שיתוף - לביקורת חרקוב

[נ. גל]

השלג כיסה את חרקוב.
העצים, ערומים כיום היוולדם, נדו בשקט, בלי קול.
הבתים הוגפו, מן החלונות הנמוכים הציצו ילדים, מביטים על אבא האמיץ, היוצא לרחוב.

שלג כיסה את חרקוב, וצבעה עדיין היה שחור.
השמיים נדו ראשם לעיר הזו, היפה.
הרחובות, שקטים וחסרי אונים, הסיעו בהם רכבים זרים, משוריינים, ולא ידעו לקרוא בשמם.

שלג כיסה את חרקוב.
וביקשו שיכסה על גופות, על פצועים.
איש בודד עמד על הצריח, מפנה דרך אל הבאים.

שלג נגרף מכבישי חרקוב.
התושבים רק חיכו לקיץ, לאביב.
ליום שבו יוכלו לצאת יחד, ולהראות לילד קט: "כאן הדפתי טנק אויב. כאן הענקתי לך חיים."

המבנה, כמובן, בהשראת האתגר הדו-שבועי. @7שבע7, תודה על כך.
אין בקטע כדי להעיד על חיבה לעם האוקראיני (היא אינה קיימת) אלא לחרקוב ויהודייה, יצ"ו.

 

[7שבע7]

כמה קצר - ככה מכיל הרבה.
ואם כבר מדברים על האנאפורה - אז שברת אותה ממש יפה בפסקה האחרונה. רק מהסתכלות על המבנה הזה - אפשר להבין את הרעיון של הקטע כולו.

 

[נ. גל]

כמה קצר - ככה מכיל הרבה.
ואם כבר מדברים על האנאפורה - אז שברת אותה ממש יפה בפסקה האחרונה. רק מהסתכלות על המבנה הזה - אפשר להבין את הרעיון של הקטע כולו.

תודה רבה!

 

[בובה בובה]

וואו!
חזק בהחלט
מה המקור שעליו התבססת?
תוכלי לתת לי קצת רקע?
אני כותבת כרגע סקירה על חרקוב - בעבר עם נטיה להווה
ממש אשמח אם תוכלי לשתף אותי במקור

 

[נ. גל]

וואו!
חזק בהחלט
מה המקור שעליו התבססת?
תוכלי לתת לי קצת רקע?
אני כותבת כרגע סקירה על חרקוב - בעבר עם נטיה להווה
ממש אשמח אם תוכלי לשתף אותי במקור

תודה!
לא בטוחה שהבנתי את השאלה. התבססתי על סרטונים שהועלו באא"ר על הלחימה בחרקוב בשבוע שעבר.