בנקים

  • הוסף לסימניות
  • #21
אני בלאומי - ומרוצה מאד.
שנים שלא פגשתי בנקאי, הכל באתר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י סטודנטית;2099822:
בפועלים למשל אי אפשר להקים הרשאה לחיוב חשבון דרך האתר (ה.ק) למרות ההוראה של בנק ישראל שזה יהיה אפשרי, ואז בשביל הוראת קבע לחברת חשמל אפשר לבזבז יום שלם........:mad:

לי יצא לשלוח כמה פעמים פקס או מייל לצורך זה וסודר מייד.
לא הגעתי לסניף בשביל הוראת קבע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י תלמידים;2100013:
אני בלאומי - ומרוצה מאד.
שנים שלא פגשתי בנקאי, הכל באתר...

יש לי לצרכים שלי (לבית ובנפרד לעסקים) בלית ברירה 3 חשבונות בבנקים שונים
בלאומי הכי דיגיטלי ולא צריכים ללכת לסניף ממש נח וקל
אבל.. וכאן מגיע האבל כשצריך להגיע לפקיד אנושי 'אוי ואבוי' שום דבר לא מסתדר !!!
אולי רק בסניף שלי בעיר אשדוד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אני אישית אחרי הרבה שנים בהפועלים התאכזבתי מהם והולך לעבור לבנק אחר.
במודיעין עילית סגרו סניף והעבירו את כל החשבונות לירושלים. ציפיתי לקבל איזו התנצלות או משהו. מה פתאום. במקום זה קיבלתי מכתב בו הם משבחים את עצמם ומסבירים משהו בסגון שהעברת הסניף זה חלק משיפור השירות ועוד קשקושים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
בנק יהב:
עמלות הכי נמוכות (נבדק במחקרים), עד כמה שידוע לי אין עמלות בכלל. לא שמעתי על לקוח שלהם שיש לו עמלות.
מענה מהיר בטלפון וגם פיזית בסניף(אולי תלוי באיזה סניף..), שירות מעולה מכל הבחינות.
אנחנו שם כמה שנים, מרוצים מאד!
אנחנו בירושלים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
מרכנתיל , שרות מעולה, עמלות גבוהות מאד..
פועלים, ייקים ומסודרים, אבל ממש לא גמישים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
פועלים!
חוץ מהתורים, הרבה פעולות ניתן לעשות דרך האתר, כך שזה מקל מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אני הייתי ממליצה מה שהכי קרוב לבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
האם הכוונה הוא לשירות או כלכלי.
אם זה שאלה כלכלית, אז זה תלוי בהרבה הרבה נתונים אישיים שאי אפשר להקיש מאחד לשני.
תלוי בגובה משכורת, בעיסוקים, באזור מגורים (ירושלים גדולה), שימוש באינטרנט או לא וכו

אני הייתי בכמה בנקים, ומה שאפשר להגיד, שאצל כולם זה בערך אותו עוגה שחותכים אותה אחרת...

ואם הכונה הוא לשירות אז אני בבנק איגוד בגאולה אני מאוד מאוד מרוצה מהשירות. יש לי ממש שירות אישי (במייל ובטלפון) והאתר שלהם מאוד מאוד נוח ובסניף לא מחכים כמעט בתור
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אגב, אם הזכירו מזרחי-טפחות , אני זוכר משנים עברו שהבנק שידר מראה יוקרתי ומכובד ולעומת זאת מסע הפרסום שלהם בשנים האחרות יוצר להם תדמית זולה ועממית. פשוט פרסומת שגורמת לך לא לרצות לעבור לבנק הזה בשום אופן (לא הייתי רוצה שאנשים שזוללים פיתה פלאפל בראש כל חוצות ינהלו לי את הכספים...),
זו הרגשתי בכל אופן, ומעניין אם עוד מישהו כאן מרגיש זאת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
מרוצה מפועלים,
שירות יעיל מאוד בטלפון,
כמעט אין צורך להגיע לבנק
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
נכתב ע"י דסוש;2099847:
יש עוד המלצות על מזרחי טפחות?

אני מרוצה.
אפשר לעשות הכל דרך האתר ואפילו לפות לבנקאי האישי ובמקרה של בעיה חוזרים אלי טלפונית.
אין לי מושג על עלות העמלות לעומת בנקים אחרים כי יש לנו חשבון סטודנט.

בהמלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י יאיר5763;2100527:
אגב, אם הזכירו מזרחי-טפחות , אני זוכר משנים עברו שהבנק שידר מראה יוקרתי ומכובד ולעומת זאת מסע הפרסום שלהם בשנים האחרות יוצר להם תדמית זולה ועממית. פשוט פרסומת שגורמת לך לא לרצות לעבור לבנק הזה בשום אופן (לא הייתי רוצה שאנשים שזוללים פיתה פלאפל בראש כל חוצות ינהלו לי את הכספים...),
זו הרגשתי בכל אופן, ומעניין אם עוד מישהו כאן מרגיש זאת.

נכון (לדעתי הפרסומת שלהם קצת תת רמה)
הייתי אצלם, לא שלא נהניתי - אבל מה שהם מפרסמים זה לא לגמרי נכון. בזמנו הם פרסמו על בנקאי אישי - נחמד, אבל בשביל "לזכות" בבנקאי אישי הייתי צריכה להגיע לסניף. היה טלפון, אבל לא לבנקאי בסניף.
לעומת זה עכשיו באיגוד, בלי טררם ובלי פרסומות, מתי שאני צריכה משהו אני מתקשרת ישר לפקיד שמכיר אותי ולא איזה בנקאי אישי אבל עלום שם (לא יודעת מה קורה עכשיו במזרחי)
ואגב, עזבנו שם אחרי 3 שנים, כי ההטבות סטודנט\ אברך היו תקיפות ל3 שנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י tttsarattt;2100495:
ואם הכונה הוא לשירות אז אני בבנק איגוד בגאולה אני מאוד מאוד מרוצה מהשירות. יש לי ממש שירות אישי (במייל ובטלפון) והאתר שלהם מאוד מאוד נוח ובסניף לא מחכים כמעט בתור

גמני ממליצה על בנק איגוד, יש שירות אישי בטלפון ישיר לבנקאי, והאתר מאוד נח ומאפשר פעולות רבות.
חוץ מזה שיש להם חשבון הפוך, ללא עמלות, ללא ריבית על המינוס, ריבית על הפלוס, זה לשלוש שנים, אחרי זה ממשיך ללא עמלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
וואו, תודה לכל העונים!
הצלחתם לבלבל אותי:p אבל עוזר לי מאד!
אם יש עוד חוות דעת אשמח להתעדכן
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
האם שווה לפתוח חשבון חסכון לצעיר? ובאיזה בנק לדעתכם?(מנסיון)
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בנק לאומי-
שמעתי שיש פטור מעמלות עד גיל 25-26 גם למי שלא סטודנט.
זה נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בלאומי יש חשבון דיגיטל ללא עמלות בלי הגבלה אבל אין פעולות ע"י פקיד הכל וירטואלי.
בדיסקונט עובדי הוראה עם תעודת הוראה מקבלים חשבון ללא עמלות בכלל
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י tttsarattt;2100560:
נכון (לדעתי הפרסומת שלהם קצת תת רמה)
הייתי אצלם, לא שלא נהניתי - אבל מה שהם מפרסמים זה לא לגמרי נכון. בזמנו הם פרסמו על בנקאי אישי - נחמד, אבל בשביל "לזכות" בבנקאי אישי הייתי צריכה להגיע לסניף. היה טלפון, אבל לא לבנקאי בסניף.
לעומת זה עכשיו באיגוד, בלי טררם ובלי פרסומות, מתי שאני צריכה משהו אני מתקשרת ישר לפקיד שמכיר אותי ולא איזה בנקאי אישי אבל עלום שם (לא יודעת מה קורה עכשיו במזרחי)
ואגב, עזבנו שם אחרי 3 שנים, כי ההטבות סטודנט\ אברך היו תקיפות ל3 שנים

אני במזרחי.
יש לי בנקאי אישי [מכירה אותה בשמה וגם איך היא נראית....] ואנחנו מתקשרים הן במייל והן בטלפון....כמו|כ, 4 פעמים בשנה אני מקבלת משלוח של פנקסי שקים עד הבית.
סה"כ מרוצים.
אבל כל אחד והצרכים שלו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
לאחרונה עלתה בפורום השאלה האם נכון לפנות ליעוץ השקעות/סוכנות ביטוח וכו'

כתבתי דברים ונראה לי שלא הובנו מספיק
וכך יש שהבינו מדברי שלהתייעץ עם סוכן ביטוח בנוגע להשקעות זה הכי טוב והכי זול.

לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.
רק לאחר שאדם יודע איך הוא רוצה להשקיע, אני אכן ממליץ לפנות לסוכן ביטוח טוב שיטפל בתיק
וזה עדיף מאשר לפנות ישירות לחברות הביטוח. כך מניסיון אישי רב.
גם במחיר של דמי ניהול מעט יותר יקרים (צריך לחשב כדאיות) היות שהשירות של סוכני הביטוח משתלם (כמובן רק סוכנים שנותנים שירות טוב).
בנוסף, אחרי שגיבשתם דעה, כדאי לשמוע גם את דעת הסוכן ביטוח. יש להם ניסיון רב והתמקצעות ואין מקום לזלזל בזה.
יש בענף גם שרלטנים שאומרים דברים לא נכונים אפשר לשמוע לא חייבים להסכים.

בעניין יועץ השקעות בלתי תלוי
תחשבו, מה הסיכוי שיועץ ההשקעות ימליץ על השקעה פאסיבית ויתן את כל הכלים ביד שלא נצטרך יותר את השירות שלו?!
מניסיון כמעט כל יועצי השקעות הבלתי תלויים לא יתנו למתייעץ את כל הכלים. מהסיבה שהם רוצים שהוא ישאר תלוי בהם.
לכן ומעוד סיבות רבות אני סבור שאין דבר כזה יועץ בלתי תלוי גם אם יש הגדרה כזאת.

עם זאת יש אנשים שמצליחים להיות הגונים ולדאוג לאינטרס של האחר למרות שזה על חשבונם. הם נדירים, אבל קיימים. ויש גם סוכני ביטוח כאלו.

כדאי להבין שזה נורמלי שמייעץ דואג לאינטרס שלו גם אם הוא מקבל תשלום מהפציינט. (למרות שזה אסור מדאורייתא גם בלי קבלת תשלום.)
כי האינטרס האישי זה מובנה בתוך הנפש ואדם רגיל (למעט יחידי סגולה) יכול להצליח להתגבר על האינטרס האישי אבל לא להיות בן חורין מזה
ותמיד יתכן שהמייעץ מעד ודאג לאינטרס של עצמו. לכן המתייעץ צריך לבדוק לאחר היעוץ שאכן היעוץ תואם את האינטרס שלו עצמו ולא לסמוך על אף אחד גם אם הוא שילם לו כסף על היעוץ.
וכאן אנחנו חוזרים למשפט שפתחתי בו:
לטעמי כמעט ואין מנוס מאוריינות פיננסית (וזה לא הרבה חומר) וכך כל אחד יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

מומלץ מאוד להפנים את הדבר הבסיסי הזה שהוא בבסיס של הבסיס של הבריאה
לאנשים יש נטייה לחשוב על עצמם שהם הוגנים, אבל הם לא מכירים את עצמם שהם עושים מה שנוח לאינטרס שלהם ואז הם מכסים את זה באידיאלים שונים ובאג'נדות נעלות וכו' והכל לשם שמים. קשה לקבל אבל זאת המציאות.
אם אנשים היו יודעים את זה הם לא היו נופלים בעוקצים
כי הם היו יודעים שאם מישהו מספר לך שהוא דואג לאינטרס שלך, זה לא מעורר אמון אלא מעורר חשד.

סיימתם לקרוא, מה אתם צריכים לחשוב?
האם הדברים נכונים?! אולי הוא כותב את הדברים מאינטרס אישי אולי הוא טועה בגלל שזה מה שנוח לו לחשוב? אם לא חשבתם את זה, תתחילו לתרגל חשיבה כזאת לא צריך להיות חשדניים אבל גם לא צריך להיות נאיבים ולקבל את הגרסה הנפוצה שאנשים דואגים לאינטרס של אחרים.

הערה: מדובר בפנטזיה ריאלית על רקע היסטורי, כל השמות והמקומות הם בדיוניים.


--חמש שעות מאיינה הקטנה, הכפר המרכזי במחוז אורין--

"המפקד?", ממרום גובהו על גב הסוס, הייתה האדמה הסדוקה שלרגליהם רחוקה למדי מעיניו החדות של טֶארוֹן וסימני העקבות שעליה קלושים. אבל על אף זוהר השמש שהקשה עליו לעקוב אחר סימני הפרסות כל אותו הבוקר, את עיגולי הדם הכהים שעל האדמה לא הצליח לפספס.

אִיסְקוֹ מפנה אליו את פניו הצידה, ידו אוחזת במושכות בחוזקה. "מה לא בסדר?"

הוא שותק, מפנה במקום תשובה את ידו לאדמה. לאט מניע איסקו את סוסו, בוחן מקרוב את הסימנים התחוחים והרטובים.

טארון סוקר אותו, מידיו הקפוצות בחוזקה על המושכות, הקמט הקטן שבין גבותיו ושפתיו החתומות. הם לא דיברו כל המסע, מאותו הרגע שהגיע הרץ והזניק אותם על רגליהם, מפילים את ארוחת הבוקר שלהם על הרצפה. הזמן היה גורם מכריע, ואיסקו שבשניות בודדות הפך מחבר מתבדח למפקד, לא נתן להם גם את אותן דקות בודדות כדי לסיים את הארוחה.

והם בהחלט מיהרו, דהרו כל אותו היום, לא נתנו לסוסים ולעצמותיהם הכואבות דקה אחת של מנוחה. מעלים עננת אבק מאחוריהם, מן הסוג שלוקח לה זמן לשקוע בחזרה ומצדיקים את השם שיצא להם כפלוגת המשמר המאומנת ביותר של המחוז.

ולמרות הכול ידע טארון כי הם דוהרים לשווא. המארב היה חמש שעות משם והיחידה של לִיאָם פטרלה באותו האזור ללא שמץ של מושג וקשר לעולם. מה היה הסיכוי שיספיקו להגיע לפני שיהיה מאוחר מידי?

לא גדול. לא גדול בכלל. אם נהיה כנים הוא פשוט לא היה קיים.

החברים שלהם היו שם. אחים לנשק, הוא העיף מבט באיסקו שבחן את האדמה, עיניו מצומצמות. אחים לדם. אחים שנשבעו להגן על המחוז הזה עד טיפת דמם האחרונה ועכשיו נראה כי הם עומדים למבחן מעשי על אותה שבועה.

"איפה אתה מעריך שהם עכשיו?", הקול של איסקו שקט מאד.

"לא הספיקו להתרחק הרבה להערכתי, המפקד", הוא מזדקף ומניע מעט את רגליו כדי לאלץ את סוסו להתקדם, "כנראה הלכו דרך היער".

איסקו מניע מעט את ראשו. "הגיוני", הוא אומר וקולו חסר רגש בדיוק כמו מקודם.

טארון זוכר בדרך כלל מי הוא. זוכר טוב מאד. למרות נימוסיהם המוקפדים של שאר חברי המשמר ועיניהם המחייכות. סייסים לא פונים למפקדים בעצמם. גם אם הם מכירים את מפקד המשמר הצעיר מאז היו שניהם ילדים עם ברכיים משופשפות.

אבל הקול הזה, צרוד וקפוא וחסר צבע כל כך גורם לו להעז בכל אופן ולמלמל מילים קטנות וחסרות משמעות, ששניהם יודעים מצוין שהוא לא מאמין בהם.

"יהיה טוב", הוא אומר, ממקד את מבטו בעורפה המבריק מזיעה של החיה. "ליאם בחור חכם. הוא לא היה הולך כמו איילה אחרי עקבות מטושטשים בלי תגבורת".

איסקו שותק, כאילו לא שמע כלום, במקום זאת הוא מפנה את ראשו אל האופק, מעריך את גובהה של השמש בשמי התכלת שמעליהם.

"ההערכות להתקפה, המפקד?", רַאָיוֹן, סגנו הרשמי של איסקו דוחף את סוסו קדימה, דוחק עוד קצת את סוסו של טארון לשוליים.

איסקו מהנהן, עיניו עדיין נעוצות אי שם.

אחר כך הדברים חולפים בטשטוש ליד עיניהם, כמו כתמים מעורבבים של צבע. התארגנות לתזוזה של הטור, מערך תקיפה מסודר, איסקו מחלק פקודות.

היער שקט, שקט מאד. לבד מרעש הפרסות הקצוב וציוצי ציפורים לא נשמע כל קול. קרני שמש בודדות נשברות על העצים והזוהר ששורר בחוץ בשעה כזו, נבלע בתוך האפלולית הקרירה שביער.

איסקו מוביל בראש, סוסו השחור מטופף על השביל הכבוש והמתפתל בין העצים. האדמה רכה וחומה, מריחה בדיוק כמו שאדמת יער רעננה צריכה להיות, אבל ככל שהם מתקדמים עמוק יותר אל תוך העצים הופכים כתמי הדם שעליה לגדולים וברורים יותר, מצטרפים אל ענפים שבורים וטביעות פרסות טריות.

טארון בולע, ממשיך להוביל את סוסו בעקבות הסימנים ומנסה בכל הכוח להורות למוחו להתעלם מן המשמעות הצועקת של העקבות.

ואז פתאום נגמר השביל. וטארון שפונה ימינה מוצא את עצמו בקרחת יער גדולה, מוקפת עצים ולא ריקה בכלל.

יש סוסים מתים על הקרקע, עגלת משא הפוכה שגלגליה השבורים זרוקים לידה, וגופות. שבע גופות. זרוקות על האדמה סביב, מדי משמר המחוז שעליהן מוכתמים בדם.

הוא בוהה קדימה, לא מסוגל להניע את גופו בתנועה המינימלית הדרושה כדי להורות לסוסו להסתובב אחורה. מאחוריו הוא שומע את השאר, פרסות סוסיהם מכות בקצב אחיד כשהם מסתובבים בעיקול השביל ועוצרים.

לכמה שניות ארוכות ישנה דממה, עמוקה יותר מכל דממה ששמע טארון בחייו. רגע, שניים, שלושה. החיילים שמאחוריו כך נראה, מאובנים בדיוק כמוהו, דבוקים בדבק נסתר לגב סוסיהם.

ואז גולש איסקו מסוסו. עוקף את סגנו שניצב שם קפוא, וכורע לצד האדם לבוש המדים והדרגות ששוכב בצד השביל.

ליאם.

הם לא נראים עכשיו זהים בכלל, איסקו והאיש המרוטש שעל החול, זה שבגדיו ספוגים בדם כהה וטרי. ואיסקו, ברכיו על האדמה, מחפש נואשות אחר הדופק, ידיו רועדות על צווארו של אחיו התאום כשהוא מתיר את קשרי הצווארון.

גרונו של טארון שורף. יבש כאילו לא פגש לחלוחית של מים תקופה ארוכה.

ידו השנייה של איסקו נעה לעבר פצע הדקירה בחזהו של ליאם ממששת אותו לרגע ארוך. לא ברור לטארון מה עובר לו בראש באותם רגעים ארוכים בהם הוא בוהה בגופתו של אחיו התאום, אבל את נשימותיו המהירות הוא שומע היטב.

הוא לא בוכה. העובדה הזאת ברורה לטארון ממקומו על גב הסוס. התאומים אף פעם לא בכו. לא ליאם ולא איסקו, לכל הפחות לא לידו.

הוא מפנה את מבטו לקבוצה שמאחוריו. הם משפילים עיניים, נועצים מבט בקרקע מפני הכאב החשוף של מפקדם.

הם צריכים פיקוד. הם צריכים החלטות וסריקת שטח מיידית ופינוי גופות. ואיסקו גם אם נחשב ובצדק למפקד קר רוח וקשוח, לא נראה לו ראוי לבצע את המשימה הזאת עכשיו.

אבל ראיון, יסלחו לו כל האלים, לא נראה כאילו הבין עדיין את הדבר המובן הזה בעצמו.

שניים מהקצינים מחליפים מבטים מהירים מעל ראשו של ראיון, שמדיו יפים מידי וחרבו עדיין נוצצת. קצין אחר נע באי נוחות על רגליו. בסוף שולח הבכיר שבהם יד כבדה, מנחית אותה על כתפו של הסגן הצעיר והמיוחס.

ראיון, יאמר לזכותו, מבין יפה את הרמז. ומכחכח בגרונו בחשיבות שאפשר לצפות לה רק מילדון צעיר שעוד לא הבין כמה מלכלכת העבודה שמצפה להם עכשיו.

"אתם", הוא אומר, מחווה לעבר שתי השלשות המסודרות מאחוריו. "סריקה מקיפה, עכשיו. יכול בהחלט להיות כי התוקפים עדיין בסביבה", החיילים מהנהנים בהסכמה, בשונה מהקצינים רמי הדרג שמאחורי טארון, להם פחות מפריעים משחקי האגו.

"חוליה שתיים דוהרת לספיא להביא תגבורת", החיילים המדוברים מתנתקים ממקומם.

"כל השאר", ידו מחווה אל שאר הקבוצה הדוממת, "נוהל פינוי".

הם יורדים מעל סוסיהם, תנועותיהם עדיין איטיות כשהם מתפזרים בקרחת היער כדי לטפל בשבעת ההרוגים.

לאט מפלס טארון את דרכו בין השברים לחיילים השותקים, מסייע לשניים החדשים שבהם בפינוי, איכשהו נראה לו שחלקם מגלים בפעם הראשונה כי אדמה ספוגה בדם מקשה על ההליכה לא פחות מבוץ.

איסקו עדיין יושב באותו מקום כשהוא מגיע אליו, ליד גופתו של אחיו. פניו של ליאם שלוות באורך מוזר וקצה של חיוך משועשע מעקם את פיו. רגע הוא בוהה בעיניו המתות ואז מפנה את פניו לעבר איסקו.

"אל תטרח", הקול של איסקו חסר צבע בדיוק כמו שהיה לפני שנכנסו אל היער.

"לא ניסיתי", הוא אומר בשקט, עיניו מושפלות אל העלים היבשים שלרגליו.

רגע שוררת שתיקה ביניהם, ואז מרים איסקו את ראשו. "רק תוהה מה שעשע אותו כל כך".

טארון מעז להביט בו סוף סוף. הוא חיוור, ולמרות השיזוף שעל פניו ניתן להבחין בכך בקלות, אבל בדיוק כמו שחשב, עיניו יבשות.

"באמת?", הוא שואל במקום לענות, "זה מה שמעניין אותך עכשיו?"

"לא", איסקו נעמד על רגליו, "אבל אני צריך משהו אחר לחשוב עליו כרגע".

טארון נושך את שפתו התחתונה, מעדיף לא להתעכב על משמעות המשפט האחרון. "ראיון שלח חיילים להביא תגבורת", הוא מעדכן בשקט, לא נראה לו שאיסקו בכלל שמע מילה מהדיון השקט שהתנהל מעל ראשו מקודם.

"בסדר, תודה"

בשקט הוא מביט בו, סוקר אותו מזווית העין. זאת תגובה נדיבה למדי מצידו של איסקו לפעולה הגיונית כמו זאת האחרונה שביצע. במיוחד כשתודה היא לא אחת מהמילים השימושיות שלו.

"המפקד?", שישה מהחיילים ששלח ראיון לסריקה ההיקפית עומדים כנראה מאחוריהם.

"כן?" איסקו מוחה בגב ידו האחת את כתמי הדם שעל ידו השנייה.

"אה", ממבטו הנבוך של החייל המאובק אפשר להסיק כי הוא התכוון לפנות לראיון, שפרצופו הקפוא כמעט ומצליח להסתיר עד כמה מפריעה לו חזרתו המהירה של איסקו למציאות.

"מה מצאתם?", שואל איסקו, מתרומם בבת אחת מהאדמה הקשה.



בערב שוקע הירח מוקדם. כסוף חיוור ודקיק, הוא בכל מקרה לא נתן להם הרבה אור. אבל כוכבים נוצצים קטנים אפשר לראות עדיין למרות העננים, פזורים ורחוקים על הרקיע השחור.

הם עצרו כבר בשקיעה, בלית ברירה. שלוש שעות לפני שדותיה הראשונים של איינה, הקימו את המחנה בשתיקה.

איסקו, טארון מוכן לפרגן לו את המחמאה המפוקפקת הזאת, מתייחס לעגלת המתים הסגורה באותה ענייניות בה התייחס לעגלות הכרוב שהביאו החיילים מסייפא.

הם לא מצאו כלום. כלומר שום דבר בעל משמעות. הם כן גילו שאף חפץ בעל ערך לא נשאר בקרחת היער. אפילו לא טבעת פשוטה.

והלוואי זה היה מקרה מוזר, וחשוד. והלוואי היו העקבות חסרי פשר והיגיון, הלוואי היו מוצאים משהו שיאפשר להם להאשים את כל העולם הגדול, חוץ מלהודות שליאם והיחידה המובחרת שלו נפלו קורבן לשוד הטיפשי ביותר בהיסטוריה.

כי את המפות הם כן מצאו. המפות אותן שלח איסקו עם ליאם למשימת הסיור הפשוטה. המפות שסימן הוא בעצמו עם אזורים בטוחים לחנייה ולינה.

הרי בנוסף לפיקוד המזהיר שלו, הוא הרי גם סייר מוכשר מלידה.

אבל בני אדם טועים לפעמים. גם המפקדים והסיירים המוכשרים ביותר.

ואיזה בזבוז זה. איזה בזבוז של חיים יפים וצעירים כל כך. וכישרון. וגאווה.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

  • וואו!
Reactions: פניני לוין1 //
5 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  3  פעמים
למעלה