בקשה שירים...

  • הוסף לסימניות
  • #1
היי, אשמח אם מישהו/ משהי יכולים לצרף כאן שירים לילדים בנושאי יום הולדת, קבלת שבת, שירי בוקר, תחילת שנה וחגי תשרי :)
תודה מראש :) ושבת מבורכת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לרוב השירים הנ"ל יש זכויות יוצרים, וחשש גזל גמור להעלות כאן ללא רשות המו"ל
מכירים את התחום מבפנים.
ניתן לקנות בצורה מסודרת בגרינטק וכד'
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוס תות, אחד הדברים שעושים טוב גם בפה וגם בלב.
מרווה ומוצלח, וכמובן כמובן קל להכנה ומצליח לכולם.
1713530865367.png
מה רואים פה?
שכבה ורודה בהירה
שכבה ורודה כהה יותר
שכבה לבנה
ושוב ורודה
הרעיון הוא לעשות שכבה ולהקפיא , להמשיך בעיסוקי הבית,
לחזור לכוסיות להוסיף שכבה,
ללכת לנוח וקצת פרוג..... ;)
ושוב לחזור לכוסיות לעוד שכבה.
כל שכבה לוקחת כמה דקות, כך שהכוסיות לא דורשות מאמץ או זמן רק לאחוז ראש (בקטנה...)

נתחיל בשכבה הורודה התחתונה:
חבילת תותים
2 ביצים
כוס סוכר

מרסקים את התותים היטב בבלנדר עם החלמונים
במיקסר מקציפים את החלבונים עם סוכר,
אחרי שתפח לקציפה בהירה ויפה
מוסיפים את התותים עם החלמונים.
וכמו שסיכמנו - :) שכבה ראשונה ולמקפיא.

אני מוזגת לכוסות עם שקית זילוף ללא צנטר זה יוצא נהדר.
1713531120068.png

שכבת בתותים הכהה:
בסיר חבילת תותים סוכר ומעט מיץ לימון.
לחמם בסיר ולערבב עד שהתותים מגירים נוזלים,
לקרר ולרסק היטב לנוזל ממש.
(סתם ככה טוב רוטב תות על סלט פרות/ על גלידת וניל/ על בלינצ'עס גבינה וכדו')
לאחר שהשכבה הראשונה התקשתה מעט בעדינות מעט בכל כוסית
ו.... חזרה למקפיא.

שכבה שלישית :
לבנה,
קצפת צימחית מוקצפת עם מעט סוכר וסוכר וניל
לחכות שיתקשה אבל לא מידיי
ולזלף שוב עם שקית זילוף לכוסיות ושוב למקפיא.
אפשר לשחק עם השכבות כרצונך.
ואפשר לעשות רק חלק מן השכבות.
ואפשר גם באינגליש אם אין סבלנות לכוסיות אחד אחד.
1713531375050.png

1713531417949.png
בהצלחה וממש ממש בתאבון!
בשורות טובות.
באחד האירועים המשפחתיים האחרונים, ישבתי לשוחח עם בת משפחה שסיפרה לי על ביביסיטר שעשתה לאחיינים שלה. בתמימות ילדותית מתוקה, הם שיתפו אותה בסיפור שהמסקנה הברורה ממנו הייתה הערכה עמוקה ללימוד: הם תיארו משהו מש חגיגי שאמא שלהם עשתה לכבוד בעלה כשעבר מבחן בכולל, או שמילא הספק רציני ביותר, לא בדיוק זוכרת.
מה שהשריש בהם התלהבות ואהבת תורה אמיתית
הילדים היו קטנים אמנם אבל הרי זה מה שנכנס להם לראש וללב ולא ייצא בעזרת השם.
הסיפור הזה נגע בי כל כך, שמאז אימצתי את המנהג גם אצלנו בבית. בכל פעם שהילדים או בעלי עוברים מבחן, עושים סיום – אנחנו דואגים לציין זאת בחגיגיות, מתלבשים יפה, מוציאים כלים של שבת וכו' כדי לתת להם הרגשה של חשיבות וסיפוק. ולילדים להעביר שזה שאבא סיים מבחן/ עושה סיום וכדומה- זה אירוע כל כך חשוב שבשבילו מוציאים כלים מיוחדים/ מתלבשים יפה וכן הלאה...
אשמח לשמוע מכן – יש לכן אולי עוד טיפים או רעיונות חמודים איך לתת ביום-יום הרגשה טובה ומעצימה ללומדים שלנו?
איך אפשר להעביר לילדי החיידר המתוקים, או אפילו לבחור ישיבה (במיוחד בתקופה הזו של הגיוס וכל זה), את המסר שאנחנו כל כך מעריכים ותומכים בהם, ושהם אלו שמחזיקים לנו את העולם? אשמח לכל רעיון שיעזור להשריש בהם את ההתלהבות הזאת, הציפייה המתוקה, ההרגשה הנעימה הזאת...
בברכת "ותן בנו אהבת תורה..."
לא מעט פעמים נתקלתי כאן בפורום בשאלה: "איך אזרח ישראלי יכול לפתוח חשבון בנק בארה"ב או באירופה?".

הצורך הזה ברור – בין אם אתם צריכים לקבל החזרי מס מהדוד סם (התחילה הגשת 2025 והדוד
התחיל לעשות בעיות עם צ'קים 💵), פרילנסרים שמקבלים תשלומים מחו"ל, או פשוט רוצים לחסוך בעמלות המרה כשאתם רוכשים במט"ח.

אז יש בשורה, והיא הרבה יותר פשוטה ונגישה ממה שנדמה לכם. הפתרון נקרא Wise.

לא מדובר סתם בעוד "ארנק דיגיטלי", אלא בפלטפורמה פיננסית מפוקחת שמאפשרת לכם להחזיק חשבון בנק מקומי (ממש עם מספר חשבון וכתובת) במגוון מדינות, וכל זה מהמחשב בבית.

למה דווקא Wise?
  • חשבון בנק מקומי אמיתי: בעת פתיחת החשבון, תקבלו פרטי בנק מקומיים (מספר חשבון, Routing Number, IBAN וכו') עבור המדינות שתבחרו: ארה"ב, בריטניה, גוש האירו, אוסטרליה, קנדה ועוד. הכסף נכנס לשם כאילו אתם תושבים מקומיים.
  • שער יציג אמיתי (Mid-Market Rate): בניגוד לבנקים רגילים ש"גוזרים קופון" על שער ההמרה, Wise ממירים לכם את הכסף בשער היציג האמיתי (זה שרואים בגוגל), וגובים עמלה שקופה וידועה מראש.
  • עמלות נמוכות במיוחד: לדוגמה, על המרת 1,000$ לשקלים, תשלמו עמלה של כ-4.5$ בלבד (משתנה קלות בהתאם לשערים) - פחות מ-0.5%. (למחירון המלא).
  • אפס דמי מנוי: אין "דמי ניהול חשבון", אין עמלת שורה ואין קנסות על חוסר פעילות. החשבון יכול לשבת ריק ולא יעלה לכם שקל.
  • הכסף נזיל: נדרשת הפקדה ראשונית כדי להפעיל את פרטי החשבון (כ-20 ליש"ט/דולר), אבל חשוב להדגיש: זה לא תשלום לפלטפורמה. הכסף נכנס ליתרה שלכם וניתן לשימוש או משיכה מיד לאחר האימות.
  • גם לבעלי אזרחות ישראלית: ללא צורך ב-SSN או ITIN.
  • אימות בשיחה קולית: אין צורך אפילו ב-SMS, ניתן לקבל קוד אימות בהודעה קולית באנגלית.
אז איך עושים את זה תכל'ס?

כדי לחסוך לכם הסתבכויות מיותרות, הכנו - אני וג'מיני , מדריך צעד-אחר-צעד, מהרשמה ועד קבלת מספר החשבון.

📋 צ'ק ליסט: מה להכין לפני שמתחילים?

כדי שהתהליך ירוץ חלק ולא תתקעו באמצע, ודאו שיש לידכם את הדברים הבאים:
  1. תעודות מזהות: צילום של תעודת זהות (2 הצדדים) / דרכון / רשיון נהיגה. נדרשים 2 מתוך 3. כדי שלא תקבלו דחייה של התמונה, צלמו תמונה ברורה, ואל תסרקו בסורק.
  2. מצלמת רשת: במהלך הרישום תתבקשו לבצע אימות זהות (סלפי) בוידאו. תצטרכו להסריט את עצמכם מקריאים משפט באנגלית.
  3. כוס קפה: כי בכל זאת, אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה, גם אם היא דיגיטלית ונוחה.
🚗 בואו נצא לדרך

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

לפני שנים, כשהילדים היו קטנים ולא היה עם מי לשיר בהדלקה, ערכתי לעצמי בנגן סדר שירי הדלקת נרות חנוכה לפי הסדר, ליקטתי מלא שירים מוצלחים (מוזיקה איכותית, לא יצירות של לפני 30-40 שנה) מכל מיני חסידויות וכדו' (מגוון, כל יום שירים אחרים), ומאז זה חויית הדלקה-שירה, יכולים לעבור שעה שעה וחצי בהדלקה בלי להרגיש שהזמן חולף, וגם היום שיש כבר בחורים גדולים אי אפשר לוותר על זה, מומלץ...

בצוק העיתים נעלם לי התיקיה, ואני עורך אותו עכשיו מחדש, נעזרתי הרבה בשירים מתוך האשכולות כאן, ואשמח להשלמות ממכם, תודה מראש.


כשיהיה לי תיקיה מעודכנת אחרי ההשלמות שלכם, אעלה זאת כאן, בעז"ה.


1. שירי הכנה, יש לי לעשות רצונך, ויהי נועם, יראה, ויהיו זרעי, ועוד שירי התעוררות.

2. ברכות הדלקה (אשמח להשלמות, של ווברמן, ועוד, וכן של אדמורים למיניהם).

3. הנרות הללו, יש לי של פיטסבורג, סדיגורא, חבד אברהם פריד, בנט, גולדמן, אשמח להשלמות של יצירות נוספות עד כ7 דקות (יותר ארוך מזה, כבר כבד מידי לילדים).

4. יושב בסתר (מסודר מראש 7 פעמים, כך שלא צריך לספור) יש לי של קאמינקא (לחיים טיש חנוכה) וכן של אולפני דואט אך זה בלי הפסוק ויהי נועם. למי שיש עוד, אשמח לקבל.

5. אנא בכח, אני צריך את זה שאומרים 7 פעמים כל מילה, יש את השורה הראשונה בלחיים טיש חנוכה, אני עדיין מחפש את של כל הפזמון.

6. מזמור שיר חנוכת, יש לי של סדיגורא, בנט, באבוב לחיים טיש חנוכה, אשמח לעוד, לא ארוכים מידי עד כ5 דקות.

7. למנצח בנגינות, יש לי של מודזיץ לחיים טיש חנוכה, אשמח לעוד יצירות.

8. רננו צדיקים, חסר לי של הוסיאטין, ועוד.

9. מעוז צור, יש לי של ברסלב לחיים טיש חנוכה, דמן, שמילי אנגר, אשמח לעוד יצירות, לא ארוכות מידי, עד כ7 דקות.

10. שירים עליזים מקפיצים לריקודים, יש לי בשפע.


תודה מראש
לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  12  פעמים
למעלה