חדשות בארץ חוק הגיוס!

[אפרים יעקובזון]

אשכול לעדכונים בענייני חוק הגיוס

לעדכונים על מעצרים וגזירת הגיוס בפועל, באשכול פה

חדשות בארץ - רדיפת עולם התורה • תיעודים ועדכונים על מעצר בחורי הישיבות

עולם התורה בסכנה: לראשונה ניסיון מעצר של בן ישיבה בביתו על ידי משטרה צבאית אנשי המשטרה הצבאית הופיעו הלילה בביתה של משפחה חרדית בעיר חיפה וביקשו לעצור את בנם האברך שהוגדר על ידי הרשויות כמשתמט. ניסיון המעצר שלא יצא לפועל, מלמד על עליית מדרגה בפעילות האכיפה של הצבא כנגד עולם התורה הודעת מנהל -...

www.prog.co.il

---

הודעת מנהל:

• האשכול נועד לעדכונים בלבד!
• ללא פטפטת, וללא דיונים וציטוטים כלל.
• כל הודעה שאינה עדכון תגרור חסימת המשתמש מהפורום לצמיתות!

 

[כל יום]

ארי קלמן:
פרסום ראשון:
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל תתכנס ביום ראשון להכריע על חוק הגיוס.

ויסברג:
המועצת החסידית צפויה להתכנס בשעה 13:00 בצהריים ביום ראשון במושב אורה אצל האדמו"ר מויז'ניץ.

 

[כל יום]

שילה פריד:
הכינוס יהווה הצהרה חשובה, אבל מזכיר שגם בפיזור הכנסת המועצת הכריעה לתמוך בהצעה
ולבסוף אייכלר לא היה מחוייב לה.
גם את התוקף של המועצת יש לקחת בעירבון מוגבל .

 

[כל יום]

אלי הירשמן:
גורם בכיר ביהדות התורה באולטימטום לרה"מ:
"לא נתמוך בהצבעה על התקציב גם לא בקריאה ראשונה, לפני שחוק הגיוס יעבור בקריאה שנייה ושלישית.
הבהרנו את זה בצורה ברורה לרה"מ מספר פעמים.
אם רוצים להצביע על התקציב בינואר,
שביסמוט יזדרז, הוא יכול לקיים 4 דיונים בשבוע כמו רוטמן על הרפורמה המשפטית

 

[אז נדברו]

‏ארגונים נגד גיוס מוטרדים מרצון של חרדים מארה"ב שמגיעים ללמוד בארץ להתגייס לצה"ל, ארגון ייחודי הושק השבוע למניעת הגיוס דווקא של חרדים מחו"ל, הרב אייכנשטיין מראשי "יתד נאמן" נאם והסביר: "באמריקה יש חופש דת, כאן הדת היא הציונות ורוצים לעשות כור היתוך. בארץ ליד רשע אסור להיות תמים". (שילה פריד)

 

[אז נדברו]

יעקב ריבלין: ‏העמדה הצפויה של אגודת ישראל תטרפד כמעט בוודאות את חוק הגיוס.שאלת מיליון הדולר היא האם שס ודגל התורה יתנו גט לקואליציה כאשר נתניהו הוא לא האשם באי העברתו אלא אגודת ישראל. לגבי האחרונה אין ספק שתפרוש. מבחינתה חוק הגיוס היה בעיקר טריגר להפלת הממשלה. ב-2019 האגודאים הצליחו לגרור החוצה גם את שתי האחרות. הפעם ממש לא בטוח מול האופציה של ממשלת שמאל שתהפוך את חיי החרדים לגיהינום.

 

[אז נדברו]

העימות המשפטי מחריף: הייעוץ המשפטי לכנסת בחוות דעת לח"כ ביסמוט: יש לאפשר לנציגי היועמ"שית להיכנס לוועדה. ח"כ ביסמוט: "לא אתקפל, היועצת תוכל להיכנס כאזרחית מהשורה".

מוטי קסטל עם כל הפרטים:

 

[אז נדברו]

יו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט בתגובה לפנייה של הייעוץ המשפטי לממשלה להשתתף בדיוני חוק הגיוס:

עורכי הדין גיל לימון ואביטל סומפולינסקי רשאים להגיע לוועדת החוץ והביטחון בראשותי כנציגי משרד המשפטים ולא בתור נציגי היועצת המשפטית לממשלה, כי עו"ד מיארה פוטרה. אם היועמ"שית המפוטרת רוצה להשמיע את עמדתה היא מוזמנת לבוא בעצמה כאזרחית, כידוע הדיונים בוועדות הכנסת פתוחים לציבור הרחב. (דפנה ליאל)

 

[אז נדברו]

יו"ר ועדת חו"ב בועז ביסמוט בתגובה לפנייה של הייעוץ המשפטי לממשלה להשתתף בדיוני חוק הגיוס:

עורכי הדין גיל לימון ואביטל סומפולינסקי רשאים להגיע לוועדת החוץ והביטחון בראשותי כנציגי משרד המשפטים ולא בתור נציגי היועצת המשפטית לממשלה, כי עו"ד מיארה פוטרה. אם היועמ"שית המפוטרת רוצה להשמיע את עמדתה היא מוזמנת לבוא בעצמה כאזרחית, כידוע הדיונים בוועדות הכנסת פתוחים לציבור הרחב. (דפנה ליאל)

‏״הוא כנראה ממש מתאמץ לבצע הליך לא תקין.״ כך אומרים לנו הערב בייעוץ המשפטי של הכנסת לאחר הודעתו של יו״ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט, לפיה המשנים ליועמ״שית יכולים לבוא לדיונים בחוק הפטור מגיוס כנציגי משרד המשפטים ולא כנציגי היועמשית כי היא פוטרה כדבריו. (ביני אשכנזי)

 

[אז נדברו]

היועצת המשפטית לועדת חוץ וביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, פרסמה סקירה משפטית ביקורתית על יעדי הגיוס המוצעים בהצעת חוק ביסמוט. בסקירה נכתב כי "לעמדתנו, לא ניתן לומר מראש כי לא ניתן להציע הסדר המתבסס על קביעת יעדי גיוס חרף הקשיים שמנגנון כזה מעלה".

אולם לגבי עצם קביעת היעדים והמספרים שנכתבו בטיוטת חוק הגיוס, עמדת הייעוץ המשפטי הייתה חריפה: "לעמדתנו, יש בנתונים שנקבעו כדי לפגוע במטרת החוק והיא צמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר ולכן יש לבחון שינוי במנגנון הגיוס - הן בגובה יעד הגיוס והן בהוראות שיבטיחו שיעור עלייה מתמדת של מתגייסים".

עוד נכתב בחוות הדעת כי היעד הסופי של 50% ממחזור גיל 18 בעוד חמש שנים "יהיה שיעור נמוך מאוד מפוטנציאל הגיוס גם בעוד כחמש שנים". בנוסף, המסמך ממליץ על הכללת יעדי משנה למספר המתגייסים בפועל לפי שנתוני גיוס, תוך התייחסות ללוחמים ותומכי לחימה. כמו כן, נכתב שצריך להוסיף עיגון בחקיקה לשיעור העלייה ביעד, כדי להבטיח שיעדי הגיוס יביאו לצמצום משמעותי של אי השוויון "ולא יוותרו בשיעור קבוע של 50% מבני גיל 18".

למה זה חשוב? כי מבחינת הסיעות החרדיות מה שקובע האם הם יתמכו בחוק הגיוס הוא האם הייעוץ המשפטי של הכנסת תומך בו. לפי שעה, הנקודה הכי קריטית - הייעוץ המשפטי כותב שיש לשנות את המנגנון של מספר המתגייסים.

בנוסף, ביום ראשון מועצת הרבנים החסידת של אגודת ישראל מתכנסת בראשון הקרוב כדי להחליט כיצד להמשיך עם הקואליציה. חוות הדעת הזאת עלולה לסייע לחסידויות האחרות שכרגע לא מיישרות קו עם חסידות גור שמובילה את הקו התקיף נגד הקואליציה והממשלה. (ביני אשכנזי)

 

[אז נדברו]

‏בסביבת ראה"מ תכננו להביא את התקציב כבר בתאריך 6 בינואר • מבחינת החרדים, התקציב הוא קו ההגנה האחרון שנותר בידיהם מול נתניהו

"מיד עם תחילת כנס החורף ביסמוט יניח את טיוטת חוק הגיוס על שולחן הוועדה" כך נפתחו המהדורות יום אחרי שמחת תורה. באיחור ניכר, בתאריך 16 באוקטובר ביסמוט עדכן כי העביר לידי הייעוץ המשפטי טיוטה ואף קבע דיון כבר לשבוע לאחר מכן, אך הספיק לדחות שלושה פעמים(!) את מועד הדיון. וזאת בהוראה ישירה מראש הממשלה. באחת השיחות עם אנשי לשכת ראש הממשלה התחנן ביסמוט: "אסור שהעיכוב יהיה על שמי" כדי שלא ייתפס כמי שלא עומד במילתו.

אך גם למריחה הזאת יש גבול, כחודש ועשרה ימים אחרי המועד המקורי – בתאריך 27 בנובמבר, סוף סוף הניח את טיוטת חוק הגיוס על שולחן הוועדה. באותו יום שוב נפתחו המהדורות: "ביסמוט מתכנן בליץ דיונים ולסיים אותם עד סוף חודש דצמבר". ביסמוט עצמו בראיון בערוץ 14, הבטיח עוד יותר – קריאה שלישית במליאה עד סוף דצמבר.

מאז עבר חודש ואכן הגענו לסוף דצמבר, אך רחוק מלסיים את כל הדיונים ועוד יותר רחוק מההצבעה במליאה, במהלך החודש האחרון התקיימו 10 דיונים, שניים מהם עד השעות הקטנות של הלילה, אך בפועל ההתקדמות מאד איטית. חברי האופוזיציה יחד עם משפחות מילואימניקים מצליחים לעכב את קריאת הסעיפים, קחו לדוגמה את סעיף המטרה. הסעיף מסביר מהו מטרת החוק, יועמ"שית הועדה הסבירה כי מטרת החוק היא לצמצם את אי השוויון ולא שיוויון מלא. כבר בתום הדיון השני הודיע ביסמוט בחגיגיות כי הוועדה סיימה לדון בסעיף הזה, אך בפועל כל הדיון השלישי שנמשך 4 שעות עסק כולו רק בסעיף המטרה.

במהלך פגישה עם דרעי וגפני (שעסקה בתקציבי רשתות החינוך החרדיות) שאל נתניהו את גפני; "מה קורה עם חוק הגיוס? אני כבר רוצה להביא את התקציב לכנסת" גפני הבטיח להחזיר תשובה, בישיבת הסיעה יום לאחר מכן עדכן ח"כ יעקב אשר כי להערכתו הדיונים יסתיימו בעוד כשלושה שבועות באמצע ינואר, הסיעה הסכימה פה אחד – לא מביאים את התקציב לפני שהדיונים יסתיימו.

בסביבת ראש הממשלה תכננו להביא את התקציב כבר בתאריך 6 בינואר בעוד כשבועיים וכבר הנחו את האוצר להיערך לתאריך הזה, אך נאלצו לעשות פרסה כשהבינו שהפעם האיום של החרדים אמיתי, כשגם ש"ס מתואמת בעניין הזה עם יהדות התורה. מבחינת החרדים, התקציב הוא קו ההגנה האחרון שנותר בידיהם מול נתניהו והפעם ישמרו אותו כמו שצריך.

בעקבות האיום החרדי, ביסמוט הגביר משמעותית את קצב הדיונים וקבע לשבוע הבא שני דיונים ארוכים במיוחד שימשכו מ9 בבוקר עד 9 בערב בימים ראשון ושלישי. בתקווה שיוכל לסיים עד אמצע חודש ינואר כפי שדרשו החרדים. (שלום שטיין)

 

[אז נדברו]

ארי קלמן:
פרסום ראשון:
מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל תתכנס ביום ראשון להכריע על חוק הגיוס.

ויסברג:
המועצת החסידית צפויה להתכנס בשעה 13:00 בצהריים ביום ראשון במושב אורה אצל האדמו"ר מויז'ניץ.

‏מועצת גדולי התורה אגודת ישראל בנוגע להכרעת חוק הגיוס שתוכננה למחר בוטלה. המועצה תתקיים ככל הנראה בסוף השבוע. (ארי קלמן)
הסיבה לביטול ישיבת המועצת: האדמו"ר מגור לא חש בטוב. במהלך השבת לא יצא לתפילות. (אברהם פריינד)

 

[אז נדברו]

"תצפצף עליהם" - פוסק הדור השליך צו גיוס לתוך האש

"בחדרי חרדים" חושף תיעוד נדיר בו נראה פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך משליך לאש צו גיוס של בחור ישיבה, צעד שמתפרש כהוראה לציבור - ונדבך נוסף במאבק על עולם התורה וכן מסר לשלטונות כי המלחמה כנגד גיוס בני הישיבות תימשך בקו תקיף במיוחד.

האירוע התרחש ביום חמישי האחרון, לאחר שיעורו השבועי של פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך לתלמידיו חברי ורבני כולל תשובות והנהגות.

כהרגלו מדי שנה, שורף פוסק הדור את הפתילות שנשארו מחנוכה, במעמד מיוחד המתקיים לאחר שיעורו השבועי לחברי כולל 'תשובות והנהגות'.

אך הפעם, יחד עם שריפת הפתילות, שרף פוסק הדור באורח נדיר, גם צו גיוס של בחור ישיבה שיצא באותו היום מהכלא הצבאי, בצעד שמתפרש כהוראה למלחמה תוקפנית במיוחד בצבא. בנוסף אף הורה פוסק הדור לבחור לא להתייצב ללשכת הגיוס, וכלשונו: "תצפצף עליהם".

הסיפור מתרחש לאחר שבין שורות הכולל נמנה אבי האסירים העסקן הנודע הרה"ח ר' שמעון שישא הפועל ללא ליאות למען שחרור בחורי ישראל מהצבא, וכך העסקן הרב שישא שהגיע לשיעור ולמעמד המסורתי של שריפת הפתילות, ניצל את ההזדמנות גם להביא בפני פוסק הדור את הבחור שיצא באותו היום מהכלא הצבאי.

הרב שישא הציג את הבחור בפני פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך וסיפר כי רק היום יצא מהכלא הצבאי לאחר 16 יום בכלא, וכעת הצבא דורש ממנו להתייצב לגיוס מלא ביום ראשון.

פוסק הדור ענה לבחור: 'פייף זיי אן', ובתרגום: תצפצף עליהם!!

לאחר מכן חזר פוסק הדור בשנית ואמר: "מדארף זיי אן פייפן", צריכים לצפצף עליהם!!

לאחר מכן השליך פוסק הדור את צו הגיוס לתוך מדורת שריפת הפתילות, לקול שירת המוני חברי ותלמידי כולל 'תשובות והנהגות' שפצחו בשירת 'וכל קרני רשעים אגדע'.

 

[אז נדברו]

‏יועמשית ועדת חוץ וביטחון ממשיכה להעיר הערות נגד החוק של ביסמוט:

יש לבחון רף מינמלי גבוה יותר לעמידה ביעדים שאם לא יעמדו בו ישללו תקציב הישיבות ולא להסתפק רק ב75 אחוז מהיעד בשנה הראשונה ו80 אחוז בשנה השניה כדי להימנע משלילת תקציבי השיבות. (אמיר אטינגר)

 

[אז נדברו]

‏אלו דרישות הייעוץ המשפטי עד כה במהלך הדיונים שהתקיימו בועדת החוץ והביטחון:

• השירות האזרחי לא יהיה חלק מהיעדים.
• כדי להיות מוגדר "חרדי" צריך לפחות 3 שנים במוסד חרדי בגיל 14 - 18.
• אחוז המתגייסים צריך להיות גבוה מ50%.
• צריך רף גבוה יותר מ%75 שייחשב עמידה ביעדים, כדי להימנע משלילית התקציבים.

נשאר רק שהיועמשי"ת תדרוש גם טביעת אצבע והחוק יראה בדיוק כמו שהיו"ר הקודם יולי אדלשטיין ניסח. (שלום שטיין)

 

[אז נדברו]

‏בוועדת חוץ וביטחון ידונו היום בסעיפי יעדי הגיוס בחוק. ביסמוט הפיץ לחברי הוועדה טבלת השוואה המצביעה על עלייה דרמטית ביעדי הגיוס לעומת חוק ליברמן-גנץ שעבר בקריאה ראשונה. (אבי מוסקוב)

 

[אז נדברו]

‏שוב יועמ״שית ועדת חוץ וביטחון מירי פרנקל שור שמה ברקסים לחוק הגיוס - אי אפשר להסיר את הסנקציות מהישיבות שעומדות ברף גיוס של 75% כי השנים הראשונות לחוק הגיוס הם הכי חשובות כדי לבחון האם החוק מוביל לגיוס. (ביני אשכנזי)

 

[אז נדברו]

‏ח"כ מאיר פרוש בדיון בועדת חוץ וביטחון: "על החוק הזה צריך לצום".

 

[אז נדברו]

המשנים ליועמ״שית, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי דיברו עכשיו בוועדת חוץ וביטחון על הגיוס:

״הסדר חוקי להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות, אשר נותן מקום גם לערך לימוד התורה, נדרש לתת קודם כל, כנקודת מוצא, מענה מלא לצרכי הצבא, כתנאי בסיסי וראשוני. הצעת החוק העומדת על הפרק עושה את ההיפך הגמור. היא נותנת מענה קודם כל לצרכי הישיבות – בהזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים; בהחזרת ההטבות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם; בביטול צווי התייצבות וצעדי אכיפה אישיים שננקטו נגד משתמטים; ובהחזרתו על כנו של מתווה חוקי שכובל את בני הציבור החרדי לישיבות עד גיל 26 כתנאי לקבלת פטור משירות צבאי.

המתווה המוצע איננו מתיימר להציב יעד גיוס שמתקרב לצרכי הצבא המיידיים ובכלל, או להעמיד כלי אכיפה אפקטיביים וזמינים למטרה זו. מדובר בסנקציות למראית עין, עתידיות, שניתן לעקוף ואף לבטל בקלות.

מבחינת תוכנו של ההסדר המוצע, בשילוב עם הרקע לגיבושו עולה, כי מדובר בהצעת חוק נעדרת תשתית מקצועית, מנותקת לחלוטין מעבודת מטה ממשלתית סדורה.

המסקנה המתקבלת היא כי התכלית האמיתית של הצעת החוק אינה קידום השוויון בנטל ואינה השגת צרכי הצבא. גם במבחן התוצאה, היא לא תביא להשגת התכליות הללו. רחוק מכך.

ההצעה הנוכחית רחוקה מלהלום דרישות יסוד הנדרשות לגיבוש מתווה חוקתי. היא מחריפה את הפגיעה בזכות לשוויון של הציבור המשרת ואינה עומדת במבחנים חוקתיים.

ההסדר המוצע בהצעת החוק הנוכחית לא רק שאין בו כדי לקדם את גיוסם של בני הציבור החרדי לשירות צבאי, אלא טמון בו תמריץ שלילי לגיוס. הוא הופך על פניה את התשתית הנורמטיבית הקיימת ומסיג לאחור את הכלים העומדים כיום לרשות הממשלה והצבא על מנת לתת מענה לצרכי הביטחון בעת הנוכחית:

- במקום חובת הגיוס הכללית, האחידה והשוויונית שמוטלת היום על כלל הציבור החייב בשירות צבאי, כולל בני הציבור החרדי בגילאי הגיוס, ההצעה מעניקה זכות גורפת לחברי קבוצה זו לקבל דחיית שירות חוזרת ונשנית של חובת הגיוס עד גיל הפטור.

- ההצעה קובעת מתווה יעדים קבוצתי שקיומו תלוי ברצונם הטוב של הפרטים, באופן המנתק את הקשר הישיר בין התנהגותו של הפרט לבין התוצאות והנפקויות שייגזרו ממנה.

- הצעת החוק תוביל להזרמה מיידית של כספי תמיכות ישירים ועקיפים לישיבות ולהחזרת ההטבות הכלכליות לתלמידי הישיבות בגין לימודיהם.

- ההצעה תבטל את חובת הממשלה לגבש תכנית ממשלתית אפקטיבית לגיוס בני הישיבות תוך שימוש באמצעים כלכליים.

- ההצעה תוביל לביטול ההליכים הפליליים שננקטו עד כה נגד משתמטים חרדים, ואת האפשרות לנקוט הליכים פליליים נוספים נגדם.

בשורה התחתונה: ההצעה אינה כוללת הסדרים שיש בהם כדי לקדם את צרכי הביטחון הדחופים כפי שהציגם הצבא ולהפחית את הנטל מכתפי מערך המילואים, והיא אינה מעניקה לגופי המדינה והצבא כלים אפקטיביים לאכיפת חובת הגיוס באופן מיידי. פגיעתה בשוויון - קשה, היא אינה מקדמת תכלית ראויה, ורכיביה אינם עומדים במבחני המידתיות החוקתיים.

אנחנו עוקבים אחר הדיונים בוועדה ואחר ההתייחסויות המשפטיות של הייעוץ המשפטי של הוועדה. אנו סבורים כי הייעוץ המשפטי מעלה נקודות נכונות שמחייבות התייחסות וחשיבה. עם זאת, חשוב להבהיר כי לעמדתנו, לא די בתיקונים נקודתיים בהסדר המוצע כדי להביאו לעמידה באמות המידה הדרושות, אלא נדרשת רביזיה יסודית, כאשר נקודת המוצא היא חובת הגיוס השוויונית והאחידה האמורה לחול על הכול, צרכי הצבא העדכניים, הנטל הכבד שמשרתי המילואים ממילא נושאים בו ומימוש ערך השוויון."

דוברות הכנסת (ועדת החוץ והביטחון):

מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס בוועדת החוץ והביטחון, בדיון בהצעת חוק שירות ביטחון: "האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי , ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת חוץ וביטחון הוא חמור ביותר. מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה"

מזכיר הממשלה, עו"ס יוסי פוקס בוועדת החוץ והביטחון, בדיון בהצעת חוק שירות ביטחון: "מיזה למעלה משנה וחצי, שאנו דנים כאן בוועדת חוץ וביטחון בחוק. בניגוד למה שאמרו המשנים על דיון בממשלה, הדיון התקיים גם בוועדת צרים לעניין חקיקה וגם בממשלה, משום שהוגש ערר ובמסגרת שני הדיונים הללו, הממשלה גילתה את דעתה במפורשות שאחרי ה7.10 יעשו החמרות משמעותיות ביותר בליבת סעיפי החוק, וכך היה.

במהלך התקופה הזאת התקיימו לא פחות מ- -55 דיונים בכל נושא הליבה של החוק. הופיעו כאן לבד מחברי הכנסת, גורמי מקצוע מכל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שמענו את החברה האזרחית, שמענו את המילואימניקים, שמענו נציג קבוע של הייעוץ המשפטי לממשלה שמגיע לכל הדיונים.

אבל מי לא הגיע לוועדה ? הייעוץ המשפטי של המשרד שאמון על החוק הזה והוא משרד הביטחון. האיסור של היועצת המשפטית לממשלה על הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, שהוא הגורם המקצועי , ללוות משפטית את הליך החקיקה ולהשתתף בדיוני ועדת חוץ וביטחון הוא חמור ביותר.

מדובר בשימוש לרעה בכוח המשרה, כאשר כל מי שיודע איך ההיררכיה עובדת במשרדי הממשלה, קודם הייעוץ המשפטי של המשרד הרלוונטי נדרש, מלווה, מתקן, ובקצה זה מגיע לייעוץ המשפטי לממשלה. לכן, כל טענה של גיל לימון על החוק הזה מנוגע לתשתית המקצועית, זה טענת הקוזק הנגזל .

יש עוד סיבה. שגם היועץ המשפטי למשרד הביטחון לשעבר, וגם הנוכחית, לא רואים בעיה בחוק הזה , ולכן עמדתם שונה, ולכן גם הם לא נותנים להם. זה לא רק שהם מונעים שיח מקצועי, הם מונעים את זה משום שיודעים שעמדתם שונה

הניסיון של היועץ המשפטי למשרד לסכל את ההצעה, זה נעשה מיום שאכלנו את הדין רציפות. גיל לימון קבע לראשונה בתולדות המדינה שיש מניעה משפטית להכיל דין רציפות. זה מעולם לא היה. הדבר הזה הגיע לבג"ץ, ובג"ץ דחה את העתירות.

הממשלה הבינה, בייחוד אחרי השבעה באוקטובר, את הצורך להעלות משמעותית את שיעורי הגיוס בציבור החרדי, זה שינוי מהותי שצריך לעשות אותו בהדברות. המטרה היא להעלות את שיעור הגיוס. ושחרדי ייכנס חרדי, וייצא חרדי. ולכן עשינו את השונים המהותיים בחקיקה."

 

[אז נדברו]

‏המשנה ליועמ"שית גיל לימון בדיון בועדת חו"ב: "הסעיף הכי בעייתי הוא זה שהצווים יבוטלו רטרואקטיבית" כזכור, זו דרישת סף של הסיעות החרדיות כדי שגם אם החוק יפסל בסופו של דבר בבג"ץ, לבינתיים הצווים יבוטלו. (שלום שטיין)

 

[אז נדברו]

‏ביסמוט תקף את נציגי הייעוץ המשפטי וטען כי חוות דעת שהציגו היא שלהם בלבד. "אם עו"ד מיארה רוצה להציג את עמדתה שתבוא כאזרחית״… (אילי זילברברג)