אחרי פועל עומד זה כדי לא ליצור מושא ישיר, שהרי אחרי פועל עומד אין קשר של מושא ישיר. אם אכן זו הסיבה, לא יעזור להחליף ל"כי". סתם כך, "תורת התחביר" רחוקה מתורת משה מסיני מרחק של כשלושת אלפים שנה ואין ספור שנות אור.

 

[משהקן]

סליחה לכל הפונים: לאחר מחשבה קצרה הבנתי שהעיד הוא פועל יוצא (ואולי פועל יוצא ועומד, כמו הודי&#1506. הוא הודיע ש...; הוא הודיע על

 

[געוואלדיג]

אני חולק על קביעתך; העיד הוא פועל עומד, וזה הכלל, אם מתאים המילה "את" אחרי הפעל הרי זה פעל יוצא, לדוגמא: "שלח את", "עזב אותו", אולם "העיד את" לא מתאים, רק "העיד עליו", "העיד לו".
וכן "הודיע" - פעל עומד. אף שאפשר לומר "הודיע את ההודעה", זה כמו להגיד "כעס את הכעס" - דבר שאין מוציא מכלל "פעל עומד".

 

[משהקן]

פועל עומד

אני חולק על קביעתך; העיד הוא פועל עומד, וזה הכלל, אם מתאים המילה "את" אחרי הפעל הרי זה פעל יוצא, לדוגמא: "שלח את", "עזב אותו", אולם "העיד את" לא מתאים, רק "העיד עליו", "העיד לו".
וכן "הודיע" - פעל עומד. אף שאפשר לומר "הודיע את ההודעה", זה כמו להגיד "כעס את הכעס" - דבר שאין מוציא מכלל "פעל עומד".

תודה. שאלה לי אליך: האם תשתמש בפסוקית מושא (ש' השעבוד) בפעלים הודיע והעיד, שהם לדבריך פעלים עומדים? (הודיע שיהיה מבחן, העיד שלא עשיתי)

 

[געוואלדיג]

אני אישית לא גורם סמכותי ולא בקי בתורת התחביר, אם תשאל, שאל איך היו מתנסחים האבן עזרא, הרד"ק, ר' זלמן הענא וכדו', ולמען האמת שאיני יודע.

 

[אפכא מסתברא]

פתח את התקליטור התורני ותמצא שם "מעיד אני עליו ש..." למכביר - ברד"ק, במדרשים, בטור ובשו"ע ועוד ועוד. ואגב, כיום משתמשים בפועל "להעיד" גם כפועל יוצא (פועל גור&#1501 - לגרום למישהו להעיד.

 

[געוואלדיג]

אולי תסביר איך זה עובד? אם כבר משתמשים עם בנין הפעיל לעדות עצמה?
זה מזכיר לי את הבנינים המורכבים כמו "הָתפקדו", אבל בנין מורכב על אותו הבנין עצמו, מהיכא תיתי?

 

[אפכא מסתברא]

לדוגמא: עורך הדין מבקש מבית המשפט (הנכבד, אלא מה...) "להעיד את פלוני" - כלומר, לזמן אותו למתן עדות. (שלא תדעו מצרות)