****אשכול שו"ת ועזרה לעורכים תורניים****

מצב
הנושא נעול.

שלום053

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים
עריכה תורנית
לעין יעקב על הש"ס
דרושים עורכים לליקוט עניני חסידות וקבלה.
אם ידוע לך על עורך שמתאים במיוחד לתחום, אשמח אם תפנה אותו אליי באישי, ואפנה אותו לבעל המודעה.
או שיפנה ישירות למייל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>
 

NIVDFB

משתמש פעיל
שלום רב
איך אתם מאייתים ללא ניקוד את המילים הבאות:
ציוהו [ציוה אותו], או צוהו, או צווהו, או ציווהו?
רווח, ריוח, ריווח?
מתכוון, מתכוין, מתכווין?
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
שינויי נוסחאות במגיד משנה איסורי ביאה פ"כ ה"ה:
ברמב"ם פרנקל: "וכן המשפחות הבדוקות כגון של דוכן ושל מזבח ושל סנהדרין אינן נבדקות בו כדי שתהא משפחתן בדוקה".
בבר אילן: "וכן המשפחות הבדוקות כגון של דוכן ושל מזבח ושל סנהדרין אינן נדבקות בו כדי שתהא משפחתן בדוקה".
לדעתי יותר הגיוני הנוסח שבבר אילן.
מה אתם אומרים?
 

Roi.eba

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עימוד ספרים

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
שינויי נוסחאות במגיד משנה איסורי ביאה פ"כ ה"ה:
ברמב"ם פרנקל: "וכן המשפחות הבדוקות כגון של דוכן ושל מזבח ושל סנהדרין אינן נבדקות בו כדי שתהא משפחתן בדוקה".
בבר אילן: "וכן המשפחות הבדוקות כגון של דוכן ושל מזבח ושל סנהדרין אינן נדבקות בו כדי שתהא משפחתן בדוקה".
לדעתי יותר הגיוני הנוסח שבבר אילן.
מה אתם אומרים?
ההקשר לא לפניי. אפשר איזה צילום שאוכל לראות?

בינתיים יש לי שאלה (עד שיפתחו לנו פורום):

בעברי על תוס' ברכות נצטברו אצלי כמה קושיות על הגירסא. אשמח לראות אם במקומות האלו תעזרו לי למצוא האם ישנן גירסאות אחרות (בוגשל לא מצאתי אבל אין לפניי עוז והדר וכד').

דף לט: ד"ה מניח - "ולפירוש ר"ת לא מצינו לפרש הכי" - אולי "לא מצינן"?
דף מו: ד"ה אין מכבדין - "אבל אם כל אחד ילך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם דרך למקום אחד אין מכבדים": - אולי "הלך לדרכו"?
דף מח: ד"ה מתחיל בנחמה - "דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע" - אולי 'לא בפתיחה ולא בחתימה'?
דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?

אודה לעוזר וזכות הרבים ייתלה בו.
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
דף לט: ד"ה מניח - "ולפירוש ר"ת לא מצינו לפרש הכי"
זוהי הגי' בעוז והדר.
דף מו: ד"ה אין מכבדין - "אבל אם כל אחד ילך לדרכו ופגעו זה בזה ואירע להם דרך למקום אחד אין מכבדים"
זוהי הגי' בעוז והדר.
דף מח: ד"ה מתחיל בנחמה - "דאין צריך להזכיר של שבת לא בפתיחה ולא בנחמה אלא באמצע" - אולי 'לא בפתיחה ולא בחתימה'?
אכן כן, בהגהות וציונים מביא שכך הגיה מהר"נ אדלר, וכ"ה בתוס' ר"פ.
דף מט: ד"ה אי בעי - אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל פת שחייבנו בברכת המזון - אולי 'שיחייבנו'?
אכן כן, בעוז והדר אי' 'שיחייבנו'.
בהצלחה!
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
שלום וברכה. לא יודע כמה פה זה התחום שלהם, אבל עכשיו רב נקד עובד עם אינדיזיין (בדיוק כמו שעבד עם txt ועם וורד עד עכשיו). כידוע ישנם לקוחות שדורשים תיקונים בתוך האינדיזיין, וכלי זה עשוי להקל מאד מאד על העבודה. מה גם שהוא מתאים גם לוורד כאמור.
https://www.prog.co.il/posts/5767412/

ובנושא אחר, היום קורא ההפטרה אצלנו התבלבל. קורא ההפטרה, כי יש קורא מיוחד להפטרה. ולמה? החכמים כבר הבינו שמדובר בבי"כ שקוראים את ההפטרה מספר נביא שכתוב בדיו על קלף. ומה היתה טעותו? "הוי כל צמא לכו למים" הוא קרא את הכ' של 'כל' רפויה. ולמה הוא התבלבל? משום שבמבטא האשכנזי 'הוֹ' ו'הוֹי' נשמעות בדיוק אותו הדבר. אלא שבאמת 'הו' נגמרת בתנועה פתוחה, ולעומתה 'הוי' נגמרת בתנועה סגורה, ולכן יש בבג"ד כפ"ת שאחריה דגש. ולולא הייתי מתיירא שמא תסקלוני, הייתי אומר שמכאן הוכחה חד משמעית שהחולם האשכנזי הוא טעות גמורה.
 
נערך לאחרונה ב:

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
במקרה שמאן דהו הספיק לשכוח מהאשכול הזה, הריני כאן בכדי להזכירכם.

שאלה: בפר' בראשית כתוב: יִקָּו֨וּ הַמַּ֜יִם מִתַּ֤חַת הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֶל־מָק֣וֹם אֶחָ֔ד, ומח' א' כתב: 'הקדוש ברוך הוא היקוום למקום אחד'. אלא שלשון זו קצת צורמת לי. נ"ל שאין בכלל מילה כזאת.
שאלתי, מה אתם מציעים? איך אפשר לשנות/לתקן הלשון באופן שישאר הכי קרוב למש"כ המח'?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
תודה רבה
בכל זאת ברצוני להשתמש בלש' הפס': 'יקוו'.
אם כך הייתי משאיר 'הקוום', כלשון רש"י שם. האופציה השניה קָוָם (שיהיה מקביל ל'יקוו' שהוא נפעל), והיא לא נשמעת טוב יותר. מה גם שיכול להיות שבניין הפעיל יותר נכון פה, כי הקב"ה רק אמר בפיו, ומי שקָוָה את המים בפועל זה היבשה או הרוח או איזה משהו אחר, ולכן ה' הִקְוָה, דהיינו, גרם למישהו אחר לִקְווֹת.
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הנה ציטוט מדעת זקנים לבעלי התוספות בראשית פרק כה פסוק כה:
"ויצא הראשון אדמוני. מדרש כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים כדאמרינן גבי מעשה דשתי נשים שבאו לפני נתן הבבלי וכו'. כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו אמר הואיל ולא מלתי אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו ולא רצה למול והיינו דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך:"
ברצוני לברר האם והיכן יש מקור לזה בדברי חז"ל, ולמה כוונתם באומרם "מדרש".

תודה מראש
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
הנה ציטוט מדעת זקנים לבעלי התוספות בראשית פרק כה פסוק כה:
"ויצא הראשון אדמוני. מדרש כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים כדאמרינן גבי מעשה דשתי נשים שבאו לפני נתן הבבלי וכו'. כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו אמר הואיל ולא מלתי אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו ולא רצה למול והיינו דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך:"
ברצוני לברר האם והיכן יש מקור לזה בדברי חז"ל, ולמה כוונתם באומרם "מדרש".

תודה מראש
בבראשית רבה סג, יג אי' שעשו שנא דם מילה, אך אינו מפורש שהוא עצמו לא נימול.
מצינו שי' נוספות שעשו מאס במילה ולכן משך בערלתו, וכן שנמנע מלימול את בניו וכו'.
מה שאני מחפש זה מקור לכך שעשו עצמו היה ערל.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
בבראשית רבה סג, יג אי' שעשו שנא דם מילה, אך אינו מפורש שהוא עצמו לא נימול.
מצינו שי' נוספות שעשו מאס במילה ולכן משך בערלתו, וכן שנמנע מלימול את בניו וכו'.
מה שאני מחפש זה מקור לכך שעשו עצמו היה ערל.
מתוך אתר 'אספקלריה'
אלשיך:
ויהי כי זקן יצחק - פלא שיצחק יאהב את עשו הרשע יותר מהצדיק, ומה שיעקב נולד מהול ועשו לא נימול לרוב אדמומיתו, ואחר כך סירב למול, ויעקב למד כל חכמת אברהם ויצחק, ואחר כך שלחו לשם ועבר, ועשו מאס בתורה, ומעשיו ומעשי נשיו מוכיחים, ויצחק יודע שאין שם שמים שגור בפיו ועוד, אלא שיצחק רצה לברך את עשו בטובות העולם הזה... (בראשית כז א,וראה עוד: יצחק-ברכת)
 

חיים רכניטצר

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
מתוך אתר 'אספקלריה'
אלשיך:
ויהי כי זקן יצחק - פלא שיצחק יאהב את עשו הרשע יותר מהצדיק, ומה שיעקב נולד מהול ועשו לא נימול לרוב אדמומיתו, ואחר כך סירב למול, ויעקב למד כל חכמת אברהם ויצחק, ואחר כך שלחו לשם ועבר, ועשו מאס בתורה, ומעשיו ומעשי נשיו מוכיחים, ויצחק יודע שאין שם שמים שגור בפיו ועוד, אלא שיצחק רצה לברך את עשו בטובות העולם הזה... (בראשית כז א,וראה עוד: יצחק-ברכת)
אני מחפש מקור בדברי חז"ל ולא בספרי האחרונים, את זה יש לי לרוב...
בכל אופן תודה על המאמץ
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הנה ציטוט מדעת זקנים לבעלי התוספות בראשית פרק כה פסוק כה:
"ויצא הראשון אדמוני. מדרש כשראהו אביו אמר עדיין לא נבלע בו דמיו ולא רצה למולו לשמונה ימים כדאמרינן גבי מעשה דשתי נשים שבאו לפני נתן הבבלי וכו'. כשעבר שנה או שנתיים וראה יצחק שלא החליף מראיתו ידע שזו תולדתו ואפ"ה לא מל אותו אמר הואיל ולא מלתי אותו לשמנה כמוני אמתין עד שיהיה בן י"ג כמו ישמעאל אחי ואמול אותו וכשהיה בן י"ג שנה הוא עכב בעצמו ולא רצה למול והיינו דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך:"
ברצוני לברר האם והיכן יש מקור לזה בדברי חז"ל, ולמה כוונתם באומרם "מדרש".

תודה מראש
אין לי זמן כרגע לחפש האם יש בדברי חז"ל המצויים לפנינו
אך ליהוי ידוע - שבדעת זקנים מופיעים כמה ענינים בשם מדרשים שאינם במדרשים המצויים לפנינו, וכידוע שלראשונים היו כל מיני קבצי מדרשים שנעלמו במהלך השנים, כך שאם לא נמצא לכך מקור אחר, זה עצמו הוא מקור מוסמך, כי הרא' מביאים זאת בשם מדרש
 

קדיתא

משתמש פעיל
בבראשית רבה סג, יג אי' שעשו שנא דם מילה, אך אינו מפורש שהוא עצמו לא נימול. מצינו שי' נוספות שעשו מאס במילה ולכן משך בערלתו, וכן שנמנע מלימול את בניו וכו'. מה שאני מחפש זה מקור לכך שעשו עצמו היה ערל.
 

נהר דעה

משתמש חדש
שלום לכל הרבנים הנכבדים:

היות שאין לי כרגע האפשרות לפרסם באא"ר (תקופת צינון...)
ובעצם, אולי כאן זה המקום הטבעי,
אני זקוק בדחיפות לספר "קדמוניות היהודים" ח"ב (ספרים יא-כ), ומשום מה הוא לא מופיע במאגרים הממוחשבים, וברשת אינו זמין להורדה.
האם מישהו יוכל לעשות עמי חסד, ולהעלותו לכאן, או ליצור קשר בפרטי???

תודה רבה.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ:ב עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם:ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו:ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם יְהוָה:ה כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִיד:ו שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ:ז יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ:ח לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ:ט לְמַעַן בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ:
נקרא  10  פעמים

לוח מודעות

למעלה