ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, שהתמקדה בסעיפים המגדירים מי הוא חרדי
30 בינואר 2025, א' בשבט תשפ"ה, בשעה 15:00
*דוברות הכנסת (ועדת החוץ והביטחון) יחד ננצח*
*ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, שהתמקדה בסעיפים המגדירים מי הוא חרדי*
ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון. הדיון היום התמקד בסעיפים 26 יב – 26 טו שעוסקים בנושא מיהו "בוגר מוסד חינוך חרדי" ובסוגיית היעדים.
סעיף 26יב – הגדרות המתייחסת לשאלת מי נכלל במסגרת יעדי הגיוס.
סעיף 26יג – יעדי הגיוס השנתיים.
סעיף 26יד – מידע סטטיסטי לעניין שיעור הגידול בחברה החרדית.
סעיף 26טו – עמידה ביעד הגיוס השנתי הכולל.
יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין אמר בסיכום הדיון: "הועלו בדיון הצעות למחוק את הסעיף הכלל, להפוך את זה מיעדים למכסות, להשאיר את ההגדרה בלי לגעת בה, להעלות את הרף התחתון קרי בין 15-18 והצעה להרחיב את ההגדרה. בסעיף הזה מיצינו את הדיון, את הדיון הבא נקדיש לסעיף הבא"
בסקירת הייעוץ המשפטי לוועדה נכתב כי הצעת החוק מבקשת לאמץ את ההגדרה שעוגנה בתיקון 19 לחוק שירות ביטחון, המתייחסת ל"בוגרי מוסדות חינוך חרדיים". על פי המוצע, "מי שלמד במוסד חינוך חנוך חרדי, בין הגילאים 14 ועד גיל 18, במשך שתי שנות לימוד לפחות" יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי .למעשה, אוכלוסיית "בוגרי מוסדות חינוך חרדיים" מהווים את אוכלוסיית היעד אשר עתידה להיספר במסגרת יעדי הגיוס שממנה נגזרת השאלה –האם הייתה עמידה ביעדי הגיוס. זאת במקרה בו תחליט בוועדה על מנגנון של יעדים.
עוד מוזכר בסקירת הייעוץ המשפטי כי בית המשפט קבע כי הגדרה זו רחבה יתר על המידה וכי היא יכולה להוביל לכך שגם מתגייס שאינו מקיים אורח חיים חרדי ביום גיוסו, יחשב כחרדי לצורך בדיקת העמידה ביעדי הגיוס. השופטת נאור ציינה בפסק הדין לצורך הדוגמה, אדם שלמד בישיבה במשך שנתיים בלבד, מגיל14 ועד גיל 16 ולאחר מכן פרש ממנה, ייחשב עם גיוסו כמתגייס חרדי לכל דבר ועניין, ללא כל קשר לאורחות חייו העכשוויים.
עוד הזכירו בייעוץ המשפטי לוועדה את דו"ח ועדת נומה שבו צוין כי ההגדרה בחוק מביאה לכך שנכללים בהגדרה גם חילונים שבאו מרקע חרדי אך אינם מנהלים אורח חיים חרדי בעת הגיוס. יש לציין כי במסגרת דו"ח נומה הומלץ לעדכן את מוסדות החינוך החרדיים הכלולים בצו שר הביטחון, ואף להמליץ בפני הדרג המדיני לתקן את הקריטריונים להגדרת חרדים שתיכלל בהצעת חוק הגיוס החדש.
על פי עמדת הייעוץ המשפטי לוועדה, ישנה חשיבות להגדרה ברורה מי היא קבוצת הייחוס שלגביה ייבחנו יעדי הגיוס והעמידה בהם, על מנת שניתן יהיה לבחון את מנגנון העמידה ביעדים. בנוסף, יש מקום לבחון את האפשרות לצמצום טווח הגילאים מ- 14 עד 18 וכן לחדד את ההגדרה על מנת לצמצם את האפשרות כי י יחידים רלוונטיים יכללו בהגדרה זו.
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית: "המצב המשפטי כיום הוא שיש חובת גיוס לכולם, אנחנו מכירים בזה שהצבא לא יכול לעשות הכל בבת אחת. החובה היא שוויונית והצעת החוק יש בה פגיעה כפולה, אחת בזה שיש פלח מהאוכלוסייה שלמעשה הוא לא יתגייס. הפגיעה השנייה בשוויון זה אפשרות שיש לפרט לבחור אם הוא מתגייס. כדי להצדיק את הפגיעה השנייה צריך לתת לזה טעם. היה פה ראש אגף תקציבים ואמר שכדי להשיג את תכלית הגיוס וכדי שהסנקציות יהיו אפקטיביות, חובת הגיוס צריכה להיות חובה אישית. צריך להתחיל את הדיון במודל, האם תהיה חובת גיוס אישית וזה גוזר המון דברים."
ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כל שנה אנחנו מוציאים נתונים בהם גם על מספר החרדים שהתגייסו, וזאת על בסיס נתונים של המדינה, בשנים האחרונות המספר עומד באזור 1,200. אני מרגיש שרימיתי את הציבור כי כשבדקנו מקרב המשרתים הסתבר שרק 32% מאלה שהתגייסו כחרדים, מגדירים את עצמם בזמן השירות כחרדים."
אלי אדלר, חרדי ששירת 40 שנה בסדיר ובמילואים: "אתם צריכים להחליט אם אתם רוצים להיות צודקים או רוצים חיילים. היה גידול והוא נעצר ב2013 כי מאותו רגע התחילו לדבר על גיוס לכולם והחרדים נכנסנו למגננה שמאיימים על ציפור הנפש שלהם וזה הסיפור. בתחילת חרבות ברזל הייתה הסתערות של חרדים על צה"ל בבקשה להתגייס, הסיפור הזה נגמר. למה? מאותו רגע שהתחילו לדבר על זה שיגייסו את כולם."
ריקי ברקוביץ', אימו של איל שנהרג יחד עם גל איזנקוט: "כבר חצי שנה שאתם דנים בחוק הזה ושום דבר לא השתנה. בפרספקטיבה הזו אפשר לראות כמה הנטל על הציבור המשרת הפך לבלתי נסבל ואין לנו זמן לחכות, אנחנו לא עומדים בנטל. לא חלה שום תזוזה מצד הציבור החרדי אלא להפך, האמירות הפכו חריפות יותר ומנותקות יותר. אין שום בסיס הלכתי הסותר שירות צבאי ולימוד תורה, להפך. בני איל יצא לשדה הקרב מבית המדרש, הוא היה איש תורה. אין פרטנר למשא ומתן, החרדים מתבצרים ב6.10 ואומרים שמה שהיה הוא שיהיה. הציבור החרדי היקר, תחליטו אם אתם אזרחי המדינה או אורחים כאן."
ד"ר עידית שפרן גיטלמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי: "הדיון סביב האיזון בין צמצום אי-השוויון לבין הצרכים הצבאיים מפספס נקודה קריטית: צה"ל זקוק ללוחמים, ויש דיון על הכמות הנדרשת. אך הדיון מתמקד רק במספרים, במקום לקחת בחשבון את צדקת הדרך ואת האופן שבו החוק ייתפס בציבור. צה"ל הוא צבא העם, ואם יעבור חוק שייתפס כחותר לאי-צדק, תהיה לכך השפעה ישירה על המוטיבציה לשירות. לדוגמה, בסקרים שקיימנו במכון למחקרי ביטחון לאומי נמצא כי אם יעבור חוק שיפטור את מרבית הציבור החרדי מגיוס, 68% מהציבור היהודי סבורים שזה יפגע במוטיבציה לשירות קרבי, ו-41% מהציבור היהודי יראו בו מכשיר להשתמטות. לכן, מעבר לשיקולים הצבאיים הצרים, יש לקחת בחשבון גם את ההשלכות הציבוריות הרחבות, שמשפיעות על רוח הלחימה ועל מחויבות הציבור לשירות."
מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס: "חייבים להגדיר מי הוא חרדי אחרת לא נדע על מי היעדים חלים. בכל הגלגולים של חוקי הגיוס כל פעם חזרו להגדרה הזו, דווקא משום שרצו שההגדרה תהיה אוטנטית, שלא יקרה מישהו יקום בבוקר ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך הגילאים האלה היה במוסד חרדי הוא חרדי, אני מציע לשמר את זה וכך גם שר הביטחון."
לתמונות מהדיון:
https://photos.app.goo.gl/7kJAD1i2YxPPUCqW8
בני דורון – דובר ועדת החוץ והביטחון
הנושאים החמים
www.prog.co.il
כללי האתגר:
בכל הודעה ניתן להעלות יצירה אחת בלבד.
זמני האתגר:
Reactions: אא-אסתר, יאלילי, טונקס ועוד 5 משתמשים8 //