עזרה|מציאת מקור למנהג

[אברהם]

האם מישהו יודע מה המקור למנהג ישראל בפרשת "כי-תבוא" שהרב עולה לקללות?

 

[prog]

עיין כאן:

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/kitabo/tal.html

לא היה לי סבלנות כעת 'ללמוד' את הדף הזה....
נראה לי שיש שם מ"מ רבים...

בהצלחה

 

[אברהם]

יש שם מנהגים אחרים, אך לא את המנהג שהרב עולה

 

[prog]

למה, הוא כן מתייחס לכך שחששו שמא ה'מוזמן' יסרב להצעה.. ולכן קבעו שהשמש יעלה. יוצא מדבריו שדאגו לבנאדם שיעלה מתוקף תפקידו בבית הכנסת אולי כחלק מהסדר העבודה שלו.... ולכן אפשר להניח שאותו הדבר כלפי הרב הנושא בתפקיד ציבורי בבית הכנסת. 'כיון שהוא מושכר לכך..'

 

[אברהם]

מדובר שם שעושים תנאי עם השמש שיעלה אם אף אחד אחר לא יסכים, ולא שמלכתחילה הוא עולה.
אבל מסתבר שאתה צודק ואכן המהרי"ל הוא המקור הראשון למנהג ובמשך הדורות היו לו כל מיני השתלשלויות...

 

[א.ישראל]

איני יודע מה המקור הראשון אבל זה היחיד שמצאתי בפרוייקט השו"ת

​

שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן יט ד"ה ה) איברא ​

ה) איברא דחזי הוית בשואל ומשיב חמישאה (יוסף דעת סימן ט) שכתב, מעשה אירע בשבת פרשת בהר - בחקותי בשנת תר"ב, שהשמש לא זימן איש שיהיה מוכן לעלות לפרשת התוכחה, ושאלו את פי מה לעשות, והורתי לקרות התוכחה בלא גברא ובלא ברכה, ולדעתי זה יותר נכון מלשכור בשבת איש שיעלה לתוכחה, שנראה כשכר שבת, וקראו כך בלא גברא ובלא ברכה, והנה אף שהקורא פרשת התוכחה היה ראוי להיות חמישי, מ"מ כאן שלא בירכו לפניה ולאחריה, וקראוה בלא גברא ובלא ברכה, לא נחשבת קריאה זו למנין שבעה עולים, ולכן הזהרתי אותם שהעולה ששי יחשב לחמישי, ולא שמעו בקולי, והשלימו אחריו שביעי שקרא עד סוף הסידרא ואמר קדיש. ואח"כ באו לשאול אותי מה יעשו, וחרה אפי בהם על שלא שמעו בקולי, ועניתי להם עשו ככל העולה על רוחכם, והיה שם זקן אחד יודע ספר קצת, והורה להם לקרוא עוד אחד שיהיה אחרון, ויקרא סוף הסידרא פעם נוספת, וכן עשו, ואמר קדיש, ואח"כ קראו למפטיר, ואמרתי אשימה עיני מה משפט הדבר מכאן ולהבא וכו'. עכת"ד. נמצא שהגאון ז"ל הורה שיקראו לתוכחה בלא גברא ובלא ברכה, מפני שלא זימנו איש עתי מערב שבת לקריאת התוכחה. (וע' בשואל ומשיב תנינא ח"א סימן מח, שאם סיים העולה שלפניו עד קוממיות, יוכל העולה לתוכחה להתחיל בפסוק אחד לפניה, ואין לחוש בזה מפני הנכנסים, שהכל יודעים שהוא מפני התוכחה. וע' תוס' מגילה (לא ב) ד"ה מתחיל וכו'. ע"ש. ודו"ק) ונראה ללמד זכות להוראה זו, לפי שבמקומו לא רצה אף אחד מן הקהל לעלות לתוכחה, ולא היה יכול לשנות מנהגם, ובאין ברירה הורה להם כך, ואע"פ שהיה יכול לעלות בעצמו ולברך לפניה ולאחריה, כמנהג האר"י וחכמי קהלות ספרד, מ"מ כיון שבעיני ההמון במקומו, היתה קריאה זו פחותה בעיניהם, אם היה הרב עולה, היה בזה פגיעה בכבוד תורתו. ומכל מקום לא יעשה כן במקומנו, והוא המנהג המיוסד על אדני ההלכה, ואדרבה החכם בכבודו ובעצמו עולה לפרשת התוכחה, בברכותיה, ומשמש דוגמא לצבור שלא ימאסו במוסר ה'. וכנ"ל. ​

 

[מייקל]

האם מישהו יודע מה המקור למנהג ישראל בפרשת "כי-תבוא" שהרב עולה לקללות?

לא בדיוק מנהג ישראל, המנהג ברוב הקהילות הוא שהבעל קורא עולה לתורה.
יתכן שיש מנהג שהרב עולה, אבל אין זה המנהג המקובל.

 

[ארז ליברמן]

מה הרב דודי לא יודע?

שאלת אותו?
מנהגים זה הדבר שהוא הכי אוהב.

 

[אביגדורית]

לא שמעתי על המנהג הזה.
אצלינו נהוג שהבעל קורא עולה, וכן במנחה כביכול פיצוי.

 

[saryoram]

לעניות דעתי, זה עוד מנהג שמקורו בבורים ועמי ארצות.
וכי יש קשר בין העולה לקטע הקריאה? וכי התורה דיברה על העולה בלבד?

מי שהמציא את הקשר, אולי הם מוכרי העליות ברצונם לעלות את מחיר העליה, משבחים הם אותה בהבטחות שווה שהעולה לעליה זו יתברך בברכות הכתובות בה. ובכך נוצרת מחשבה הפוכה... ואידך זיל גמור.

(מנהגנו שאני מעלה את מי שהיגע תורו לעלות ללא קשר לתוכן העלי&#1492

 

[אברהם]

אל תזלזל במנהג שהובא במהרי"ל

 

[מייקל]

ז"ל המשנה ברורה סי' תכח ס"ק יז

[FONT=&quot]מהרי"ל הקפיד על מי שעלה לתוכחה דדוקא השמש ששוכרין אותו לזה אין קפידא. ומ"מ אם קראוהו בודאי צריך לעלות (דמי שקראוהו לעלות לס"ת ואינו עולה גורם שיתקצרו ימי&#1493 ולא יארע לו שום דבר רע [יא] דכיון שעולה משום כבוד התורה שומר מצוה לא ידע דבר רע. ובהרבה מקומות נוהגין שהש"ץ הקורא בעצמו עולה ונכון הוא ואפילו אם הוא כהן יכול לקרות [יב] מתחלת פרשת בחוקותי עד אחר התוכחה ומנין הקרואים ישלים משם והלאה ובפרשת תבא יצמצם שישתלם מנין הקרואים עד שם והוא יהיה אחרון ועיין בבה"ל:[/FONT]


וז"ל הביאור הלכה שם:
[FONT=&quot]והנה ראיתי שערוריה בענין זה בין ההמון שיש מקומות מן הישובים שבהגיעם לסדר בחקותי וכי תבא אין קוראין בתורה בשבת זו וכמה רעות עושין אחד שאין מקיימין קריאת התורה שהיא תקנה קדומה מימות מרע"ה וגם על מה שאמר הכתוב מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו וגם הוא טעות מעקרו דכי מפני שאין קוראין בתורה ואין רוצין להביט בתוכחה בטוחים הם שלא יחול עליהם התוכחה ואדרבה ח"ו. ודומה זה הדבר לאחד שהתרו בו מכיריו שלא ילך בדרך ההוא שהוא מלא בורות ופחתים וענה להם אני אינני ירא מן הפחתים יש לי מכסה עבה ואכסנה על עיני שלא אראה אותם ואפילו כי אפול חלילה לא ילעיגו ממני מפני שהיו עיני מכוסים ולא ראיתי אותם האם יש שטות גדול מזה אדרבה כל מה שמסגיר יותר עיניו היא הסיבה הגורמת להזיק לנפשו ויהיה ללעג ולבזיון ח"ו לכל והנמשל מובן. ואני דן אותם לכ"ז מפני שיראין שלא יבוא לאינצויי ח"ו אצל ס"ת שזה יאמר ע"ז שיעלה לתוכחה וזה על זה אבל הלא יש עצה גם לזה שהש"ץ הקורא בעצמו יעלה לתורה לפרשה זה ובזה אין שום חשש כלל לכו"ע וכו'. [/FONT]

 

[א.ישראל]

לעניות דעתי, זה עוד מנהג שמקורו בבורים ועמי ארצות.
וכי יש קשר בין העולה לקטע הקריאה? וכי התורה דיברה על העולה בלבד?

מי שהמציא את הקשר, אולי הם מוכרי העליות ברצונם לעלות את מחיר העליה, משבחים הם אותה בהבטחות שווה שהעולה לעליה זו יתברך בברכות הכתובות בה. ובכך נוצרת מחשבה הפוכה... ואידך זיל גמור.

(מנהגנו שאני מעלה את מי שהיגע תורו לעלות ללא קשר לתוכן העליה)

העתקתי מפרוייקט השו"ת:[המשנה ברורה מייקל כבר הביא]
שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ו

קללות שבתורת כהנים (טו) <ה> אין מפסיקין בהם, אלא אחד קורא כולם (טז) ומתחילין * (יז) ח בפסוקים [ז] שלפניהם ומסיים בפסוקים שלאחריהם; אבל קללות שבמשנה תורה (יח) יכולין להפסיק בהם, ואע"פ כן נהגו שלא להפסיק בהם. (וכן נוהגין שלא לקרות אחד * בשמו לעלות אלא קורין (יט) מי שירצה).
​

 

[saryoram]

&#1488;&#1504;&#1497; &#1495;&#1493;&#1494;&#1512; &#1489;&#1497; , &#1493;&#1514;&#1493;&#1491;&#1492; &#1500;&#1502;&#1490;&#1489;&#1497;&#1501;.

&#1504;&#1511;&#1493;&#1491;&#1493;&#1514; &#1500;&#1502;&#1495;&#1513;&#1489;&#1492;:
&#1502;&#1492; &#1492;&#1496;&#1506;&#1501; &#1500;&#1502;&#1504;&#1492;&#1490; &#1494;&#1492;?
&#1506;&#1501; &#1488;&#1497;&#1494;&#1492; &#1510;&#1497;&#1489;&#1493;&#1512; &#1492;&#1514;&#1502;&#1491;&#1491;&#1493; &#1492;&#1502;&#1492;&#1512;&#1497;"&#1500;, &#1512;&#1489;&#1497; &#1497;&#1493;&#1505;&#1507; &#1511;&#1488;&#1512;&#1493;, &#1492;&#1512;&#1502;"&#1488;, &#1492;&#1502;&#1513;&#1504;&#1492; &#1489;&#1512;&#1493;&#1512;&#1492; &#1493;&#1506;&#1493;&#1491; ? &#1506;&#1501; &#1510;&#1497;&#1489;&#1493;&#1512; &#1513;&#1500; &#1489;&#1495;&#1493;&#1512;&#1497; &#1497;&#1513;&#1497;&#1489;&#1493;&#1514; &#1488;&#1493; &#1506;&#1501; &#1488;&#1504;&#1513;&#1497;&#1501; &#1508;&#1513;&#1493;&#1496;&#1497; &#1506;&#1501;?

 

[אברהם]

&#1502;&#1492;&#1512;&#1497;"&#1500; &#1492;&#1511;&#1508;&#1497;&#1491; &#1506;&#1500; &#1502;&#1497;&#1513;&#1492;&#1493; &#1513;&#1512;&#1510;&#1492; &#1500;&#1506;&#1500;&#1493;&#1514; &#1500;&#1511;&#1500;&#1500;&#1493;&#1514;, &#1489;&#1490;&#1500;&#1500; &#1513;&#1488;&#1493;&#1514;&#1493; &#1488;&#1495;&#1491; &#1492;&#1497;&#1492; &#1500;&#1488; &#1499;"&#1499; &#1510;&#1491;&#1497;&#1511;, &#1488;&#1489;&#1500; &#1512;&#1493;&#1488;&#1497;&#1501; &#1513;&#1492;&#1497;&#1497;&#1514;&#1492; &#1508;&#1492; &#1511;&#1508;&#1497;&#1491;&#1488; &#1513;&#1500; &#1492;&#1502;&#1492;&#1512;&#1497;"&#1500; &#1506;&#1510;&#1502;&#1493;, &#1502;&#1513;&#1502;&#1506; &#1492;&#1493;&#1488; &#1505;&#1489;&#1512; &#1513;&#1497;&#1513; &#1489;&#1497;&#1491; &#1492;&#1511;&#1500;&#1500;&#1493;&#1514; &#1500;&#1508;&#1490;&#1493;&#1506; &#1489;&#1488;&#1491;&#1501; &#1488;&#1501; &#1492;&#1493;&#1488; &#1512;&#1488;&#1493;&#1497; &#1500;&#1492;&#1497;&#1508;&#1490;&#1506; &#1502;&#1492;&#1501;.

 

[א.ישראל]

&#1489;&#1505;&#1508;&#1512; "&#1494;&#1488;&#1514; &#1492;&#1514;&#1493;&#1512;&#1492;" [&#1512;' &#1513;&#1500;&#1502;&#1492; &#1502;&#1503;] &#1506;&#1500; &#1492;&#1500;&#1499;&#1493;&#1514; &#1511;&#1512;&#1497;&#1488;&#1514; &#1492;&#1514;&#1493;&#1512;&#1492; &#1508;&#1512;&#1511; &#1511;&#1496; &#1506;&#1502;&#1493;&#1491; &#1514;&#1512;&#1499; &#1497;&#1513; &#1495;&#1493;&#1502;&#1512; &#1502;&#1506;&#1504;&#1497;&#1497;&#1503; &#1489;&#1504;&#1493;&#1513;&#1488;, &#1502;&#1505;&#1508;&#1512; &#1495;&#1505;&#1497;&#1491;&#1497;&#1501; &#1492;&#1488;&#1512;&#1497;&#1494;"&#1500; &#1499;&#1507; &#1492;&#1495;&#1497;&#1497;&#1501; &#1493;&#1506;&#1493;&#1491;.
&#1492;&#1505;&#1508;&#1512; &#1488;&#1497;&#1504;&#1493; &#1514;&#1495;&#1514; &#1497;&#1491;&#1497;, &#1493;&#1488;&#1493;&#1500;&#1497; &#1500;&#1502;&#1497;&#1513;&#1492;&#1493; &#1497;&#1513; &#1493;&#1497;&#1493;&#1499;&#1500; &#1500;&#1492;&#1506;&#1500;&#1493;&#1514;

 

[א.ישראל]

לא בדיוק מנהג ישראל, המנהג ברוב הקהילות הוא שהבעל קורא עולה לתורה.
יתכן שיש מנהג שהרב עולה, אבל אין זה המנהג המקובל.

אני גם לא הכרתי את המנהג אבל המגן אברהם כבר מזכירו:

מגן אברהם סימן תכח ס"ק ח - ובכ"ה כ' שבמקומו נוהגים לקרות להחכם בתוכחות ובשירת הים ובעשרת הדברות וקודם שיקרא התוכח' אומר מוסר ה' בני אל תמאס כי את אשר יאהב וגו'​

מצורף פה עוד ספרים בענין זה​

 

[PICARDB]

בכל המקומות כמעט בעל קורא עולה ביוון שהוא ממילא קורא את זה ...
ולא אומרים יעמוד...

 

[גליל555]

בספר קונטרס מקורות וביאורים מנהגים [- של חב"ד] עמ' 3 באוצה"ח יש ליקוט יפה מאוד בעניין.