מדריך חדש, קרן כספית מתחדשת!

  • הוסף לסימניות
  • #1
חדש!! קרן כספית מתחדשת. עם תשואה צפויה מראש.

מליאת הרשות אישרה לאחרונה הנפקה של קרן כספית מתחדשת ראשונה מסוגה וזו צפויה להיות מוצעת לציבור בתקופה הקרובה. זאת לאחר שבאוקטובר 2024 נכנס לתוקף תיקון חקיקה שקידמה הרשות אשר הסדיר את הנפקתן של קרנות כספיות מתחדשות.

קרן כספית מתחדשת היא קרן כספית חדשה המציעה למשקיע אפשרות לבחור לאיזו תקופת זמן הוא מעוניין להשקיע ולדעת מראש את התשואה הצפויה שיקבל. קרן כספית מתחדשת מאפשרת נזילות במועדים קבועים וידועים מראש בלבד, ומאפשרת למשקיעים וודאות גבוהה לגבי התשואה הצפויה ומשך ההשקעה.

הקרנות הכספיות המתחדשות מצטרפות לקרנות הכספיות היומיות המנהלות נכון לסוף מאי 2025 כ-167 מיליארד שקל. זהו גידול משמעותי בהשוואה לסוף מרץ 2024 אז נוהלו כ- 125 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות. יחד עם זאת, חלק זה מהווה רק כ- 9.7% מהכספים שמופקדים בפיקדונות וכ- 31.5% מהכספים המופקדים בעו"ש ללא ריבית.

הקרנות הכספיות המתחדשות והקרנות הכספיות היומיות יונגשו לציבור בידי המערכת הבנקאית, יוצגו שם תחת השם "מוצרי שוק הכסף" במקביל לפיקדונות, ובכך יעודדו את התחרות בין המוצרים. זאת בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין בנושא שגובשה בידי בנק ישראל והרשות "פרסום מידע מרוכז על קרנות כספיות ומק"מ" ואשר עתידה להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב.

ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "השקת הקרנות הכספיות המתחדשות מהווה צעד חשוב נוסף בפיתוח מוצרי שוק הכסף ובהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים. זהו כלי נוסף בידי הציבור בכדי להתמודד עם סביבת האינפלציה הנוכחית ששוחקת את הכסף בעו"ש, וכדי להשיג תשואות טובות יותר על חסכונותיו. נמשיך לקדם כלים חדשניים ונגישים לטובת ציבור המשקיעים."

על החקיקה עבדו: מאיה גרטי גלבוע, אבי וורשביאק ורז יונאי ממחלקת השקעות ואורית שרייבר מהמחלקה המשפטית ברשות לניירות ערך.

מתוך פאנדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
חדש!! קרן כספית מתחדשת. עם תשואה צפויה מראש.

מליאת הרשות אישרה לאחרונה הנפקה של קרן כספית מתחדשת ראשונה מסוגה וזו צפויה להיות מוצעת לציבור בתקופה הקרובה. זאת לאחר שבאוקטובר 2024 נכנס לתוקף תיקון חקיקה שקידמה הרשות אשר הסדיר את הנפקתן של קרנות כספיות מתחדשות.

קרן כספית מתחדשת היא קרן כספית חדשה המציעה למשקיע אפשרות לבחור לאיזו תקופת זמן הוא מעוניין להשקיע ולדעת מראש את התשואה הצפויה שיקבל. קרן כספית מתחדשת מאפשרת נזילות במועדים קבועים וידועים מראש בלבד, ומאפשרת למשקיעים וודאות גבוהה לגבי התשואה הצפויה ומשך ההשקעה.

הקרנות הכספיות המתחדשות מצטרפות לקרנות הכספיות היומיות המנהלות נכון לסוף מאי 2025 כ-167 מיליארד שקל. זהו גידול משמעותי בהשוואה לסוף מרץ 2024 אז נוהלו כ- 125 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות. יחד עם זאת, חלק זה מהווה רק כ- 9.7% מהכספים שמופקדים בפיקדונות וכ- 31.5% מהכספים המופקדים בעו"ש ללא ריבית.

הקרנות הכספיות המתחדשות והקרנות הכספיות היומיות יונגשו לציבור בידי המערכת הבנקאית, יוצגו שם תחת השם "מוצרי שוק הכסף" במקביל לפיקדונות, ובכך יעודדו את התחרות בין המוצרים. זאת בהתאם להוראת ניהול בנקאי תקין בנושא שגובשה בידי בנק ישראל והרשות "פרסום מידע מרוכז על קרנות כספיות ומק"מ" ואשר עתידה להיכנס לתוקף באוקטובר הקרוב.

ספי זינגר יו"ר הרשות לניירות ערך: "השקת הקרנות הכספיות המתחדשות מהווה צעד חשוב נוסף בפיתוח מוצרי שוק הכסף ובהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים. זהו כלי נוסף בידי הציבור בכדי להתמודד עם סביבת האינפלציה הנוכחית ששוחקת את הכסף בעו"ש, וכדי להשיג תשואות טובות יותר על חסכונותיו. נמשיך לקדם כלים חדשניים ונגישים לטובת ציבור המשקיעים."

על החקיקה עבדו: מאיה גרטי גלבוע, אבי וורשביאק ורז יונאי ממחלקת השקעות ואורית שרייבר מהמחלקה המשפטית ברשות לניירות ערך.

מתוך פאנדר.
לא הצלחתי להבין אבל נראה לי שזה פשוט פקדון רגיל לא אצל בנק
תכלס' זה מאפשר להם לקבוע ריבית נמוכה ולהרויח על חשבוננו
וברגע שגם גופים חוץ בנקאים יכולים להשיג מימון בלי שהרווח שלהם יהיה דמי ניהול
מה הסיכוי שהם לא ינסו להרוויח יותר?
ופשוט למחוק את הקרנות הכספיות הקיימות כיום
תתקנו אותי הלוואי
אבל אם לא זה פשוט בושה וחרפה שאין כדוגמתה
וכן נכון שיש לי בטוחה על הרווח אבל כל גוף שמבטח עושה את זה בכוונת רווח
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
למה הבנק מציע לכם פיקדון ולא קרן כספית? כי זה מה שהכי משתלם לו

לפני כמה חודשים יצאה לדרך קרן כספית מתחדשת חודשית — יצור כלאיים בין קרן כספית לפיקדון, שגם הפקיד בבנק יכול להציע • "זהו צעד חשוב בהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים", הצהיר יו"ר רשות ניירות ערך • בחישוב גס, ההכנסה לבנק מפיקדון גדולה פי 60

מנובמבר כל הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחות שיתרתם בחשבון עולה על 15 אלף שקל למשך יותר משלושה חודשים — ולהציע להם חלופות. עד לאחרונה, הפקידים בבנק ואתר הבנק לא יכלו להציע לציבור קרנות כספיות כחלופה לפיקדון, שכן לפי החוק, הקרנות הן מוצרים שמחייבים ייעוץ השקעות.
התיקון לחוק שקידמה רשות ניירות ערך יאפשר כעת גם לפקידים בבנק להציע את הקרנות הכספיות מהסוג החדש. בנוסף, אפשר להציג אותן באתר האינטרנט של הבנק כחלופה לפיקדון.
ואולם נראה כי הבנקים יציעו רק פיקדונות — ולא קרנות כספיות. זאת אף שלרוב, במיוחד לפרקי זמן קצרים, הריבית על הפיקדונות נמוכה משמעותית מזאת שבקרנות הכספיות. כלומר, הבנק לא יציע לציבור את המוצר הטוב יותר, מפני שזה לא משתלם לו.

חלק מהבנקים התחילו לאחרונה לשלוח ללקוחותיהם הודעות ולהציע ללקוחות שיש להם יתרה בעו"ש להשקיע אותה: "זיהינו בחשבונך יתרה פנויה, זה הזמן להשקיע בתוכנית חיסכון או פיקדון". ההודעות האלה מקדימות מעט את החובה שנקבעה בחוק. לפי הצעת חוק שאושרה בכנסת במאי האחרון, מנובמבר כל הבנקים יחויבו להתריע בפני לקוחות שיתרתם בחשבון עולה על 15 אלף שקל למשך יותר משלושה חודשים — ולהציע להם חלופות.

כפי שהם עושים היום, כנראה שההצעה תכלול רק פיקדונות — ולא קרנות כספיות. זאת אף שלרוב, במיוחד לפרקי זמן קצרים, הריבית על הפיקדונות נמוכה משמעותית מזאת שבקרנות הכספיות. כלומר, הבנק לא יציע לציבור את המוצר הטוב יותר, מפני שזה לא משתלם לו.

עד לאחרונה, הפקידים בבנק ואתר הבנק לא יכלו להציע לציבור קרנות כספיות כחלופה לפיקדון, שכן לפי החוק, הקרנות הן מוצרים שמחייבים ייעוץ השקעות. מי שלא פנה לבדו לרכישת קרנות כספיות נחשף אליהן רק דרך יועצי ההשקעות בבנקים, כך שהלקוחות היו רק מי שיש לו כמה מאות אלפי שקלים בחיסכון לכל הפחות — הרף לקבלת ייעוץ השקעות בבנקים. אף שהמצב השתנה, הבנקים ממשיכים להציע את הקרנות החדשות ואת הקרנות הכספיות הרגילות רק דרך יועצי השקעות.

כעת, התיקון לחוק שקידמה רשות ניירות ערך, כדי לעודד תחרות ולייצר חלופות לפיקדונות, מאפשר גם לפקידים בבנק להציע את הקרנות הכספיות מהסוג החדש. בנוסף, אפשר להציג אותן באתר האינטרנט של הבנק כחלופה לפיקדון. "זהו צעד חשוב בהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים", הצהיר ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, עם אישור הקרנות הכספיות החדשות.

אותה קרן חדשה, שנקראת קרן כספית מתחדשת, היא למעשה יצור כלאיים בין קרן כספית לפיקדון בנקאי. מצד אחד, היא מאפשרת למשקיע לדעת מראש את התשואה הצפויה (אך לא מובטחת) שהוא יקבל בהשקעה לתקופת זמן מסוימת. מצד שני, הנזילות שלה אינה יומית, כמו בקרן כספית רגילה, אלא רק בסוף אותה תקופה, בדומה לפיקדון בנקאי. בחודשים האחרונים השיקו בתי ההשקעות מיטב ואלטשולר שחם קרן כספית שמתחדשת בכל חודש.

לא תחליף לקרן כספית

המוצר החדש לא מיועד להחליף את הקרנות הכספיות הקיימות ולא מתחרה בהן. הוא נועד בעיקר לספק תחליף לפיקדון, במיוחד לקהל בעל אוריינות פיננסית נמוכה יותר, שמעוניין לראות מה התשואה שהוא צפוי לקבל עבור ההשקעה. התשואה הצפויה בקרנות הללו כנראה תהיה מעט נמוכה יותר מהתשואה הצפויה בקרנות הכספיות הרגילות. עם זאת, זוהי עדיין חלופה עדיפה על פני פיקדונות הבנקים, לאור הריבית הנמוכה שהם מציעים, במיוחד בפיקדונות לפרקי זמן קצרים יחסית.

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הממוצעת (הקבועה) לפיקדונות לתקופה של חודש ביולי הייתה 2.5%. הריביות נעות בין 1.5% בממוצע בבנק יהב ל–2.5% בבנק מסד ובדיסקונט, והחריג היה בנק ירושלים — עם ריבית של 3.8%. בריבית משתנה, הממוצע היה מעט גבוה יותר: 2.9%. הבנק עם הריבית הגבוהה ביותר היה וואן זירו (4%), בעוד הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר הייתה בבנק לאומי — 1.4%.

עם זאת, הריבית הממוצעת היא נתון מטעה, מכיוון שבפיקדונות, בעלי סכומים גבוהים מקבלים ריבית גבוהה יותר (בניגוד לקרנות כספיות, בהן כולם מקבלים את אותה ריבית). כשמסתכלים על הריבית החציונית, שמנטרלת את ההשפעה של החשבונות הגדולים, מגלים שהבנקים נתנו ביולי ריביות נמוכות בהרבה, בין 0.25% ל–1.9% ברוב הבנקים (ריבית משתנה), למעט וואן זירו ובנק ירושלים — אצלם גם החציון היה 4%, שכן הם לא מתייחסים לגודל הפיקדון בהצעת ריבית.

shnei-habankim-mob.png


לשם השוואה, התשואה הצפויה של הקרנות הכספיות החדשות היא 4.1%, כך שרק וואן זירו ובנק ירושלים יוכלו להתחרות בה. לרוב הציבור, שהם לקוחות יתר הבנקים, הקרנות הכספיות החדשות משתלמות בהרבה. בנוסף, המס על הריבית מהפיקדון בבנק הוא 15% נומינלי, בעוד המס בקרנות הכספיות — בגובה 25% — נגבה על רווחים ריאליים. מכיוון שהאינפלציה מקטינה את הרווח הריאלי של הקרן הכספית, המס עליה בתקופות של אינפלציה יהיה נמוך יותר מהמס על הריבית בפיקדונות.

מרוויחים עלינו

אבל הבנקים לא יציעו אותן. שכן, על שיווק הקרנות הכספיות — מהסוג החדש כמו גם מהסוג הרגיל — הבנקים מקבלים רק 0.1%, גובה דמי ההפצה שאותם מקבלים הבנקים ממנהלי הקרנות. לעומת זאת, מפיקדונות הציבור הבנקים מרוויחים הרבה יותר, בשל מה שנקרא המרווח הפיננסי. יעידו על כך רווחי העתק של הבנקים בשנים האחרונות.

כאמור, הבנקים משלמים בממוצע 2.9% על פיקדון, ועושים שימוש בכסף הזה לטובת הלוואות. הריבית הממוצעת על הלוואות ביולי הייתה 9.2%. בחישוב גס, ההכנסה של הבנק מהפיקדון גדולה פי 60 מההכנסה שלו מקרן כספית. גם אם נניח שהבנקים לא מלווים חלק מהכסף, הם מקבלים עליו מבנק ישראל את ריבית בנק ישראל, כך שחלק מהפער הוא "רק" פי 16 מדמי ההפצה.

לבנקים אין אינטרס להפיץ את הקרנות החדשות. יעידו על כך גם הסכומים שגייסו שתי הקרנות שהושקו עד כה: 11.7 מיליון שקל (מיטב) ו–1.3 מיליון שקל (אלטשולר שחם, שהשיק את הקרן מאוחר יותר). גם בהתחשב בכך שהן חדשות יחסית והן מגייסות רק פעם בחודש, אלו סכומים לא גבוהים.

החל באוקטובר, בנק ישראל יחייב את הבנקים לפרסם במרוכז ובאופן אחיד באתריהם מידע על החלופות השונות — פיקדונות, קרנות כספיות ומק"מ (מלווה קצר־מועד). עם זאת, מכיוון שקהל היעד הוא ציבור בעל אוריינות פיננסית נמוכה יחסית, כנראה שההשפעה של הפרסומים הללו לא תהיה גדולה. כל עוד הבנקים לא יציעו את המוצר בצורה אקטיבית יותר, בד בבד עם הפיקדונות, הציבור הרחב ימשיך להפסיד — והבנקים ימשיכו להרוויח.

דה מרקר
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הגלגול שמשאיר את מור מאחור במרוץ הישראלי לביטקוין

המוסדיים הישראליים השיקו השנה קרנות מחקות על המטבע הדיגיטלי הלוהט. חמש משש הקרנות נוקטות אסטרטגיה דומה — השקעה בקרנות סל אמריקאיות שעוקבות ישירות אחר מחיר הביטקוין. מנגד, הקרן של מור מתחקה אחרי מדד שעוקב אחרי חוזים עתידיים על הביטקוין, שאותם יש לקנות מחדש בכל חודש. אלא שהחוזים האלו מתייקרים מדי חודש, וכך הקרן של מור הציגה תשואת חסר של 3% מתחילת השנה בהשוואה לממוצע של הקרנות הישראליות האחרות

כלכליסט

מאז ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בסוף 2024,
הביטקוין שוב לוהט והפך לאחד מאפיקי ההשקעה המסוקסים והפופולריים בעולם. מתחילת השנה הנוכחית גם הציבור הרחב בישראל יכול להיחשף בקלות לביטקוין, בלי ארנק דיגיטלי והצפנות מורכבות, דרך שש קרנות מחקות שהנפיקו מוסדיים ישראליים שעוקבות אחר שער הביטקוין. אלא שאחת הקרנות, זו של בית ההשקעות מור, מפגרת אחרי כל היתר, ובצורה משמעותית. למה? בגלל השיטה שבה היא בחרה לפעול, שצפויה להותיר אותה מאחור גם בעתיד, מה שיעלה למשקיעים בה הרבה כסף.

כאמור, בתחילת השנה החלו להיסחר באחוזת בית שש קרנות שעוקבות אחר שער הביטקוין. הקרנות האלו מנהלות כ־160 מיליון שקל של הציבור. לכל הקרנות האלו יש מכנה משותף אחד: אף אחת מהן לא מחזיקה בביטקוין באופן ישיר. חמש מתוכן מנוהלות באמצעות השקעה בקרנות סל אמריקאיות על הביטקוין, ולכן הן סופגות את דמי הניהול של אותן קרנות, בנוסף לדמי הניהול שהן עצמן גובות. הקרן השישית, זו של מור (מור מחקה S&P Bitcoin), נוקטת גישה שונה. היא משקיעה בעיקר בחוזים עתידיים על הביטקוין, שנסחרים בבורסת CME, בורסת המסחר באופציות של שיקגו, שהיא הגדולה מסוגה בעולם. הבחירה הזו הובילה לכך שמתחילת השנה התשואה של הקרן של מור פיגרה ב־3% בהשוואה לממוצע התשואה של חמש הקרנות האחרות. להערכתנו, הפער הזה צפוי להישמר גם בעתיד.

משקיעים רבים בוחרים בהשקעה בקרן מחקה מתוך רצון ליהנות מתשואה הדומה למדד הייחוס, אך מתעלמים מפרטים חשובים דוגמת אופן ההשקעה של הקרן, העלויות הנלוות ודמי הניהול בפועל. כל אלו עלולים להשפיע מהותית על התשואה שהמשקיע מקבל בסופו של דבר. ובמקרה של הקרנות הישראליות שעוקבות אחר הביטקוין, האותיות הקטנות עושות את כל ההבדל.

שיטות שונות, תוצאות שונות

שש הקרנות המחקות הישראליות מבוססות על ארבעה מדדי ייחוס שונים. שלושה מהמדדים עוקבים אחרי מחיר הביטקוין, וההבדל ביניהם נובע מזהות הגוף שעורך את המדד (CME, S&P ו־Index), ממקורות הנתונים שמשמשים לחישוב המדד ומהמאפיינים הטכניים שלו. אולם בפועל, ההבדלים בין המדדים אינם מהותיים. הקרן של מור חריגה גם בהיבט הזה. היא עוקבת אחר מדד בשם S&P Bitcoin Futures Daily Roll. המדד הזה אינו עוקב אחרי מחיר הביטקוין עצמו, אלא אחר תשואת ההשקעה בחוזים העתידיים על הביטקוין. כתוצאה מכך, התשואה שלו שונה באופן מהותי משל המדדים שמבוססים על מחיר הביטקוין באופן ישיר, וזאת בעיקר בשל עלויות הגלגול הכרוכות בניהול פוזיציה באמצעות חוזים עתידיים.

כאמור, עיקר ההשקעה של הקרן המחקה של מור על הביטקוין מתבצעת באמצעות רכישת חוזים עתידיים על הביטקוין בבורסת CME. חוזה עתידי הוא הסכם פיננסי שבו שני הצדדים מתחייבים להעברת תשלומים לפי השינוי במחירו של נכס בסיס כזה או אחר, ובמקרה הזה ביטקוין, במועד עתידי קבוע. ההשקעה בחוזים עתידיים אינה דורשת כסף, למעט העמדת ביטחונות, ולכן מרבית כספי המשקיעים בקרן מושקעים בפיקדון נושא ריבית. מכיוון שחוזי הביטקוין בבורסת CME פוקעים מדי חודש, הקרן של מור נדרשת לגלגל את הפוזיציות שלה באופן שוטף. כלומר, למכור חוזים שפוקעים החודש ולרכוש חוזים לחודש הבא. ההליך הזה נעשה בדרך כלל באופן מדורג על פני החודש, על ידי רכישת חוזים חדשים ומכירת חוזים קיימים מדי יום מסחר. הבעיה המרכזית של הקרן נעוצה בכך שהחוזים העתידיים על הביטקוין לחודש הבא נסחרים, בממוצע, במחיר גבוה בכ־0.7%—0.8% מהחוזים לחודש הנוכחי. כלומר, בכל חודש הקרן מוכרת חוזים זולים וקונה חוזים יקרים יותר, מה שמייצר הפסד עקבי של כ־9%—10%. הריבית על הכספים בפיקדון מקזזת חלק מההפסד. מכיוון שהריבית עומדת על כ־4.5% בשנה, עלות הניהול בפועל של הקרן מסתכמת ב־4.5%—5.5% בשנה, ומובילה לשחיקת התשואה של המשקיעים. נתון זה עולה בקנה אחד עם תשואת החסר בפועל של הקרן של מור בהשוואה לממוצע של הקרנות האחרות, 3% בתוך שבעה חודשים בלבד. מכיוון שהפער בין החוזים נותר יציב יחסית, סביר להניח שתשואת החסר של הקרן של מור תימשך גם בעתיד.



חשוב לציין כי הבעיה אינה ייחודית למור או לקרנות ישראליות. כך, קרן הסל האמריקאית BITO של חברת ProShares, שמנהלת כ־2.7 מיליארד דולר, פועלת באותה שיטה, וגם היא הניבה תשואת חסר של 3% לעומת קרנות אמריקאיות שמשקיעות ישירות בביטקוין. כמו כן, ראוי לציין כי הבעיה המדוברת אינה קיימת ביחס לקרנות שעוקבות אחר רוב מדדי המניות. זאת משום שבמקרים האלו תמחור החוזים העתידיים בין מועדי הפקיעה השונים משקף לרוב את שיעור הריבית במשק, כך שאין פער מהותי בין עלות הגלגול של החוזה לריבית על הפיקדון. לכן ניהול קרנות סל על מדדים כמו S&P 500 באמצעות חוזים עתידיים צפוי להניב תשואה דומה לזו של קרן המחזיקה ישירות במניות המרכיבות את המדד.

מנגד, הפער בין מחירי החוזים העתידיים לחודש הבא לבין אלו של החודש הנוכחי משפיע באופן מהותי גם על התשואה של קרנות סל שעוקבות אחר סחורות כמו נפט, גז ותבואות, וכן אחר מדדים תנודתיים דוגמת מדד הפחד (Vix). בשל כך, התשואה של קרנות אלו עשויה להיות שונה באופן משמעותי מהשינוי במחיר נכס הבסיס שעליו הן מבוססות. כך, משקיע שרוכש קרן סל על הנפט לא יכול לצפות בהכרח לתשואה שתשקף את השינוי במחיר הנפט בפועל. עם זאת, יש לבצע הבחנה חשובה – בעוד קרן סל על חוזים עתידיים על הביטקוין תניב כמעט בוודאות תשואת חסר בהשוואה לקרן שמשקיעה ישירות במטבע הדיגיטלי, הרי שבמרבית קרנות הסל המבוססות על חוזים עתידיים על סחורות, לא ניתן לדעת מראש אם תשואת הקרן תהיה גבוהה או נמוכה מהשינוי במחיר הסחורה. התוצאה תלויה במבנה עקום החוזים ובשינויים בשוק לאורך זמן.

איילון בית השקעות גובה את דמי הניהול הגבוהים ביותר

חמש הקרנות המחקות הנוספות של המוסדיים הישראליים מחזיקות בעיקר בעשר קרנות סל שמשקיעות ישירות בביטקוין. למעשה, כל חמש הקרנות מחזיקות באותן עשר קרנות סל, כאשר ההחזקה בכל אחת מהן מוגבלת לעד 10%, בהתאם להגבלות רגולציה ולמדיניות הפיזור. למרות הדמיון הרב באופן הניהול, קיימים פערים של כמעט 1% בתשואות מתחילת השנה בין הקרן המובילה לקרן בעלת התשואה הנמוכה ביותר (להוציא את מור). לשוני הזה יש כמה הסברים, כשהבולט והפשוט ביותר הוא גובה דמי הניהול. כך, הקרן של איילון בית השקעות גובה דמי ניהול של 0.65% בתוספת דמי נאמנות של 0.03%, בעוד יתר הקרנות גובות דמי ניהול של 0.2% ודמי נאמנות של 0.02%—0.03%. כלומר, המשקיע בקרן של איילון בית השקעות משלם 0.45% יותר בשנה עבור ניהול דומה עד זהה לשל הקרנות האחרות.

הסיבה השנייה היא השימוש של חלק מהקרנות הישראליות בקרן סל אמריקאית נוספת לצורך ניהול הפוזיציה - קרן הסל BITO, שפועלת במתכונת דומה לשל מור ומתבססת על חוזים עתידיים ולא על החזקה ישירה, ושלכן גם היא הציגה תשואת חסר בהשוואה למתחרות השנה. נכון לסוף אפריל, 8.76% מנכסי הקרן של איילון בית השקעות – שהציגה את התשואה הנמוכה ביותר מבין הקרנות הישראליות בנטרול הקרן של מור – מושקעים בקרן BITO, וכך גם 4.99% מנכסי הקרן של IBI ו־2.3% מנכסי הקרן של מגדל שוקי הון. במאי איילון בית השקעות סגרה את הפוזיציה בקרן הזו, ואילו הקרן של קסם פתחה פוזיציה בשיעור של 3.87% מנכסי הקרן. ההחזקה בקרן הזו פוגעת בתשואת הקרנות הישראליות.

בנוסף, חלק מקרנות הסל הזרות שבהן משקיעות קרנות הביטקוין הישראליות מאופיינות בנזילות נמוכה יחסית. כתוצאה מכך, יצירת פוזיציה משמעותית באותן קרנות עלולה להיות יקרה, הן מבחינת עלויות המסחר והן מבחינת השפעה על מחיר השוק.

תופעה ללא רציונל כלכלי

תופעת הביטקוין מהווה את אחת החידות הכלכליות הגדולות של העידן המודרני. מרבית השימוש במטבע נעשית מתוך תקווה לעליית ערך – כלומר, כהשקעה ספקולטיבית – בעוד השימוש בו כאמצעי תשלום נותר מוגבל. חרף זאת, כשהמחיר של הביטקוין הגיע ל־120 אלף דולר החודש, שווי השוק הכולל של הביטקוין הגיע ל־2.4 טריליון דולר. זה סכום שקשה להסביר אותו במונחים כלכליים רגילים של תועלת, שימוש או ערך פונדמנטלי שנובע מהמטבע עצמו.

לגורמים רבים יש אינטרס לשמור על ערך המטבע הדיגיטלי גבוה. טראמפ, למשל, שצבר הון אישי עצום באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי על שמו ועל שם אשתו מלניה, תומך במטבע. ענקית ההשקעות בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, גוזרת קופון עצום מניהול קרן הסל הגדולה בתחום – IBIT, שמנהלת כ־87 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.25%, מה שמייצר לבלאקרוק זרם הכנסות של מעל 200 מיליון דולר בשנה. מדובר על עמלה גבוהה משמעותית משל שלוש קרנות הסל הגדולות בעולם שעוקבת אחר S&P 500. לשם המחשה, קרן SPDR, שמנהלת כ־651 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 0.09%; קרן VOO, שמנוהלת על ידי ואנגרד ומנהלת נכסים ב־683 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03%; וקרן IVV, ששייכת לבלאקרוק עצמה ומנהלת 642 מיליארד דולר, גובה עמלה של 0.03% גם כן.

אז, כאמור, גורמים רבים שמחזיקים בביטקוין ושומרים על מחירו גבוה הם גורמים חזקים מאוד, והמחיר שלו תלוי בראש ובראשונה באמונה שהמחיר ימשיך לעלות. את האמונה הזו אי אפשר להצדיק דרך תיאוריה כלכלית קלאסית, שבוחנת ערך מול תועלת ושימוש. לכן, בעימות בין התיאוריה הכלכלית לאמונה בביטקוין, האמונה מנצחת לפי שעה. ואין לדעת מתי האמונה הזו תתערער.
  • תודה
Reactions: השקעות R הון1 //
15 תגובות
התחרות בשוק הגמל מחריפה: מור מציעה לחוסכים הלוואות במחיר רצפה

מור גמל ופנסיה מציעה הלוואות בריבית של 5.25%, הנמוכה בענף, שמשמעותה פריים מינוס 0.75%. שיעור ההלוואות שלה מכלל הנכסים גם הוא הגבוה בענף, ומהווה סיכון להפסד במקרה של הורדת ריבית, וירידת תשואה לכלל החוסכים

מור גמל ופנסיה, החברה־הבת של בית ההשקעות מור, צמחה בשנים האחרונות בקצב גבוה והפכה לחברת הגמל השלישית בגודלה, אך נראה שהיא לא מסתפקת בכך. לאחרונה היא יצאה במהלך שנועד, בין היתר, להגדיל את חלקה בענף ולצמצם את הפער שבינה לבין שתי השחקניות הגדולות בגמל — מיטב ואלטשולר שחם.

בחודשים האחרונים החלה מור גמל ופנסיה, שמנוהלת על ידי המנכ"ל אלדד צינמן, להציע לחוסכים בגמל הלוואות לכל מטרה בריבית של פריים מינוס 0.75%. כלומר, ריבית של 5.25%. מדובר בנוסחת הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה עד היום בענף הגמל. בשל גובה הריבית במשק, 4.5%, נומינלית לא מדובר על הריבית הנמוכה ביותר שהוצעה בענף.

מור גמל ופנסיה מציעה לחוסכים הלוואה לצשך חמש שנים בגובה של עד 80% מהסכום שצבור בקופה שהכספים בה נזילים. אם הכספים אינם ניתנים למשיכה, כמו במקרה של קופות גמל פנסיוניות, אז רף ההלוואה המקסימלי עומד על 50% מהסכום הצבור.

ענף הגמל בישראל הוא ענף החיסכון השני בגודלו אחרי הפנסיה, וכלולות בו קופות גמל, קופות גמל להשקעה וקרנות השתלמות. הענף מנהל 970 מיליארד שקל, נכון לסוף יוני, כאשר חלק הארי של הכסף, 445 מיליארד שקל, מנוהל בקרנות ההשתלמות שהופכות נזילות לאחר שש שנים מפתיחת הקרן.

ההלוואות על חשבון הגמל הפכו פופולריות עם השנים, משום שרבות מחברות הגמל הציעו הלוואות בריבית של פריים מינוס 0.5%, וכאשר הריבית במשק היתה אפסית דובר על הלוואה בריבית אפקטיבית של 1.1%. לשם השוואה, הלוואה לכל מטרה שניטלת מבנק נושאת ריבית של פריים פלוס 3%. ההלוואות על חשבון הגמל היו משתלמות לשני הצדדים.

החוסך קיבל הלוואה בתנאים אטרקטיביים, ולא היה זקוק למשוך כספי חיסכון למימון צריכה שוטפת, ואילו חברת הגמל קיבלה "הבטחה" שהלקוח יישאר איתה לעוד פרקי זמן ממושכים, שכן כל זמן שההלוואה לא נפרעה החוסך אינו יכול לעבור לחברה אחרת. וזאת כאשר מדובר בהלוואה בסיכון נמוך, משום שהריבית נמוכה וכספי החיסכון משמשים כעירבון.

וכך, בתחילת שנת 2022, כמה חודשים לפני שהריבית החלה לעלות, ההלוואות מקרנות ההשתלמות במסלול הכללי (המסלול הגדול ביותר במונחי היקפי נכסים בקרנות ההשתלמות, שבעצמן מנהלות את חלק הארי של הכסף בענף הגמל) הגיעו לשיא של 11 מיליארד שקל.

SylpOIoYex_0_0_1221_1471_0_x-large.jpg

אולם באפריל של אותה שנה הריבית במשק החלה לעלות, וזאת במטרה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה, והיא הגיעה עד לריבית פריים של 6.2%, וכך ההלוואות בגמל, שצמודות לפריים, הפכו ליקרות בצורה משמעותית.

במקביל, שני הגופים הגדולים בגמל, מיטב ואלטשולר שחם, הפסיקו להעמיד הלוואות לכל מטרה על חשבון הגמל, גם בשל מגבלות רגולטוריות. וכך, בעוד בשלוש השנים האחרונות היקף הנכסים בשוק הגמל צמח בכ־50% (ל־333 מיליארד שקל), היקף ההלוואות דווקא ירד בכ־20%, מה שמצביע על כך שחוסכים גם לא נטלו הלוואות חדשות, או לא יכלו לקבל אותן, וגם ביקשו לפרוע הלוואות שהפכו יקרות לפתע.

כאמור, מור היא כיום חברת הגמל השלישית בגודלה בענף ומנהלת נכסים בהיקף של 91.9 מיליארד שקל. מקדימות אותה מיטב (עם 114.7 מיליארד שקל) ואלטשולר שחם (עם 128.8 מיליארד שקל). בשנים 2023-2021 מור היתה הכוכבת של ענף הגמל בכל הנוגע להעברות כספים ממתחרים, וזאת, בין היתר, על רקע תשואות גבוהות ומערכת יחסים חמה עם סוכני הביטוח. בשנים האלו היא העבירה מהמתחרים לא פחות מ־41 מיליארד שקל.

בשנת 2024 התרחשה עצירה משמעותית, כאשר היא העבירה מעט פחות ממיליארד שקל. מתחילת השנה הנוכחית ועד סוף יולי,
היא העבירה מהמתחרים סכום של 6.5 מיליארד שקל נטו (כלומר, העברות בניכוי ניודים), מה שממקם אותה במקום השני בטבלת הגיוסים אחרי אנליסט, שהעביר נטו מהמתחרים 9.5 מיליארד שקל השנה. ייתכן שבמור מזהים את תחום ההלוואות ככזה שייתן רוח גבית למכונת הגיוסים שלהם, מה שיאפשר לחברה לצמוח עוד ואולי לאתגר את שתי מובילות הענף.

לפי הנתונים של קרן ההשתלמות במסלול הכללי של מור, נכון לסוף יולי, היקף ההלוואות שניתנו דרך הקרן מגיע לכ־1.5 מיליארד שקל, סכום שמהווה כ־6.3% מנכסי הקרן. מדובר בשיעור הגבוה ביותר מבין הקרנות של הגופים הגדולים במסלול הכללי.

גם במספרים מוחלטים מדובר על היקף גבוה, שני רק לזה של אלטשולר שחם (1.8 מיליארד שקל). אולם קרן ההשתלמות של אלטשולר מנהלת 34 מיליארד שקל במסלול הכללי לעומת 23 מיליארד שקל שמנוהלים במסלול הכללי אצל מור, ועל כן שיעור ההלוואות מהנכסים בקרן של אלטשולר שחם נמוך יותר.

בהתאם לכך, המתחרים בענף הגמל מפנים את תשומת הלב לכך שהמהלך של מור אינו נטול סיכונים. אחד הבכירים בענף אף אמר כי "אף חברת גמל אחרת לא היתה מסוגלת להעביר החלטה לתת הלוואה על חשבון הגמל בריבית כזו". את האמירה הזו הוא מנמק בכך שההלוואות האלו עשויות להפוך להניב תשואה נמוכה יותר כשהריבית תרד, מה שבסופו של דבר יפגע בתשואה לעמיתים.

המתחרים של מור, אגב, נוקטים אסטרטגיה שיווקית אחרת — הורדת דמי ניהול במטרה למשוך לקוחות. ואכן, הממוצע בענף עומד כיום על דמי ניהול של 0.6% בעוד דמי הניהול הממוצעים אצל מור עומדים על 0.7%.

אולם בענף יש מי שמסבירים את הרציונל של מור במהלך הזה באופן שונה, ורואים בהלוואות האלו השקעה לכל דבר שמהווה אלטרנטיבה לאג"ח קונצרניות בדירוג גבוה ואג"ח ממשלתיות. לפי בכיר אחר בענף, "ההלוואות לחוסכים מהוות נכס השקעתי משמעותי במור כבר שנים. מאז 2022, אז החלה הירידה בהיקפי ההלוואות על חשבון הגמל, חברת הגמל של מור דווקא חיפשה כיצד ניתן להגדיל את ההלוואות האלו, בניגוד למגמה.

במור רואים את ההלוואות האלו כהשקעה לכל דבר, שמעניקה ריבית שנתית של 5.25% עם סיכון אפסי לחדלות פירעון, משום שכספי החיסכון מהווים בטוחה להלוואה, והחוסכים יעשו הכל כדי לפרוע אותה. למעשה, אפיק ההלוואות על חשבון הגמל מהווה אלטרנטיבה להשקעה באג"ח קונצרניות בדירוג גבוה או באג"ח ממשלתיות. מבחינת מור, אם הריבית תרד בחדות, אז הדבר יבוא לידי ביטוי באותו האופן גם בנכסים חסרי סיכון אחרים דוגמת אג"ח ממשלתיות".

מור גמל ופנסיה, שבשליטת בית ההשקעות מור (66.3%) שנמצא בשליטת משפחות מאירוב ולוי, הציגה ברבעון השני רווח נקי של 17 מיליון שקל, פי 2 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ההכנסות ברבעון עלו ב־26% לעומת התקופה המקבילה, ל־151 מיליון שקל.

ב־12 החודשים האחרונים זינקה מניית מור גמל ופנסיה ב־208%, בעוד מדד ת"א־ביטוח ושירותים פיננסיים, שבו היא נכללת, ניתר ב־184.4% באותו הזמן. החברה נסחרת לפי שווי של כ־1.8 מיליארד שקל. היא הונפקה ב־2022 לפי שווי של 669 מיליון שקל לפני הכסף וגייסה כ־100 מיליון שקל, כך שהיא החלה להיסחר לפי שווי של 769 מיליון שקל.

כלכליסט
0 תגובות
מקס מגבירה את הלחץ על הבנקים: מציעה ריבית של 3% בשנה לכסף שיופקד בחשבון דמוי עו"ש

חברת כרטיסי האשראי משיקה חשבון חוץ-בנקאי שיעניק ללקוחותיה ריבית אוטומטית על יתרה של עד 500 אלף שקל • שגית דותן, מנכ"לית מקס: "נציע ללקוחות להפסיק לתת לכסף להישחק בעו"ש ולקבל ריבית על כל הסכום, ללא תנאי מינימום" • חלק מהבנקים הודיעו לאחרונה על הענקת ריבית של 2%-3% בתנאים מסוימים

1000005482.jpg

בימים אלה, כאשר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מקדם את רפורמת הבנקים הרזים, שעוד תצריך שינויי חקיקה מורכבים בכנסת, יש גופים שמקדימים להגביר את הלחץ על הפיקדונות בבנקים. חברת כרטיסי האשראי מקס, שבבעלות כלל ביטוח ובניהולה של שגית דותן, פיתחה חשבון דמוי-עו"ש בשם "צובר ושב", שבו כספים שיפקידו הלקוחות יזכו לריבית שנתית של 3%, והם לא יהיו "נעולים" לשם כך בניגוד לפיקדונות של הבנקים. שם כדי לקבל ריבית גבוהה, ביחס לריבית האפסית של חשבון העו"ש, יש צורך להתחייב לסגירת הכסף לתקופה קצובה בזמן.

מקס תאפשר ללקוחות שלה, החל מחודש נובמבר הקרוב, לפתוח את חשבון ה"צובר ושב", חשבון חוץ -בנקאי אשר יפוקח על-ידי בנק ישראל. בחשבון הזה יוכל הלקוח לנהל יתרה נושאת ריבית, כאשר במקס מכוונים את המוצר כתחרות ישירה ומוצר משלים לניהול חשבון העובר ושב בבנק.

חשוב לציין כי זה יהיה חשבון מוגבל שאינו דומה לחשבון העו"ש המסורתי, כלומר ניתן יהיה לצבור בו סכום כסף שיקבל ריבית, ובעיקר לשלם ממנו את חשבון כרטיס האשראי החודש, או אם רוצים לבצע רכישה גדולה אחרת. הכסף יצבור ריבית בכל רגע נתון ויהיה נזיל וזמין למשיכה.

הציבור מפסיד הרבה כסף

התחרות על הפיקדונות בבנקים הולכת ומתגברת. כיום המוצר הפופולרי ביותר הן קרנות הנאמנות הכספיות, שמנוהלות על-ידי בתי ההשקעות צברו נכסים מנוהלים בהיקף של 180 מיליארד שקל. אלה מכשירי השקעה סולידיים יחסית, שהם נזילים וניתנים למשיכה בהוראה מדי יום (הקרנות הכספיות נסחרות במהלך ימי המסחר בבורסה כמו קרנות נאמנות אחרות), אך הקרנות אינן יכולות להתחייב על ריבית שנתית כמו שעושה מקס. בפועל הן תלויות בריבית בנק ישראל, משום שהן מפקידות את עיקר הכספים בחשבונות בבנקים.

בשנה האחרונה העניקו הקרנות הכספיות תשואה של מעל ל-4% למי שהפקיד אצלהן את כספו. גם בניכוי דמי הניהול של אותן קרנות שהם נמוכים למדי, מדובר במוצר אטרקטיבי יותר החשבון החדש של מקס. כמו כן, בנק ישראל מנפיק גם מק"מ, מלווה קצר מועד, לתקופה של עד שנה. זו אגרת חוב בניכיון שמעניקה ריבית שקרובה יחסית לריבית בנק ישראל, גם היא כיום מעל ל-4% בשנה. אך בניגוד למקס הכסף במק"מ יכול להיות מופקד עד לשנה, וסדרות חדשות יציעו בעתיד ריבית שגם היא נגזרת מריבית בנק ישראל ולכן עלולה לפחות.

במקס מזכירים כי על-פי נתוני בנק ישראל, סך הכסף שהציבור מחזיק בחשבונות העובר ושב עומד על למעלה מ-225 מיליארד שקל שאינם נושאים ריבית, וסך הכסף שהציבור מחזיק בפיקדונות בבנקים עומד על כ-406 מיליארד שקל. שיעורי הריבית על הכספים ששוכבים בחשבונות העו"ש בבנקים, כלומר על יתרת זכות, נעים בין 0% ל-0.4% בשנה - סכום אפסי שנשחק ריאלית בשל האינפלציה.

במקס הוסיפו כי לאחרונה הבנקים החלו להציע ריבית על היתרה בעו"ש, אבל היא מוצעת עד לגובה סכום מסוים בלבד לרוב בין 10,000 ל-20,000 שקל. במקרה של מקס, יוכלו הלקוחות להזרים לחשבון צובר ושב עד חצי מיליון שקל.

האותיות הקטנות

היתרה בחשבון הצובר ושב של מקס תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי של 3%. הריבית אינה צמודה לפריים או למדד ואחידה לכל הלקוחות, ללא קשר לגובה הסכום שיופקד בחשבון. אך למקס "שמורה הזכות לשנות את הריבית, בין היתר, בהתאם לשינויים במשק". מה זה אומר? הרי בעוד כחודש הנגיד ירון עשוי להחליט להפחית את גובה הריבית במשק (4.5%). ככל הנראה שהפחתה אפשרית תוריד אותה ל-4.25%, כפי שסבורים כחלק גדול מהכלכלנים.

במקס אומרים כי הריבית שהם מציעים "לא צמודה לריבית בנק ישראל", לכן מדובר בריבית של 3% בשנה עד להודעה חדשה. אך ההערה נועדה לאפשר להם גמישות במידה ויהיה שינוי חריג בסביבה המאקרו-כלכלית.

תנאים נוספים שחשוב לדעת הם שהריבית תצטבר מדי יום והלקוחות יוכלו לעקוב אחריה ואחר היתרה שלהם באתר ובאפליקציה. בנוסף, החשבון יהיה נזיל וזמין למשיכה, כך שהלקוחות יכולים לבצע מספר לא מוגבל של הפקדות או משיכות באמצעות הכרטיס, והכול ללא עמלות או דמי ניהול. כמו כן, כאשר לקוחות יבקשו למשוך את הכסף, הם יוכלו לבחור בין זיכוי לחשבון הבנק - מהלך שעשוי לקחת עד שני ימי עסקים ממועד בקשת המשיכה, או לבצע זיכוי מהיר יותר לכרטיס האשראי עצמו.

עוד לא בנק קטן

האפשרות של מקס להעניק ריבית על חשבון חוץ-בנקאי נובעת מחקיקה שנכנסה לתוקף לפני כשנה, המסדירה את
עולם התשלומים החוץ-בנקאיים. האפשרות להעניק ריבית נכללה בחקיקה על אף ההתנגדות של בנק ישראל.

למעשה, חברת כרטיסי אשראי כבר נותנת הלוואות ומאפשרת מעין חשבון עו"ש, כך שפעולתה לכאורה מדמה פעילות קלאסית של בנק. עם זאת, יש הבדל משמעותי. נכון להיום, חברת האשראי לא תוכל להשתמש בכספים שיפקידו הלקוחות כדי לתת את ההלוואות. האפשרות להשתמש בחשבון העו"ש כדי לתת הלוואות, שהיא פעילות בנקאית קלאסית, מאפשרת להוזיל את הריבית שגובים הבנקים על הלוואות.

בדו"ח שפורסם לאחרונה של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאית הוצג מתווה לפיו גופים כמו חברות כרטיסי אשראי יוכלו לקבל רישיון בנק קטן. עם זאת, המהלך דורש תיקון חקיקה שטרם קודם.

גלובס, ודה מרקר

📰 "הכסף שלא ישן": הצעת המודל הכלכלי שיזרים מיליארדים חזרה לציבור​

מאחורי הקלעים: בכירים במערכת הפיננסית בוחנים רעיון מהפכני להעביר את כספי העו"ש מ"חשבונות רדומים" לקרנות כספיות, ובכך להבטיח תשואה לכל אזרח – ללא פגיעה בנזילות. האתגר: כיצד להכריח את הבנקים להתחרות, ומי יישא בנטל המימון?

המערכת הפיננסית בישראל עשויה לעמוד בפני השינוי המבני הגדול ביותר זה עשורים. על שולחנם של קובעי המדיניות מונחת הצעה כלכלית נועזת שמטרתה לחסל את הנוהג בו הבנקים מרוויחים על מיליארדי שקלים של עו"ש שאינם נושאים ריבית. הצעת המודל דורשת שכל יתרת עו"ש תופנה אוטומטית לקרן כספית (MMF) בעלת סיכון אפסי, ובכך תבטיח תשואה תחרותית לכל חוסך.

המודל, שנבחן כפוטנציאל לחיזוק מעמד הביניים, מבטיח לשמור על שני עקרונות: נזילות מיידית (משיכה בכל רגע) ותשואה תחרותית (כמו בשוק ההון).




💰 המהפכה התחרותית: להכריח את הבנקים לשלם​

הרעיון המרכזי הוא להפוך את המודל מבנקאי למוניטרי. אם הבנקים לא ישלמו ריבית על הכסף, הוא יילקח מהם.

  • ברירת המחדל האוטומטית: במקום שהבנק ישלוט על הכסף, יוגדר חוק שיעביר את הכסף באופן אוטומטי ל-MMFs.
  • התחרות הנדרשת: הבנקים ייאלצו להתחרות בקרנות הכספיות. אם הבנק רוצה שהכסף יישאר אצלו, הוא יצטרך לשלם ללקוח ריבית שזהה או קרובה לתשואת הקרן, מתוך רווחיו.
התחזית: כפיית התחרות הזו תוביל לשחיקת רווחיות הבנקים מריבית, ותחייב אותם להתייעל או להציע שירותי אשראי והשקעה מתוחכמים יותר.

🛡️ אתגר היציבות: מי מבטיח את הנזילות?​

השאלה המרכזית במודל כה גורף היא: מה יקרה כאשר מיליוני לקוחות ימשכו כסף בבת אחת?

  • גיבוי ממשלתי לנזילות: המודל מציע שהממשלה תספק "הון חוזר" (הלוואה חד-פעמית בגובה ממוצע ההוצאה היומית של הציבור) שיבטיח נזילות מיידית של העו"ש. כסף זה יוחזר לממשלה מהקרנות למחרת. חשוב לציין: הממשלה תהיה רק גורם מנזיל – היא לא תערוב להפסדי הקרן.
  • הגנה מסיכון מדינה: כדי למנוע מצב בו הממשלה מנצלת את הכסף למימון חובותיה, הקרנות יחויבו בפיזור השקעות בינלאומי ובשימוש בסוכנויות דירוג חיצוניות כדי להגדיר מהו נכס "בטוח".

⚖️ הטיפול ב"צד השני": ריביות האשראי​

הביקורת המרכזית על המודל היא שהוא עלול להגדיל את פערי העושר, כיוון שהבנקים יצטרכו להעלות את ריביות ההלוואות (משכנתאות, אשראי) כדי לפצות על הפסד רווחיות.

הפתרון המוצע הוא מנגנון "דמי ביטחון" קבועים וקטנים שיגבו מרווחי הריבית החדשים של החוסכים. כספים אלו ינותבו לקרן ייעודית שתשמש לסבסוד ריביות אשראי לאוכלוסיות ממונפות. הרעיון הוא ליצור מנגנון מאוזן שבו החוסכים (מעמד הביניים) מרוויחים ריבית, אך משתתפים במימון הגנה על הלווים (גם הם מעמד הביניים), ובכך נשמר האיזון החברתי.

המודל, אם יאושר, צפוי להיכנס לתוקף בהדרגה, תוך דרישה לתיאום הדוק בין בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ניירות ערך, ומהווה את אחת מההצעות הכלכליות המאתגרות ביותר לשנים הקרובות.

טוב זה לא באמת כתבה אמיתית אבל מה דעתכם על הרעיון הזה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה