מידע שימושי מחובות לחופש כלכלי - פרק א'

  • הוסף לסימניות
  • #1
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יפה מאד
הכתיבה שלך גם די משובחת

אני הייתי מסכם את הפרק שלך קצת אחרת
1. לא להסתנוור מהצלחות
2. להגדיר מראש תחום עבודה ולא להתגלגל
(במקרה שלך מבניית סוכה התגלגלת להכשרת שטח מה שכלל לא נמצא בתחום שלקחת על עצמך)
3. לחשב מראש אופציית כישלון
(כלומר מה אני עושה עם אני לא מסתדר
אבל ממש לפרטי פרטים
אני יקרא עזרה ?!
את מי אני יקרא ?
את החבר שלי ?!
האם הוא מתאים ?
אני בטוח שהוא יסכים ?
לגבות את עצמי מראש עם כמה שיותר אפשריות)

וכמו שהגמרא אומרת לנו "תפסת מרובה לא תפסת"
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כתבת שתשע שנים היית בחובות ועכשיו אתה יוצא מהם. אבל כמה זמן לקח התהליך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
סיפור יפה מאוד
מחכים להבא בתור
כמה כסף הסוכה האחרונה שאבה ממך? [ובניסוח אחר כמה הרווחת לפני הסוכה הזאת?]
דברים מפתים מידי [שמשלמים הרבה] צריך לבדוק טוב טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יפה מאוד!
אהבתי בעיקר את החלק שבמקום "לישון על זה לילה...."
(ואז עוד כמה לילות, ואז "אחרי החגים" ;) )

קיבלת החלטה בשעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יפה מאד
הכתיבה שלך גם די משובחת

אני הייתי מסכם את הפרק שלך קצת אחרת
1. לא להסתנוור מהצלחות
2. להגדיר מראש תחום עבודה ולא להתגלגל
(במקרה שלך מבניית סוכה התגלגלת להכשרת שטח מה שכלל לא נמצא בתחום שלקחת על עצמך)
3. לחשב מראש אופציית כישלון
(כלומר מה אני עושה עם אני לא מסתדר
אבל ממש לפרטי פרטים
אני יקרא עזרה ?!
את מי אני יקרא ?
את החבר שלי ?!
האם הוא מתאים ?
אני בטוח שהוא יסכים ?
לגבות את עצמי מראש עם כמה שיותר אפשריות)

וכמו שהגמרא אומרת לנו "תפסת מרובה לא תפסת"
כל מילה זהב
תודה
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
השיתוף והדוגמא אמיתי?
או שזה לשם הפקת הלקח והתובנה?!

כתיבה יפה ונראה מסקרן מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מחכים מאד!
וכתוב מרתק!!
מחכה לפרקים הבאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
השיתוף והדוגמא אמיתי?
או שזה לשם הפקת הלקח והתובנה?!

כתיבה יפה ונראה מסקרן מאוד!
הסיפור אמיתי עם שינויים נקודתיים כדי שלא ידעו מי הבעל הבית שהיה איתו הסיפור.
בהמשך הפרקים אני יביא גם סיפורים לא אמיתיים כדי לחדד ולדון על נקודות, אבל אני ידגיש שזה לא אמיתי
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יפה מאד
כתיבה מעניינת ממש!
השורה הזו קפצה לי
הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
מאמינה שאפשר גם וגם:)
בד"כ מגיעים לחובות בגלל רמת חיים לא פרופורציונאלית להכנסה
והשלב הראשון ביציאה זה ירידה ברמת החיים. גם אם לא דרמטית, אבל משהו אני מאמינה שחייבים לעשות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
סיפור יפה מאוד
מחכים להבא בתור
כמה כסף הסוכה האחרונה שאבה ממך? [ובניסוח אחר כמה הרווחת לפני הסוכה הזאת?]
דברים מפתים מידי [שמשלמים הרבה] צריך לבדוק טוב טוב
הרווחתי עד יוה"כ קצת יותר מ11,000, ואחרי הסיפור העגום נשארתי עם 113 ש"ח עלובים,
זה סכום גדול להרוויח בשבועיים וחצי, ועוד יותר גדול להפסיד בשלש ימים.
בימים שזה עבד, על שעה שילמתי 100 ש"ח (שתי עובדים 50), והרווחתי 150, ככה שכל שעה עגולה הרווחתי בלי לעבוד כמעט 50 ש"ח [למה כמעט? כי פעם ביום הייתי מקדיש שעה להצעות מחיר, רבע שעה טלפונים, וחצי שעה לקחת את הבחורים צד אחד, אח"כ הרווחתי כל שעה שהם עבדו 50]
וכשהפסדתי, זה היה בענק, כי בתור נואש הבאתי הרבה עובדים, ובמחיר יקר, כי מרוב מצוקה סגרתי עם כל מי שהסכים בכמה שהוא דרש [ כך יצא שבכמה שעות קיצוניות שילמתי ל5 בחורים בגיל של ישיבה קטנה 90 ש"ח לשעה, פלוס אוכל שתיה וכו' כך יצא שבשעה אכלתי 10 שעות !! אכותיות (והתמורה שקיבלתי? חחח בחורים שכל 8 דקות חייבים הפקת סיגריה, וכל שתי דק' עבודה אנחות והתנשפויות כאילו הם עובדים כבר 16 שעות)]
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כתבת שתשע שנים היית בחובות ועכשיו אתה יוצא מהם. אבל כמה זמן לקח התהליך?
9 שנים צברתי חובות, לפני שנה וכמה חודשים הכרזתי מלחמה, והחלטתי לסיים את החובות ולא לעצור שם, אלא להמשיך בע"ה לצבור ולייצר כסף, עד לחופש כלכלי בע"ה, וכבר עכשיו צברתי הרבה חוויות והרבה ידע מיקצועי בעסקים.
אני באמצע תהליך וזה חלק מהגישמעק, שאני משתף ויישתף בתהליך תוך כדי.
נכון לעכשיו עצרתי את הגדלת החובות (נשאר לי כמובן מהעבר, ובשפע), והתחלתי להרויח.
פרק נוסף יהיה מידי שבוע ביום ב'.
תודה על כל התגובות והחיזוקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
במה עסקת במשך תשע שנים האחרונות שצברת כאלה חובות?
צברתי חובות כי נהגתי בחוסר אחריות.
חייתי אמנם ברמת חיים לא גבוהה, אבל בלי שום קשר לנסיבות.
גם אם היה שנה שהרווחנו פחות 3000 לחודש לא שינתי הרגלים (צבירת חוב של 36,000 לשנה ),
וגם בקורונה, בתחילת המלחמה , היה תקופות ארוכות עם ירידה בהכנסה של 80 אחוז וכל הזמן הזה נשארתי באותו סכום הוצאות.
בנוסף זלזלתי בכסף קטן, עוד 70 ש"ח מה זה ישנה.. עוד 13 ש"ח לא נמות מזה... 50 יותר על משהו, לא זה מה שיהרוג אותי... וזה כבר נושא ענק של הסתכלות, שבהמשך נקדיש לו דיון בפני עצמו
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
צברתי חובות כי נהגתי בחוסר אחריות.
חייתי אמנם ברמת חיים לא גבוהה, אבל בלי שום קשר לנסיבות.
גם אם היה שנה שהרווחנו פחות 3000 לחודש לא שינתי הרגלים (צבירת חוב של 36,000 לשנה ),
וגם בקורונה, בתחילת המלחמה , היה תקופות ארוכות עם ירידה בהכנסה של 80 אחוז וכל הזמן הזה נשארתי באותו סכום הוצאות.
בנוסף זלזלתי בכסף קטן, עוד 70 ש"ח מה זה ישנה.. עוד 13 ש"ח לא נמות מזה... 50 יותר על משהו, לא זה מה שיהרוג אותי... וזה כבר נושא ענק של הסתכלות, שבהמשך נקדיש לו דיון בפני עצמו
מכירה הרבה אנשים שמזלזלים בכסף קטן, וזה מצטבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
נפלא
מעורר השראה
מדהים
מגוחך
מפליא
משובב נפש



נחמד מאוד לקרוא
פעם הבאה תתחיל מהבסיס הבסיסי ואז תעלה קומה קומה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

השבוע: דרושפינג - החלום ושברו (מה זה בכלל דרושפינג??)

היה לי נסיעה ארוכה, וע"מ ללמוד על כסף ועסקים התארגנתי עם חומר לשמיעה בנושא.
בשלב מסויים התחיל לפעול ברקע הרצאה של בחור צעיר בשם דניאל מדלובסקי (פתוח בנטפרי) שיש לו מחזור של 50 מיליון דולר מדרושפינג, והוא רוצה לספר איך להצליח בזה בענק.
בטח חלק יודעים מה הכוונה דרושפינג וחלק לא, אני הייתי מאלה שלא, וגם אני נוהג להסביר כל דבר במילים הכי פשוטות,
אז הנה ההסבר מהתחלה -
כמו שאפשר לנהל חנות פיזית, שמי שרוצה מגיע, בוחן את הדברים ומחליט מה לקנות,
אפשר לנהל חנות באינטרט, אתה מעלה תמונות של מה שאתה מוכר, ומי שמעוניין סולק אשראי ואתה שולח לו בדואר.
בדרושפינג המהלך הוא כפול, אתה מקבל הזמנה ששילמו עליה עם הכתובת למשלוח וכל הפרטים,
ומיד אחרי שהקונה משלם,
אתה מסתובב עם הכסא מנהלים שלך למחשב השני שבחדר (או עובר כרטיסיה באותו מחשב), רוכש את אותו מוצר בדיוק שהוא הזמין, בעלי אקספרס ברבע מחיר, מזין את האשראי שלך, מוסיף את הכתובת של הלקוח שלך, [והיום יש גם אוטמציות שעושות את זה לבד בזמן שאתה יישן או מטייל...]
הוא שילם 200 ש"ח על המוצר, אתה בלי מאמץ ובלי סיכון שילמת 50 ש"ח, הוא מקבל את המוצר ואתה 150 ש"ח.
[בחנות פיזית כל חודש אתה משלם שכירות ומשלם למוכר, בחנות אינטרנט יש לה סחורה משלה וזה עולה כסף וזמן האחסון, ויש סיכון שלא הכל יימכר וכו', כאן רק הכנסות].
ברגע שהבנתי נכנסתי להלם,
השאלות התרוצצו לי בראש,
דבר ראשון: זה לא גזל?
שני: שאדם מזמין מאתר ישראלי, ופתאום הוא יקבל שקית של עלי אקספרס, הוא לא יבוא לשבור לי את הידיים והרגליים מרוב כעס?
שלישי: למה שיזמין אצלי אם אותו מוצר בדיוק מוכרים בעלי אקספרס ברבע מחיר?
רביעי: על פניו זה נשמע כמו מדפסת כסף, הכנסה ללא סיכון כלל, אפשר לעבוד בזה בכל שעה מכל מקום, איך כולם לא עושים את זה?
החלטתי שאני לומד את העניין, אפילו שאני חלש בטכנולגיה, ואם זה לגיטימי ואמור לעבוד אני מתחיל...
לא שלא פחדתי, הפוך רעדתי מפחד, אבל כבר הבנתי מזמן שאם אני רוצה לעשות כסף עליי לקבל על עצמי, לא להימנע משום דבר בגלל פחד, כי עם פחד לא קונים במכולת.

בדקתי את הסוגיא, אזרתי אומץ ויצאתי לדרך, בימים הקרובים (גם ככה יצא ארוך מידי) אני יספר לכם את התשובות שלי לכל השאלות, ויספר לכם מה יצא מזה.

אשמח לשמוע את דעתכם, על דרושפינג, ואם יש לכם תשובות על השאלות, או שיש לכם שאלות אחרות על זה או כל דבר אחר, יהיה טוב שתגיבו.

זה השאלות שלי כאב כאמור:
דבר ראשון: זה לא גזל?
שני: שאדם מזמין מאתר ישראלי, ופתאום הוא יקבל שקית של עלי אקספרס, הוא לא יבוא לשבור לי את הידיים והרגליים מרוב כעס?
שלישי: למה שיזמין אצלי אם אותו מוצר בדיוק מוכרים בעלי אקספרס ברבע מחיר?
רביעי: על פניו זה נשמע כמו מדפסת כסף, הכנסה ללא סיכון כלל, אפשר לעבוד בזה בכל שעה מכל מקום, איך כולם לא עושים את זה?


לפרק א'

לפרק ב'
השבוע:
א גרויסע לחיים על ילד פצוע קשה ובכי כמו מים על שבר ברגל. (משל)

יום אחד אני הולך בשערי צדק אני רואה בהמתנה ליד חדר הניתוח שתי משפחות ממתינות לשמוע מה עם יקירם שנמצא בניתוח, המתח והלחץ שעל פניהם, לא ניתן לתיאור.

הרופא המנתח יוצא למשפחה א' מעדכן אותה בתוצאות הניתוח, תוך פחות משבריר שניה התחושה במחלקה נהפכת מלחץ איום להרגשת שמחה והתלהבות שקיימת רק שאחות מעוכבת סוגרת ווארט.. .
שמחה מרקיע שחקים, צעקות הודו לה', חיבוקים נשיקות, כולם נעמדו בתור לאחל לסבתא מזל טוב , אחד הגיסים רץ למכונה לממכר מזון, וקונה (על אף המחיר המופקע) חבילת עוגיות ושתיה לקיים את מנהג שתיית לחיים כשקורה משהו שמח.

משפחה שניה המנתח יוצא לעדכן אותם, ופתאום המשפחה כולה פורצת בבכי מרטיט, תחושת צער יגון וייאוש עומדים באוויר.

אני שואל אחרי כמה דק' בעדינות את שתי המשפחות, מה הרופא אמר, במשפחה א' אומרים לי ב"ה הילד בן ה8 פצוע קשה, בא תעשה לחיים תשתה משהו...
המשפחה השניה אומרת עזוב לא מתאים לדבר עכשיו אבא שלנו שבר את הרגל ה' ירחם, לשונאים שלנו אנחנו לא מאחלים דבר כזה....

ואוו,
לא ידעתי מה לחשוב,
האם זה איזה עוצמות נפש שיש למשפחה א' והיפוכו במשפחה השניה...??

אחר כך התברר לי הסיפור - משפחה א' הבן עבר תאונה קשה ל"ע, כשהגיעו איתו לבית חולים, הרופא אמר שכל המשפחה יגיעו להיפרד כי אין סיכוי שהוא שורד, גם על החצי אחוז שהוא שורד בדרך כלל המוח נפגע בצורה שהילד ל"ע נשאר מפגר ומוגבל..
המנתח יצא ואמר להם בסוף הניתוח שבחסדי שמים הבן יחיה והמח שלו באורח נדיר לא נפגע כלל, יעבור תקופת אשפוז ארוכה שבה הוא יעבור טיפולים קשים, ועוד תקופה של טיפולי פיזיותרפיה משמעותית, והילד יחזור להיות רגיל, וואו הם קיבלו ילד במתנה, באמת סיבה לשמחה גדולה.

במשפחה השניה האבא היה בשיא כוחו, כל המשפחה עמדה עליו, בלילות הוא עבד כזמר עם הכנסה מכובדת, הדבר מילא אותו שמחה וסיפוק,
הוא אדם מלא אנרגיות שאהב להיות בכל מקום ולעזור לאינספור אנשים.
המנתח יצא ואמר להם, הוא צריך לשכב חצי שנה בעקבות סיבוך ברגל שלו במקום שא"א לשים גבס, אין יותר חתונות בחצי שנה הזאת, אין אבא מלא מרץ שמחזיק את המשפחה כולה, אין את האבא שבזמנו הפנוי הוא העסקן שכולם אוהבים ורץ ממקום למקום לעזור,
וענף הפרנסה נגדע מ 100 ל 0 (אין ביטח לאומי שלא מדווחים...), בהחלט עצוב, בהחלט סיבה לבכות.

ובקצרה - לפני שנה פלוס שהייתי עם חובות מטורפים, וקיבלתי החלטה לצאת לדרך, להוסיף הכנסות ולא לעצור עד שאני מגיע לחופש כלכלי,
אמר לי מישהו את המשל הזה בדיוק, לא משנה מה המצב שלך היום,
משנה מה המגמה שלך, לאן זה הולך, האם היום יותר טוב מאתמול, ומחר יותר מהיום?
האם אתה במגמת הבראה? האם אחרי טיפול קשה אתה תבריא? אתה תהפוך לבריא יותר ממה שהיית לפני?
ולכן אני ממליץ גם לכם לחשוב על המשל המדויק הזה, הקובע הוא לא מצבי הכספי כעת, הקובע זה המגמה, זה השינוי מאתמול,
מי שמצבו מעולה, ופתאום לאט לאט הוא מתחיל לצבור יותר הוצאות מהכנסות, הוא האדם הבריא שצריך לבכות עליו כי הוא הולך לכיוון לא טוב.
מי שמצבו הכספי קשה, אבל הוא עושה שינוי גדול לטובה, והוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל השינוי, סיבה לשמחה גדולה, אפשר לעשות אגרויסע לחיים על שם סופו.
[כמובן כמו במשלזה רק עם עוברים טיפול קשה - (וויתורים, מאמץ להכנסות נוספות, להחליט לפעול גם אם קשה, גם אם לא נעים, גם אם מפחיד, להחליט לעשות גם שיש סיכוי להיכשל, ללמוד מכשלונות, ללמוד מהצלחות ועוד ועוד כפי שכל שבוע אני משתף),.
נהנתם? אשמח לשמוע
לפרק א':
מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
מילה לפני התוכן... בא נדבר בצורה מכובדת ולגוף העניין ע"מ שאשכול זה לא יצטרף לקודמו ויימחק.

אני רוצה לשתף, לפני קרוב לשנה קיבלתי החלטה לצאת לחופש כלכלי מוחלט [מה זה חופש כלכלי אני יסביר למטה לטובת י שלא יודע]
הסיבה לכך היתה בין היתר בגלל שנהגתי בפזרנות ובחוסר אחריות, הגעתי לחובות גדולים, והייתי חייב שינוי כלכלי דחוף,
כיון שהאפשרויות שעמדו לפני זה או לחסוך בהוצאות או להוסיף הכנסות, או לשלב בין האפשרויות,
בחרתי בלהגדיל הכנסות, מכמה סיבות (ואם יעניין מישהו למה, אני ישמח להסביר).

מאז אני במשך שנה במסע מטורף, מעניין ואפילו מרתק !! חוויתי כישלונות, הצלחות, חיוכים משמים לצד באסות משמעותיות,
למדתי המון, בעיקר על בשרי והרבה גם מספרים ומפודקאסטים, הרצאות, וכדומה.
ומה שהכי מעניין שאני עדיין באמצע המהלך, אני עדיין לא בחופש כלכלי, אני רחוק מזה.
מה כן? התקדמתי הרבה, למדתי הרבה, והתחלתי להרויח בהחלט.
דבר אחד אני בטוח שעד שאני לא יגיע לזה אני ימשיך לנסות בס"ד...

באשכול הקודם עשה רושם שתהליך כזה מעניין הרבה אנשים,
אם אני צודק ואכן מעניין אותכם, אני ישמח לספר, בצורה פשוטה עממית, את כל התהליך, בלי לייפות את המציאות ומאידך בלי להקטין מהמציאות, פשוט להגיש את הנתונים והחוויות על המגש, והרוצה ילמד מזה, הרוצה לייעץ אדרבה, הרוצה להתווכח גם אפשר.
אז תגידו אם מעניין אותכם, ונתחיל...
כיון שזה באמת ארוך ועמוס חוויות ותבנות(כי זה כבר שנה), נעשה את זה בצורה מעניינת ולא טרחנית, בצורה קצרה, ובכל פעם נוסיף עוד סיפור שחוויתי או עוד ניסיון שעשיתי [את הצורה המדוייקת, אם יהיה ביקוש, כבר נדייק].
בקיצור אם מעניין אתכם אז תכתבו, או לפחות תנו לייק, ונתחיל
יהיה מעניין זה אני בטוח.

[חופש כלכלי - השקעות מניבות בסכום שאתה רוצה להרוויח בחודש, דוגמא הכי קלה להבנה, נניח אני רוצה 15 אלף לחודש, ויש לי שלש דירות שמושכרות ב5 אלף כל אחת, הגעתי לחופש, (בכוונה אני לא נכנס לתחום רק במילה אחת לטובת מי שלא מכיר)
מכאן ואילך אני עובד רק אם אני רוצה]
  • תודה
Reactions: ישראלי .1 //
0 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה