בקשה ילדי פלא.

מצב
הנושא נעול.
ערכנו בעבר סקר של זמרים.
אברהם פריד היה מקום ראשון.
נפתלי קמפה שני.
מ.ב.ד שלישי.
בדיחה עצובה
נראה לי שאפילו קמפה עצמו לא מסכים עם זה..........
זה פשוט מגוחך לקחת קרירה מצליחה של 50 שנה בכל פרמטר אפשרי
ולהציב מולה קרירה של 10 שנים בפרמטרים נורא מסוימים.....
להזכיר
שסקרים כולנו יודעים שזה בלוף
ובכל זאת נהנים כל פעם מחדש לקרוא סקרים......
ילד פלא
יהונתן שינפלד
חן ומתיקות ילדית בשירה
ומוזיקליות....שרואים אותה גם היום....
הרבה מילדי הפלא לדעתי מחקים חזנים ושכחו שהם ילדים....
נחמד בתור חיקוי אבל חסר את הנעימות והמתיקות של ילד....
כולל עמית וקלצקין.......
אגב גם במקהלות ילדים בעבר ובהוה תמיד מחפשים ילדים עם שירה מתוקה ופחות חזנים....
 
נערך לאחרונה ב:
שלום בראדט
א.ח. גרין
עוד אחד ממש חדש- מוקי סלומון זה קישור של השיר שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=OOLT0KO9cLk
ובניה גרנות- הכי יפה ששמעתי
הלם!
הילד הזה לא חדש, הוא היה בעבר באידיש נחת,
וגם שר בארוע שעשו לזכרו של מכאל שניצלער,
וגם הציג ב"אובערן שטעטל" (שם הוא שר יותר יפה)
איך הוא הגיע לשם? מה זה הארוע הזה?
זה כמו הקול הבא בחו"ל? לילדים?
אשמח לכל מידע!
 
לא הצלחתי לבחור אחד...
נתנאל מנת
בניה גרנות
עוזיה צדוק
 
עמית מקום ראשון.
עוזיה צדוק מקום שני.
אברהם חיים גרין ובנצי קלצקין תיקו במקום השלישי.
רוצים לשנות תוצאות?
לחזק אותן?
כתבו מיהו ילד הפלא שלכם והשפיעו!!!
 
שלום בראדט
א.ח. גרין
עוד אחד ממש חדש- מוקי סלומון זה קישור של השיר שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=OOLT0KO9cLk
ובניה גרנות- הכי יפה ששמעתי
עמית אמר שאם הוא היה שופט שם - אף אחד לא היה עובר
והוא לא אדם מתנשא או קשקשן
 
בנצי קלצקין
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מאמצים את מודל בית שמש ( תנופה )
א. כאשר אוטובוס לא יצא /איחר /דילג - מתקשרים ל"קו ישיר"
הקשה שלוקחת דקה וקנסת את קווים במס 023137999
ב. כאשר יש צורך בעקבות אירועים מסוימים ניתן לתבוע ת"ק ( כאן לא הנושא להרחיב - יש נושא בשביל ת"ק )
ג. בואו נאמץ את שיטת בית שמש מרגע זה ואילך
לאחר תלונה לקווים ( מיקודרך ) ומשרד התחבורה - שולחים מייל ל שרת התחבורה ולמנכ"ל המשרד --- / ולמנהלת לשכה ר"ע מ"ע /רמט ר"ע / מנהלת קשרי ממשל בלשכה - ר"ע מ"ע הרב גוטרמן /מנכ"ל העייריה / אגף פניות ציבור בכדי שיוציאו מכתב כמו עיירית בית שמש
ולכתוב מספר רב של תלונות אשר הגשת בתקופה האחרונה כגון 10 פעמים אי יציאה 5 איחור משמועתי 20 דילוג - התנהגות נהג וכו
ואני מדגיש לא לשלוח מייל לנ"ל על כל דבר קטן אלא במצטבר בלבד - ולהכניס בגוף המייל את דף הרעיון של חבר מועצת העיר ב"ש נמצא בנושא בית שמש (תנופה )
ד. וכן חשוב לתעד כל אירוע באשר הוא - ואם יש אנשים אשר מתעדים שיפנו אלי בפרטי
ה.בהקשר לתלונות על האתר של משרד התחבורה להגשת התלונות החדש בגלל הכוכבית של הלוחית רישוי ממשרד מבקר המדינה
אשר שוחחו איתי היום דקות ארוכות נאמר שהנושא בטיפול המשרד בגלל המון פניות אשר הגיעו ממכם - תמשיכו כך
פרק 1

שעת בוקר מאוחרת בביהכנ"ס בבית טובי הארץ של מדינת וואס הערצאך, ראה"מ ר' משה זוכמיר ישב על מקומו בעודו מעיין בספר "חק לישראל" המבואר.

"אוף", שוב חט"ה (חבר טובי הארץ) מר אפרים מגהו'ל ממפלגת "מורשת מזרח" לא הסכים לוותר על אמירת תחנון למרות ההילולא של הרה"ק ר' זונדל מפולרוואי זי"ע, "מה, הוא לא מבין שלא אומרים תחנון בהילולא" חייבים לערב את "משמר בית דין" בנושא כדי שיתנו לו דו"ח, הרהר לעצמו תוך כדי המהום כמה הברות לא ברורות.

הוא קם ממקומו והתחיל לחלוץ את תפיליו, "רגע הפלאפון שלי רוטט" צקצק, הוא הביט לעבר המסך של המכשיר המאושר ע"י ועדת הרבנים.

"מה שר האוצר ר' זבולון גינצבורגר רוצה ממני על הבוקר?", חשב לעצמו בעודו תוקע את המכשיר בין כתפו השמאלי לאוזנו, כן ר' זבולון מה הענין? שאל.

"מה, המליאה של טובי הארץ מחכה לי", מתי קבעו את המושב הזה?, טוב, אני מגיע אני כבר אתנצל על האיחור.

הוא השאיר את תיק התפילין על השולחן ורץ לעבר אולם המליאה, בדרכו עצר ב"ירושלימער מזנון" המיועד לחברי טובי הארץ, "תכניסו לי למליאה צלחת קוגל ירושלמי בתוספת מלפפון חמוץ ובועבעס" צעק לעבר אחד המוכרים, והמשיך בדרכו למקומו בשולחן הממשלה במליאה.

בהיכנסו לעבר מקומו ראה מזוית עיניו את חט"ה יענקל צוכמאכער ממפלגת "מאה שערים" ישוב על מקומו עטור בטלית ותפילין מתפלל בדביקות.

הוא סימן בידו לחברי משמר טובי הארץ שיוציאו אותו, "שוב הוא מתפלל במליאה כבר הזהרנו אותו שזה לא מקובל", נצטרך לדון על כך בועדת האתיקה, הרהר.

על מה הדיון?, שאל את יו"ר טובי הארץ ר' קלמיש גריצנבוים, "על חוק השולעם זוכער'ס" שהוגש ע"י חט"ה אבריימל ציגנבאום ממפלגת "הייליגער שבת" השיב, תכף נשמע אותו מסביר את פרטי החוק.

"מורי ורבותי" הרעים קולו של חט"ה אבריימל ציגנבאום ברחבי המליאה,

ברשות ראה"מ שרי הממשלה וידידי חברי טובי הארץ, האמת היא שלא הכנתי את עצמי לדבר אבל היות שהצעת החוק המדוברת היא שלי, לא הייתי מסוגל לשבת בחוסר מעש והוצרכתי להסביר מה מסתתר מאחורי חוק זה.

כולכם בוודאי מכירים את התחושה, לאחר סעודת ליל שבת כולל מאכלים מכל טוב הארץ עוד צריכים ללכת ולאחל מזל"ט בשמחת שולעם זוכער של אחד מהידידים, שם מכבדים אותכם בקופסאות מלאות ארבעס ובועבעס מיחדים במינם, ומכאן והלאה הגרון שלכם מלא צרבות בלתי פוסקות.

לכן לעניות דעתי צריך לעגן בחוק שכל בעל שמחה חייב לחלק לכל המעוניין כדור נגד צרבות ומי שלא יעשה כן יענש בחומרה "כי ככה זה לא יכול להמשיך!", סיים את דבריו בהחלטיות וירד מהדוכן.

"אל תאכלו את כל השטויות האלו ולא יהיה לכם צרבות, למה שכולם יצטרכו לשלם יותר בגללכם?", צרח לעברו חט"ה ראובן צמעודי ממפלגת "הבוכרים" שהביע את דעת המתנגדים לחוק.

היו"ר דפק עם פטיש העץ על השולחן והכריז "מי שבעד החוק בקריאה ראשונה שירים את ידו" בעודו מתחיל לספור את ידי החברים המושטות אל על, בעוד המתנגדים מנסים לעורר מהומות ומוצאים אחד אחרי השני מהאולם ע"י משמר טובי הארץ....
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות
בין שלל הדיווחים העדכונים והפריצות לשידור, שמות הנטבחים וסיפורי הניצולים, תקיפות בעז"ה וחיסול המחבלים, החדשות הטובות והפחות, המתח והחרדות, האזעקות והמרחב המוגן, הטלפון והמרחב הקולי.

חשוב שיהיה גם מקום אחר, אווירה טובה, להתאוורר ולנשום עמוק, להביט על עם ישראל היפה, להתמקד בחדשות הטובות, פוסטים שמעלים חיוך, סרטונים ותמונות עם הומור בריא, שיעזרו לנו לעבור את התקופה. יהיה טוב!


כמה כללים בסיסיים:
  • אין להעלות תכנים כפולים.
  • ללא ציטוטים ושרשורים. לזה יש נספח.
  • הודעות מאולצות או תת רמה - מיותרות, אין טעם להעלותם.
  • אין לדון כלל! בדברים שיעלו פה.
  • יש להעלות רק דברים שמתאים לרוח אתר חרדי.
  • ללא תמונות נשים.
  • ללא בקשות "אפשר בזיפ"! (תוכלו לפנק את המנוטפרים בלי שיבקשו).
  • ללא מחזור קרשים ישנים, בדיחות מלפני שנה או עשור מיותרות.


עריכה:
כפי ששמתם לב, האשכול השתנה מעט, מעלה רמה ומחליף פורמט.
כל הדירוגים התאפסו. מהיום, אתם מחליטים מה מתאים ומה בדיחת קרש מאולצת ומיותרת.

אשכול זה מיועד לבדיחות ותכנים הרצים ברשת וקשורים למלחמה בלבד.
יש לכם בדיחה טובה? מעולה! תכתבו אותה פה.
מישהו העלה בדיחה, ויש לכם מה לומר עליה, כתבו בנספח. אין לפתוח פה ציטוטים ושרשורים.

צופים יקרים, שימו לב! אתם מצבעים ומשפיעים איזו הודעה מתאימה, ואיזו מאולצת או תת רמה.
ההצבעה אנונימית, וכל אחד יכול להשפיע. הודעה שתקבל דירוג שלילי, תוסר מהאשכול.

כמובן, הודעה כפולה, או כזאת הנוגדת את כללי האשכול, תקבל אף היא את הדירוג השלילי שלכם,
וכך תעזרו לנו לשמור עליו נקי עם רמה גבוהה.

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

בס'ד
אתמול יצא לי לעשות מילוי מקום יומי כסייעת בגן גיל 3
דבר ראשון יצאתי נפעמת מאיזה דבר מדהים זה להיות גננת,
כמה יופי וטוב אפשר להכניס לילדים, כמה חוויות ילדות טובות אפשר לתת להם...

חוצמזה,
אשמח לעלות נקודה סופר חשובה!
היה לילדים הטהורים האלה מסיבת אותיות.
והגננת המתוקה הזו חילקה פתקים שכל ילד יכול להביא ממתק למסיבה לכל ילדי הגן...
היום הגעתי שוב לאותו גן, הפעם על תקן מילוי מקום לצהרונית..
והאמתתת שהתחלחלתי,
ב''ה לא כל הילדים הביאו ממתק (25+-)
רק חלק (15~)
וזה אומר שכל ילד יצא עם שקית ממתקים ענקית מלאה בסוכריות, טופים, שוקולדים וופלים וכל טוב סלע,
הצילווו
זה לא קצת מוגזם?
והרגע גם היה שמחת תורה שה' ישמור כמה ממתקים הילדים האלו אכלו בחג,
ועוד שניה חנוכה עם כל המסיבות ב'ה
לדעתי- מוגזם
וזה גם לא הגננת הראשונה שראיתי שעושה את זה.
למה למען ה' ילד בן 3 צריך לקבל ולאכול ככ' הרבה ממתקים?
הוא לא ישמח אותו דבר עם 2 ממתקים ומשחק נחמד?
לא יודעת, לי נראה קצת הזוי.

תסלחו לי אבל אחכ' הם לא ישנים בלילה מרב סוכרותולעים...
אני מאמינה שאני לא הראשונה שמעלה את זה לדיון
אבל יהיה לזה סוף?
אשמח לתשובות

וחשוב לי לציין שוב, אני מאוד מעריכה גננות , הן עושות את מלאכתן במסירות נפש!
תודה לכן מכל הלב
כל המגזר שב לשגרה, אך השבר רק מחריף. חלפה תקופת החגים, וכעת, כשהחזרנו את ספרי התורה לארון ומתחילים לחזור לשגרה, אנו חייבים לזכור את מי שנותר מאחור.

בזמן שאנחנו היינו עטופים במשפחה ובקהילה, אלפי ילדים בציבור החרדי חוו שוב את הבדידות המזעזעת:
  • בראש השנה ויום הכיפורים: לא היה להם אב שיוביל אותם לתפילה, שילמד אותם את סדרי בית הכנסת הבסיסיים, או שייקח אותם לבית הכנסת.
  • בסוכות: לא היה מי שידאג להם לארבעת המינים, יבנה איתם ולהם סוכה או ינהל את שולחן החג כהלכה.
  • בשמחת תורה: רבים מהם לא רקדו ולא נגעו בספר התורה.
הבדידות הזו אינה נחלת החג בלבד – היא השגרה היומיומית שלהם.

אלו הם ילדי המשפחות החד-הוריות, "היתומים השקופים", המהווים אחוזים גבוהים מהמשפחות בערים רבות. זו כבר מזמן לא סטטיסטיקה יבשה, זו קטסטרופה רוחנית ורגשית מתמשכת:
  • נערים בני 12 שאינם יודעים כיצד מתנהלת תפילה במניין.
  • ילדים שאין להם מי שיחזור איתם על ה'נלמד בחיידר'.
  • ילדים הנושאים תווית של "משפחה גרושה" שמדירה אותם ומונעת מהם רשת ביטחון קהילתית.
הנתון המזעזע ביותר: מעל 30% מילדי הגרושים חוזרים על גורל הוריהם – מתגרשים בעצמם. אנחנו מגדלים פה דור שבור שדן את עצמו לכאב יומיומי.

זה הרגע להפסיק את האטימות!


הימים הנוראים עברו, אך גילוי כבוד שמיים הוא לא רק תפילה – הוא לקיחת אחריות על הנפש החלשה. האם יש חילול השם גדול יותר מלהזניח את נפשות ילדינו?

אנו דורשים מהרשויות המקומיות: הפסיקו להתחבא מאחורי 'שגרה'!


דורשים להקים "יחידה לטיפול במשפחות חד הוריות" – יחידה מצילת חיים שתפעל באופן קבוע, 365 ימים בשנה.
  1. סיוע רגשי מקצועי לילדים: טיפולים פרטניים וקבוצתיים בתרפיות שונות, שיאפשרו לילדים לבטא את הטראומה בסביבה תומכת ונטולת שיפוט.
  2. חונכים רגשיים: רשת ביטחון חיונית שתספק ליווי אישי קבוע בשעות אחר הצהריים, ותשלים את החסר ההורי.
  3. שיקום רוחני וקהילתי – שבתות וחגים מודרכים: ארגון שבתות וסעודות חג מסודרות שידגימו כיצד נראה שולחן שבת כהלכתו, ויעניקו לילדים מודל חיובי ותחושת שייכות – כי זכותו של כל ילד לחוש חלק מהקהילה! ("כולם פה ילדים גרושים?" שאל אחד הילדים– זו השאלה הנוקבת שצריכה להזעיק אותנו!).
  4. ליווי מקצועי להורים: צוות שילווה את ההורים קודם הגירושין (ויבדוק אם ניתן למנוע), וכן בזמן הגירושין ולאחריה.
  5. תמיכה כלכלית: חלוקת תלושים משמעותית לחג וקמחא דפסחא.
נפש של ילד להורים גרושים אינה הפקר!

✋ קריאה לציבור הרחב: הכוח לשינוי נמצא בידיך!


כוחו של הציבור החרדי טמון בערבות ההדדית שלו. איננו יכולים לחכות רק למערכת המוניציפלית כדי שתפתור את כל הכאב, אך אנו יכולים וצריכים להכריח אותה לפעול!

השינוי תלוי בכל אחת ואחת מאיתנו – הן בלב והן בקול.


לחץ ציבורי – זו האחריות שלך!​

זה לא רק קריאה רגשית, אלא דרישה מעשית. היחידה המצילת חיים הזו לא תקום עד שלא תהיה זעקה ציבורית מחייבת. (כיום העירייה חוששת לומר שהיא "ח"ו" דואגת למשפחות הללו).

הפעילו לחץ על נבחרי הציבור שלכם:
  1. שלחו הודעה לראש העיר, סגניו וחברי המועצה, ומי שלדעתכם יכול לסייע בנושא. העבירו את המסר הברור שהנושא דחוף ואינו סובל דיחוי.
  2. ספרו לשכנים, לחברים ולבני המשפחה על ילדי "היתום השקוף", והסבירו את הצורך ביחידה המצילת חיים.
    הפכו את הנושא לחלק מהשיח היומיומי שלכם, ודאגו שלא יירד מסדר היום.
רק לחץ מתמשך יגרום לעירייה להקצות את 3 מיליון השקלים שיצילו את הדור הבא!

בתקווה לבשורות טובות גם בנושא זה,
החותמים לדאגת הדור הצעיר במשפחות החד-הוריות.
לתגובות hdhwrywt @ gmail.com
הי לכולם, אני לא יודעת אם פה זה המקום המתאים.
אשמח באמת אם יש למישהו תשובה בשבילי, אשמח לקבל אותה.
אני כותבת את זה והידיים שלי קצת רועדות. אני באמצע ההכנות לשבת, הבית מסביב רוחש, סירים, לחץ של ערב שבת... אבל הלב שלי? הלב שלי נזרק אחורה, למקום חשוך שחשבתי שסגרתי בו את הדלת.
קראתי כאן על הנער הזה, בן 14, על המילים המדממות שהוא כתב כשהיה לבד. ואני פשוט עצרתי הכול. כי אני לא רואה מילים על מסך – אני רואה את הילדה שהייתי. אני מריחה את הפחד של המסדרונות בבית הספר, אני מרגישה את המחנק הזה בגרון, את התקופה שבה את מבינה שהפכת לאוויר. שכולם החליטו, בשתיקה אכזרית, שאת פשוט לא קיימת.
עברתי חרם. שנה שלמה. שנה שבה כל בוקר היה קרב הישרדות ביכתה. ביני לבין עצמי. שנה שבה הנשמה שלי נסדקה לאלפי רסיסים, וגם הגוף שלי נושא עד היום סימנים של הכאב הזה, עדות שקטה למה שעברתי. הייתי בת 13, וביקשתי רק שמישהו יסתכל לי בעיניים. במקום זה נתקלתי בקיר של קרח.
גם כשזה נגמר, כש"ניצחתי", זה לא באמת נגמר. לקח לי שנה פלוס ללמוד איך לנשום שוב בלי פחד. ועד היום, כשאני כבר רחוקה משם, בוגרת, חזקה – הצלקות האלו מתעוררות לפעמים. הן צורבות. הן מזכירות לי שמתחת לעור, הילדה שהייתי עדיין פצועה. לא משנה כמה גדלתי.

נכון, עליתי מהתהום. כי כשאת בקרקעית של הבור, כשאין לך יותר לאן ליפול, הדבר היחיד שנשאר זה לנסות לטפס למעלה עם ציפורניים מדממות.
והיום בבוקר כשקראתי את המאמר הזה. עלתה לי שאלה כואבת.
למה?! למה בכלל הייתי צריכה להיות שם?!

אני פונה אליכם, אנשי החינוך, בזעקה שבאה מהמקום הכי עמוק שבי: איך יכול להיות שהעולם התהפך, שהטכנולוגיה שינתה את חיינו, אבל הלב של הילדים נשאר מופקר באותה צורה? למה לפני עשרים שנה ילד בכה במיטה בגלל חרם, וגם היום, ב-2026, ילד בן 14 צריך להרגיש שאין לו מקום בעולם הזה? למה?! תאמרו לי! אני באמת רוצה לדעת! אני רוצה להתחיל את השבוע הזה עם תשובה!

למה ילדה קטנה צריכה להתכווץ מתחת לשמיכה ולתהות מה לא בסדר בה, למה כולם שונאים אותה, למה היא שקופה? למה אף אחד לא עוצר את הרכבת הזאת לפני שהיא דורסת עוד נשמה, ולתמיד! אני זוכרת, שגם שנה -שנתיים אחרי, כשהייתי בנויה, בוגרת, כביכול עברתי את זה, סבלתי מחרדות חברתיות. וזאת רק דוגמא קטנטונת לדברים שסבלתי מהם אחר כך.
למה?! מה מניע ילדי/נער/בחור לעשות דבר כזה? למה?!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה