דרוש מידע נרקיסיזם

מצב
הנושא נעול.
לא אני אמרתי את זה.
להזכירך, הנרקיסיסטים נתפסים כלפי חוץ כ"מקסימים, לא שתלטניים, לא מקטינים, לא מזלזלים, לא דורשים ולא דורשים". השאלה מה האנשים שחיים קרוב אליהם מרגישים.
אגב, זה נחשב שבארה"ב הנרקיסיזם פושה בצורה מדאיגה ממש.
אני אשמח לגילוי נאות מה מקורות הידע שלך (אם מקריאה, לימוד או עבודה בשטח) לפני שאחליט אם להמשיך בדיון.
מוזמנת לפנות ל Dr. Ramani
תספרי לה את זה, אולי היא תשנה את דעתה...
אני לא מסתמכת על פסיכולוג או פסיכיאטר אחד, תני הפניה למקורות מדעיים ומחקרים קליניים שתומכים בגרסה שלך.
 
מה הקשר בין זה למה שהיא כתבה?
היא כתבה שיש ילדים שלא מקבלים אהבה מסיבות שלא קשורות לנרקיסיזם.
נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.
 
אני אשמח לגילוי נאות מה מקורות הידע שלך (אם מקריאה, לימוד או עבודה בשטח) לפני שאחליט אם להמשיך בדיון.

אני לא מסתמכת על פסיכולוג או פסיכיאטר אחד, תני הפניה למקורות מדעיים ומחקרים קליניים שתומכים בגרסה שלך.
את באמת לא חייבת להמשיך איתי בדיון :)
המשך יום טוב

נ.ב. יש לי הרבה היכרות עם השטח, וגם קריאה מעמיקה של חומרים מחקריים בנושא. לא סתם אני מתאמצת לכתוב כאן. לדעתי זאת שליחות.
לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס. מספיק לי מתי המעט שיבינו שהצורה שהם חיים בה לא תקינה, ושהם נפגעים ממערכת אלימה, והיה זה שכרי.
 
נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.
לא הבנתי, בשום מקום לא מוזכר שילד עשוי להיות אשם בכך שהוא לא מקבל מספיק אהבה. בין אם ההורים שלו נורמליים ובין אם הם נרקיסיסטיים. למה שיחשוב כך כתוצאה מהאמירה ההיא?
בנוסף, כשאתה בא ומנפח את המציאות, אתה מעמיק את הפגיעה באלו שסובלים מבעיות דומות אך פתירות ומאבחנים את המצב שלהם בטעות כבעיה שאין לה פתרון.
 
פשוט לא יתכן שרב העולם אותו אני פוגשת הם אנשים מקסימים, לא שתלטניים, לא מקטינים, לא מזלזלים, לא דורשים ולא דורסים
ועדיין זה המחקר
תרשי לי לצטט משפט ששמעתי מפרופ' גדול בהדסה עין כרם: "לכולנו יש בעיות נפשיות והפרעות במידה זו או אחרת, 2 דברים שולחים אותנו לטיפול , אם זה מפריע לאדם עצמו, או לסביבתו"
עוד - יודעת כמה אנשים בעולם נמצאים "על הספקטרום" ובכל זאת מעטים מאובחנים כ"אוטיזם"
על זו הדרך-
"סימנים נרקסיסטים", שייתכן ונמצאים אצל 50% מהאוכלוסיה, עדיין אינם אומרים אדם בעייתי או מפריע לסביבתו. מתוכם בקצה הסקאלה יש את אלו שסביבתם צריכה תמיכה בגלל ההפרעה שלהם.
ככלל - אם סביבת האדם מדווחת על קושי צריך לתמוך בהם. נקודה. בלי שמשנה מה אבחנת האדם הבעייתי, האם הוא נרקסיסט ועד כמה..
(ואגב, נרקסיסט אמיתי, אין צד אפי' שילך לטיפול... כך שלכמת אותם זה באמת רק ע"פ דווח הסביבה שלהם)
 
נערך לאחרונה ב:
נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.
טיפול נכון ברגשות אשמה בקשר פוגעני לא נוגע בהגדרת הצד הפוגעני כמו בחוויה הסובייקטיבית של הנפגע.
זה שהפוגע יוגדר או לא יוגדר כנרקסיסט או סובל מהפרעת אישיות לא ישנה את חווית האשמה או הקורבן של הנפגע, בניגוד לאמונה של כמה מטפלים/ות חרדיים לא מוסמכים.
. יש לי הרבה היכרות עם השטח,
שוב, השאלה איזה שטח.
מכירה מכון חרדי ללימודי נפש שכל בוגרותיו מנפיקות לכל אחד בקלות הפרעות אישיות סבוכות, ומרגישות פסיכיאטריות זוטא.
לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס.
אין כוונה לזלזל. יש כוונה לדייק.
 
לא הבנתי, בשום מקום לא מוזכר שילד עשוי להיות אשם בכך שהוא לא מקבל מספיק אהבה. בין אם ההורים שלו נורמליים ובין אם הם נרקיסיסטיים. למה שיחשוב כך כתוצאה מהאמירה ההיא?
בנוסף, כשאתה בא ומנפח את המציאות, אתה מעמיק את הפגיעה באלו שסובלים מבעיות דומות אך פתירות ומאבחנים את המצב שלהם בטעות כבעיה שאין לה פתרון.
הוא יחשוב כך כתוצאה מהצורה המעוותת שגידלו אותו.
לכן, לדעתי, צריך להיזהר מאוד כשמנסים "לדייק" את המציאות.
נכון שיש הרבה "סתם" בעיות בהורות. בעיות נורמליות שכולנו מתמודדים איתם, הן כילדים והן כהורים, אבל, וכאן האבל הגדול, כל התשובות ל"סתם" בעיות לא נותנות מענה לילד להורה נרקיסיסט, והן למעשה מים מלוחים עבורו.

מסכימה לגמרי שאני צריכה לפני כל דבר שאני כותבת לסייג שקודם כל לבדוק אם אפשר לפתור את הבעיות בדרך המקובלת, ורק אם לא, לחשוד בכיוון של נרקיסיזם. תודה על התיקון.
 
טיפול נכון ברגשות אשמה בקשר פוגעני לא נוגע בהגדרת הצד הפוגעני כמו בחוויה הסובייקטיבית של הנפגע.
זה שהפוגע יוגדר או לא יוגדר כנרקסיסט או סובל מהפרעת אישיות לא ישנה את חווית האשמה או הקורבן של הנפגע, בניגוד לאמונה של כמה מטפלים/ות חרדיים לא מוסמכים.

שוב, השאלה איזה שטח.
מכירה מכון חרדי ללימודי נפש שכל בוגרותיו מנפיקות לכל אחד בקלות הפרעות אישיות סבוכות, ומרגישות פסיכיאטריות זוטא.

אין כוונה לזלזל. יש כוונה לדייק.
לא דיברתי על טיפול, אלא על המשמעות של יצירת "אמונה חברתית" כאילו נרקיסיזם זהו עניין נדיר במחוזותינו עיי"ש.

מכירה את השטח של הנפגעים. תאמיני לי, מכירה היטב.
מול זה, אני לא מנפיקה אבחונים, מעולם לא אבחנתי בעצמי, ואיני ממליצה לעשות זאת.
אבל כן רוצה מאוד להעלות את המודעות.
אנשים סובלים. לא מעט. זה סרטן חברתי.
בעיניי זאת שליחות להעלות את המודעות, ואעשה זאת גם במחיר של זלזול.
 
את באמת לא חייבת להמשיך איתי בדיון :)
המשך יום טוב

נ.ב. יש לי הרבה היכרות עם השטח, וגם קריאה מעמיקה של חומרים מחקריים בנושא. לא סתם אני מתאמצת לכתוב כאן. לדעתי זאת שליחות.
לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס. מספיק לי מתי המעט שיבינו שהצורה שהם חיים בה לא תקינה, ושהם נפגעים ממערכת אלימה, והיה זה שכרי.
מה השליחות?
אני באמת אשמח להבין,
לעודד אחוזים גבוהים מאד מאד של גירושין?
כי כמו שכתבת או ציטטת אין מה לעשות עם אנשים כאלה, והם הרי לא מוכנים ללכת לטיפול וכו' וכו' וכדאי לבן הזוג להתגרש והילדים האלה אומללים וכן הלאה...
אז מה השליחות? מה תתרום המודעות אם לדעתיך זו אכן תופעה שמצד אחד באחוזים של חצי אוכלוסיה ומצד שני- אין מה לעשות איתה?
שחצי אוכלוסיה תתגרש?
(שוב- לפי המחקר שהבאת זה אחד מ2, כך שלכאורה ברב הזוגות אחד "חולה",
אז השליחות היא מניעת נישואין?)
 
למה נראה לכם שלהעלות למודעות זו שליחות?
מעניין אותי באמת אגב, לא בזלזול מה קורה עם עניין המודעות.
מה יעזור אם תהיה "מודעות" למחלה הנוראה? (האמיתית... לא החברתית, כדוגמא) התסמינים המדויקים, כמה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים..
הקושי של כולם.
כן. צריך לדעת שיש כזה דבר, אבל כולם פה ידעו לא?
השיח הזה, הפרטים האלו נראים לי כלא יעילים, כלא מוכחים, וסליחה על הדעה הבאה: לא מבינים!
כן. יתכן מכל הנאמר פה שאני נרקסיסטית שרוצה להשקיט את מצפונה הלא קיים, וייתכן שלא.(...)
אגב, לא רק בענין הזה, בכל העניינים הנפשיים היום, יש יומרה רצינית להבין ולדעת ולהכיל וכל התנהגות קטנה כבר מסומנת בתווית ענקית.... אני מעריכה את אלו שעושים זאת, אבל לפעמים זו לא באמת "הבנה" וזה יכול אפילו לפגוע.
 
ולהשאר עם בן זוג כזה זה כן אופציה?
מי שלא מכיר את התופעה הזאת,
יכול לכאוב לו עם זה ששומע על גרושין
אבל במצבים כאלה זה רק טוב!

[עכשיו בואו נשמע את כל המצקצקים שאומרים
אולי לא ניסיתם מספיק?!]
נו?
אז אם זה ברמה שהבן זוג לא יכול להישאר לחיות עם אדם כזה וברור לו ולכולם שהוא חייב להתגרש-
הוא צריך לקרוא פוסטים בפרוג בשביל שתעלה לו המודעות?
מה המודעעות תתן לו? הרי הוא מרגיש שהוא סובל מאד מאד מאד מאד- כפי שאמרת, לא חסרה לו מודעות ולא משנה לו בכלל איך קוראים לתפועה ממנה בן הזוג סובל,
מאידך- כיון שרב הזוגות נשואים באושר (כן, רב הזוגות ב"ה) אז אין שום סיבה להעלות למודעות ולכתוב בנחרצות ש-50 אחוז סובלים מזה...
זה לא נותן כלום!
 
זה תלוי מאד אם הבן אדם מחליט שהוא יסבול כל החיים ושהכל מבחוץ יראה יפה וטוב.
מחקרים מוכיחים שהורים שנשארו בשביל הילדים במערכת כזו, הילדים גדלו בצורה כזו ואף החמיר המצב אצלם.
ומה שיכול לקרות הרבה פעמים שהאבא/ אמא לא היה להם את האומץ לקום ולעשות מעשה ויבוא אח"כ הבן/ בן הזוג של הבן או הבת ויעשה את המעשה ואז זה הרבה יותר גרוע...
אם הובנתי,
לסיכום, כל אחד שיש לו בעיה שילך ויטל כשהוא עוד קטן ולא ינסה לטייח וליפות את המציאות כי זה רק יקשה עליו בהמשך החיים.
גם במחיר כבד וגם בנזקים נפשיים והרבה פעמים גופניים של הילדים...
הרבה הצלחות ורק ישועות!!!
 
אני לגמרי בעד העלאת מודעות לנושא הנפשי, להתמודדות, לתמיכה, ובעיקר לאפשרויות הטיפול השונים (במידה וישנם).
אבל יש סכנה לא מבוטלת, בחלוקת תוויות כוללניות ומכלילות, בפרט אלו של 50% מהציבור סובל ממחלה פלו', 30% סובל ממחלה אלמו', ועוד 20% מהפרעה פלמוני'.
ואני יסביר, כל גבר (לפעמים) קצת עצבני, וכל אשה לפעמים קצת היסטרית, האם זה אומר שכל הגברים הם תוקפניים (נרקסיסטים), וכל הנשים הם חרדתיות??

בסוף כולנו יצורי אנוש, כל אחד לפעמים עצבני, לפעמים חרד, לפעמים קצת כפייתי, ולפעמים קצת אפטי.
האם כולנו מאובחנים עם שלל הפרעות נפשיות?? חלילה, כל עוד הבנ"א חי בצורה טובה, ובזוגיות טובה, וקצב החיים שלו מתנהל בהילוך טוב, הוא לא חולה, ולא מאובחן. גם אם לפעמים הוא קצת חרד\עצבני\כפייתי.
הבעיה מתחילה כשהתפקוד שלו או של סביבתו נפגע באופן ממשי, ואז חשוב והכרחי לטפל בבעיה ולאבחן אותה.

חלוקת התוויות המוגזמת, בעיני, גורמת לעוול, ומכניסה את האדם למקומות שאין צורך וחבל להכנס אליהם בלי סיבה מיוחדת, החיים הם מורכבים, ממש כמו האדם עצמו, וכל עוד הם זורמים בצורה טובה, חבל סתם להפריע להם...
 
אתם מכירים את התופעה שאתם אומרים שאין צורך להעלות את המודעות?
ואת פסיכולוגית קלינית שמאבחנת פה ונותנת תסמינים לבעיות מורכבות ומצהירה הצהרות?
זה דיון פתוח שכל אחד אומר את דעתו הלא מקצועית,
לשאלתיך-כן, קראתי על התופעה (וחומר מקצועי, לא ספרי סיפורת שאנשים ציטטו פה),
וכמובן- לא מתיימרת לאבחן כאן אף אחד ולא לתת שמות ותסמינים לבעיות ככ מורכבות,
ולא חושבת שיש כאן מישהו בפורום שיכול לאבחן אדם כזה מבחינה מדעית ומקצועית.
חושבת שצריך זהירות גדולה! ב2 הצדדים ובאתי לאזן את הנכתב ש 50 אחוז מהאוכלוסיה סובלים מזה ומשפחות שלמות נרקיסיסטיות וילדים כאלה... וכו' וכ' ועוד הקצנות והכל בשם "שליחות העלאת המודעות"
 
נו?
אז אם זה ברמה שהבן זוג לא יכול להישאר לחיות עם אדם כזה וברור לו ולכולם שהוא חייב להתגרש-
הוא צריך לקרוא פוסטים בפרוג בשביל שתעלה לו המודעות?
מה המודעעות תתן לו? הרי הוא מרגיש שהוא סובל מאד מאד מאד מאד- כפי שאמרת, לא חסרה לו מודעות ולא משנה לו בכלל איך קוראים לתפועה ממנה בן הזוג סובל,
מאידך- כיון שרב הזוגות נשואים באושר (כן, רב הזוגות ב"ה) אז אין שום סיבה להעלות למודעות ולכתוב בנחרצות ש-50 אחוז סובלים מזה...
זה לא נותן כלום!
א. כן. הנרקיסיסט מפעיל מנגנון של "עימעום" (גזלייטינג) שגורם לנפגע לפקפק בעצמו ובכלל לא ברור לו שהוא "חייב" להתגרש. הרבה זמן הוא חושב שהוא המקור לכל הבעיות. כן, אם הוא יקרא דברים כאלו, יתכן שלאט לאט הוא יבין עם מה הוא מתמודד.
ב. לא מעט פעמים הנרקיסיסט הוא הורה ולא בן זוג, כך שלא מדובר בגרושים.
ג. כמו שכתבתי נרקיסיזם (ולא הפרעת אישיות נרקיסיסטית) זה מאפיין אישיותי. וכמו שכתבתי קודם מדובר בסקאלה. רוצה לבחור לא לקבל את הטענה שמדובר ב50%, אין שום בעיה. זה לא מפחית מהצורך להעלות את המודעות.
 
אני לגמרי בעד העלאת מודעות לנושא הנפשי, להתמודדות, לתמיכה, ובעיקר לאפשרויות הטיפול השונים (במידה וישנם).
אבל יש סכנה לא מבוטלת, בחלוקת תוויות כוללניות ומכלילות, בפרט אלו של 50% מהציבור סובל ממחלה פלו', 30% סובל ממחלה אלמו', ועוד 20% מהפרעה פלמוני'.
ואני יסביר, כל גבר (לפעמים) קצת עצבני, וכל אשה לפעמים קצת היסטרית, האם זה אומר שכל הגברים הם תוקפניים (נרקסיסטים), וכל הנשים הם חרדתיות??

בסוף כולנו יצורי אנוש, כל אחד לפעמים עצבני, לפעמים חרד, לפעמים קצת כפייתי, ולפעמים קצת אפטי.
האם כולנו מאובחנים עם שלל הפרעות נפשיות?? חלילה, כל עוד הבנ"א חי בצורה טובה, ובזוגיות טובה, וקצב החיים שלו מתנהל בהילוך טוב, הוא לא חולה, ולא מאובחן. גם אם לפעמים הוא קצת חרד\עצבני\כפייתי.
הבעיה מתחילה כשהתפקוד שלו או של סביבתו נפגע באופן ממשי, ואז חשוב והכרחי לטפל בבעיה ולאבחן אותה.

חלוקת התוויות המוגזמת, בעיני, גורמת לעוול, ומכניסה את האדם למקומות שאין צורך וחבל להכנס אליהם בלי סיבה מיוחדת, החיים הם מורכבים, ממש כמו האדם עצמו, וכל עוד הם זורמים בצורה טובה, חבל סתם להפריע להם...

אכן, העלאת מודעות זה בשביל אנשים שהחיים שלהם לא זורמים בצורה טובה...
מי שטוב לו ושמח, טוב מאוד!
 
חברה סיפרה לי שהבת שלה בתהליכי גירושין עם בעל עם הפרעת אשיות ואמרו לה שאין איך לטפל בתכלס הם מנסים לטפל אבל סבלה מדברים שלא כאן המקום לפרט
מכיר כמה סיפורים כאלה ובאמת אי אפשר לטפל בזה כי הוא ממשיך עם זה הלאה גם בהמשך החיים
ועוד דבר שכדאי להבין שכאלה אנשים ממשיכים למרר את החיים של בן הזוג לשעבר גם אחרי הפרידה
ממליץ לקרוא את ספר "בן הזוג הטורף" להמשך הבנת הדברים
 
רק אני לא מבינה ( ב"ה )
איך כ"כ הרבה אנשים פה יודעים כ"כ הרבה על
רק אני לא מבינה ( ב"ה )
איך כ"כ הרבה אנשים פה יודעים כ"כ הרבה על הנושא הכואב הזה??
יודעים ממש לצטט ולהסביר, זה לא אמור להיות משהוא פחות מצוי??
מצוי...
לצערי מצוי... לא רק באופן של נרקיזם, אלא בכל סוגי ההתמכרויות.
וכן!!!
חשוב לדעת את זה!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
0 תגובות
חיכיתי לו כל כך הרבה זמן. ידעתי שהוא בדרך, שמעתי את השמועות על בואו עוד לפני שראיתי אותו. אמרו לי שהוא מגיע מרחוק, חוצה גבולות ומרחקים רק כדי להגיע לכאן, למקום שבו אני נמצא. הלב שלי דפק בעוצמה – לא מפחד, אלא מהידיעה שהרגע הגדול שלנו מתקרב.

"הוא כבר כאן," לחשו לי באוזן. לא הייתי צריך יותר מזה. יצאתי לקראתו בכל הכוח. לא עצרתי לשאול שאלות, לא הבטתי לצדדים. כל מה שרציתי זה לראות אותו, להרגיש אותו, לסגור את המרחק שנפתח בינינו במשך שנים של המתנה דרוכה.

הוא היה חזק, ככה זכרתי אותו בסיפורים. הוא נע בנחישות, כאילו שום דבר לא יכול לעצור אותו. ככל שהתקרבתי, הרגשתי כמה אנחנו דומים – שנינו מהירים, שנינו ממוקדים, שנינו נעים על מסלול שנקבע מראש ואי אפשר לשנותו. רציתי לצעוק לו: “אני כאן! אני מגיע!", אבל הרוח שרקה סביבי ובלעה את הכל.

המרחק הלך והצטמצם. ראיתי אותו בבירור עכשיו, דמות חדה. חשבתי על כל הפעמים שדמיינתי את הרגע הזה, איך אני פשוט אפול לזרועותיו והכל ייגמר. רציתי לעצור את המרוץ המטורף שלו, להגיד לו שהגיע הזמן לנוח, שהוא לא צריך להמשיך יותר.

הוא לא האט. הוא המשיך לדהור לעברי, ואני אליו. זה היה הרגע שבו הבנתי שזה המפגש היחיד שיהיה לנו אי פעם. לא תהיה שיחה, לא יהיו זכרונות, רק הרגע הזה של האיחוד המוחלט.

התקרבנו עוד, עד שיכולתי להרגיש את החום שהוא מפיץ. "הנה אנחנו," חשבתי לעצמי, "סוף סוף ביחד." פתחתי את ידי בחיבוק הכי חזק שיכולתי לגייס. לא רציתי לתת לו לעבור אותי. רציתי לעצור אותו כאן, בנקודה הזו, שלא יפגש עם שום אדם.

המפגש היה עוצמתי מכל מה שדמיינתי. חיבוק של אש, איחוד של פלדה בפלדה. לשבריר שנייה היינו אחד, שלמים יותר מאי פעם.

ואז, דממה.

על הקרקע, הילד הקטן שהסתכל לשמיים ראה רק שני פסים לבנים שהפכו לענן של זהב. הוא לא ידע שמעליו, "חץ" הרגע תפס את ה"בליסטי" ששלחו אליו, ושניהם נעלמו ברוח כדי שהילד יוכל להמשיך לשחק בשקט.
0 תגובות
הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה