בטחוני נספח • העזרה בדרך

[ליטאי פשוט]

לגבי מדד הפיצה:

הוא אולי, אולי, היה רלוונטי לפני שהתפרסם וכולם הכירו אותו. אולי.

כיום, פשוט ברור שגם באמצעותו עושים מניפולציות.

בעיתון משפחה שעבר שלחו לשם כתב שראיין בעלי פיצריות והמסקנה היא שזו שטות מוחלטת
(הטענה המרכזית היא שבתוך הפנטגון עצמו יש סניף של דומינוס')

 

[רוגעל'ה]

טראמפ פספס הפעם!
בפעם הקודמת הפתיעו אותם. ובענק.
אבל עכשיו? נותנים להם שבועות ארוכים להתחמש ולהתארגן...
והנה התוצאות.

תומר אביב

מנסה להבין, למה ההודעה הזאת ודומות לה, נכנסות לעדכונים.
למה פרשנות אישית של תומר אביב, יש לה ערך יותר מפרשנות אישית של כל ניק אחר פה.
שום מידע חדשותי, בקיצור.

 

[הלל א.]

מנסה להבין, למה ההודעה הזאת ודומות לה, נכנסות לעדכונים.
למה פרשנות אישית של תומר אביב, יש לה ערך יותר מפרשנות אישית של כל ניק אחר פה.
שום מידע חדשותי, בקיצור.

זה בהמשך להודעה על המשחתות הסיניות.
ועדיין, מי שרוצה להעלות לכאן פרשנות יכול לכתוב אותה קודם באיקס ואז להעתיק לכאן...

 

[ריקי דיתי]

הפרגוד

 

[nigun]

ניתוח מעניין של דניאל באחמט
שם כאן כי זה נושא קצת צדדי

שאלתם, אז אני עונה - למה לאיראן, או בכלל, יהיה קשה כל כך להטביע נושאת מטוסים?

איך האיראנים יכולים לנסות לפגוע בספינה? או דרך הים, עם סירה או צוללת (כולל סירות מתאבדות) או דרך האוויר עם כטב״מים או טילי חוף-ים. האחרונים הם האמצעי העיקרי, אלו טילי שיוט שמשוגרים מהחוף וטסים יחסית נמוך מעל הים בקו ישר עד המטרה (לאיראנים יש גם גרסה בליסטית יותר חריגה).

מה יש לאמריקאים נגד זה? המון. ההגנה הראשונה והפשוטה ביותר היא מרחק מהחוף. המטוסים שממריאים מהנושאת יודעים לגמוע מרחקים גדולים בעצמם, מה שמאפשר לנושאת לשהות מאות קילומטרים מהחוף.

במרחק כזה לא כל האמצעים האיראניים מסוגלים בכלל להגיע. לאלו שכן, ייקח זמן ממושך במהלכו ניתן לחמוק מהם או ליירטם. אבל המרחק מציב עוד בעיה חמורה יותר לאיראנים - איך הם ידעו איפה הנושאת בכלל?

מצלמה או מכ״ם מהחוף לא יראו אותה, אפילו אם הם איכותיים במיוחד, כי הנושאת מסתתרת מאחורי עקמומיות כדור הארץ. בנוסף היא מקפידה לא לפלוט מידע אלקטרוני שעלול להסגיר את מיקומה.
כלי טיס שינסה להתקרב ולאתר אותה יופל. ולווין שמצלם אותה זמין לעיתים רחוקות והיא יכולה להתרחק מהר מהמיקום בו צולמה. הנושאת בתנועה מתמדת, ועל אף משקלה האדיר (100 אלף טון) יש לה שני כורים גרעיניים שמאפשרים לה לנוע מהר למדי (יותר מ-50 קמ״ש).

זו בעיה שמוכרת היטב מההיסטוריה. למשל במלחמת פוקלנד הארגנטינאים היו נואשים לאתר את נושאת המטוסים הבריטית ולפגוע בה עם טילים. אבל בכל פעם שחשבו שהצליחו פספסו או פגעו בספינה אחרת.

חזרה לאיראנים, בואו נדמיין את נקודת מבטם. מערכי החוף שלהם יהיו בטווח האש אמריקאית ויצטרכו להסתתר במנהרות. נניח ואיכשהו קיבלו אינדיקציה למיקום הנושאת. הם צריכים לצאת במהירות ממסתור, לכוון ולשגר לכיוון ולקוות שלא יהרגו אותם בינתיים. בזמן הזה הנושאת זזה לא מעט אז הם מקווים שהם הימרו נכון על כיוון תנועתה.

עתה הטיל או הכטב״ם או כלי השיט צריכים לחדור מבעד לכל מערכי ההגנה. אלו כוללים מטוסי יירוט שמפטרלים בין הספינה לחוף, משחתות שנושאות טילי יירוט (ונוכחותן מהווה הטעיה בפני עצמה) וצוללת נגד סירות וצוללות, מערכות היירוט של הנושאת עצמה ואמצעי לוחמה אלקטרונית להטעיית טילים מתקדמים יותר מהטכנולוגיה האיראנית.

כמו שמעל מאה סוללות ההגנה האווירת האיראניות לא הצליחו לפגוע באף מטוס קרב ישראלי כי נכשלו איפשהו בשרשרת דומה, כך גם כאן הסיכוי למעבר כל השלבים עד פגיעה קלושים. זה פחות תלוי בכמה האיראנים יצטיינו ויותר בהאם האמריקאים יפשלו ממש.

ואם בכל זאת הנושאת תפגע, מה יקרה? לא הרבה. כי נושאת מטוסים במשקל מאה אלף טון בנויה לספוג נזק אדיר כולל פיצוצים גרעיניים סמוכים. יש יתירות של כל המערכות החשובות, דופן כפולה, מידור שמונע חדירת מים בין חלקים שונים ומערכי כיבוי אש מתקדמים.

זה לא רק תאורטי, יש ניסיון מעשי. זוכרים את אח״י חנית שנפגעה מטיל חוף של חיזבאללה ב-2006 ולא טבעה? זו ספינה קטנה פי 100(!) מנושאת מטוסים אמריקאית.
כבר היו כמה תקריות בהן תקלה או שריפה הובילה לפיצוץ תחמושת בהיקפים של טונות על גבי נושאות והן לא טבעו וחזרו לתפקד במהרה.
אבל הדוגמה הכי מוצלחת היה ניסוי אמריקאי להטבעת נושאת המטוסים ״אמריקה״ שיצאה משירות ב-2005. במשך ארבעה שבועות ברצף הפציצו אותה עם טילים, פצצות וטורפדו אבל היא סירבה לטבוע. בסוף נאלצו לעלות לסיפונה ולפזר בה חומר נפץ כדי שתטבע.

בשורה בתחתונה - להטביע נושאת מטוסים זו משימה קשה מאוד וגדולה על יכולות האיראניים. גם פגיעה סמלית תהיה הישג אבל גם הסיכוי לה נמוך.

 

[אביר88]

ניתוח קצת שונה ופחות אופטימי (מתחילת המלחמה):


מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת מהוות נושאות מטוסים את עמוד השדרה של הצבא האמריקאי לצורך הקרנת עוצמה בעולם, ומאז מלחמת המפרץ השניה (2003) לא פעלו פה במזרח הים התיכון שתי נושאות מטוסים במקביל.

בנתיים, האייזנהאור וכוח המשימה שלה ירד דרומה, בתעלת סואץ, והוא צפוי להערך אי שם מחוץ לים האדום, בים הערבי או באוקיינוס ההודי. המשמעות של המצאות כוח משימה כזה ליד חופי מדינת אויב (אירן, או תימן לדוגמא) - ברור. המסר הוא: "יש לנו מקל גדול, ולא נהסס להשתמש בו".

על גבי נושאת מטוסים כזו בסביבות 90 מטוסים ערוכים ללחימה בשלל תרחישים (בעיקר עליונות אווירית והפצצות מדויקות), מסביבה עוד כמה פריגטות ומשחתות נושאות טילי שיוט ומתחת לגלים אורבת צוללת גרעינית, שקטה וחשאית שנושאת גם היא כמות דמיונית של טילי שיוט (יותר ממאה וחמישים כאלו).

נושאת המטוסים אמורה להיות מסוגלת לפעול בבטחה בלב ים, ולשגר משם עוצמת האש אדירה שמסוגלת להחריב תשתיות של מדינה מסדר גודל של לבנון ולפגוע פגיעה משמעותית גם במדינה גדולה ומצויידת יותר כמו איראן.

לא חסינה מפגיעה

האם זהו אכן המצב ומדובר בכוח שלא ניתן להתגבר עליו? לא בטוח בכלל. עקב אכילס של כל נושאת מטוסים הוא הפגיעות שלה. נושאת מטוסים גדולה ומגושמת. ניתן לאתר אותה בקלות באמצעים מכ"מים ולווינים. בבסיס דוקטרינת ההפעלה של נושאות המטוסים עמדה ההנחה שכוח המשימה שסביבה, והמטוסים שעליה, ישמיד כל איום ברדיוס 75 מייל (מרחק שמאפשר שיגור טילי ים-ים/ אוויר-ים).

ההנחה הזו תקפה כאשר מדובר באויב ימי או אווירי נושא טילים (יש לה גם הגנה לא רעה מפני צוללות, אבל פה באזור היא לא עומדת בפני איום שכזה). במתאר ה"קלאסי" של הפעלת נושאת מטוסים, היא נלחמת כנגד כוח משימה ימי של האויב (כמו קרב מידווי במלחמת העולם השניה) או מול חופי מדינת אויב שחסרה אמצעים לתקוף אותה בחזרה (כמו עירק או וייטנאם).

איומים חדשים

אבל שדה הקרב בזירה הימית השתנה. לוויינים, מל"טים, מערכות ל"א חופיות, מטוסי ביון נושאי מכ"מים ארוכי טווח ואמצעים אופטיים הפכו נחלתם של מדינות רבות. נושאת המטוסים איבדה את החשאיות היחסית שלה.

בטח באזורי ים צרים יחסית, כמו הים התיכון או המפרץ הפרסי, ניתן לאתר אותה בקלות יחסית. עוד גורם שקיים בחוף ומאיים על נושאות מטוסים הוא הטילאות המדויקת ארוכת הטווח, שמתבססת על לווייני מיקום או כזו המשוגרת מהחוף ויודעת לאתר לבדה את כלי השייט ולשדר תמונה אחורה למפקדה.

הסינים, למשל, פיתחו את ה-DF-21D וה-DF-26, טילים בליסטיים ייעודיים לפגיעה בנושאות מטוסים. בנוסף ישנם גם טילי שיוט לסביבה ימית, כמו היאחונט הרוסי, וכן רקטות מדויקות לטווחים של מאות קילומטרים, המשוגרות מהחוף. לאחרונה נוספו לארסנל טילים היפרסונים המשוגרים מכלי שייט או מטוסים. חלקם מיועדים ספציפית להיות Carrier Killers.

אמצעים נוספים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות, וביתר שאת במלחמת רוסיה - אוקראינה, אולי לא מסוגלים להטביע נושאת מטוסים, אולם מסוגלים לגרום לה (ולמטוסים שעליה) נזק רציני.

מל"טים מתאבדים, כשבמ"ים וכצב"מים הם כלים זולים, זמינים ובעלי יעילות מוכחת (תשאלו את הצי הרוסי בים השחור) בתקיפה של מטרות גדולות ואיטיות. התרחיש שבו מדינת אויב (נניח - איראן), מזהה נומ"ט בים, משגרת לעברה מטח טילי חוף ים, במקביל לתקיפת נחילי כש"במים ומל"טים מתאבדים - אפשרי בהחלט.

אסטרטגיה של מניעה

אחת הדרכים להקטין את היעילות של נושאת המטוסים היא למנוע ממנה להתקרב לטווח כזה ממדינת היעד. בצורה כזו שהמטוסים שעליה לא יוכלו לטוס, לתקוף ולחזור בבטחה. הסינים בנו סביב זה אסטרטגייה מלאה, הגורסת שכדי לנטרל את היתרון של אמריקה בנושאות מטוסים, יש למנוע מהן להתקרב לשטחה.

לאסטרטגיה הזו קוראים Anti-Access/Area-Denial, כלומר, שלילת היכולת של הנומ"ט להתקרב לחופי סין. אסטרטגיה זו פורסמה בשנת 2015 ומדגישה את ההגנה על רצועת הים שקרובה לסין- מים סין הדרומי, מיצרי טיוואן, ים סין המזרחי, הים הצהוב ועד ים יפן בצפון.

מול כל רצועת מימי החופים הזו קיימים איים ובסיסים אמריקאים (בפיליפינים, גואם ויפן המהווים איום על סין (בראייתה). המניעה תבוצע על ידי הרתעת הנומ"ט באמצעות הצבת טילים שמסוגלים לפגוע בה גם בטווחים מרוחקים מהחוף. השיגור ייתכן מהחוף, כלי שייט או כלי טיס. סין מקדמת גם בניית איים מלאכותיים בים סין הדרומי, המסוגלים, בין היתר, להוות בסיס קדמי לטילאות כזו.

אימוץ האסטרטגיה הזו המזרח התיכון

ייתכן שאיראן תאמץ את האסטרטגיה הזו ותפעיל אותה עוד לפני סין שפיתחה אותה במקור. לאיראן יש יכולת לפגוע בנומ"ט.

אמנם לאיראן אין חיל אוויר עם יכולת משמעותית וכלי השיט של הצי האיראני אינם מסכנים את הנומ"ט, אבל האיראנים מפתחים כבר שנים טכניקות ואמל"ח שיכול להיות אפקטיבי כנגד נומ"ט. כולל, כלי שייט קטנים שמסוגלים לתקוף בנחיל, כלי שייט מתאבדים נשלטים מרחוק, טילי חוף ים לטווחים שונים, ומל"טים מתאבדים. האיראנים כבר מתרברבים ברשתות שהם הטיסו מל"ט מעל נושאת המטוסים שנמצאת במפרץ וצילם אותה ללא ידיעתה. (רק שכרגע אין נומ"ט במפרץ וברור שמדובר בפייק).

איך נדע אם אסטרטגיית המניעה עובדת? פשוט מאוד. אם נושאת המטוסים תיכנס בקרוב למפרץ, בדיוק שלוש שנים לאחר שנושאת המטוסים האמריקנית האחרונה שפעלה במפרץ הפרסי (הנימיץ) עזבה אותו, נדע שהאמריקאים בטוחים מספיק בכוחם ולא חוששים להתקרב לחופי איראן.

אם לא, ייתכן שהם מורתעים. אם זה אכן המצב, ישנה סבירות שגם חיזבאללה, באמצעים דלים יותר, יוכל ליישם אסטרטגיה דומה במזרח הים התיכון. שמענו בנאומו של חסן נסראללה רמיזות לשימוש בטילי היאחונט כנגד כלי שיט אמריקאים.

האם שילוב אמצעי גילוי ותקיפה מודרנים יוכלו לבטל או לנטרל חלק מהיתרון המובנה של נושאת המטוסים? ייתכן שנגלה זאת בפרק הזמן המיידי.

מקור

 

[avi++]

ניתוח מעניין של דניאל באחמט
שם כאן כי זה נושא קצת צדדי

שאלתם, אז אני עונה - למה לאיראן, או בכלל, יהיה קשה כל כך להטביע נושאת מטוסים?

איך האיראנים יכולים לנסות לפגוע בספינה? או דרך הים, עם סירה או צוללת (כולל סירות מתאבדות) או דרך האוויר עם כטב״מים או טילי חוף-ים. האחרונים הם האמצעי העיקרי, אלו טילי שיוט שמשוגרים מהחוף וטסים יחסית נמוך מעל הים בקו ישר עד המטרה (לאיראנים יש גם גרסה בליסטית יותר חריגה).

מה יש לאמריקאים נגד זה? המון. ההגנה הראשונה והפשוטה ביותר היא מרחק מהחוף. המטוסים שממריאים מהנושאת יודעים לגמוע מרחקים גדולים בעצמם, מה שמאפשר לנושאת לשהות מאות קילומטרים מהחוף.

במרחק כזה לא כל האמצעים האיראניים מסוגלים בכלל להגיע. לאלו שכן, ייקח זמן ממושך במהלכו ניתן לחמוק מהם או ליירטם. אבל המרחק מציב עוד בעיה חמורה יותר לאיראנים - איך הם ידעו איפה הנושאת בכלל?

מצלמה או מכ״ם מהחוף לא יראו אותה, אפילו אם הם איכותיים במיוחד, כי הנושאת מסתתרת מאחורי עקמומיות כדור הארץ. בנוסף היא מקפידה לא לפלוט מידע אלקטרוני שעלול להסגיר את מיקומה.
כלי טיס שינסה להתקרב ולאתר אותה יופל. ולווין שמצלם אותה זמין לעיתים רחוקות והיא יכולה להתרחק מהר מהמיקום בו צולמה. הנושאת בתנועה מתמדת, ועל אף משקלה האדיר (100 אלף טון) יש לה שני כורים גרעיניים שמאפשרים לה לנוע מהר למדי (יותר מ-50 קמ״ש).

זו בעיה שמוכרת היטב מההיסטוריה. למשל במלחמת פוקלנד הארגנטינאים היו נואשים לאתר את נושאת המטוסים הבריטית ולפגוע בה עם טילים. אבל בכל פעם שחשבו שהצליחו פספסו או פגעו בספינה אחרת.

חזרה לאיראנים, בואו נדמיין את נקודת מבטם. מערכי החוף שלהם יהיו בטווח האש אמריקאית ויצטרכו להסתתר במנהרות. נניח ואיכשהו קיבלו אינדיקציה למיקום הנושאת. הם צריכים לצאת במהירות ממסתור, לכוון ולשגר לכיוון ולקוות שלא יהרגו אותם בינתיים. בזמן הזה הנושאת זזה לא מעט אז הם מקווים שהם הימרו נכון על כיוון תנועתה.

עתה הטיל או הכטב״ם או כלי השיט צריכים לחדור מבעד לכל מערכי ההגנה. אלו כוללים מטוסי יירוט שמפטרלים בין הספינה לחוף, משחתות שנושאות טילי יירוט (ונוכחותן מהווה הטעיה בפני עצמה) וצוללת נגד סירות וצוללות, מערכות היירוט של הנושאת עצמה ואמצעי לוחמה אלקטרונית להטעיית טילים מתקדמים יותר מהטכנולוגיה האיראנית.

כמו שמעל מאה סוללות ההגנה האווירת האיראניות לא הצליחו לפגוע באף מטוס קרב ישראלי כי נכשלו איפשהו בשרשרת דומה, כך גם כאן הסיכוי למעבר כל השלבים עד פגיעה קלושים. זה פחות תלוי בכמה האיראנים יצטיינו ויותר בהאם האמריקאים יפשלו ממש.

ואם בכל זאת הנושאת תפגע, מה יקרה? לא הרבה. כי נושאת מטוסים במשקל מאה אלף טון בנויה לספוג נזק אדיר כולל פיצוצים גרעיניים סמוכים. יש יתירות של כל המערכות החשובות, דופן כפולה, מידור שמונע חדירת מים בין חלקים שונים ומערכי כיבוי אש מתקדמים.

זה לא רק תאורטי, יש ניסיון מעשי. זוכרים את אח״י חנית שנפגעה מטיל חוף של חיזבאללה ב-2006 ולא טבעה? זו ספינה קטנה פי 100(!) מנושאת מטוסים אמריקאית.
כבר היו כמה תקריות בהן תקלה או שריפה הובילה לפיצוץ תחמושת בהיקפים של טונות על גבי נושאות והן לא טבעו וחזרו לתפקד במהרה.
אבל הדוגמה הכי מוצלחת היה ניסוי אמריקאי להטבעת נושאת המטוסים ״אמריקה״ שיצאה משירות ב-2005. במשך ארבעה שבועות ברצף הפציצו אותה עם טילים, פצצות וטורפדו אבל היא סירבה לטבוע. בסוף נאלצו לעלות לסיפונה ולפזר בה חומר נפץ כדי שתטבע.

בשורה בתחתונה - להטביע נושאת מטוסים זו משימה קשה מאוד וגדולה על יכולות האיראניים. גם פגיעה סמלית תהיה הישג אבל גם הסיכוי לה נמוך.

ההפתעה החות'ית: הכירו את הטיל שהפחיד את הנשיא טראמפ | כלכליסט

קמפיין ההפצצה האמריקאי בתימן נעצר במאי 2025; ממשלת ארה"ב טענה שהסיבה היתה כניעה חות'ית, אך מאחורי הקלעים נמצאות סיבות אחרות, ביניהן טילים קטלניים שיכולים ליצור אסון תדמיתי למעצמה ולנשיא כאחד

www.calcalist.co.il

 

[nigun]

האם זה אינדיקציה נוספת?

הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי רמז כי השיחות המשולשות בין רוסיה, אוקראינה וארצות הברית, המתוכננות ל-1 בפברואר באבו דאבי, עשויות להידחות עקב המתחים הגוברים בין וושינגטון לטהראן, כך דיווח העיתון ודומוסטי (Vedomosti) ב-30 בינואר.
"אני לא יודע מתי תתקיים הפגישה הבאה. היא הייתה אמורה להיות ביום ראשון. הסכמנו שהיא תתקיים באבו דאבי. וחשוב לנו מאוד שכל מי שהסכמנו עליו ישתתף, כי כולם מחכים לתגובה. אבל התאריך או המיקום עשויים להשתנות. כי, לדעתנו, משהו מתרחש בין אמריקה לאיראן. והדברים האלה עלולים ככל הנראה להשפיע על התאריך", אמר זלנסקי

 

[אביר88]

ארצות הברית פרסה יותר כוחות במזרח התיכון
- מאשר במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, מלחמת המפרץ השנייה ומלחמת עיראק
גם יחד

בניית הכוחות הנוכחית של ארה"ב באזור מרשימה, אבל לא חסרת תקדים - במלחמות עבר רוכזו באזור כוחות אמריקניים גדולים יותר.

למשל, לאורך הפלישה לעיראק ב-2003 הצי האמריקני הזרים לאזור 6 נושאות מטוסים (5 מהן פעלו בו-זמנית), לעומת אחת בלבד עכשיו.

 

[אביר88]

המוקד: חשבון המוסד בפרסית בטוויטר דומם מתחילת ההפגנות באיראן

חשבון המוסד בפרסית מכוון מסרים אל אנשי הביטחון של המשטר האיראני:
אנו מקבלים דיווחים וסימנים לכך שאלפי אנשי כוחות הביטחון והבסיג׳ מאסו במשטר הדיכוי, והחליטו לפרוש משירותם. אתם, שהחלטתם שלא לכוון את נשקכם אל העם אלא להצטרף לאומה - תיזכרו בהיסטוריה כחייליה האמיתיים של איראן ומגיני האומה האיראנית
צפה בקובץ המצורף 2146820

 

[nigun]

סביר שלא ירצה מלחמה בתקופה הזו.

ממתי טראמפ עובד לפי כללים? למה שלא ירצה מלחמה ברמדאן? כי לא פייר לעשות מלחמה כשהם בצום?

אגב אותו שאלה על כל ההנחות של "לא יתקוף באמצע שבוע" "יתקוף בלילה" "אי אפשר לשלוף את חמינאי מהמיטה כמו מדורו"

 

[פרוגמטי]

ממתי טראמפ עובד לפי כללים? למה שלא ירצה מלחמה ברמדאן? כי לא פייר לעשות מלחמה כשהם בצום?

אגב אותו שאלה על כל ההנחות של "לא יתקוף באמצע שבוע" "יתקוף בלילה" "אי אפשר לשלוף את חמינאי מהמיטה כמו מדורו"

אפשר לומר לטראמפ שגם האופטימיים הגדולים שחשבו שהכל הטעיה ואוטוטו תקיפה כבר התייאשו והוא יכול לתקוף...

 

[מצפה לישועה]

אפשר לומר לטראמפ שגם האופטימיים הגדולים שחשבו שהכל הטעיה ואוטוטו תקיפה כבר התייאשו והוא יכול לתקוף...

בואו נזכיר לעצמינו שטראמפ עם כל מה שהוא נראה לנו עצמאי ופועל לפי שיקוליו וסיבותיו הוא רק בובה על חוטים שמופעלת ע"י בעל הבירה שכולם בידיו כחומר ביד היוצר וברצותו טראמפ יתקוף וברצותו טראמפ ישנה את עורו. יתכן בגדר אפשר שמשמים רוצים שהכל יהיה בחודש אדר שיתקיים מחיית עמלק ונפילת הקליפה של פרס ונזכה לסמוך גאולה לגאולה האחרונה והשלימה בניסן בבנין ביהמ"ק בב"א.

 

[צור1]

סתם מעניין, תמיד הסבירו לנו שהסונים והשייעם שונאים אחד את השני יותר ממה שהם שונאים את היהודים ואת הנוצרים
והנה בפתע פתאום רואים איך כל העולם הסוני רועד ממה שיעשו לאחיהם השיעים
במקום לשלוח מסר תקיף לאירנים אם בתגובה לתקיפה של טראמפ אתם תירו קפצון (לפחות שלא בתיאום) עלינו אנחנו נצטרף למלחמה נגדכם גם, רואים איך שהטורקים, המצרים ואפילו היריבים הגדולים כמו סעודיה ואיחוד האמירויות ממש חוסמות בגופם מתקפה.

 

[אור אורות]

והנה בפתע פתאום רואים איך כל העולם הסוני רועד ממה שיעשו לאחיהם השיעים

הסונים תמיד לעולם הרחב יראו איך הם אוהבים את השיעים (חוץ מקיצונים כמו דעאש) ובתוך הלב ישנאו אותם.
הסעודים צועקים "אם רק תתקפו את אחינו המוסלמים..." ומתפללים שיתקפו כבר.
שאלתי מוסלמי (סוני כמובן) על הציפייה לתקיפה באיראן, זה התחיל עם זה שהוא מקווה שלא וכו', ניסיתי ללחוץ שהם שיעים בהתחלה הוא "לא הבין" אחרי זה הסביר לי ש"לשיעים יש טעויות" זה המשיך עם "טעויות חמורות" בהמשך "הם לא אחים שלי" וציפייה ברורה לתקיפה... תוך 20 דקות של שיחה.

 

[ההדר שבהדר]

טראמפ חותם על צווים בשידור חי. היה אמור להיות סגור לתקשורת. (ברק בטש)

צווים של מה? קשור לאיראן? כי אם לא מה זה קשור לאשכול הנוכחי?

 

[nigun]

במקום לשלוח מסר תקיף לאירנים אם בתגובה לתקיפה של טראמפ אתם תירו קפצון (לפחות שלא בתיאום) עלינו אנחנו נצטרף למלחמה נגדכם גם, רואים איך שהטורקים, המצרים ואפילו היריבים הגדולים כמו סעודיה ואיחוד האמירויות ממש חוסמות בגופם מתקפה.

חוסמים באמת או שזה רק לתקשורת
יש פרשנים שאומרים שפשוט לסעודיה נח שאיראן חלשה ועם סנקציות ואם המשטר יפול וכבר לא יהיה סנקציות על איראן יהיה להם מתחרה איזורי חדש וגדול

 

[nigun]

כלי טייס איראני (כנראה כטב"מ) שמשדר את הקוד KOME2703 כמו הכטב"מ שסייר באיזור הנושאת מטוסים
מסייר בשעות האחרונות לאורך הגבול המערבי של איראן
האם איראן רומזים לישראל שהם לא שאננים?

 

[nigun]

חדשות איראן

שמח'אני בראיון לאל-מיאדין: "ארה"ב וישראל הן גורם אחד – תקיפה אמריקאית תיענה בתגובה נגד ישראל"

עלי שמח'אני, יועצו של ח'אמנהאי ונציג במועצה העליונה לביטחון לאומי, התייחס בראיון לרשת "אל-מיאדין" לאפשרות של תקיפה צבאית ולמשא ומתן הגרעיני.

הוא הבהיר כי איראן אינה מבחינה בין ישראל לארה"ב: "אם ארה"ב תתקוף, נראה בישראל שותפה מלאה ונגיב בצורה החלטית נגדה".

בנושא הגרעין, דחה שמח'אני את האפשרות להוצאת מאגרי האורניום מאיראן. לדבריו, כמות האורניום המועשר שנותרה אינה ידועה במדויק, מאחר שהמאגרים קבורים תחת הריסות (כתוצאה מתקיפות קודמות) וקיימת סכנה בטיפול בהם. הוא ציין כי איראן נמצאת במגעים עם סוכנות האנרגיה האטומית כדי למצוא דרך בטוחה להערכת הכמויות.

שמח'אני הוסיף כי אין צורך בהעברת החומרים מחוץ למדינה, שכן ניתן לבצע תהליך של "העשרה לאחור" (דילול) מרמה של 60% לרמה של 20% בתוך איראן. עם זאת, הוא הדגיש כי המערב ייאלץ לשאת בעלויות של תהליך זה.

לסיכום, התייחס שמח'אני לאפשרות של משא ומתן ישיר עם ארה"ב וציין כי הדבר תלוי ביצירת "אווירה של הבנה הדדית". הוא הציב תנאי ברור לפיו המשא ומתן, אם יתקיים, יתמקד אך ורק בסוגיית הגרעין ולא בנושאים אחרים.

בקיצור לפי העמדות כרגע גם אין יתקיימו שיחות אין להם מה להציע אפילו בנושא הגרעין

מצד שני אמנם לטראמפ יש מנהג לדבר על משא ומתן שניה לפני שתוקף אבל זה כבר תסריט משעמם מידי צריך משהו חדש.....

 

[אביר88]

המו"מ בין ממשל טרמאפ למשטר המולות צפוי להיכשל באם אחד הצדדים לא יירד על הברכיים ויקבל את דרישות אחד הצדדים.

ארה"ב וישראל דורשות את אותם דרישות שדרשו ערב המערכה של 12 הימים.
המשטר דורש גם הוא את אותם דרישות כאשר הדרישה הנוספת היא פינוי של כל הצי האמריקאי מהאזור.

אחד הצדדים יאלץ לרדת על הברכיים כדי שהמו"מ יגיע לכדי הסכם. משטר המולות מצידו יאלץ לרדת על הברכיים ולקבל לפחות חלק מדרישות ארה"ב וישראל גם אם לתקופה קצרה.
ומנגד ארה"ב אם תוותר על חלק מהסעיפים אז ישנו סיכוי להסכם.
כמה זה ראלי?
לא הרבה.

המטרה של משטר המולות הוא למשוך זמן וכמה שיותר, ולכן הם מוכנים להיכנס למו"מ מואץ, יש להם שר חוץ מתוחכם ומתאים למו"מ ממושך, הם יעשו הכל כדי למנוע תקיפה, זה לא עבד להם בסיבוב הקודם.
אי אפשר לדעת האם יעבוד להם הפעם.
301 העולם הערבי