מה שבאמת קרה

[כנפיים]

האמינו
שאם יוכיחו
כמה אני לא
אשתדל בוודאי
להיות כן

חשבו
שאם שוב ידברו
על מה שקרה
אבין
שזה לא ייתכן

קיוו
שאם רק יסבירו
כמה זה נורא
אנסה
לתקן

ניסו
לעורר בי
מצפון
אולי הוא
יכוון

אבל מה
שבאמת קרה;

השתכנעתי
כמה
אני רע.
ומעשיי,
ועד כמה.
שוב לא היה
בשביל מה.
המלחמה
הסתיימה.

את המצפון
שנשך
ובעט
השקיתי
בסם הרדמה
ובמקומו
נבטה
אשמה.

מבחוץ הייתי
לא'כפת
אחד
גדול
ומבפנים
חפרה
האשמה
שאול---

לו רק היו
מסוגלים
לראות,
כל מה שאני,
למרות,

אולי היה
נותר בי כח
למלחמות
אחרות.

אולי הייתי
מגלה,
שאני,
והעולם,
יפים יותר,
ממה
שמספרים
כולם.

 

[נקודה אחת]

לו רק היו
מסוגלים
לראות,
כל מה שאני,
למרות,

אולי היה
נותר בי כח
למלחמות
אחרות.

וואי כנפיים, את מדייקת ממש.
זה כל כך נכון ויפה.
כמה כוח צריך לתת בשביל להמשיך להילחם בלחישות הארסיות של היצר הרע,
וכשיש עוד אויבים מבחוץ תשש כוח הסבל.
אני אוהבת את השירים שלך כי הם מובנים לי ומאוד מחוברים לעולם. וגם בכיוון אמיתי כזה שמתיישב בלב ומכווץ קצת, ואחר כך מוציא התבוננות ודברים טובים.

תמשיכי..

ועדיין לא שוררת שיר על זה
שהאדם הוא הרודף את עצמו
יותר מכולם.. ואולי כן?

 

[מטאלי]

ועדיין לא שוררת שיר על זה
שהאדם הוא הרודף את עצמו
יותר מכולם.. ואולי כן?

זו נקודה מדהימה.
אני טענתי תמיד שהאדם רודף את עצמו יותר מכולם, וגם מסוגל להזיק לעצמו יותר מכל מה שמסוגל איש זר, אין גבול לגרימת סבל עצמית, ואין לזה שום מעצור כי זהו תהליך נסתר, וגם נראה לכאורה מותר, אולי אפילו חובה!

השתכנעתי
כמה
אני רע.
ומעשיי,
ועד כמה.
שוב לא היה
בשביל מה.
המלחמה
הסתיימה.

היאוש, היאוש, היאוש, זהו הנושא העיקרי בתהליך, וכשהאדם מתייאש מעצמו - מי יקימנו???

כתיבה מדהימה, כמו תמיד, תוכן מטלטל ואמיתי.

 

[אשר שרבר]

הופה הופה
מתחיל להיווצר כאן ז'אנר, חשוב, אפילו מאוד חשוב של שירי חביוט נפש של בעיקר מבגרים אבל לא רק. הלוואי ויתפתח.
אין מספיק שיח אמיץ על זה אצלנו.
חוץ ממקומות מסויימים
השיר הזה, והשיר של @רות שיר אני אשמח מאוד לעוד.

ולגופו של עניין זה אחד המלכודות שאנחנו מייצרים לעצמנו בכל דבר, אבל בניגוד לדברים אחרים שהם מוחשיים, למשל בעבודה, אם לא הצלחתי במשהו, עבודה לא מוצלחת שעשיתי, אני יכול לכפר עליו בעבודה אחרת, הבוס מבסוט ואולי אנחנו חוזרים להרגיש טוב עם עצמנו.
ברוחניות אנחנו אוכלים את עצמנו מבפנים, מלקים את עצמנו. והכי גרוע גם מצדיקים את היותנו דפוקים...

 

[רות שיר]

אכן,
העליתי את השיר שלי בעקבות השיר הנפלא הזה של @כנפיים.

 

[כנפיים]

שהאדם הוא הרודף את עצמו

האדם רודף את עצמו יותר מכולם,

אנחנו אוכלים את עצמנו מבפנים,

השתכנעתי
כמה
אני רע.

כמה שהשכנוע עמוק יותר, יהיה קשה יותר להשתחרר מהרדיפה וההלקאה העצמית.
כמה חשוב לנו בתור הורים ומחנכים, לחפש בנרות את הטוב.
לא להפסיק לתת אמון, ועוד אמון, ועוד.

מצדיקים את היותנו דפוקים...

כמבוגרים, חייבים לאזור את כל הכוחות, להשתחרר בכל מחיר מהשכנוע העמוק הזה.
זו עבודת חיים.

 

[נקודה אחת]

הרודפת

כשקמתי בבוקר היא ספקה לי כפיים
פרצפה לי פרצוף כשנטלתי ידיים
כשמרחתי בחיפזון פרוסות בריבה
סיננה בתיאוב-שערוריה לא בריאה!
וכשהובלתי אותם באיחור אל הגן
היא עמדה לידי ולעגה- כמובן!

על כל מה שעשיתי-
היה לה מה לומר
ומה שדיברתי-
היה ממש מיותר
אם צעקתי- טראומה וודאית
אם שתקתי- אדישות לא חוקית
אם החמרתי- אין לי תקנה
אם הקלתי- חסרת חינוך ותבונה

בצבעים וקולות, חזיונות היא מראה
פסיכולוגים, רופאים, מחלקה אפורה
כי היא, ללא הגזמה
שונאת אותי שנאה נוראה
אפילו תאמרו, אתן שכנות ממזמן,
מגיל 0 ביחד,
למה לריב כל הזמן?
אין לי תשובה-
היא עושה לי צרבת
מה אעשה?
והיא לי לאויבת!

היום החלטתי למסור אותה לדין
לשופט שאותי ממנה ידין
אי אפשר כך להמשיך
צעקתי חזק
האדם היחידי שיכול לעזור לי
כמעט ונחנק!

למרפסת יצאתי מול שמים תכולים
הסתכלתי חזק בינות עננים
ואמרתי לו, למי שברא
אותי ואותה ונתן גם בחירה
אבא שלי,
אהוב נפשי רחמן
אנא, מלט אותי מידי,
קל מלך נאמן.
אני הרודפת הכי חמורה
את עצמי כמעט הורגת
כל יום מבחירה.

"הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי היהודי ואסתר המלכה" שבוע מבורך

 

[מרחבית]

תיארת מקסים.
קורה כל-כך הרבה.
זו המקבילה הנפשית למחלות אוטואימוניות, בהן מערכת החיסון, שנועדה לתקוף חיידקים ונגיפים, תוקפת תאים ורקמות בריאים של הגוף עצמו.

 

[כנפיים]

מבחירה.

הרודפת ההיא התערבה לך בשיר
שיר מקסים ואמיתי, עושה חשק לעוד