שיתוף - לביקורת קבצנית מ2022

  • הוסף לסימניות
  • #1
פגשתי בה מעט לאחר ששקעה השמש. היא ישבה בפינה נידחת ברחוב אבן גבירול בתל אביב: אישה כבת שמונים עטויה במחלצות מתפוררות. שערה לבן, נפוח, אוורירי, מזכיר בצורתו את ממתק הסוכר האהוב על הילדים.

"סליחה, גברת, סליחה. אפשר כמה שקלים?", שאלה אותי. ריח אלכוהול חריף נידף מבין שיניה. אצבעותיה נכרכו סביב כוס חד פעמית חדישה. תהיתי לעצמי מהיכן יש לה מצרך כה נדיר.
"מצטערת, אין לי כאן מזומן", פרשתי את ידיי.
"רגע רגע", היא נשרכה אחרי. ידיה אחזו בשקית גדולה של בקבוקי פלסטיק ריקים. "אולי בכל זאת? רק כמה שקלים. לא יותר".
"מצטערת, גברת, אין לי מזומן", עניתי.
"רק בשביל חלות לשבת", הביטה בי מבט נוגה.
"אין לי כאן". אמרתי שוב, קצרת רוח. רגליי הובילו אותי לכיוון תחנת האוטובוס הקרובה.
"גברת, גברת", קולה הדהד אחר גבי, צרוד.
"מה עכשיו?", סובבתי לעברה מבט מוטרד.
"אולי בביט?"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פגשתי בה מעט לאחר ששקעה השמש. היא ישבה בפינה נידחת ברחוב אבן גבירול בתל אביב: אישה כבת שמונים עטויה במחלצות מתפוררות. שערה לבן, נפוח, אוורירי, מזכיר בצורתו את ממתק הסוכר האהוב על הילדים.

"סליחה, גברת, סליחה. אפשר כמה שקלים?", שאלה אותי. ריח אלכוהול חריף נידף מבין שיניה. אצבעותיה נכרכו סביב כוס חד פעמית חדישה. תהיתי לעצמי מהיכן יש לה מצרך כה נדיר.
"מצטערת, אין לי כאן מזומן", פרשתי את ידיי.
"רגע רגע", היא נשרכה אחרי. ידיה אחזו בשקית גדולה של בקבוקי פלסטיק ריקים. "אולי בכל זאת? רק כמה שקלים. לא יותר".
"מצטערת, גברת, אין לי מזומן", עניתי.
"רק בשביל חלות לשבת", הביטה בי מבט נוגה.
"אין לי כאן". אמרתי שוב, קצרת רוח. רגליי הובילו אותי לכיוון תחנת האוטובוס הקרובה.
"גברת, גברת", קולה הדהד אחר גבי, צרוד.
"מה עכשיו?", סובבתי לעברה מבט מוטרד.
"אולי בביט?"
גדול!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
גדול!!!!!!!!!!!
תודה.

אגב, שכחתי לציין מדובר בסיפור אמיתי. כמובן בלי כל התיאורים על השיער הנפוח והמחלצות המתפוררות - למען האמת זה היה בכלל גבר;)
אבל ברעיון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
זה קורה גם בבתי כנסת לאחרונה. פעם היית יכול להגיד (או לסמן) 'אין לי עליי' להראות שאין בארנק ולדפוק על הכיס בתור הוכחה שגם שם אין. (ולפעמים להתקל במטבעות שם ואז זה כבר לא נעים)
היום האשראי מציץ לך מהארנק והמקבץ מנופף בניצחון במכשיר נדרים פלוס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
פגשתי בה מעט לאחר ששקעה השמש. היא ישבה בפינה נידחת ברחוב אבן גבירול בתל אביב: אישה כבת שמונים עטויה במחלצות מתפוררות. שערה לבן, נפוח, אוורירי, מזכיר בצורתו את ממתק הסוכר האהוב על הילדים.

"סליחה, גברת, סליחה. אפשר כמה שקלים?", שאלה אותי. ריח אלכוהול חריף נידף מבין שיניה. אצבעותיה נכרכו סביב כוס חד פעמית חדישה. תהיתי לעצמי מהיכן יש לה מצרך כה נדיר.
"מצטערת, אין לי כאן מזומן", פרשתי את ידיי.
"רגע רגע", היא נשרכה אחרי. ידיה אחזו בשקית גדולה של בקבוקי פלסטיק ריקים. "אולי בכל זאת? רק כמה שקלים. לא יותר".
"מצטערת, גברת, אין לי מזומן", עניתי.
"רק בשביל חלות לשבת", הביטה בי מבט נוגה.
"אין לי כאן". אמרתי שוב, קצרת רוח. רגליי הובילו אותי לכיוון תחנת האוטובוס הקרובה.
"גברת, גברת", קולה הדהד אחר גבי, צרוד.
"מה עכשיו?", סובבתי לעברה מבט מוטרד.
"אולי בביט?"
יצאת בזול
לזו שלפנייך הסברתי שאין לי לחם, היא טענה שאין עליה לחם, הצעתי שתקנה לי לחמניות שום מהפיצריה הסמוכה, לא יכלה לסרב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
פגשתי בה מעט לאחר ששקעה השמש. היא ישבה בפינה נידחת ברחוב אבן גבירול בתל אביב: אישה כבת שמונים עטויה במחלצות מתפוררות. שערה לבן, נפוח, אוורירי, מזכיר בצורתו את ממתק הסוכר האהוב על הילדים.

"סליחה, גברת, סליחה. אפשר כמה שקלים?", שאלה אותי. ריח אלכוהול חריף נידף מבין שיניה. אצבעותיה נכרכו סביב כוס חד פעמית חדישה. תהיתי לעצמי מהיכן יש לה מצרך כה נדיר.
"מצטערת, אין לי כאן מזומן", פרשתי את ידיי.
"רגע רגע", היא נשרכה אחרי. ידיה אחזו בשקית גדולה של בקבוקי פלסטיק ריקים. "אולי בכל זאת? רק כמה שקלים. לא יותר".
"מצטערת, גברת, אין לי מזומן", עניתי.
"רק בשביל חלות לשבת", הביטה בי מבט נוגה.
"אין לי כאן". אמרתי שוב, קצרת רוח. רגליי הובילו אותי לכיוון תחנת האוטובוס הקרובה.
"גברת, גברת", קולה הדהד אחר גבי, צרוד.
"מה עכשיו?", סובבתי לעברה מבט מוטרד.
"אולי בביט?"
יש לך כתיבה יפה ומלאת עניין!
והסיטואציה, עגומה למדי, על אף השעשוע.
תכל'ס חבר'ה, ברוכים הבאים לדור 2022, תסמין קטן בתוך מהפיכה עצומת ממדים שהולכת ומתרחשת כאן, מתחת לרגליים הרועדות שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש לך כתיבה יפה ומלאת עניין!
תודה רבה.
והסיטואציה, עגומה למדי, על אף השעשוע.
תכל'ס חבר'ה, ברוכים הבאים לדור 2022, תסמין קטן בתוך מהפיכה עצומת ממדים שהולכת ומתרחשת כאן, מתחת לרגליים הרועדות שלנו.
צודקת לגמרי!
איך אומרים: אני לא יודעת אם לבכות או לצחוק.
אני בחרתי באופציה האחרונה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נתקלתי בזה פעם, ליד תחנת דלק. זוג עמדו וביקשו כסף לתדלק. פתחנו את הלב, והוצאנו עשרה שקלים. הם סירבו! אנחנו לא קבצנים!! אפשר בביט?....
יצאת בזול
לזו שלפנייך הסברתי שאין לי לחם, היא טענה שאין עליה לחם, הצעתי שתקנה לי לחמניות שום מהפיצריה הסמוכה, לא יכלה לסרב.
ואני חשבתי שזה דברים שקורים רק לי.
היה שווה להעלות את הקטע הזה רק בשביל להיווכח שאני לא היחידה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מאז שהעליתי את קטע הזה מציק לי מצפוני שאולי ניתן לחשוב שהכותבת מזלזלת חלילה בקבצנים וכו'
אז רוצה לומר תחת במה מכובדת זו: תתרמו. תתרמו. תתרמו.
במזומן, אשראי, העברה בנקאית, הוראת קבע, וכן, גם בביט...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מאז שהעליתי את קטע הזה מציק לי מצפוני שאולי ניתן לחשוב שהכותבת מזלזלת חלילה בקבצנים וכו'
אז רוצה לומר תחת במה מכובדת זו: תתרמו. תתרמו. תתרמו.
במזומן, אשראי, העברה בנקאית, הוראת קבע, וכן, גם בביט...
האמת הייתי בתחנת אוטובוס והייתה שם קבצנית שלא ממש התלהבו לתרום לה, אז היא פתחה בקבוק מיים והשפריצה על כל העומדים בתחנה העמוסה.... :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #12

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
15 תגובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה