וואו, איזה צונאמי של נוסטלגיה!
את רוב הסיפורים שהזכירו כאן אני מכירה מן העיתונים הישנים שאחיי הגדולים שמרו בשבילנו, הקטנים במשפחה.
היינו מורידים ערמות ערמות לפי שנים ויושבים לחרוש אותם במשך שעות ארוכות, החדר היה נראה אז כמו בריכת עיתונים
את המנוי לזרקור ההורים שלי עשו כשאחי הבכור היה בן עשר והפסיקו לפני כמה שנים כשאחי הצעיר כבר נעשה בר מצווה.
נזכרתי שההורים שלי מספרים שכשהם הציעו לאחים הגדולים שלי - שהיו אז בני עשר ושמונה - לעשות מנוי על זרקור, הם דחו את הרעיון בתוקף בטענה ש'זרקור זה עיתון של חילונים'


אח שלי אומר שעד היום הוא זוכר את ההרגשה שהיתה לו אז, של צדיק עליון שמתגבר על הפיתוי אפילו שהוא בא מצד ההורים
עוד קטע חמוד שהיה אצלנו בבית עם זרקור, חוץ מהמריבות שזה כולם מכירים בוריאציה זו או אחרת

,
היה אצלנו כלל שאת הזרקור שומרים לשבת וכיון שהוא היה מגיע עטוף בניילון היה די קל לאכוף את זה, אז היינו בולעים בצמא את סיפור הגב ומחכים לשבת אחרי סעודת הבוקר - למריבה המסורתית על 'מי ראשון בזרקור'.
רק בימי בין הזמנים היתה לנו פרצה, כי אז אחי הגדול היה מגיע מהישיבה ובתור אחד שכבר עבר את גיל החינוך, הוא הרשה לעצמו לעבור על הכלל המקודש הנ''ל והיה פותח את הזרקור כבר ביום רביעי [את גיל הזרקור כנראה קשה יותר לעבור

], ואז הייתי מחכה בשקט שיגמור לקרוא ולוקחת את העיתון לאיזו פינה צדדית לגמוע אותו בחטף.
הבעיה היתה להסביר אחר כך למה לא אכפת לי לתת לאחי הצעיר לקרוא לפני את הזרקור בשבת


Reactions: chaim המלך, טובבבבבבב, צפונבון ועוד 4 משתמשים7 //