שיר נחשון

דיונון · 13/4/20

בֵּין פַּטִּישׁ לְסַדָּן,
בֵּין רֵחַיִם וָרֶכֶב.
מִצְרָיִם מִיָּם,
בְּסוּסִים וָרֶכֶב.
וּמִקֶּדֶם הַיָּם,
לֹא יֶחֱשֶׁה.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה -
סְעוּ!
וְהַיָּם יִקָּרַע.

בֵּין טֶבַע לְנֵס,
בֵּין חֶרֶב לְאֹמֶן.
אִם שְׁקִיעָה בִּמְצוּלוֹת,
אוֹ לָאָרֶץ כְּדֹמֶן.
עַל לֹבֶן חוֹלוֹת,
כָּאֲרִי מִתְנַשֵּׂא,
דַּרְכּוֹ עוֹשֶׂה.
הַמֵּימָה!
נַחְשׁוֹן קָרָא.

בֵּין נְשִׁימָה לִנְשִׁימָה,
בֵּין חִיּוּת לְמָוֶת.
לוֹחֵשׁ לוֹ הַפֶּגַע -
הֲלֹא הִגְבִּיהַּ לָשָׁבֶת!
עוֹד רֶגַע! עוֹד רֶגַע!
הִנֵּה זֶה בָּא,
חֲדַל הַדִּבָּה!
וְאָז...
כְּלוּם לֹא קָרָה.

בֵּין חֲרָטָה לְתִקְוָה,
בֵּין יֵאוּשׁ לְיַחֵל.
לֶכְתִּי אַחֲרֶיךָ -
בְּתֹם, כְּרָחֵל.
נְגַהּ לִי אוֹרֶךָ,
עָדֶיךָ אָרוּצָה,
בֵּיתָה אוֹ חוּצָה.
בִּבְרִיתִי -
לֹא אֲשַׁקְּרָה.

@Simcha · 13/4/20

מיוחד מאוד!

nechama ro · 13/4/20

מבנה השיר יפהפה! וכמובן גם כל השאר. קטונתי מלהחמיא

נכתב ע"י דיונון:
בֵּין פַּטִּישׁ לְסַדָּן,
בֵּין רֵחַיִם וָרֶכֶב.
מִצְרָיִם מִיָּם,
בְּסוּסִים וָרֶכֶב.

סתם בשביל להשביע את סקרנותי, האם המילה רכב חוזרת על עצמה, או שהמשמעות שונה?

@Simcha · 13/4/20

נכתב ע"י nechama ro:
שהמשמעות שונה?

שונה.
הראשון - החלק העליון של הרחיים
השני - כלי רכב

להעשרה

דיונון · 13/4/20

נכתב ע"י nechama ro:
מבנה השיר יפהפה! וכמובן גם כל השאר. קטונתי מלהחמיא

סתם בשביל להשביע את סקרנותי, האם המילה רכב חוזרת על עצמה? או שהמשמעות שונה?

המילה חוזרת על עצמה אבל במשמעות שונה.
רחים ורכב הן שתי האבנים שעל ידיהן היו טוחנים חיטים בשנים ההן. רחיים היא האבן התחתונה והאבן העליונה היא 'רכב' כי היא רוכבת על התחתונה.
בתורה נאמר שהמלוה כסף תמורת משכון - לא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל. כלומר, שללוה העני לא תהיה מטחנה לטחון חיטים כדי לאכול מהן.

דיונון · 14/4/20

הסבר השיר:

השיר מתאר את הרגעים שבין קפיצתו ההרואית של נחשון בן עמינדב למי ים סוף עד לקריעת הים, כשהים טרם נבקע, ונחשון מתחיל לאט לאט לטבוע.

בית ראשון – תיאור עם ישראל העומדים על שפת הים כשמאחוריהם מתקדמים המצרים.
מצב שבו הם נדחקים בין שתי סכנות, כמו בין פטיש לסדן, או בין אבני הריחיים. המצרים ממערב והים ממזרח. ומשה אומר לפסוע אל הים. (בפסוקים כתוב שהשם אמר למשה שהים יקרע, אך לא כתוב שיאמר זאת לבני ישראל, אלא רק שיסעו ויסמכו על ישועת ה').

בית שני – תיאור ההתלבטות שעוברים בנ"י והחלטת נחשון.
האם לסמוך על הנס ולהכנס למים הגועשים, או להתבונן בסיטואציה בעינים טבעיות שאומרות להם שהם הגיעו לסוף המר.
מהשורה החמישית השיר עובר להתמקד בנחשון. הפוסע על חולות חוף ים סוף הלבנים בגבורה הישר אל תוך המים – כי כך ה' אמר!

בית שלישי – המים גוברים על נחשון ומטביעים אותו.
בשלב זה מגיע היצר הרע (הפגע) ומנסה להדיח את נחשון מן האמונה והבטחון בה' – 'הלא הגביה לשבת' - כלומר, הרי ה' בשמים שכח ממך. הציטוט הוא כמובן רק חלקי מהפסוק 'המגביהי לשבת', אך את ההמשך 'המשפילי לראות' – היצר לא טורח לומר לו.
בתגובה, נחשון ברגעיו האחרונים, בקושי מצליח לפלוט מילים מפיו, עונה לו – עוד רגע... בציפייה שהנה תכף יקרה הנס שיגאל אותו מהצרה אליה נקלע עקב הליכתו אחר רצון השם. אך לא! שום נס לא קורה, הוא ממשיך לשקוע ולטבוע.

בית רביעי – במצב קשה זה, פונה נחשון לה'.
ואומר: הלכתי אחריך בתמימות (כמו רחל - כבשה), גם אם אני אמור לטבוע (ביתה או חוצה) – האר לי את אור האמונה בך, כדי שלא אתפס ברגעי האחרונים לרשת היצר המדיח לכפור בך.

סיטואציה זו פוגשת אותנו במהלך החיים, כשאנחנו 'מתעלים' על עצמנו ובטוחים שמגיע לנו עולם ומלואו והנה תכף זה יבוא - אבל לא, כלום לא בא. הנסיון אז הוא להתחזק באמונה שהנכון והראוי יקרה כאשר יקרה אם בכלל יקרה. והכל מאת השם - הרע והטוב.

חג שמח.

הדוויג · 14/4/20

זה שיר או כתב חידה?

nechama ro · 14/4/20

נכתב ע"י הדוויג:
זה שיר או כתב חידה?

שיר, במהותו ובמבנהו המקוצר, עשוי לעתים לתמצת משפט שלם במילה אחת.
שלא כמו קטעים ספרותיים אחרים, בשיר - בדרך כלל דרוש מאמץ כלשהו על מנת להבין מה עומד מאחורי כל מילה. לגיטימי שמשורר ירצה לפרש את כוונותיו ואת הרבדים העומדים מאחורי כל מילה ביצירתו.
בעיני השיר היה מובן וברור בפני עצמו , וההסבר הוסיף עוד מספר פרטים שנעלמו מעיני בעת קריאת השיר.

דיונון · 14/4/20

נכתב ע"י הדוויג:
זה שיר או כתב חידה?

אישית, אני גם לא מחובר להסברים של שירים, זה על הרצף של הסברת בדיחות

אבל בקשו יפה - #24 #25.
ותודה ל @nechama ro על התמיכה!

RACHELIZ · 16/4/20

גם שירים של גדולי המשוררים בדורות עברו, שהיו מלאים בשיבוצים תנ"כיים, מצריכים הסברים ולו לפחות למי שלא מכיר או מודע להם בשלוף.

2u2 · 16/4/20

נכתב ע"י דיונון:
בֵּין רֵחַיִם וָרֶכֶב.
מִצְרָיִם מִיָּם,
בְּסוּסִים וָרֶכֶב.
וּמִקֶּדֶם הַיָּם,

אהבתי את המשחק במילה ים. ומנגד צרם לי קצת השימוש הכפול במילה רכב, כנראה שבשונה מהים שיש שינוי באות השימוש והשיר מתנגן, הרכב נתקע בפקק מפני שזו אותה מילה בדיוק.

נכתב ע"י דיונון:
בֵּין חֶרֶב לְאֹמֶן
אוֹ לָאָרֶץ כְּדֹמֶן

מלעיל ומלרע
כחמור ובעל הפרה

תודה על הביאור, הבתים הראשונים היו ברורים, האחרונים היו זקוקים לו.
ואחר כך קוראים שוב מהתחלה, ופשוט נהדר.
עכשיו משהו על שירת הים, בבקשה

דיונון · 16/4/20

נכתב ע"י 2u2:
מלעיל ומלרע
כחמור ובעל הפרה

?
שניהם מלעיל.

2u2 · 16/4/20

נכתב ע"י דיונון:
?

לא תחרוז בשור וחמור

דיונון · 16/4/20

אהה... הבנתי אותך!
טעית.
אומן מלשון אמונה ולא במשמעות של אומן הנושא את היונק.
באמת חשבת שנפלתי בזה?!

דיונון · 16/4/20

נכתב ע"י 2u2:
ומנגד צרם לי קצת השימוש הכפול במילה רכב, כנראה שבשונה מהים שיש שינוי באות השימוש והשיר מתנגן, הרכב נתקע בפקק מפני שזו אותה מילה בדיוק.

נקודה למחשבה ולדיון.
כתבתי פעם שיר שכמעט כל חרוזיו היו מאותה המילה, למשל - מועדים, מועדים. זה היה אתגר!
אגב כך אני נזכר בשיר ישן שלי, שהוא יותר יצירה לשם משחקי המילים שבו.
עוד מעט אעלה.

2u2 · 17/4/20

נכתב ע"י דיונון:
נקודה למחשבה ולדיון.
כתבתי פעם שיר שכמעט כל חרוזיו היו מאותה המילה, למשל - מועדים, מועדים. זה היה אתגר!
אגב כך אני נזכר בשיר ישן שלי, שהוא יותר יצירה לשם משחקי המילים שבו.
עוד מעט אעלה.

שם זה המבנה של השיר, פה זה דובדבן לקישוט