פנסיה לרשת סופרים מובילה דרוש מאבטח, זכות קדימה לקשישים...

  • הוסף לסימניות
  • #1
ברגע שראיתי אותו הוא תפס לי את העין, ביום חמישי בשעות הערב, צמוד לתנור חימום עם ידים רועדות למרות שהם עטופות בכפפות מחממות, הוא עמד שם, באויר הפתוח בקור הסגרירי, כשגשם זלעפות יורד ורצפה רטובה , כדי לשמור שחלילה אף אחד מלקוחות אושר עד לא יצא מהכניסה בלי לשלם, מראה פחות טבעי בגיל שנע בין 80 ל90, אבל בעיניו זה הדרך לסגור חובות לשלם על התרופות, או שכר דירה, תעריף לילה הוא מוגדל ואם הוא יעשה שעות נוספות הוא בטח יוכל לסגור גם את החוב לועד הבית.

חובות ותשלומים לא מתחשבים בגיל או במספרים, הם פשוט צריכים להיות משולמים, וזו כנראה גם הסיבה שאנחנו נתקלים באנשים שכבר חצו את גיל העמידה מזמן עומדים ומספקים את השירות בו מחפשים אותם, עולם התעסוקה האלטרנטיבי שפחות קורץ בו יש ביקוש לעובדים בכל שכבת גיל, מה שמאפשר להם להביא פרנסה הביתה ולהתפרנס בכבוד.

בגיל שבו הם היו אמורים לנוח, לרוות נחת מהצאצאים, לטפל בבעיות הרפואיות שלהם, לעזור לילדים לסגור את החודש, מקסימום להעסיק את עצמם באמצעות התנדבות במוסדות חינוך, הם נאלצים לעבוד קשה כדי לפרנס את עצמם או לסגור חובות ישנים, קצבת הביטוח לאומי היא נמוכה ומאד וקשה מאד לחיות רק ממנה, מה שדורש מאותם אנשים למרות הגיל לקום בבוקר מוקדם ולעבוד עד שעות הלילה המאוחרות כדי לפרנס את עצמם.

איך נמנעים ממציאות כואבת כל כך? איך מבטיחים עתיד ומנוחה סבירה יותר? איך נוכל להגיע למצב שבו לא רק חיים ללא עבודה, אלא יכולים גם לעזור לילדים לסגור את החודש?

זה לא דורש ממכם כלום עבודה, אפס, רק מודעות!!

אין לי ספק שאתם כבר יודעים את זה, עכשיו השליחות שלכם היא להעביר את זה לסביבה שלכם, כדי למנוע מחברים שלכם לעבוד בגיל 90 כשומרים בסופרמרקט, כדי למנוע ממכרים שלכם למצוא את עצמם מרפרשים את אתרי הדרושים בגיל 80, וכדי למנוע מקרובי המשפחה שלכם לקחת משכנתא הפוכה בגיל שיבה.

מודעות זה הדבר היחיד שיכול למנוע את זה.

חוק הפנסיה מפריש מידי חודש מכל אדם שמועסק בישראל אחוזים ניכרים מהמשכורת שלו לתוכנית השקעה שתפתח כשיגיע לגיל מבוגר, במידה והכסף הזה לא מופרש לקרנות מניבות, לקופות מניתיות, הוא פשוט שוכב בלי לעבוד, וכשהם יגיעו לגיל פרישה הם יגלו סכום מצ'וקמק, סכום פעוט שיספיק להם לכמה שנים בודדות אם בכלל, ויאלץ אותם להביא פרנסה באמצעות עבודה למרות הגיל.

לעומת זאת, אנשים גם שמרויחים כעת פחות מהם, אבל השכילו להעביר את הפנסיה אל מסלול מנייתי, אל מסלול מניב, יכולים להגיע לסכומים עצומים שיספיקו להם בבוא העת גם למחיה וגם לעזרה לילדים, זה צעד קטן שנעשה היום, פניה קצרה לסוכן הפנסיה, ניוד מהיר, ושינוי עצום שישתקף בתקופת הפרישה.

זה כל ההבדל בין מי שכבר יודע למי שעדיין לא, ההבנה של הדבר הקריטי הזה, ולכן אני יוצא מכאן בקריאה קדושה, חזקה על מי שכבר מחובר לקהילה שלנו שהוא בקיא ומבין בנושא, ואין ספק שהוא כבר טיפל בפנסיה שלו, שהוא כבר בדק האם הוא משלם דמי ניהול הגיוניים או שחברות הביטוח עושקות אותו מידי חודש, שהוא חישב האם הכסף שלו מופרש למסלול מנייתי שמכפיל את עצמו באמצעות ריבית דריבית, או שהכסף שוכב ונח בלי לגדול, אתם כבר מסודרים, מה עם הסביבה שלכם.

ביום חמישי שוחחתי עם אברך יקר, שהוציא מדריך ארוך ומפורט שמדבר על חסכון לכל ילד, לדבריו הוא היה בהלם מכמות האנשים שלא הכירו את ההבדל בין הבנקים לבין מסלולי ההלכה בחברות שהעבירו את הכסף למסלולים מנייתים, אם שם זה ככה למרות המודעות הציבורית הגוברת משום מה דווקא על חסכון לכל ילד, ברור שבפנסיה יש יותר מידי יהודים טובים שמפסידים את הצמיחה העצמאית הזו ובה מדובר על הרבה יותר כסף.

אל תפקירו את המכרים שלכם לעבוד באושר עד בקור הנוראי בעוד 30 שנה בגלל אי נעימות עכשווית, שבו איתם היום, תסבירו להם את המשמעות, בבוא העת יש מצב שהם יזכרו להודות לכם, וגם אם לא, הקרן שייכת לכם לעולם הבא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ברגע שראיתי אותו הוא תפס לי את העין, ביום חמישי בשעות הערב, צמוד לתנור חימום עם ידים רועדות למרות שהם עטופות בכפפות מחממות, הוא עמד שם, באויר הפתוח בקור הסגרירי, כשגשם זלעפות יורד ורצפה רטובה , כדי לשמור שחלילה אף אחד מלקוחות אושר עד לא יצא מהכניסה בלי לשלם, מראה פחות טבעי בגיל שנע בין 80 ל90, אבל בעיניו זה הדרך לסגור חובות לשלם על התרופות, או שכר דירה, תעריף לילה הוא מוגדל ואם הוא יעשה שעות נוספות הוא בטח יוכל לסגור גם את החוב לועד הבית.

חובות ותשלומים לא מתחשבים בגיל או במספרים, הם פשוט צריכים להיות משולמים, וזו כנראה גם הסיבה שאנחנו נתקלים באנשים שכבר חצו את גיל העמידה מזמן עומדים ומספקים את השירות בו מחפשים אותם, עולם התעסוקה האלטרנטיבי שפחות קורץ בו יש ביקוש לעובדים בכל שכבת גיל, מה שמאפשר להם להביא פרנסה הביתה ולהתפרנס בכבוד.

בגיל שבו הם היו אמורים לנוח, לרוות נחת מהצאצאים, לטפל בבעיות הרפואיות שלהם, לעזור לילדים לסגור את החודש, מקסימום להעסיק את עצמם באמצעות התנדבות במוסדות חינוך, הם נאלצים לעבוד קשה כדי לפרנס את עצמם או לסגור חובות ישנים, קצבת הביטוח לאומי היא נמוכה ומאד וקשה מאד לחיות רק ממנה, מה שדורש מאותם אנשים למרות הגיל לקום בבוקר מוקדם ולעבוד עד שעות הלילה המאוחרות כדי לפרנס את עצמם.

איך נמנעים ממציאות כואבת כל כך? איך מבטיחים עתיד ומנוחה סבירה יותר? איך נוכל להגיע למצב שבו לא רק חיים ללא עבודה, אלא יכולים גם לעזור לילדים לסגור את החודש?

זה לא דורש ממכם כלום עבודה, אפס, רק מודעות!!

אין לי ספק שאתם כבר יודעים את זה, עכשיו השליחות שלכם היא להעביר את זה לסביבה שלכם, כדי למנוע מחברים שלכם לעבוד בגיל 90 כשומרים בסופרמרקט, כדי למנוע ממכרים שלכם למצוא את עצמם מרפרשים את אתרי הדרושים בגיל 80, וכדי למנוע מקרובי המשפחה שלכם לקחת משכנתא הפוכה בגיל שיבה.

מודעות זה הדבר היחיד שיכול למנוע את זה.

חוק הפנסיה מפריש מידי חודש מכל אדם שמועסק בישראל אחוזים ניכרים מהמשכורת שלו לתוכנית השקעה שתפתח כשיגיע לגיל מבוגר, במידה והכסף הזה לא מופרש לקרנות מניבות, לקופות מניתיות, הוא פשוט שוכב בלי לעבוד, וכשהם יגיעו לגיל פרישה הם יגלו סכום מצ'וקמק, סכום פעוט שיספיק להם לכמה שנים בודדות אם בכלל, ויאלץ אותם להביא פרנסה באמצעות עבודה למרות הגיל.

לעומת זאת, אנשים גם שמרויחים כעת פחות מהם, אבל השכילו להעביר את הפנסיה אל מסלול מנייתי, אל מסלול מניב, יכולים להגיע לסכומים עצומים שיספיקו להם בבוא העת גם למחיה וגם לעזרה לילדים, זה צעד קטן שנעשה היום, פניה קצרה לסוכן הפנסיה, ניוד מהיר, ושינוי עצום שישתקף בתקופת הפרישה.

זה כל ההבדל בין מי שכבר יודע למי שעדיין לא, ההבנה של הדבר הקריטי הזה, ולכן אני יוצא מכאן בקריאה קדושה, חזקה על מי שכבר מחובר לקהילה שלנו שהוא בקיא ומבין בנושא, ואין ספק שהוא כבר טיפל בפנסיה שלו, שהוא כבר בדק האם הוא משלם דמי ניהול הגיוניים או שחברות הביטוח עושקות אותו מידי חודש, שהוא חישב האם הכסף שלו מופרש למסלול מנייתי שמכפיל את עצמו באמצעות ריבית דריבית, או שהכסף שוכב ונח בלי לגדול, אתם כבר מסודרים, מה עם הסביבה שלכם.

ביום חמישי שוחחתי עם אברך יקר, שהוציא מדריך ארוך ומפורט שמדבר על חסכון לכל ילד, לדבריו הוא היה בהלם מכמות האנשים שלא הכירו את ההבדל בין הבנקים לבין מסלולי ההלכה בחברות שהעבירו את הכסף למסלולים מנייתים, אם שם זה ככה למרות המודעות הציבורית הגוברת משום מה דווקא על חסכון לכל ילד, ברור שבפנסיה יש יותר מידי יהודים טובים שמפסידים את הצמיחה העצמאית הזו ובה מדובר על הרבה יותר כסף.

אל תפקירו את המכרים שלכם לעבוד באושר עד בקור הנוראי בעוד 30 שנה בגלל אי נעימות עכשווית, שבו איתם היום, תסבירו להם את המשמעות, בבוא העת יש מצב שהם יזכרו להודות לכם, וגם אם לא, הקרן שייכת לכם לעולם הבא.
כואב מאוד!
ניתן לשינוי!

דרך אגב, לאדם בגיל העמידה, יותר בריא לעבוד, אפילו עם עול, מאשר להשאר בבית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דרך אגב, לאדם בגיל העמידה, יותר בריא לעבוד, אפילו עם עול, מאשר להשאר בבית.
יש לי מגוון עצום של רעיונות להציע לאדם בגיל זה מעבר לעבודה ללא השכלה והתמודדות עם שעות ומזג אויר חריגים, ככל והוא לא זקוק לכסף בצורה נואשת
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
זו פרשנות מאוד מטרתית!
מאוד ייתכן שהוא עושה את זה כי אין לו משהו יותר טוב לעשות, לא מעט מבוגרים רוצים לעבוד כדי לפגוש אנשים, לראות חיים, דווקא עבודה כזאת היא לא פיזית, לא דורשת ידע ומיומנות, אין לאף אחד סיבה לכעוס/לצעוק ויש הרבה למי להגיד שלום.

אבל:
בהחלט הגיוני שיש כאלו שעושים את זה מחוסר ברירה כלכלי וזה מאוד עצוב.
מכיר מישהו שגר בסביבה שלי שחי מביטוח לאומי כי אי שם לפני כמה עשורים הוא פדה את הקרן פנסיה בגלל מצוקה כלכלית, היום הוא נאלץ להיעזר מידי פעם בילדיו שבעצמם בעלי משפחות שמחתנים ומגלגלים וכו'.
עצוב וזה בהחלט מחדד את הנושא שהועלה, להשתדל הקרן הפנסיה תהיה כמה שיותר אפקטיבית וכמה שיותר מלאה, אם יש אפשרות להשאיר כספי פיצויים, להפחית בדמי ניהול, להיות במסלול שהגיוני שהוא יותר מתאים למטרת הקרן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
דרך אגב, לאדם בגיל העמידה, יותר בריא לעבוד, אפילו עם עול, מאשר להשאר בבית.
נכון עד למאוד.
ויתירה מכך לעיתים רצוי להיות מעט "רעים" ולהתעקש עם מהמבוגרים שיעשו פעולות לבד.
עד כמה שמצליחים זה מחיה אותם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
חוק הפנסיה מפריש מידי חודש מכל אדם שמועסק בישראל אחוזים ניכרים מהמשכורת שלו לתוכנית השקעה שתפתח כשיגיע לגיל מבוגר, במידה והכסף הזה לא מופרש לקרנות מניבות, לקופות מניתיות, הוא פשוט שוכב בלי לעבוד, וכשהם יגיעו לגיל פרישה הם יגלו סכום מצ'וקמק, סכום פעוט שיספיק להם לכמה שנים בודדות אם בכלל, ויאלץ אותם להביא פרנסה באמצעות עבודה למרות הגיל.
הנושא הוא נושא חשוב.
ועדיין, מי שלא עשה טעויות אקטיביות (משיכת פנסיה מוקדמת וכד'), גם הקרנות הדלות יותר אמורות לאפשר לו רמת חיים מינימלית.
המאבטחים שאתה מדבר עליהם, זה כאלו שרוב שנותיהם היו טרום עידן חוק פנסית חובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אכן כמו שכבר הגיבו,
בגיל הזה, אצל אחינו שלא זכו לעסוק בתורה..
מחפשים מאוד משמעות, למה לקום בבוקר, ולהרגיש מועילים בעולם הזה.
או סתם ממשק עם אנשים, ותקשורת, ולכן גם נפוץ,
גם תפקידים, כמו מעבירי חציה וכדו'.
שלא דורשים, מאמץ פיזי...
אבל החשיבה מבורכת! כל הכבוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
תוכלו להמליץ לי לאן להעביר את כספי הפנסיה,
כי מה שיותר רווחי זה גם יותר סיכון אז ....
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
הנושא הוא נושא חשוב.
ועדיין, מי שלא עשה טעויות אקטיביות (משיכת פנסיה מוקדמת וכד'), גם הקרנות הדלות יותר אמורות לאפשר לו רמת חיים מינימלית.
המאבטחים שאתה מדבר עליהם, זה כאלו שרוב שנותיהם היו טרום עידן חוק פנסית חובה.
מנית כאן שתי סיבות לפיהם לא הייתי צריך לפרסם את המאמר, המאבטח לא עובד בגלל שהופרש לו פנסיה למקום לא מניב אלא כי כנראה לא הופרש לו, והחוסך שלא יפקיד במקום מניב יצליח לשרוד, אם כן יתכן שהמאמר מיותר, הגיון מעניין.

לא חושב שמי מהמגיבים כאן לגופו של מאבטח סבור שפתחתי בקמפיין גיוס המונים כדי לחלץ אותו ממצבו המורכב, היה כאן קריאת השכמה ועידוד לאנשים שכבר מכירים את הנושא ומבינים את המשמעות בניוד הפנסיה, לא להשאיר את המידע לעצמם אלא לתת אותו גם לסביבה שלהם, העידוד הזה נעשה באמצעות המחשה, שלמרבה הצער הצליחה להסיט את המרכז לשוליים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מנית כאן שתי סיבות לפיהם לא הייתי צריך לפרסם את המאמר, המאבטח לא עובד בגלל שהופרש לו פנסיה למקום לא מניב אלא כי כנראה לא הופרש לו, והחוסך שלא יפקיד במקום מניב יצליח לשרוד, אם כן יתכן שהמאמר מיותר, הגיון מעניין.

לא חושב שמי מהמגיבים כאן לגופו של מאבטח סבור שפתחתי בקמפיין גיוס המונים כדי לחלץ אותו ממצבו המורכב, היה כאן קריאת השכמה ועידוד לאנשים שכבר מכירים את הנושא ומבינים את המשמעות בניוד הפנסיה, לא להשאיר את המידע לעצמם אלא לתת אותו גם לסביבה שלהם, העידוד הזה נעשה באמצעות המחשה, שלמרבה הצער הצליחה להסיט את המרכז לשוליים.
נא לא לעוות מה שכתבתי!
מניתי שני סיבות למה הדוגמא אינה נכונה.
כתבתי בהחלט שהנושא חשוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אשכול בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תוכלו להמליץ לי לאן להעביר את כספי הפנסיה,
כי מה שיותר רווחי זה גם יותר סיכון אז ....
אם נשאר לך מספיק שנים עד הפנסיה - המסלול הנהוג הוא העוקב מדד S&P. הסיכון כמעט ולא קיים - מאחר וגם אם השוק ירד אחר כך הוא יעלה שוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
ביום חמישי שוחחתי עם אברך יקר, שהוציא מדריך ארוך ומפורט שמדבר על חסכון לכל ילד, לדבריו הוא היה בהלם מכמות האנשים שלא הכירו את ההבדל בין הבנקים לבין מסלולי ההלכה בחברות שהעבירו את הכסף למסלולים מנייתים, אם שם זה ככה למרות המודעות הציבורית הגוברת משום מה דווקא על חסכון לכל ילד, ברור שבפנסיה יש יותר מידי יהודים טובים שמפסידים את הצמיחה העצמאית הזו ובה מדובר על הרבה יותר כסף.
מצרף לכם את החוברת שהוא הוציא מרתקת ומסבירה גם למי שלא מבין בכלל
 

קבצים מצורפים

  • __המדריך לבחירת קופה ומסלול והגדלת החיסכון לכל ילד מעודכן עם הוספות חשובות - חדש - רבותינו.pdf
    1.9 MB · צפיות: 65
  • הוסף לסימניות
  • #16
מצרף לכם את החוברת שהוא הוציא מרתקת ומסבירה גם למי שלא מבין בכלל
תודה רבה מאד, בזכותך נכנסתי לאתר הביטוח הלאומי וגיליתי שלשניים מילדי שכחתי בזמנו להוסיף הפקדה חודשית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

חשבתם פעם מהי המשמעות של החיים?

בשביל מה אנחנו פה?
מה המטרה בכל הסיפור הזה?

לשם מה השם יתברך ברא אותי, אותך, ואת כל העולם כולו?
למה? מה היה לו בזה?

שנקום כל בוקר, נתפלל... נלך לעבודה, נחזור הביתה?
בשביל זה?

בשביל מה הוא השקיע כל כך הרבה,
כדי שנעביר את החיים בעבודה, בעוד קצת כסף, בעוד שיחה, בעוד עוגה טעימה?

עשרים שנה שאני עובדת.
החיים בסדר, העבודה סבירה,
אבל מה איתי?
מה אני עושה שם?

בשביל זה הוא שלח אותי לעולם?
לעבוד במחשבים?
לשבץ טבלאות ומספרים?
להיות פקידת בנק, מורה, או במקרה היותר מוצלח, מנהלת חשבונות מוכשרת?

זה כל מה שהוא רצה מהסיפור שלי?

ואני?
איפה אני בתוך כל זה?

נכון, יש ערך למידות טובות.
לא לבזבז זמן.
לפרנס בית של תורה.
ללמוד יחסי אנוש.
בסדר, גם זה חשוב.
אבל זה הכול?

ובכלל...
אתם מכירים את האנשים ההיסטריים האלה,
שאם יש להם כמה דקות פנויות — הם משתגעים?
חייבים להספיק משהו.
העיקר שהזמן לא יעבור סתם.

יש לי חברה כזאת.
היום הכי טוב שלה ,זה יום שבו היא הספיקה לעשות הכי הרבה:
שלחה פקסים, סגרה חשבון, לקחה הלוואה, עשתה קניות על הדרך,
ענתה לאנשים, פתרה בעיות, תיקתקה הכול —
נגמרה, פשוט נגמרה.

אבל מבחינתה, זה היה יום מוצלח.
כי היא עשתה.
עשתה.
עשתה.

מה היא עשתה בדיוק? לא משנה.
העיקר שעשתה.
וזה נתן לה תחושת ערך.
שהיא לא מבוזבזת. לא בודדה. לא מיותרת.

וזהו? בשביל זה היא באה לעולם?

והשבר האמיתי מגיע בגיל הפנסיה.
כשהכול עוצר.
כבר לא צריך אותך.
לא טלפונים, לא מיילים, לא אנשים שרודפים אחריך.
ופתאום , שקט.
ריק.

הבדידות, שעמדה בצד כל השנים — נכנסת עכשיו פנימה.
ולאט־לאט, מתחילה לחסל.
מבפנים.

והאדם רץ מרופא לרופא
אבל זה לא הגוף שכואב.
זו הנשמה.
הבדידות.

ומה עכשיו?
מה, זה הכול?
איפה הדרמות?
איפה החשיבות, היעדים, הלחץ?
מה, אני כלום עכשיו?
איש פנסיה וזהו?

אז מי באמת אנחנו?
למה באנו לכאן?
מהי המטרה של כל הסיפור הזה?

לא ייתכן שהשם יתברך הביא אותנו לעולם כדי שנהיה עבדים.
לעבודה.
לבית.
למשפחה.
לסביבה.

לא יכול להיות שכל העניין זה רק לחתום כרטיס, לסיים עוד יום, וללכת לישון.

נכון, צריך כסף.
צריך להתפרנס.
זה חלק מהחיים.
אבל זה כל הסיפור?

ובכלל —
כמה פעמים עצרת לשאול את עצמך:
מה עובר עליי עכשיו?

מה טוב לי?
מה אני רוצה באמת?

ואם בכלל מותר לי לשאול את זה — או שזה לא רלוונטי,
כי אני רק כלי.
רק תפקיד.
רק תוצאה.

אז מה באמת חשוב בחיים?

למה הוא ברא אותי?
כדי שאעבוד מולו — או מול הבוס שלי?

אז עבדתי.
הייתי עסוקה.
מצאת החמה עד צאת הנשמה.
מלאת סיפוק.

אבל מה באמת עשיתי?

סגרתי פגישות?
חתמתי טפסים?
עשיתי פרויקט מוצלח?
זה מה שעושה אותי שווה?

ומה עם הלב שלי?
הוא גם חלק בתמונה?

עצרתי לבדוק מה קורה בתוכי?
אם טוב לי?
אם כואב לי?
אם אני עייפה?
אם אני זקוקה למשהו?

מה משמח אותי מבפנים?
מה מכאיב לי?
מה מתסכל?

איך אני מול הילדים שלי?
מול האיש שלי?
איך אני מול עצמי?

ואולי — אולי הגיע הזמן לדאוג גם לעצמי,
ולא רק לעולם כולו?

כמה פעמים ביום את שואלת את עצמך באמת :
"מה אני מרגישה עכשיו"?

ועכשיו, השאלה העמוקה מכולן:
מתי הייתה הפעם האחרונה שהיית רק עם עצמך?

לא עם הטלפון
לא עם הרשימות,
לא עם כל הרעש.

רק את
והלב שלך
והקב"ה.

זה לא חייב להיות במסע להודו.
ולא בצימר בגליל
זה יכול לקרות על ספסל בגינה.
או רגע שקט במרפסת, כשהכול נרדם.

פעם ביום.
אפילו כמה דקות
זו לא שאלה של זמן
זו שאלה של רצון.

רגע שבו את מסכימה להיות , רק את.

בלי תפקיד
בלי תואר
בלי הספקים.

כמה זמן צריך בשביל זה?
כמה זמן לוקח לפגוש אותך באמת?

לפעמים זה רבע שעה הליכה.
לפעמים — לשבת מול חלון.
לפעמים — פשוט לדבר עם הקב"ה.
בלי מילים גבוהות.
בלי ניסוחים.

רק ככה:

"ריבונו של עולם... לא יודעת. עייפה. רוצה להבין מה עובר עליי."

ומשם — מתחיל קשר.
רבי נחמן מברסלב קורא לזה "התבודדות".
אבל זה לא באמת בדידות,
זה הכי ביחד שיש.

וכשנותנים לזה מקום,
משהו מתעורר.
הנשמה שעמדה עד עכשיו בשוליים —
פתאום הופכת להיות המרכז.

את לא רק חיה.
את נוכחת.

לא רק מתפקדת.
אלא מרגישה.

והמרוץ?
הוא כבר לא שולט עלייך.

כי את — זוכרת בשביל מה באת.


ובאמת זה עניין גדול, כמו שכותב רבי נחמן מברסלב, "ההתבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. לקבוע לו".

שנזכה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה