דרוש מידע "די כבר, כמה אפשר לסדר?"

[מקצה הארץ-:)]

מכירים את המשפט הזה שיוצא מפי הילדים?

אך מה נעשה ואת הבית צריך לסדר ואת הבלאגן שאתם עשיתם אתם אמורים לסדר ולארגן מחדש ולא אמא ואבא.

ומה קורה אצלכם?
ועד כמה באמת אפשר מותר וצריך לדרוש מהם בנושא?

איך אפשר ל 'עזור' לילדים להבין שהם צריכים לעזור בבית ולסדר ובמיוחד לכבוד שבת וכו'
כי אם לא - - ההורים יקרסו חלילה כי יש להם הרבה מה לעשות בבית ומחוצה לו..?

נשמח לשיתוף מצדכם, וחושבני שיעזור להרבה כי מתקבצות אלי הרבה שאלות מהתחום ואשמח לשמוע מכלי ראשון מתוככי הבית פנימה את ההתמודדות.

 

[מקצה הארץ-:)]

עולה להקפצה...

 

[המוכשר !!!]

עולה להקפצה...

קורה במשפחות הכי טובות ואצל כולם זה אותו דבר
אלא אם כן הילדים הם רובוטים....
שיגדלו הם יבנו ועד אז ישאר להורים עוד מטלות....

 

[מקצה הארץ-:)]

קורה במשפחות הכי טובות ואצל כולם זה אותו דבר
אלא אם כן הילדים הם רובוטים....
שיגדלו הם יבנו ועד אז ישאר להורים עוד מטלות....

ומה קורה בשטח שהבית משווע לעזרה?????????

 

[מרים גגגגג]

על איזה גילאים?
הילדים לא נולדו בשביל לעזור להורים
אפשר לבקש מהם ולדרוש אבל בלי הגזמה........

 

[מקצה הארץ-:)]

לא משנה כ"כ הגילאים כמובן כל גיל בהתאמה.. מבחינת הדרישה והצורך שיבינו שהם אמורים לסדר את מה שהם בילגנו...

 

[053mishmish]

אני שמתי לב על הילדים שלי
שהם לא אוהבים שכל הזמן צריך מהם עזרה 'פתאומית'
ואני אסביר:
נניח הילד עסוק בלשחק ואת רוצה עכשיו שיבוא להוריד את הפח
אז הוא מתעצבן ,כי זה מפריע לו באמצע...
מצד שני צריך ללמוד לעזור, נכון?
אז מה עושים?
פשוט ,מתכננים איתם מה תהיה העזרה שלהם היום
באופן שעד שעה X אתה צריך לעשות זאת
ואח"כ אתה משוחרר
וחוץ מיזה משאירים פתח לעזרה פתאומית שצריכים ולא ידעו קודם
וזה גם כלול בעזרה המאורגנת מראש.
מקוה שהובנתי
אישית ראיתי שזה עושה להם סדר בראש ולא מרגישים
שמכריחים אותם או שקשה להם.

 

[יאלילי]

אני עוזרת להם לסדר וככה זה מתקבל בצורה הרבה יותר טובה,
למשל, גורפת הכל לפינה שיהיה להם יותר קל לאסוף,
או שכל ילד מקבל שקית גופיה, ממלא כמה שיותר ושופך לארגז, סוג של תחרות..
נותנת הוראות ומחלקת תפקידים ועל זו הדרך...

 

[במבי.]

אני ראיתי שילדים אוהבים לעשות עבודות של גדולים
נניח לתלות כביסה - בשמחה, לאסוף משחקים? שאבא יאסוף
לפעמים שווה לי להחליף, תוציאי מכונה - כואב לי הגב להתכופף אני לבנתים ישב על הרצפה ואסוף

 

[אבא ל6]

ממחקר פרטי שערכתי בביתי התוצאות הם כך,
שאנחנו כהורים משדרים סוג של לחץ לעזור לסדר, עוצמת ההתנגדות עולה פלאים, והקושי של הילדיפ בביצוע המטלות מאוד קשה,
ואילו כשאנחנו מבקשים ברוגע ללא לחץ ההתנגדות קורסת, והרצון לעזור עולה שבעתיים,
מה שאומר שזה תלוי בגישה שלנו בצורת הבקשה,
זה לא תמיד קל אבל שווה מאמץ.

 

[פוינט]

להפוך אותם לשותפים,
בקול נעים וחף מלחץ, להסביר את המטרה והיעד כמו:
"יום שישי קצר, ואנחנו רוצים לקבל את השבת מוקדם, נעשה את זה ביחד ונגמור בע"ה מוקדם"
וכאן לפרט מה צריך לעשות, ובכך לפזר תפקידים.
כשמסיימים - להדגיש כי ב"ה סיימנו, וכייף ונפלא שהבית נקי/מוכן וכו'
כשהמשימה קצובה ומוגדרת - קל יותר לבצע אותה.

לשים לב, לצעירים יותר, קשה לתת יד לאורך זמן ארוך,
ואם המשימה עדיין לא הושלמה ,לדאוג לשחרר אותם מידי פעם.

לא לשכוח, להודות לכולם על העשיה,
מבחינתי, שום עזרה לא מובנת מאליה, מאף אחד מבני הבית,
ואני משתדלת להודות על כל נתינת יד קטנה כגדולה.

לילדים שבכל זאת מתנגדים לתת יד, אפשר להסביר שה' ברא את העולם מסודר,
הוא היה יכול לברוא עולם שלא מתבלגן, ולא מתלכלך ולא מתאבק
וכפי הנראה - ויש מטרה בלסדר, וזו דווקא יכולת נחמדה ויעילה לדעת לארגן כל תחום.
אפשר כמובן להרחיב, כל אחד לפי גילו והבנתו.

חשוב אף פעם לא לכפות בכח - כדי לא ליצור ריאקציה לאירגון בכלל.
אמנם, ניתן בשיקול דעת להוביל למצב שאין ברירה וחייבים לבצע, כדי להוביל לשיתוף פעולה,
וגם כאן, רק למשימה קצרה שמתסיים מהר, ולאט לאט להרחיב את היכולות.

 

[רק אושר!]

אמא שלי היתה עונה לנו בחיוך---
וואי כמה אפשר כבר להכין בשבילכם אוכל, לכבס בגדים... כבר ממש נמאס...
זה היה רמז טוב, אמא עושה לנו דברים מעבר, אז בלאגן שאנחנו בילגנו לא נסדר?
ודבר נוסף היה , התניית הוצאת משחקים בזה שמחזירים למקום.
מבצעים על סדר במיטה וכו

 

[shimשימי]

להפוך את הלימון ללימונדה
לשאול את הילדים האם הם רוצים להתגייס לצבא?
ואז הם יגידו כן!

ואז נגיד להם OK אני המפקד שלכם
יוני למטבח
יוסי לסלון
רותי לחדר

תוך רבע שעה הכל מוכן!!

לדבר כמו הרס"ר בוויז

ולמי שזה לא הסגנון שלו
אז בטון רך ונעים כחמאה
לבקש מהילד ולהסביר לו על חשיבות השבת
חשיבות הבית הנקי וכו

 

[shimשימי]

אגב עוד דבר שאולי יכול לעזור
זה לתת סמכות לילד הגדול יותר
שינהל את קטנים

וככה יהיה לו מוטיבצייה לגרום לדברים לקרות
לומר בקול שחייבים לשמוע עכשיו בקול רוחלה לדוגמה

ולומר לרוחלה שאנחנו סומכים עליה שהיא תדאג שכולם יסדרו את אותם מקומות שאחנו מעוניינים שהם יסדרו

 

[א. שטיגליץ]

אני נעמד באמצע המהפכה ומודיע: אני סופר עד 50 והחדר מסודר.
בסוף מחלק איזה ממתקון בגודל כזית של ימינו.
(כמובן גם אני במסדרים)
כדי לעשות את העסק שמח אני מודיע שאסור לעבוד אחרי חמישים ומי שיעבוד אחרי שהגעתי לחמישים יקבל עונש...
סופר גם באידיש או להבדיל בערבית.
לפעמים עושה הפסקה בחצי של הספירה ומחלק איזה ממתקון.

תוך כדי חלוקת מחמאות לאלו שעובדים.
כבר כמה שנים שכמעט כל מוצאי שבת אנחנו עושים זאת, וזה עדיין עובד, וגם סתם באמצע שבוע לפעמים.

אני כילד (והאמת שגם כמבוגר...) לא אהבתי לסדר, ולכן אני לא מצפה מילדי שיעשו זאת בעצמם ללא דחיפה מבחוץ...

 

[ימין]

מי מסכם את כל העצות?

 

[ציני בכיר]

מה קורה בשטח שהבית משווע לעזרה?????????

לדעתי כל עוד לא תתחילי בעצמיך את יכולה לשכוח שמישהו יבוא לעזור.....

 

[שיראז]

קופצת על האשכול ושואלת-
הבית שלי, ברוך השם בית של בנים בלבד (מלבד האמא כמובן)
ואני מרגישה שהרבה יותר קשה לי לחנך אותם לסדר וניקיון מאשר איך שחינכו אותי (בית שרובו של בנות...)
אני מרגישה שאצל בנות זה יותר טבעי, ופחות נלחמים על העזרה ועל הקניית הרגלים טובים
אשמח לשמוע תובנות מאימהות לבנים בנושא

 

[יוסף עליכם]

אולי הם לא אוהבים לסדר,
אבל אני ראיתי בבית שלי שהם מאד אוהבים עבודות של עקשן
למשל לאפות, לבשל, להוציא מכונות כביסה,להבריק חלונות- סופר יודעים
כדאי לתת להם עבודות כאלו למרות שסבלנות באיזה שלב מתפוגג...

 

[אם הבנים שמחה!]

קופצת על האשכול ושואלת-
הבית שלי, ברוך השם בית של בנים בלבד (מלבד האמא כמובן)
ואני מרגישה שהרבה יותר קשה לי לחנך אותם לסדר וניקיון מאשר איך שחינכו אותי (בית שרובו של בנות...)
אני מרגישה שאצל בנות זה יותר טבעי, ופחות נלחמים על העזרה ועל הקניית הרגלים טובים
אשמח לשמוע תובנות מאימהות לבנים בנושא

יש לי מלא בנים. כולם עוזרים המון.
הם מסדרים, מנקים, שוטפים כלים, מבשלים, מבריקים כלי כסף, עושים ספונג'ה.
אצלנו אין הבדל בין בנים לבנות חוץ מזה שהבת הגדולה אופה המון והם לא,
בזמנים של עומס (בין הזמנים, לפני פסח, או סתם יום שישי עמוס), אני עושה רשימת של משימות וכל ילד מקבל אחד או שניים לפי הצורך ולפי הגיל של הילד.
הם בד"כ עושים את זה בשמחה.
מדי פעם כשהבית ממש מבולגן הם מבקשים ממני שאני אעשה רשימה.

עוד טיפ: לפעמים בערב כשהבית הפוך ולאף אחד אין כח, אני מפעילה טיימר לחמש דקות וכולם מסדרים על הצפצוף.
בגלל שהם יודעים מראש שזה רק לחמש דקות, הם פחות נרתעים ובד"כ כולם משתתפים. אח"כ אני אומרת להם להסתכל כמה אפשר להספיק תוך זמן קצר כשכולם עובדים ביחד. הם מאוד נהנים מזה.