התייעצות בבקשה, עזרו לי!!!

[ש ר די]

שלא תבינו לא נכון!
אני לא מחפשת איך לא לדבר עם אמא שלי (ועם ההורים בכלל)! היא אמא שלי ואני רוצה לדבר איתה.
לא עוזר לי גם לשים את הטלפון בצד מאותה הסיבה.
השיח הוא לא תמיד ישיר על האחים הנלבבים, לפעמים גם מדברים על דברים אחרים, אבל זה תמיד ברקע, זה משהו שאי אפשר להתנתק ממנו.
אני גם לא אגיד לה שקשה לי ושתבין אותי, כי יהיה לה קשה עוד יותר ואת זה אני לא רוצה לגרום בשום פנים. מספיק קשה להם, אני לא צריכה לעשות להם רע, יש ממנו די והותר.

לדעתי את צריכה להתייעץ עם רב עם נסיון ברגישות של אנשים מהסוג הזה
שידריך אותכם מה לעשות

 

[תהילה ר]

דבר ראשון, שה' יתן לכם כוח. באמת ניסיון לא פשוט. זה קורה גם בהתמודדות אחרת של הורים כמו ילדים חולים ח"ו וכו'. דבר שני, ממליצה לך מאד מניסיון ללכת לקורס קצר של מודעות של מטפלת מומלצת (אולי עדיף בפרטי אבל גם בקבוצה זה מעולה) . זה יכול לעזור לך אישית (בלי לנסות לטפל בכל מה שמסביב) לעשות סדר ברגשות, להשתמש בטכניקות הרגעה, להיות מודעת למה זה קשה לך, לשלוט בחרדה ובאופן כללי להיות רגועה ושלווה יותר. בהצלחה!!!

 

[אבסולוט פרימה בלרינה]

אנשים,
מי שמבין וחווה- יודע. מי שלא- לא... וכל מילה מיותרת.

זה התמודדות לא פשוטה, ואני מבינה אותך מאוד
יש את הרצון לעזור לאמא ולהיות איתה ולא לעצור אותה אחרי כל מה שהיא עוברת
ומצד שני, יש את הנפש שלא מסוגלת וקורסת ולא מתפקדת אחכ שבוע

באופן אישי מה שעזר לי- ניסיתי לדמיין כאילו אני מאזינה מהצד לאישה זרה ברחוב,
ורחמתי על האישה ההיא, והשתתפתי בצערה, וכל הסיפורים שהיא ספרה לי לא היו אחים שלי אלא הילדים המסכנים שלה.....
קשה להתנתק אבל זה הפתרון היחיד שעזר לי, אולי יסייע לך גם.

שהשם ישלח לך הרבה כוחות!!

 

[obyektiv]

ממה שעולה מהדברים הכ"כ כאובים שהעלית, שכשאמא שלך מדברת איתך, והיא מוצאת בך ובצדק משהי לחלוק איתה, כי את זו שמכירה את ההיסטוריה ואת כל אשר התרחש וכו, ובאמת ניכר הרצון שלך לעזור לה באמת,
מפאת גודל האחריות שחשת תמיד זה כואב לך כאחות באופן נוראי. זה לא סיפור שמישהו מספר לעסקן. אלה אחים שלך. והכאב הוא גדול,
וקשה מאד לשאת כאב כזה ביום -יום, בלי להישאב לתוכו,
ולכן נראה שההודעה שכתבתי מקודם יכולה להועיל, אולי בנוסף כדאי לשקול לפנות לקופת צדקה כלשהי שתעזור להורים בטיפול כלשהו שיקל את הסבל הכ"כ מורכב וקשה שהם עוברים, ובוודאי הדבר יעזור באופן מערכתי

 

[קונדיטורית מתחילה]

המון המון כח וס"ד!!
...
אין מילים.

 

[ש ר די]

באופן אישי מה שעזר לי- ניסיתי לדמיין כאילו אני מאזינה מהצד לאישה זרה ברחוב,
ורחמתי על האישה ההיא, והשתתפתי בצערה, וכל הסיפורים שהיא ספרה לי לא היו אחים שלי אלא הילדים המסכנים שלה.....
קשה להתנתק אבל זה הפתרון היחיד שעזר לי, אולי יסייע לך גם.

זה אפשרי?
אם הצלחת אני מצדיעה לך

 

[מילב]

יש לך אחות שאתן חופפות בגיל
ושתיכם נשואות?
תנסי לפתוח בשיחה על זה ותראי שזאת אותה התמודדות וככה תדברו הרבה ותראי שאת נרגעת קצת
ו..איך שאמר מי שאמר "כשאני נכנס הביתה יש לי בכניסה תיבה ששם אני משאיר את כל הכאבים שלי ונכנס הביתה עם חיוך"
ואולי תני לזמן לעשות את שלו אם הצרה עדין טריה זה תופס את אמא שלך לגמרי אבל את תראי שלאט לאט כשמתרחקת הצרה אמא שלך תתחזק יותר
כבת נשואה וכבר "מסודרת "כאילו זה נותן משענת של חוזק לאמא שלך שלפחות איתך אני הצלחתי ולכן היא משתפכת אליך
אל תנסי להוריד את זה ממך...

 

[ברוך ר]

@קול דודי את יכולה לדבר עם לנפש תדרשינו, יש שם שלוחת נשים
הם מומחים בנושאים האלה (ובעוד נושאים) וזה אנונימי לגמרי. את לא חייבת להזדהות
0747800380 - אתר https://lichyot.org/

 

[בטהובן]

וואו ד' יעזור לך! אני מאד מעריכה אותך!
דבר ראשון אני חושבת לשאול דעת תורה כי זה באמת לא עניין פשוט. ואני גם חושבת כמו lotr בעניין של לדבר עם האמא. אבל באמת שכל עניין הוא לסוגו ואי אפשר לפסוק פסק אחד לכל המקרים.
בע"זה רק שמחות!!

 

[יוספוב]

ברור שאם האמא הייתה יודעת מה השיחות הללו גורמות היא הייתה מפסיקה
צריך להתייעץ עם אנשי מקצוע ייתכן שהם ימליצו על דרך מסויימת להסביר את זה לאמא
מן הסתם זה גם יעשה יותר טוב לאמא (האינסטינקט האימהי זה לגונן)

 

[שפרה ר.]

כמו שכבר כתבו - שאלת רב. יש כאן שאלה גדולה בכיבוד הורים ומסירות של בת מדהימה, ומול זה שאלה לא פחות קריטית על בריאות נפשית, שלום בית והורות מיטיבה.
מומלץ כן לנסות למצוא דרך להגיע גם לטיפול, אבל גם אם לא - לשאול רב שמבין בענייני נפש כיצד להתנהל.

 

[יהודה שפיצר]

מה שנשמע לי ממכלול הדברים ששיתפת והעלית, שזה פחות קשור לאמא שלך עצמה, אלא יותר משהו בתוכך שמביא ל'אחריות־יתר' כלפיה —ואת לא רק מזדהה איתה לה, אלא ממש חשה כאחראית על מצב תחשותיה ורגשותיה, להחזיק אותה שלא תקרוס.
מזדהה?
במקביל מה שמתאים לכך אם זה נכון נשמע שאת חווה את עצמך ככתובת העיקרית, אולי היחידה, למצוקה שלה.
הבנתי נכון?
שאלה: גם האחיות שלך מרגישות ככה מולה, או שזה בעיקר את?

 

[עצב רגיש]

לא יודע מה נכון לומר.

אתייחס רק לנקודה של כיבוד הורים.

בגמרא ישנם סיפורים על כיבוד הורים כמו של רבי טרפון ועוד...
בגן ובמוסדות הלימוד לימדו אותנו שהדרגות הגבוהות האלו הן הן ההלכה, ולא רק חיבוב או הידור המצווה.

מנגד לסיפורים האלו הביאו בגמרא גם דגומאות הפוכות.
אותו בן צדיק שהעסיק את אביו בריחיים (עבודה פיזית קשה), לעומת הבן השני, הפחות צדיק, שהאכיל את אביו מעדנים.

כמו כן אציין, שבספר החינוך, באיסור של לפני עיור לא תתן מכשול, אזהרה להורים שלא יכו את בנם ויגרמו לו לעבור על כיבוד הורים.

(שאלה למחשבה:
האם אמא מודעת ומשתתפת בקושי שלך לגדול בצל אחים נושרים, והורים מודאגים וחרדים, או שרק הקושי שלה כאמא מול בניה, נוכח וקיים בשיח ביניכן?)

בכל אופן, אין שום מצווה להקשיב ולהיות שותף סביל בקושי של ההורים, אם זה על חשבון הבריאות הפיזית והנפשית שלך, של בעלך ושל הזוגיות, או של ילדייך.

מה כן ניתן לעשות?
בהלכה, כאשר להורים יש צרכים שהבן (לגבי בת נשואה, הגדרים קצת שונים, לכל המזועזעים) לא יכול למלא, הוא פטור מהם.
ומה שהוא לא יכול למלא בעצמו אך יכול למלא ע"י שליח, רצוי שידאג ששליח יעשה זאת.

גם כאן, אולי אפשר לנסות לחבר אותה למישהי חיצונית/רבנית. גם אם זה בא בתיאום מוקדם שלך ושל אותה דמות, שהיא זו שתפנה לאימך.
ולפתוח את הראש מה יכול לעזור לה להתמלא. להתנדב בקירוב, להירשם לקורס בנושאים האלו. וכו'

לא בטוח שההצעות שלי הן רלוונטיות, כי אני לא מכיר את הנפשות.
אך אני רק מצביע על אופציות נוספות מאשר להיות כותל.

בהצלחה.

 

[מבוזבזת]

עצוב. איזה צער ולא פשוט כל הסיפור, גם בלי השיחות עם אמא
זה עצוב כל כך לראות את האחים במצב כזה,
שד' יתן לך כח ושמחה ובריאות ונחת מכל הילדים!

לעניין השאלה,
אולי תחשבי איך אפשר לאוורר קצת את אמא שלך,
היא עובדת?
כי אם לא אז הקושי עוד יותר ממלא לה כל רגע
אולי תצאו ביחד או משהו כזה באוירה יותר רגועה
ותיצרי איתה גם שיחות יותר רגועות
לגבי טיפול כתבת שזה יקר,
אבל זה גם יכול לעזור, אם תהיה לך אפשרות.

מאחלת לך חיים טובים, שמחה רוגע ונחת!

 

[אחד מאנש]

יש עצה נפלאה והיא לא עולה כסף שם העצה "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה' " פשוט לספר לה' את הכל, כל מה שיש בלב, נסו ותראו נפלאות. בדוק ומנוסה

 

[יודי יהודה]

אני נשואה ב"ה ואם לילדים קטנים.
אני באה ממשפחה נורמטיבית מהמיינסטרים של הציבור החרדי, שגרה בריכוז חרדי.
לצערינו הנורא, יש לי 4 אחים נושרים.
רק מי שחווה את הדבר הנוראי הזה, אפילו על אח אחד (!) יכול להבין איך זה משנה סדרי בראשית,
והופך את החיים הטובים על פניהם.
חוץ מהסבל האישי שלי והבושות הגדולות שהיו לי לאורך השנים גם בתור מתבגרת ונערה,
אני סובלת נוראות מכך שאני הכותל לצער, לסיפורים הקשים ולדמעות מאמי המקסימה,
כל שיחה כזאת גומרתתתת אותי והורסת לי את היום לגמרי, אם לא את השבוע.
אני רוצה ליהנות מהגידול של הילדים שלי, אני רוצה ליהנות מהחוויות הפשוטות של החיים, פשוט לחיות!
ואי אפשר. המצב הגיע עד כדי כך, שכל פעם שאני רואה את המספר של אימי על הצג, אני פשוט נכנסת לחרדה!
מה עושים?
לנתק קשר, זה בלתי אפשרי, אני לא אגרום לאימי אובדן נוסף ולא לתת לה לדבר, זה עוול שאני לא יכולה לעשות.
המשפחה המורחבת היא לא בסגנון שמשתפים ואת הכל סובלים בשקט...
אשמח לשמוע ממי שחווה דבר דומה, מה עושים, איך מתמודדים עם הקושי הגדול הזה, על כל מה שכרוך בו.

ללמוד להפריד ולהכהות חושים וכן בשיחה להחליק לכיוונים שונים היום מוישי בדרך למעון עשה משהו מצחיק והים יענקי עשה ככה וההוא לא מרגיש טוב מה לעשות בקיצור להעביר נושא לכיוונך לכיוןן הילדים והחוויות הטובות וכן להכהות חושים להתאמן על זה ובדרך כלל אחרי כמה שנים מהנישואים בדרך כלל בן אדם יותר מנותק מההורים מבחינות מסוימות אז גם מימד הזמן עושה את שלו .
ולהתפלל כמו על כל דבר .
ועל הילדים להילחם שזה לא ישפיע על גידולם במיוחד בחינוך לפעמים יש שריטות וכו פשוט לשכוח ולבא ממקום טהור ותמים בעזה שאו ברכה ושהקבה ברחמיו יחזירם לטוב .

 

[מאירוב]

השנקל שלי.

1. כדאי לפנות לגורם מקצועי שילמד אותך איך להקשיב לאימא נכון מבלי להיטלטל רגשית כל פעם.
2. זה אומר כלים לפתח הקשבה שהיא מקסימום מכילה, אבל לא מעורבת רגשית, וללא הזדהות יתר (או 'העברה') בה את לוקחת לעלם הרגשות שלך את ההתמודדות של אימא. ויש הרבה להאריך בחכמה הזאת.
3. ליצור נפרדות למרחב השיחה, באמצעות הקצאת זמנים מוגדרים. ואקט מעשי ש'מסיים' את השיתוף. (כמו שטיפת פנים). כמו כן להתפלל בנוסח שלך: רבש"ע אני מוכנה לקיים מצוות עשה וכו', אבל אני משאירה את הכאב של אימא אצל אימא. אני רק עוזרת לה להתמודד עם זה".

 

[חנה ש.]

שמעתי ממישהי שיש לה אח עם בעיה חמורה שדרשה תמיכה לאמא,
יש בירושלים שייך לרווחה תמיכה (נראה לי בבנין של יד שרה) נקרא מילם.
התמיכה הזאת חיונית.
אני לא יודעת אבל אולי כדאי שתפני לרווחה ותשאלי איזה עזרה האמא יכולה לקבל,
וגם איזה עזרה את יכולה לקבל, כי אני מבינה שתמיד יש תמיכה גם לסביבה הקרובה.
קבוצת תמיכה ומעגל תמיכה הן דבר הכרחי.
גם מבחינת ההבנה של מה שקורה, וגם מבחינת ההתייחסות הנכונה, וגם כלי עזר גדול
להתמודדות.
יש גם ארגון שעוזר להורים עם ילדים נושרים, הם נותנים המון הבנה, זה כן עולה סכום
משמעותי אבל מאוד עוזר, וגם מעגל תמיכה. זו אישה שגם הוציאה ספר, אולי מישהו מכיר,
שווה מאוד ללכת, מסיפורים ששמעתי על הורים שחוו משברים קשים מאוד, ומגיעים לקבל עזרה.

 

[בסיבי]

אני מקווה ומייחל שתהיו חזקים ושהקב"ה ישלח לכם ולהורים ולאחים את הדרך הכי טובה והכי קלה עבורכם! ויתן לכם את הכוחות לשרוד את זה!
ושיבוא גואל צדק במהרה!

 

[מַר שְׁמֶלוֹ]

וואו! וואו! וואו!
את נשמעת אישה עם עוצמות אדירות!
אבל בד בבד את חייבת לעזור לעצמך,
אני מטפלת רגשית וטיפלתי כבר כמה פעמים במקרים דומים,
אשמח מאד להכיר אותך, ובעז''ה להיות שליחה טובה.
(המחיר שלי ממש נמוך יחסית)
תזכרי שה' איתך, ומי שנותן את הניסיון נותן גם את הכוחות ואת הכלים לעמוד בניסיון.
הלב איתך!