איות מילה - כיצד?

  • הוסף לסימניות
  • #2
פרס? למה את חושבת שזה קשור? על כל פנים מקובל לומר "פרש לנוח".
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פָּרַשׁ. מלשון פרישה, לפרוש. השורש פ,ר,ס (לפרוס) לא קשור לכאן כלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בננה, גם אני חשבתי ככה אבל לא הייתי בטוחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
ואולי יואילו מומחי הלשון לברר, מה משמעו של הביטוי 'פריסת שלום'? וכי המדובר בפרוסה של שלום?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
פריסה או פרישה?

צמד המילים פריסה ופרישה מייצג שני כתיבים שקולים של אותה מילה. הכתיבים מקורם בתקופות שונות של העברית: הכתיב בשי"ן הוא מתקופת המקרא; הכתיב בסמ"ך – מלשון חז"ל.
נהוג להבחין בין שני הכתיבים באופן הבא:
פרישה (spreading)
  • מתיחה, פתיחה לרווחה (של מפרש, כנפיים, קלפים, ידיים וכו')
  • אפשר לדעתי גם במשמעות של פתיחת קובץ מחשב דחוס (decompression)
פריסה (slicing)
  • חיתוך לפרוסות (כגון פריסת לחם)
  • התפרסות של כוחות בשטח (deployment)
בשורשים פרס/פרש מוצאים גם את הביטוי:
  • פרישת שלום – ביטוי מאוחר שמקורו בתפילה ("פרוש עלינו סוכת שלומך" - מתוך תפילת ערבית לשבת ומועדים). המילה פְּרוֹשׂ בתפילה נכתבת דווקא בשי"ן, כמו בכתיב הקדום, התנ"כי, של המילה. היום מקובל גם הכתיב "פריסת שלום", בסמ"ך.
בנוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך והוא כנראה בא משורש אחר:
 בפרוס החג – ביטוי שמקורו בלשון חז"ל. במשנה נמנים שלושה חגים שהביטוי הזה חל עליהם: "בפרוס הפסח, ובפרוס העצרת, ובפרוס החג" (משנה, שקלים ג א). שלושת החגים האלה (פסח, שמיני עצרת ושבועות) מתחילים כולם באמצע החודש או אחריו. "בפרוס החג" פירושו כנראה בתחילת החודש שבו חל החג.
במקורות, הכתיבים "פרס" ו"פרש" שימשו לשתי המשמעויות בערבוביה.
  • בתנ"ך, בספר משלי: פרישה במשמעות של פתיחה לרווחה: רֶשֶׁת, פּוֹרֵשׂ עַל-פְּעָמָיו (כט ה)
  • לעומת זאת, בתלמוד הירושלמי: הנוטע אוהלין בשבת ... אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת (שבת כ יז)
  • ובתוספתא: מעשה בר' אליעזר שהיה מיסב בסוכתו ... אמר לו מהו לפרוס עליה סדין (סוכה א ט)
  • בספר איכה: עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם, פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם ( ד ד)
  • ובתלמוד הבבלי: דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים (פסחים ג עב)
  • במילונים המקצועיים של האקדמיה ללשון יש הטיות רבות של "פרס" במשמעות של התרחבות והתפשטות; "תפרוסת" מצוי בשימוש המטאורולוגים והגאוגרפים, ו"תפרושת" הוא מונח של ספנים.
מקור: http://www.safa-ivrit.org/spelling/prisa.php
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
מה עם פרישה מלשון עזיבה? (שלכך הכוונה כאן?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שאלה אחרת לי.
אני מוצאת שבקומות רבים אומרים. נֶתש הקרב, או נֶתשה המלחמה (אני מניחה מלשון להתיש, או התשה)
אבל במקומות רבים אחרים אני רואה גם נֶטש ב-ט'. ואני לא כל כך מצליחה להבין מה זה אומר.את מי בדיוק נוטשים ולמה, ותמיד זו נראית לי טעות גסה.
מצד שני חיפשתי בכתובים ומצאתי: "וַיַּעַרְכוּ פְלִשְׁתִּים לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל וַתִּטּשׁ הַמִּלְחָמָה וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּכּוּ בַמַּעֲרָכָה בַּשָּׁדֶה כְּאַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ"

אשמח לשמוע את דעתכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נִטַּשׁ - התחולל, התפשט, התרחש: "וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים" (שמואל ב ה, יח), לעומת: "וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים" (דברי הימים א יד, ט).
השורש נתש משמעו עקירה, עזיבה: "וְכָל-הָעֵמֶק... לֹא-יִנָּתֵשׁ וְלֹא-יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם"
( ירמיה לא, לט), ולכן אין זה נכון להשתמש בו במשפטים שהבאת. הנכון הוא דווקא: ניטשה המלחמה. זה מספר שנים ניטש מאבק משפטי ביניהם.
שורש נוסף הקשור למלחמה הוא תשש, וממנו - התשה: מלחמת התשה - מלחמה המביאה לידי תשישות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י בננה;244886:
מה עם פרישה מלשון עזיבה? (שלכך הכוונה כאן?)
הסבר מלא למילה פָּרַשׁ פ' קל

1. עזב מקום או קבוצת אנשים, נפרד או התרחק מהם ועבר למקום מבודד יותר.
• במהלך הסעודה הוא הרגיש עייפות רבה ופרש לנוח בחדרו.
• האיש פרש הצידה כדי למנות את הכסף שזכה בו.

2. הפסיק לקחת חלק בפעילות מסוימת, הפסיק או קטע את השתתפותו או את מעורבותו בדבר מסוים.
• אני פורש! אין לי חשק להמשיך עוד במשחק.
• החלטתי לפרוש מן החיים הפוליטיים ולהתרכז בעסקים.

3. עזב את עבודתו, את משרתו או את עיסוקו הקבוע מפני שהגיע לגיל הפרישה, לגיל שבו נקבע כי הוא זכאי לפנסיה.
• הוא פרש מן הצבא בדרגת אלוף משנה לאחר שלושים שנות שירות.
• מאז פרש לגמלאות הוא מקדיש זמן רב לנכדיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
בשורשים פרס/פרש מוצאים גם את הביטוי:
  • פרישת שלום – ביטוי מאוחר שמקורו בתפילה ("פרוש עלינו סוכת שלומך" - מתוך תפילת ערבית לשבת ומועדים). המילה פְּרוֹשׂ בתפילה נכתבת דווקא בשי"ן, כמו בכתיב הקדום, התנ"כי, של המילה. היום מקובל גם הכתיב "פריסת שלום", בסמ"ך.
בנוסף לזה, קיים גם ביטוי הנכתב תמיד בסמ"ך והוא כנראה בא






הספרדים כותבים ופרוס! (ב"השכיבנו")
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה