איות מילה - כיצד?

[אילנית]

היאך נכון לכתוב?
פרס לנוח או פרש לנוח?
תודה לכל מומחי הלשון!

 

[א-ירושלמית]

פרס? למה את חושבת שזה קשור? על כל פנים מקובל לומר "פרש לנוח".

 

[בננה]

פָּרַשׁ. מלשון פרישה, לפרוש. השורש פ,ר,ס (לפרו&#1505 לא קשור לכאן כלל.

 

[אילנית]

בננה, גם אני חשבתי ככה אבל לא הייתי בטוחה.

 

[ארבע]

ואולי יואילו מומחי הלשון לברר, מה משמעו של הביטוי 'פריסת שלום'? וכי המדובר בפרוסה של שלום?

 

[feel-הרמוני]

פריסה או פרישה?

צמד המילים פריסה ופרישה מייצג שני כתיבים שקולים של אותה מילה. הכתיבים מקורם בתקופות שונות של העברית: הכתיב בשי"ן הוא מתקופת המקרא; הכתיב בסמ"ך – מלשון חז"ל.
נהוג להבחין בין שני הכתיבים באופן הבא:
פרישה (spreading)

• מתיחה, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים, קלפים, ידיים וכו')
• אפשר לדעתי גם במשמעות של פתיחת קובץ מחשב דחוס (decompression)

פריסה (slicing)

• חיתוך לפרוסות (כגון פריסת לחם)
• התפרסות של כוחות בשטח (deployment)

בשורשים פרס/פרש מוצאים גם את הביטוי:

• פרישת שלום – ביטוי מאוחר שמקורו בתפילה ("פרוש עלינו סוכת שלומך" - מתוך תפילת ערבית לשבת ומועדים). המילה פְּרוֹשׂ בתפילה נכתבת דווקא בשי"ן, כמו בכתיב הקדום, התנ"כי, של המילה. היום מקובל גם הכתיב "פריסת שלום", בסמ"ך.

בנוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך והוא כנראה בא משורש אחר:
 בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. במשנה נמנים שלושה חגים שהביטוי הזה חל עליהם: "בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג" (משנה, שקלים ג א). שלושת החגים האלה (פסח, שמיני עצרת ושבועות) מתחילים כולם באמצע החודש או אחריו. "בפרוס החג" פירושו כנראה בתחילת החודש שבו חל החג.
במקורות, הכתיבים "פרס" ו"פרש" שימשו לשתי המשמעויות בערבוביה.

• בתנ"ך, בספר משלי: פרישה במשמעות של פתיחה לרווחה: רֶשֶׁת, פּוֹרֵשׂ עַל-פְּעָמָיו (כט ה)
• לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי: הנוטע אוהלין בשבת ... אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת (שבת כ יז)
• ובתוספתא: מעשה בר' אליעזר שהיה מיסב בסוכתו ... אמר לו מהו לפרוס עליה סדין (סוכה א ט)
• בספר איכה: עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם ( ד ד)
• ובתלמוד הבבלי: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים (פסחים ג עב)
• במילונים המקצועיים של האקדמיה ללשון יש הטיות רבות של "פרס" במשמעות של התרחבות והתפשטות; "תפרוסת" מצוי בשימוש המטאורולוגים והגאוגרפים, ו"תפרושת" הוא מונח של ספנים.

מקור: http://www.safa-ivrit.org/spelling/prisa.php

 

[בננה]

מה עם פרישה מלשון עזיבה? (שלכך הכוונה כאן?)

 

[הסתר_פנים]

שאלה אחרת לי.
אני מוצאת שבקומות רבים אומרים. נֶתש הקרב, או נֶתשה המלחמה (אני מניחה מלשון להתיש, או התש&#1492
אבל במקומות רבים אחרים אני רואה גם נֶטש ב-ט'. ואני לא כל כך מצליחה להבין מה זה אומר.את מי בדיוק נוטשים ולמה, ותמיד זו נראית לי טעות גסה.
מצד שני חיפשתי בכתובים ומצאתי: "וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׁדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ"

אשמח לשמוע את דעתכם.

 

[feel-הרמוני]

נִטַּשׁ - התחולל, התפשט, התרחש: "וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים" (שמואל ב ה, יח), לעומת: "וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים" (דברי הימים א יד, ט).
השורש נתש משמעו עקירה, עזיבה: "וְכָל-הָעֵמֶק... לֹא-יִנָּתֵשׁ וְלֹא-יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם"
( ירמיה לא, לט), ולכן אין זה נכון להשתמש בו במשפטים שהבאת. הנכון הוא דווקא: ניטשה המלחמה. זה מספר שנים ניטש מאבק משפטי ביניהם.
שורש נוסף הקשור למלחמה הוא תשש, וממנו - התשה: מלחמת התשה - מלחמה המביאה לידי תשישות.

 

[feel-הרמוני]

מה עם פרישה מלשון עזיבה? (שלכך הכוונה כאן?)

הסבר מלא למילה פָּרַשׁ פ' קל

1. עזב מקום או קבוצת אנשים, נפרד או התרחק מהם ועבר למקום מבודד יותר.
• במהלך הסעודה הוא הרגיש עייפות רבה ופרש לנוח בחדרו.
• האיש פרש הצידה כדי למנות את הכסף שזכה בו.

2. הפסיק לקחת חלק בפעילות מסוימת, הפסיק או קטע את השתתפותו או את מעורבותו בדבר מסוים.
• אני פורש! אין לי חשק להמשיך עוד במשחק.
• החלטתי לפרוש מן החיים הפוליטיים ולהתרכז בעסקים.

3. עזב את עבודתו, את משרתו או את עיסוקו הקבוע מפני שהגיע לגיל הפרישה, לגיל שבו נקבע כי הוא זכאי לפנסיה.
• הוא פרש מן הצבא בדרגת אלוף משנה לאחר שלושים שנות שירות.
• מאז פרש לגמלאות הוא מקדיש זמן רב לנכדיו.

 

[PICARDB]

בשורשים פרס/פרש מוצאים גם את הביטוי:

• פרישת שלום – ביטוי מאוחר שמקורו בתפילה ("פרוש עלינו סוכת שלומך" - מתוך תפילת ערבית לשבת ומועדי&#1501. המילה פְּרוֹשׂ בתפילה נכתבת דווקא בשי"ן, כמו בכתיב הקדום, התנ"כי, של המילה. היום מקובל גם הכתיב "פריסת שלום", בסמ"ך.

בנוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך והוא כנראה בא






הספרדים כותבים ופרוס! (ב"השכיבנו")