שיר עזבתם

[ח.ד. וחלק]

בס"ד

עזבתם אותי,
ידידיי, מכריי.
לאנחות,
שבוקעות מגרוני.
שמאיימות,
לשטוף את הכל,
את הקול.
והכל,
מסתחרר סביבי.
והקול,
מתפרץ מתוכי.
אתה שאמרת,
שתמיד תהיה.
בשבילי.
בגדת, גם אתם.
נטשתם אותי,
הפניתם עורף,
של ברזל,
לכיווני.
לא יעזור לכם,
גם לא לי.
לא התחביב,
גם לא,
הפסיכולוג החביב.
ואיך אתם
לא מתביישים,
אחרי הכל,
להתעלם.
ולכם אני אומר,
אמרתי גם לו,
לא.
לא תצליחו,
לשבור אותי.
אבל שום דבר,
לא יועיל כבר.
אחר כך תתקשר,
תתנצל,
שהיית עסוק.
ותמשיך להטיף,
שאסור לאבן אמון בבני אדם.
כבר לא צריך,
את המילים שלך,
את המיילים.
גם לא את הלייקים.
לא לדבר אתך,
להתבטא.
לא לכתוב לך,
בשבילך.
מעל הכל, ולפני,
אני צריך,
רק את בוראי.
ואת עצמי.

 

[ספרי מוסר]

וואווו אני רוצה לבכות
איזה שיר!!!!!!!!
פשוט הזוי ומחבר כל כך
תחושות קשות ובוערות נורא
הכתיבה יפה ומיוחדת
יש בה צלילים יפים שמתחרזים זה בזה
כמו מכים באנשים שעזבו
תודה רבה לך.

 

[.חיה פ]

איזה שיר
הצילו
תחושות קשות וצווחות
באמת מתחשק לבכות
בחיים לא קראתי שיר כזה
נוקב, כואב
אבל מטורררררףףף

 

[סגול לילך]

שיר כואב..
תחושות קשות
מילים נוקבות
מסר ברור.
כתיבה יפה ונוגעת.

 

[ח.ד. וחלק]

@ספרי מוסר @.חיה פ @סגול לילך
תודה רבה!

 

[גאווהסקריפט]

חזק וכואב
אהבתי את הכתיבה והחזרתיות...

 

[אוראל סולטן]

ברר... כזה כן ועוצמתי...
נכנס וחוזר שוב ושוב אל תוך עצמי כאן.

 

[ח.ד. וחלק]

חזק וכואב
אהבתי את הכתיבה והחזרתיות...

ברר... כזה כן ועוצמתי...
נכנס וחוזר שוב ושוב אל תוך עצמי כאן.

תודה!
כמה אפשר?!
להסמיק???