מוצ"ש.
"מורדי!" אילו היה מישהו חרש בביתם, הרי שאזניו היו נפתחות ברגע זה ממש.
"מה עכשיו?" מורדי הוציא אזניה אחת, מחזיק אותה ברישול מה.
"תדליק ת'גז!"
"עוד פעם אתה?! מתי תלמד שלא נכנסים למקלחת לפני שבודקים אם יש מים חמים?!" הוא נאנח בדרמטיות, לא נע ממקום רבצו. "איך זה תמיד קורה לך?!"
"בלי הטפות מוסר, בחוץ גשם ואני קפוא, צא תדליק לי". זה מה שקורה שהגז נמצא בחצר. הוא רטן לעצמו. מקווה שאחיו האנוכי ייאות הפעם לעשות משהו למען הזולת.
"אין לי כוח. גשם בחוץ".
"בדיוק!" אלי הריע. סוף סוף הבחור מבין משהו מעצמו. מצב רוחו צנח אחרי שבריר שניה כשהבין את כוונת אחיו.
"אווף, באמת שאין לי כוח, לא נורא, זה בריא להתקלח במים קרים". הוא עודד אותו, מחזיר את האזניה למקומה הטבעי מבחינתו.
"במיוחד אם יורד בחוץ גשם". אלי מלמל ברגזה לעצמו, יוצא אחרי דקה ועשרים שניות בדיוק.
"שברת שיא, אלי! מי היה מאמין!" מורדי גיחך מתחת למזגן, אלי העיף עליו את הנעל בית שלו כשהבחין שהוא מזיע. "יא-עצלן!" הוא נזף בו. "אני קובית קרח ואתה יושב מתחת למזגן על חום".
מורדי סרב להתרגש. "כפרת עוונות".
"ממש". הוא התיישב על הספה גם כן, "מתי אתה חוזר לישיבה? ביום ראשון או היום?"
"נראה לך?!" חיוך התפשט על פני. "אני עושה לעצמי גשר עד הבחירות".
"לא יאומן". אלי סינן בזעם. "אתה פשוט---" הוא נתקע, לא רוצה להצליף באחיו הסורר את כל מה שהוא חושב עליו.
"נו, אני מה? תמשיך".
"עזוב". הוא התרומם, פונה לחדרו, מארגן את המזוודה שלו באיטיות, מחר הוא חוזר לישיבה, אם הוא מתכוון להיות שם בזמן, הוא צריך להתכונן מעכשיו.
יום שני.
"הופה! שלום לבטלן שלנו!" מורדי הריע ממקום מושבו על הספה, מביט באלי הנכנס במבט מנצחים.
אלי אפילו לא ענה, נכנס לחדר והתכרבל בשמיכה. "מורדי, פליז אקמול, אל תתחמק כמו עם המים במוצאי שבת. חטפתי דלקת ריאות ראשונה לחורף זה. בגללך!"
הנושאים החמים
Reactions: לוצ'י, עמוק - תחקיר ספרותי, שמואלזון ועוד 14 משתמשים17 //