דרוש מידע "די כבר, כמה אפשר לסדר?"

  • הוסף לסימניות
  • #1
מכירים את המשפט הזה שיוצא מפי הילדים?

אך מה נעשה ואת הבית צריך לסדר ואת הבלאגן שאתם עשיתם אתם אמורים לסדר ולארגן מחדש ולא אמא ואבא.

ומה קורה אצלכם?
ועד כמה באמת אפשר מותר וצריך לדרוש מהם בנושא?

איך אפשר ל 'עזור' לילדים להבין שהם צריכים לעזור בבית ולסדר ובמיוחד לכבוד שבת וכו'
כי אם לא - - ההורים יקרסו חלילה כי יש להם הרבה מה לעשות בבית ומחוצה לו..?

נשמח לשיתוף מצדכם, וחושבני שיעזור להרבה כי מתקבצות אלי הרבה שאלות מהתחום ואשמח לשמוע מכלי ראשון מתוככי הבית פנימה את ההתמודדות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
קורה במשפחות הכי טובות ואצל כולם זה אותו דבר
אלא אם כן הילדים הם רובוטים....
שיגדלו הם יבנו ועד אז ישאר להורים עוד מטלות....
ומה קורה בשטח שהבית משווע לעזרה?????????
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני שמתי לב על הילדים שלי
שהם לא אוהבים שכל הזמן צריך מהם עזרה 'פתאומית'
ואני אסביר:
נניח הילד עסוק בלשחק ואת רוצה עכשיו שיבוא להוריד את הפח
אז הוא מתעצבן ,כי זה מפריע לו באמצע...
מצד שני צריך ללמוד לעזור, נכון?
אז מה עושים?
פשוט ,מתכננים איתם מה תהיה העזרה שלהם היום
באופן שעד שעה X אתה צריך לעשות זאת
ואח"כ אתה משוחרר
וחוץ מיזה משאירים פתח לעזרה פתאומית שצריכים ולא ידעו קודם
וזה גם כלול בעזרה המאורגנת מראש.
מקוה שהובנתי
אישית ראיתי שזה עושה להם סדר בראש ולא מרגישים
שמכריחים אותם או שקשה להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני עוזרת להם לסדר וככה זה מתקבל בצורה הרבה יותר טובה,
למשל, גורפת הכל לפינה שיהיה להם יותר קל לאסוף,
או שכל ילד מקבל שקית גופיה, ממלא כמה שיותר ושופך לארגז, סוג של תחרות..
נותנת הוראות ומחלקת תפקידים ועל זו הדרך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אני ראיתי שילדים אוהבים לעשות עבודות של גדולים
נניח לתלות כביסה - בשמחה, לאסוף משחקים? שאבא יאסוף
לפעמים שווה לי להחליף, תוציאי מכונה - כואב לי הגב להתכופף אני לבנתים ישב על הרצפה ואסוף
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
ממחקר פרטי שערכתי בביתי התוצאות הם כך,
שאנחנו כהורים משדרים סוג של לחץ לעזור לסדר, עוצמת ההתנגדות עולה פלאים, והקושי של הילדיפ בביצוע המטלות מאוד קשה,
ואילו כשאנחנו מבקשים ברוגע ללא לחץ ההתנגדות קורסת, והרצון לעזור עולה שבעתיים,
מה שאומר שזה תלוי בגישה שלנו בצורת הבקשה,
זה לא תמיד קל אבל שווה מאמץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
להפוך אותם לשותפים,
בקול נעים וחף מלחץ, להסביר את המטרה והיעד כמו:
"יום שישי קצר, ואנחנו רוצים לקבל את השבת מוקדם, נעשה את זה ביחד ונגמור בע"ה מוקדם"
וכאן לפרט מה צריך לעשות, ובכך לפזר תפקידים.
כשמסיימים - להדגיש כי ב"ה סיימנו, וכייף ונפלא שהבית נקי/מוכן וכו'
כשהמשימה קצובה ומוגדרת - קל יותר לבצע אותה.

לשים לב, לצעירים יותר, קשה לתת יד לאורך זמן ארוך,
ואם המשימה עדיין לא הושלמה ,לדאוג לשחרר אותם מידי פעם.

לא לשכוח, להודות לכולם על העשיה,
מבחינתי, שום עזרה לא מובנת מאליה, מאף אחד מבני הבית,
ואני משתדלת להודות על כל נתינת יד קטנה כגדולה.

לילדים שבכל זאת מתנגדים לתת יד, אפשר להסביר שה' ברא את העולם מסודר,
הוא היה יכול לברוא עולם שלא מתבלגן, ולא מתלכלך ולא מתאבק
וכפי הנראה - ויש מטרה בלסדר, וזו דווקא יכולת נחמדה ויעילה לדעת לארגן כל תחום.
אפשר כמובן להרחיב, כל אחד לפי גילו והבנתו.

חשוב אף פעם לא לכפות בכח - כדי לא ליצור ריאקציה לאירגון בכלל.
אמנם, ניתן בשיקול דעת להוביל למצב שאין ברירה וחייבים לבצע, כדי להוביל לשיתוף פעולה,
וגם כאן, רק למשימה קצרה שמתסיים מהר, ולאט לאט להרחיב את היכולות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אמא שלי היתה עונה לנו בחיוך---
וואי כמה אפשר כבר להכין בשבילכם אוכל, לכבס בגדים... כבר ממש נמאס...:)
זה היה רמז טוב, אמא עושה לנו דברים מעבר, אז בלאגן שאנחנו בילגנו לא נסדר?
ודבר נוסף היה , התניית הוצאת משחקים בזה שמחזירים למקום.
מבצעים על סדר במיטה וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
להפוך את הלימון ללימונדה
לשאול את הילדים האם הם רוצים להתגייס לצבא?
ואז הם יגידו כן!

ואז נגיד להם OK אני המפקד שלכם
יוני למטבח
יוסי לסלון
רותי לחדר

תוך רבע שעה הכל מוכן!!

לדבר כמו הרס"ר בוויז

ולמי שזה לא הסגנון שלו
אז בטון רך ונעים כחמאה
לבקש מהילד ולהסביר לו על חשיבות השבת
חשיבות הבית הנקי וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אגב עוד דבר שאולי יכול לעזור
זה לתת סמכות לילד הגדול יותר
שינהל את קטנים

וככה יהיה לו מוטיבצייה לגרום לדברים לקרות
לומר בקול שחייבים לשמוע עכשיו בקול רוחלה לדוגמה

ולומר לרוחלה שאנחנו סומכים עליה שהיא תדאג שכולם יסדרו את אותם מקומות שאחנו מעוניינים שהם יסדרו
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני נעמד באמצע המהפכה ומודיע: אני סופר עד 50 והחדר מסודר.
בסוף מחלק איזה ממתקון בגודל כזית של ימינו.
(כמובן גם אני במסדרים)
כדי לעשות את העסק שמח אני מודיע שאסור לעבוד אחרי חמישים ומי שיעבוד אחרי שהגעתי לחמישים יקבל עונש...
סופר גם באידיש או להבדיל בערבית.
לפעמים עושה הפסקה בחצי של הספירה ומחלק איזה ממתקון.

תוך כדי חלוקת מחמאות לאלו שעובדים.
כבר כמה שנים שכמעט כל מוצאי שבת אנחנו עושים זאת, וזה עדיין עובד, וגם סתם באמצע שבוע לפעמים.

אני כילד (והאמת שגם כמבוגר...) לא אהבתי לסדר, ולכן אני לא מצפה מילדי שיעשו זאת בעצמם ללא דחיפה מבחוץ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
קופצת על האשכול ושואלת-
הבית שלי, ברוך השם בית של בנים בלבד (מלבד האמא כמובן)
ואני מרגישה שהרבה יותר קשה לי לחנך אותם לסדר וניקיון מאשר איך שחינכו אותי (בית שרובו של בנות...)
אני מרגישה שאצל בנות זה יותר טבעי, ופחות נלחמים על העזרה ועל הקניית הרגלים טובים
אשמח לשמוע תובנות מאימהות לבנים בנושא
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אולי הם לא אוהבים לסדר,
אבל אני ראיתי בבית שלי שהם מאד אוהבים עבודות של עקשן
למשל לאפות, לבשל, להוציא מכונות כביסה,להבריק חלונות- סופר יודעים
כדאי לתת להם עבודות כאלו למרות שסבלנות באיזה שלב מתפוגג...
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
קופצת על האשכול ושואלת-
הבית שלי, ברוך השם בית של בנים בלבד (מלבד האמא כמובן)
ואני מרגישה שהרבה יותר קשה לי לחנך אותם לסדר וניקיון מאשר איך שחינכו אותי (בית שרובו של בנות...)
אני מרגישה שאצל בנות זה יותר טבעי, ופחות נלחמים על העזרה ועל הקניית הרגלים טובים
אשמח לשמוע תובנות מאימהות לבנים בנושא
יש לי מלא בנים. כולם עוזרים המון.
הם מסדרים, מנקים, שוטפים כלים, מבשלים, מבריקים כלי כסף, עושים ספונג'ה.
אצלנו אין הבדל בין בנים לבנות חוץ מזה שהבת הגדולה אופה המון והם לא,
בזמנים של עומס (בין הזמנים, לפני פסח, או סתם יום שישי עמוס), אני עושה רשימת של משימות וכל ילד מקבל אחד או שניים לפי הצורך ולפי הגיל של הילד.
הם בד"כ עושים את זה בשמחה.
מדי פעם כשהבית ממש מבולגן הם מבקשים ממני שאני אעשה רשימה.

עוד טיפ: לפעמים בערב כשהבית הפוך ולאף אחד אין כח, אני מפעילה טיימר לחמש דקות וכולם מסדרים על הצפצוף.
בגלל שהם יודעים מראש שזה רק לחמש דקות, הם פחות נרתעים ובד"כ כולם משתתפים. אח"כ אני אומרת להם להסתכל כמה אפשר להספיק תוך זמן קצר כשכולם עובדים ביחד. הם מאוד נהנים מזה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה