דיון האם הסרטון הזה אמיתי או לא מסתובב ברשתות

  • הוסף לסימניות
  • #61
בקיצור מישהו עובד קשה ליצור סרטונים אבל הוא צריך לשים יותר לב לזה
משום מה זה כן נראה לי אותנטי
[כן אני יודע שאני בעצמי כתבתי..]
אבל בנוסף להכל למען השם
איך הבסיג שומע כל כך חזק ממערכת של רכב וגם אם כן אז שומעים מהיכן מגיע הקול
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אולי הם בפניקה מוגזמת
אתה יודע איך זה שכול אופנים חשמליות נשמעות תחילה של אזעקה

גם בסרטון הם לא נראים מביטים לשמים או משהוא רק מדברים ונעלמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
הסתכלתי שוב ושוב
א המגב זה נראה יותר חוט או שרשרת אבל לא מגב שנתקע
זה נראה קונוסים, יש 2, רק כשהתקרב רואים את השני.
לא נראה בעייתי, אלא"כ התכוונת למשהו אחר.
נכון מאוד

הם גם לא נראים מסתכלים לשמים אתה רואה את אחד מהם בה לסדר את הכובע ואז נמלך בדעתו
וקולט שיש רעש לא תקין ואז הם בורחים ללא שהסתכלו מעלה

ולגבי החוט זה שאלה
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
לפזה נראה קונוסים, יש 2, רק כשהתקרב רואים את השני.
לא נראה בעייתי, אלא"כ התכוונת למשהו אחר.
אני לא חושב שזה קונוסים ורואים איך שזה ממש מתפצל לשניים לפי קצב התזוזה
אחר כך יש כל הזמן רקמחסום אחד במרחק שווה מרכב
אגב קצב ההליכה של השוטר שהולך משמאל לרכב בכלל לא הגיוני הצל גם לא מסתדר
 

קבצים מצורפים

  • צילום מסך 2026-03-17 224716.png
    צילום מסך 2026-03-17 224716.png
    KB 62.2 · צפיות: 39
  • צילום מסך 2026-03-17 224750.png
    צילום מסך 2026-03-17 224750.png
    KB 109.7 · צפיות: 40
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #66
סתם משהו שמפריע לי, למה כל המכוניות פה נראות רכב אספנות?
איראן זו מדינה נורמטיבית ומתפתחת לגמרי, גם אם לא נשמע ככה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אני לא חושב שזה קונוסים ורואים איך שזה ממש מתפצל לשניים לפי קצב התזוזה
אחר כך יש כל הזמן רקמחסום אחד במרחק שווה מרכב.
כמעט בטוח שזה 2 קונוסים אם אתה נוהג אתה מכיר את זה

ויש אחד לפני הרכב הלבן ואחד ממש תצמוד לעמדת השמירה
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
כמעט בטוח שזה 2 קונוסים אם אתה נוהג אתה מכיר את זה

ויש אחד לפני הרכב הלבן ואחד ממש תצמוד לעמדת השמירה
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
הורדתי את הקטע של פנים הרכב כך זה יותר ברור
( אגב אני נוהג ומעולם לא ראיתי קונוסים בצורה כזאת)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #69
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
הורדתי את הקטע של פנים הרכב כך זה יותר ברור
( אגב אני נוהג ומעולם לא ראיתי קונוסים בצורה כזאת)
לא התכונתי לקונוסים אלא לצורה שיש חפץ ואם אתה מתקדם קצת הוא נעלם מאחור

הסרטון שעשית צריך לפתוח אתו בנפטרי
אבל הקונוס לפני הרכב הלבן לא נעלם אלא הראשון שצמוד למחסום נעלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
זה בדיוק השאלה לאיפה נעלם הקנוס שעומד לפני הרכב הלבן
זה קונוסים בוודאות
והוא לא נעלם. הראשון הוא זה שמוסתר ע"י העמדה, מה שאתה רואה זה כבר השני, כי הרכב התקדם קצת.

בקיצור, ספציפית בזה אין בעיה.
צורת הקונוס באמת לא נפוצה, אבל עקבית בסרטון, יתכן שיש גם בצורה כזאת שם.

הצל גם לא מסתדר
דווקא נראה טבעי בגלל איכות הצילום והגשם.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

@ה. בקר

דבר ראשון המון תודה על כל החוברות עם המתכונים המדהימים שלך !!!
ממש כיף לקבל שפע של רעיונות לבישול אפיה וסלטים
האם נזכה שתיהיה חוברת מתכונים גם לפסח ??
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בס"ד

ערב פסח תשפ"א

בחוץ אוירה חגיגית.
מזג האויר מקפל בכנפיו ניצני אביב, שולח קרני שמש חמימות.
החנויות משנות את צורתן ומתמלאות במוצרים שעומדים על המדף רק תקופה קצרה מדי שנה.
אווירה של פסח. של ניקיון והתחדשות.

פסח הוא חג מאתגר עבור רבות מאיתנו.
אנחנו רוצות לכבד אותו במעדנים. במאכלים מיוחדים ומגוונים, אבל יד הכשרות מגבילה אותנו.
לפעמים אני מדמיינת מנה מרשימה בראש, אבל כשאני מנסה להוציא אותה לפועל עם חומרי הגלם
של פסח, הופך הדמיון למשהו לא מחמיא במיוחד. לפעמים אני צוחקת לנוכח התוצאה. אבל לפעמים,
מתוסכלת ממנה.

במשך שנים לא מעטות ניסיתי להכין המון מנות שעמדו לי בראש. אלתרתי מפה ומשם. לפעמים
התוצאות אכזבו, כאמור, אבל לא מעט הן הפתיעו אותי מאוד, כמו גם את הסועדים, ולטובה.
חשוב לי להוציא מנות טובת ומרשימות גם בפסח. וזה אפשרי. כל אחת במסגרת חומרי הגלם
העומדים לרשותה על פי חומרות הפסח של משפחתה.

במטרה להנגיש מתכונים מוצלחים הוצאתי את החוברת הזו שמצטרפת לאחותה המבוגרת ממנה
שהופצה לפני חמש שנים.

בחוברת, מתכונים מכל הסוגים, מתוקים, וגם כאלו שלא. עוגות, קינוחים, מנות עיקריות ותוספות.
המתכונים כולם פרי פיתוח שלי. חלקם ניסיתי מספר פעמים עד שהגעתי למתכון מדוייק ומוצלח.
התמונות, חלקן שלי וחלקן אילוסטרציה בלבד. אבל תמיד משקפות מציאות קרובה מאוד לתוצר
שמניב המתכון.

כאן המקום להודות מעומק הלב לגרפיקאית המוכשרת צירי הולנדר שנענתה בחפץ לב ולקחה על
עצמה את פרוייקט עיצוב החוברת למרות ועל אף לחץ הזמן ועבר פסק. תודה צירי, תבורכי משמים!

החוברת מופצת חינם וניתן להעביר אותה הלאה בשלימותה.

מאחלת לכולן חד פסח כשר ושמח
ושנזכה בקרוב לביאת גואל צדק ולאכול מן הזבחים.



הרעיון להוציא חוברת חדשה ומורחבת השנה עלה ברגע האחרון ממש.
לפיכך, מראש, קבלו את התנצלותי על טעויות הקלדה שמן הסתם תמצאו בה.
חויה מזעזעת שלי משדה התעופה בשארם א שייח לפני שבוע וחצי
זה היה בטיסה חזור מאירופה
לא רציתי לטוס לבד, לכן נצמדתי לאברך. טסנו מאמסטרדם, דרך טורקיה, לשארם א שייח
בטורקיה היה מפחיד לכשעצמו, היה לפנינו שורה של שייחים עם כיפות, ורק את האברך שבא אחריהם הכריחו להוריד את הכיפה.
אבל עיקר הסיוט היה במצריים, בשארם א שייח
אנשי האבטחה התעללו מאוד באברך
משכו לו את החליפה
העיפו לו את הכיפה והכובע ולא הרשו לו לכסות את הראש עם היד
גררו אותו פיזית לחנות של כובעים
ולאורך כל הסיוט הם צרחו עליו באנגלית שבורה " אמרו לכם לא לבוא עם סממנים יהודיים"
האברך ניסה לומר להם שהוא אחראי לעצמו אבל שום דבר לא עזר לו
היה קשה לראות, בשלב מסוים פשוט לא הסתכלתי לכיוונו מרוב שהיה לי מזעזע
הגענו לשלב של לקחת מזוודות
ניגשים 2 ערבים צעירים ומתחילים להערים את המזוודות שלנו על עגלה
ניסיתי להתנגד והורדתי את המזוודות שלי מהעגלה, אמרתי לו שאני יכולה לבד לקחת את המזוודות

והוא צרח "סקיוריטי" ובעצבים החזיר את המזוודות לעגלה
לא העזתי לצייץ כבר כי חשבתי שזה חלק מהאבטחה
בשלב הזה עיכבו אותי יחד עם האברך
ואז עשיתי את שטות חיי
ואמרתי שהוא לא בעלי

ואז הסיוט התעצם
מחוץ לשדה התעופה בדואים ערבים נהגי מוניות מקיפים אותך מכל עבר, מנסים לצוד כל איש שיוצא משם למונית שלהם

נס שניגש אלי נהג שהזמנו מראש היה לו את התמונה שלי בטלפון
ואז איש האבטחה עם המזוודות נעמד מולי, לא נותן לי להמשיך ללכת
גיב מי דה מוני !! תביאי לי את הכסף !!
ולהפתעתי נהג המונית שהזמנו וביררנו עליו מראש, הצטרף אליו ופשוט דרש ממני לשלם לסחטן
שתי בדואים מאיימים, הוצאתי 50 שח והבאתי לסחטן, ולא עזר !
את צריכה לתת לפחות 200 ! אחרת הם לא זזים ממני
ובכל הסיוט הזה, אין לשום פלפון שלי קליטה באזור סיני!

הנס שלי היה שניגש בחור שנסע עם טנדר מאורגן עם עוד בחורים, ואמר לי בואי איתנו
ברגע שהנהג קלט שהוא מאבד אותי
הוא שינה פרצוף
קילל את סוחב המזוודות הסחטן
הכניס מהר את המזוודות שלי למונית שלו
פתח לי את הדלת של המונית, חייב אותי להיכנס מייד
ונסע משם במהירות
נסעתי שעתיים וחצי בחרדה עצומה
לבד עם תינוק ועם בדואי מפחיד
הוא אומנם התנהג בנעימות, אבל כבר לא סמכתי עליו
בדקתי כל הדרך שאנחנו נוסעים בדרך הנכונה

לכל אורך הדרך יש כ 8 מחסומים שערבים עוצרים את המונית, מציצים פנימה והנהג אומר להם משהו ונוסעים הלאה
עד שהגענו למעבר גבול גם שם הצד המצרי פחות נעים כשיש רק ערבים מסביבך
ב"ה עכשיו אני בבית
לא ממליצה על הסיוט לאף אחד!!

אחרי נסעו משפחה ואמרו לאישה להוריד את התכשיטים בבידוק הבטחוני
והיא לא קיבלה אותם בחזרה

שמעתי גם מכלי לא ראשון אבל משפחה שאני מכירה שטסו לשם- הנשים עם פאות
ועשו להם בעיות מפחידות עם הכיסוי ראש בבידוק הבטחוני בשארם.

מקווה שעזרתי למי שמתכנן לחזור דרך שם או לטוס דרך שם.

קצת כדי לאזן: אח שלי נסע שם מיד עם תחילה המלחמה, היה עם לבוש חרדי מלא ואשתו עם פאה ולא עשו לו כלום..
זה כנראה תלוי על מי נופלים
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

כמי שנמצאת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות ומשווקת את כתיבתה ודעותיה בלי הפסקה כמעט ובאופן בלתי פרופורציונלי לדעתי, בעוד אין לי קהל ואף אחד לא ממש מתעניין בדעותיי ובכתיבתי (למזלי, האמת), אני מנסה להבין מדוע אני כל כך הרבה זמן ברשתות.
מכיוון שכמה שאני מתחננת בפני עצמי להפסיק לכתוב לציבור, תמיד יש איזה מאורע או חשיבה או דבר מה שגורם לי לחזור לפרסם.

אני חושבת שמעניין אותי מה המניעים שלי, אם אני כותבת בגלל:
1. הרגל
2. התמכרות
3. רצון לשנות את העולם
4. אכפתיות אמיתית
5. משהו חיצוני כופה עלי (רוח כלשהי, במידה ויש כזה דבר)
6. רצון להכרה ותשומת לב
7. רצון להשתלט
8. חשיבה מסוימת
9. רצון שיראו אותי, תחושת בדידות
10. תחושת דחיה (בעיקר מצד ההו"ל) שגורמת לי לרצות להוכיח שאני חלק מהכלל.
11. מחשבה שאני משהו מיוחד
12. חשיבה שיש לי שליחות
13. חשיבה שאם לא אבצע את תפקידי, שליחותי, יכול לקרות חורבן חס וחלילה כי לכל אחד יש תפקיד שאמור לגרום לעולם להגיע להמלכת ה', וה' ימלוך עלינו בכל מקרה בין אם נרצה ובין אם לאו, אז צריך להכנע אליו.
14. רצון להיות מפורסמת או רצון שיחשבו עלי
15. פחדים וחרדות
16. אמונה וידיעה, על סמך דברי נביאים, שהעולם אמור להשתנות ורצון לחוש וליטול חלק בשינוי.
17. רצון להשפיע
18. רצון פשוט להעביר הלאה את האומנות והיצירה שלי
*
למה חשוב לי להבין מה המניע שלי?
כי היציאה לאור שלי, וזה שאני כותבת לציבור ככה בצורה כזו וכל מה שעובר עלי, זה מעט קיצוני, לדעתי, זה מנוגד לערכים שלי, מנוגד לאמונות שלי ולאורח חיי, ומנוגד לאמונה הבסיסית שלי כאדם שרגיל לחיים בשקט, בצללים.

היציאה לאור גם מנוגדת לאגו שלי שרגיל להיות פסיבי ולא מאמין במאמץ כדי להשיג משהו, אולי מרוב פחד מתחושת כשלון, או מרוב רצון להרגיש שאני מוצלחת בלי מאמץ.
בקיצור, אני מקשיבה לעצמי, עוקבת אחרי עצמי, ואין לי תשובה ברורה לגבי המניע שלי.
אולי זה הכל ביחד.
זה בסדר, אבל זו קצת תחושת השפלה כי אני אוהבת לפעול מתוך תחושת נדיבות ולא תוך תחושת צורך או מתוך מניעים. מה עוד שאין לי קהל ואני מרגישה כמו אורחת לא רצויה, בתור אמנית שצריכה לשווק את עצמה בכח, בלי תוצאות.
וזה מעניין אותי עד כמה אני צריכה לצאת לאור ואם מה שמניע אותי זה צרכים, אם אני באמת יוצרת שינוי, ואם הוא לטובה, או סך הכל מקדמת את עצמי בלבד, ואם כן - אם אני באמת מתקדמת באופן הזה בו אני כותבת לציבור.
ואם יש צורך להלחם בזה או לקבל את זה.
*
אין לי תשובה לתהיות הללו, אבל כן יש לי הבנה שעברתי בחיי כברת דרך, ולא לחינם הגעתי למודעות גבוהה, יחסית למה שהייתי, זה היה בגלל מחשבות-השווא איתן אני מתמודדת שגרמו לי להשקיף על המחשבות שלי ולזהות מניעים שלי וכו'
אני חושבת שזה כיף גדול לכתוב לציבור, מצד שני שוב עולות לי התהיות הנ''ל.
כי אם זה כיף, אולי זו התמכרות.
ואולי זה כן חשוב עבור העולם?
עד כמה?
ומתי אני צריכה לחזור לעצמי ולהפסיק עם הכתיבה לציבור, או להפחית?
האם אני לא משתלטת על המרחב?
*
אני חושבת שלמרות כל התהיות הנ''ל האדם צריך לצאת לאור כי העולם צריך אותו.
כל אדם, ולא משנה עד כמה הוא "לא שווה" צריך להשתדל למצוא את נקודת השליחות שלו בעולם ולפעול עבור עולם מתוקן.
גם אם הוא טועה,זה בסדר. כתוב בתהילים " שגיאות מי יבין".
אבל זה מסע משותף של כולנו,לבנות עולם חדש, כל אחד מול עצמו, מול הציבור ושוב מול עצמו.
מול הציבור זה הכי מאתגר לפעמים.
אבל זה גם שטח שצריך ללמוד אותו כל הזמן, לא להזניח את השטח הזה אבל כן ללמוד את הנושא של "אני מול קהל".
*
כל התהיות הללו קצת משעשעות, לדעתי.
כי אני טיפוס של תהיות, שאלות, בעיות.
ואם אין - אני יוצרת אותם בכח.
כך שיתכן שאני סתם דרמטית, ומדובר במחשבות מיותרות ובחפרנות-יתר כלפי עצמי וכלפי המניעים שלי.
אני סך הכל צריכה לחזור לשאיפה שלי: להגיע לחיים נורמטיביים, ולהבין שיציאה לאור והגשמה עצמית הן חלק מאותם חיים נורמטיביים.

כי לא משנה מה המניעים, העיקר שנרגיש טוב עם עצמנו.
זה הכי חשוב, תמיד.
וצריך למצוא את הדרך לשלב בין ערך לבין צורך.
בחצי השנה האחרונה כתבתי תוכנה שמפיקה את זמני היום על פי מודול חישובי שנקראת NOAA.
מתוך כך, חקרתי את נושא החישובים של הזמנים ובחנתי לוחות שונים.
לאחר בדיקות והשוואות רבות בין לוחות שונים — “חזון שמים”, “עיתים לבינה”, “לוח ירושלים”, וגם חישובי NOAA ו-VSOP — הגעתי למסקנה חד-משמעית:
אין דבר כזה “זמנים מדויקים”.
כל לוח טוען שהחישוב שלו המדויק ביותר, אך בפועל קיימים ביניהם הבדלים של דקות שלמות — וכל אחד מהם “צודק” על פי ההנחות שעליהן הוא מבוסס.
אבל האמת הפשוטה היא שאין שום דרך לדעת בוודאות מתי באמת מתרחשים הזמנים האלו במציאות.
הלוחות אינם אלא אינדיקציה משוערת, המבוססת על נוסחאות מתמטיות ותנאים תאורטיים — ולא על מדידה ממשית של תופעה פיזית.

למה אי-אפשר לדעת בדיוק?
1. שבירה אטמוספרית משתנה מדי יום לפי טמפרטורה, לחות ולחץ אוויר.
2. גובה המקום והנוף הסובב משפיעים על השקיעה והזריחה עד דקה-שתיים.
3. הגדרות שונות – האם מחשבים לפי מרכז השמש או שפתה, לפי גובה ‎-0.833°‎ או אחר – יוצרות הבדלים ניכרים.
4. אין “מד” טבעי שאפשר להצמיד לאופק ולומר “כאן בדיוק השקיעה”.


גם אם המחשב משתמש במודל מדעי מדויק כמו NOAA או VSOP87 – מדובר רק בהערכה גיאומטרית, לא בתוצאה מדודה מהשטח.

ומה לגבי “חזון שמים” ודומיו?
גם “חזון שמים” אינו אלא מודל חישובי – משוכלל מאוד, מותאם להנחות הלכתיות, אך עדיין מודל בלבד.
אין שום הוכחה אמפירית שהחישוב הזה מדויק יותר ממודל אחר; לכל היותר ניתן לומר שהוא עקבִי ומתבסס על שיטה מסוימת.

המסקנה:
הלוחות אינם “מציאות” אלא אינדיקציה.
הם כלי עזר חשוב – אך אין להסתמך עליהם בצמצום ובדקדוק של שניות.
ההבדלים בין לוח ללוח משקפים הנחות שונות, לא “טעויות”.

לכן נכון לומר:
אין זמני היום מוחלטים – רק חישובים משוערים.
והשכל הישר הוא להשתמש בלוחות כהכוונה כללית, לא כמכשיר מדידה מדויק.

לשם דיון:
מה דעתכם?
האם אפשר בכלל לדבר על “דיוק מוחלט” בזמני היום, או שכל לוח הוא בסך הכול אינדיקציה נוחה?
האם לדעתכם יש דרך מעשית לבדוק את הזמנים בפועל, למשל באמצעות תצפיות מצולמות או מדידות אור?
אשמח לשמוע דעות, מקורות וניסיון מהשטח.
אני שובר ת'ראש ולא מצליח להבין דבר כ"כ פשוט, כנראה שאני טועה, ברור לי, תוכלו לכוון אותי?

אני בכוונה באשכול זה לא מזכיר שמות, בבקשה גם אתם אל תזכירו.

כשהייתי בחור הייתי קונה מגזין איכותי שמאוד היה מעסיק אותי, הייתי נהנה ממנו והמחיר שלו עלה כ 25 ש"ח.

לאט לאט המחיר שלו נסק, ויותר מזה - מה שעצבן אותי - הכמות והאיכות שלו ירדו..

רגע לפני שהחלטתי סופית להפסיק לקנות אותו - מדדתי את האחרון מול אחד מהישנים - ההבדל היה עצום - הרוחב והגובה שלו התקטנו בצורה מחפירה.

אמנם נהיה קצת יותר שמן, אבל החלטתי לספור פרסומות.. לא תאמינו - יותר מ 50% מהמגזין - היו פרסומות נטו!!!

באותו רגע קלטתי שאני סתם משלם להם כסף על פרסומות, והפסקתי.
(לאחרונה ראיתי אותו בחנות, אחרי 8 שנים שלא קניתי, גם העובי התכווץ, והמחיר? נסק...)

ופה מגיעה השאלה שמשגעת אותי בכל תחום הכלכלה - האם לא היה שווה לעורך המגזין להוריד את המחיר - וכך יותר לקוחות יקנו אותו?

יש לי אופציה להרויח 5 שקל מ 20 אנשים, או 20 שקל מ 5 אנשים - הייתי מעדיף = 20 אנשים, כי הם יעבירו הלאה, יהיו יותר לקוחות חדשים (המחיר זול, המוצר טוב, למה לא?!)

עוד דוגמא:
צ'ולנט - בעבר עלה 20-25 שקל לחצי קילו בשרי.

היום המחיר שלו באזור 45 וישנם 'מותגים' שנמכרים ב 55..

אני יודע מחירי המוצרים עלו, אבל לא בכזאת רמה, חשבנתי כמה פעמים וגם דיברתי עם בעלי צ'לונטיות שלא ידעו לענות לי על זה - למה שלא

תמכור ב 30, תשבור את השוק - ויבואו אליך כל הבחורי ישיבות (וגם אני, אני הפסקתי לקנות צ'ולנט - אם אני לא מוצא ב 30 שקל גג - אני לא קונה)

עוד אחת? בבקשה:

הציבור החרדי ניזון רובו מקווי נייעס, וואצפים למיניהם וכו'

ישנם פרסומות, תקין, זכותם. הביטול? 15 שקל (משהו כזה, אל תתפסו אותי על המילה)

אישית? לא משלם את הסכום הזה כל חודש עבור 10-20 שיחות שלוקח לי עוד 5 שניות. מאמין שיש עוד הרבה כמוני.

אם החברה היתה גובה 5 שקל לחודש? לא היינו מצטרפים כפול 3 בלקוחות? אני מאמין שכן.

סליחה אם הארכתי, בקיצור: בכל תחום כלכלי תראו את זה - יש לי אופציה למכור בזול להרבה לקוחות או ביוקר לקצת מהם - מה גורם לי למכור ביוקר? לא שווה לי למכור בכמה שקלים פחות - ופשוט להרויח מיותר אנשים???

מומחי כלכלה? תעזרו לי להבין! תודה.
רגע לפני שתפתחו את הספר, תבדקו שאתם לבד ושיש לכם זמן. לא כי הוא ארוך, אלא כי הוא מסוכן.
הוא עלול לגרום לכם לצחוק בחוסר שליטה תוך כדי נסיעה באוטובוס, להנהן בכפייתיות שוב ושוב תוך הסכמה עם דמות בדיונית, ולחשוב שאולי, רק אולי, המציאות שלנו לא כזו גרועה.

אז נתחיל קודם עם הרעיון- גאון!

כמה פעמים לקחתם לידיכם ספר וגיליתם בו קשקשת מדומיינת, שאפילו טיסה למאדים כבר נשמעת סבירה יותר?
כמה פעמים קראתם ספר והרגשתם כי מנסים למשוך אתכם אחורה בזמן? כאילו משעמם בהווה, אז קדימה! בואו נחזור לעבר. יהיה מעניין...
ואם זה ספציפית לא מסתדר בלו"ז- לא לדאוג. יש תחליף! יש מי שניתנה להם הרשות לנסות ולנבא את העתיד. ממש ככה. כאילו מאלפים את הבינה בינה, ולוחשים לה: "הלו, תתעוררי! את בתרדמת. עוד נכונו לך גדולות ונצורות". (לא רעות בכלל, יש לציין).

ובכן, כל זה אינו תקף לספר זה.
למה, אתם שואלים?
קודם כל תודה ששאלתם. עכשיו אפשר לענות.

כאן מדובר בספר הנכתב בשיטת ארבעת המ"מים. מכירים?
גם מעניין.
גם מציאותי.
גם מוסרי.
וגם מצחיק.

זו בדיוק השיטה הידועה לארבעת המ"מים המקבילים:
זה לא משעמם.
זה לא מדומיין.
זה לא מטיפני.
זה לא מדכא.


טוב, זו היתה רק הקדמה. מי שהתעייף - מוזמן לפרוש. גם ככה, אני לא מאלה שמוודאים נוכחות בסיום : )


הספר נכתב בשפה קלילה על גבול המדוברת, נעימה, מתלוצצת ומסודרת.
כן, בדיוק ההפך מביתה של אשת נעוריו של אלוף נעוריה.
אוי, איזה כיף היה לקרוא על אותו אחד בעל שם אחד, אך מוזכר בספר בשלל כינויים מגוונים ומגניבים, קרי: אבי הטף, אבי הצאן, אבי העדר, אבו-אל-בנאת, אביר, מנטור, אלוף נעורי, ואיך לא? כינוי הדגל- אבא של הבלאגן.

יש בו - בספר הזה - המון המון הומור, בכל מיני צבעים וצורות.
המון חומר למחשבה שמתפצפץ בין המילים. בין המבחנים לעבודה המעשית- בעיקר לזו של החיים.
המון רגישות, המון אנושיות, המון הזדהות.

יש בו - בספר הזה - גם מושגים מעניינים, לאו דווקא הקשורים לפנסיה, קרנות ואחוזים (סתם מעניין אם יש סיבה שייעדו לגיבורה דווקא את המקצוע הזה : )
גם עצות יש בו (אמיתיות, למי ששאל). אבל אל תיישמו, טוב?

מה עוד תוכלו למצוא בספר?
מכשפות, או יותר מדויק - מכשפה אחת ו... כן, צריך להיזהר ממנה. גם אם מדובר לעיתים במישהי אמממ... לא חשוב!
ויש גם מפלצת אחת גדולה ואימתנית שיודעת להפוך לא רק את הבית, אלא גם ובעיקר - את הרוגע, את המצפון, את הזמינות, את השפיות.

מה עוד?
יש תוכחות. טוב, לא ממש תוכחות. נקרא לזה מסרים.
מסרים יפים שגורמים לקורא לעצור רגע ולומר: "וואו. זה כל כך נכון. כל כך אמיתי. כל כך... מוצדק!"
אז למה? למה עד היום לא פגשנו את האמת הזו פנים אל פנים?
אולי כי אף אחד לא טרח לכתוב ספר עם רעיון מבריק ויצירתי כמו זה?

גם משפטים יפים ניתן בקלות למצוא, למסגר או לתלות על מקרר. רוצים דוגמא? תקראו. יש שם יותר מאחת. (וגם ככה הספר הספיק לעבור דירה : )

ובקצרה?
הספר מתאר באופן הומוריסטי ומרגש את חייה של צביה, אמא לשבעה ילדים חמודים ונשואה לאלוף נעורים אחד, המתמודדת עם אתגרי היום יום תוך תמרון בין דרישות מערכת החינוך וניהול משרדה, לבין בלאגן אחד גדול המתרחש ומתחדש תדיר.
יחד עם ניצחונות קטנים והפסדים מרהיבים מול מפלצת הבלאגן, לומדת צביה להציב גבולות (אבל רק למה שחשוב באמת), להשלים סוף סוף לימודי התמחות, ולנהל חברויות שונות, מרגשות ומצחיקות כאחד.

ועכשיו, רותי קפלר, אני חייבת לשאול אותך משהו שתפס אותי מהרגע הראשון: למה בחרת לקרוא למשפחה הזו בשם הזה? האם זה מלשון בָּלוּי או בִּלּוּי?? מה ניסית לרמוז כאן, תגלי?

לסיכום -
זהו ספר שיגרום לכם קצת (הרבה) לצחוק, קצת לנשום מציאות, קצת להרגיש הזדהות, קצת להיבחן במבחן החיים.
וקצת מכל אלו - שווה בעצם המון!

אז תודה,
@Ruti Kepler , על ספר עשר (תרתי משמע).
ותודה לך @7שבע7 , על המלצה שבע. סתם... : ) עשר.

האמת? מתחשק לי לתייג כאן את כל מי שלפי דעתי תיהנה ממנו. אבל לא נעים, לא רוצה שיחשבו שאני רומזת משהו : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה