שיתוף - לביקורת מלחיץ או לא?

[ציפור חופש]

וואו איזה יום כיף, אני מחכה לו כבר המון זמן אני כל כך מסוקרנת מה יהיה בפנים.

פעם ראשונה שקראו לי לראיון עבודה! כמה פעלתי בשביל להגיע לרגע הזה!

רק תיבת המייל שלי יודעת כמה קורות חיים נשלחו!

למה כולם אומרים שראיון עבודה זה דבר מלחיץ? אני ממש לא מרגישה לחוצה! מוזר!

רק שאני לא אתחיל לצחוק באמצע הריאיון כי אני אדמיין על הקיר איזה פרצוף שקורץ אלי...
האמת שאני יושבת פה עכשיו וממתינה, אני מרגישה איזה לחץ כלשהו מכיוון קצות האצבעות בידיים וברגליים מזדחל לאיטו לעבר מרכז הגוף, אני מנסה להשתלט עליו ולעצור אותו לפני שיגיע למרכז ממש, נשימה, לספור עד חמש, עוד נשימה, לעצום עניים, חיוך, לספור ועוד פעם ו...

"את אביגיל?" וואו! אני קופצת, גובה מטר לפחות לדעתי.

לא נעים, ככה מתחילים? נראה לי היא באה לקרוא לי להיכנס וזה הרושם הראשוני שלי?

מה יהיה איתי מה???

"את לא אביגיל?"

אה, היא כאילו מחכה שאני אענה לה אוקי, לא נעים בהחלט, אני בוהה בה כמו לא יודעת מה, דווקא היא לבושה מעניין מטפחת כחולה, חולצה ורודה, חצאית כתומה ונעליים סגולות, לטעמי! הלוואי שהיא תעבוד איתי בצוות אם אני אצליח איכשהו להתקבל לפה!

"אני אביגיל כן, נעים להכיר מי את?", תורה לבהות בי אולי היה אסור לשאול את זה? כאילו רק לה מותר לדעת מי אני? חוצפה של אנשים היום!

"אני להיות פה לנקות, ואת לא לזוז, אז אני מסתכל בתיק מה זה כתוב לך ואני לדעת את אביגיל!"

"אה! אני חשבתי שאת... לא משנה בטח אני זזה עכשיו! סליחה שהפרעתי לך!"

אשמח לתגובות וביקורות!!

 

[מ. ש]

חמוד ממש.
אהבתי.