התייעצות איך משפחה חרדית-אברכית במרכז (בית שמש) סוגרת חודש????

מצב
הנושא נעול.
בלת"ק חלקי
בהרבה מקרים זה עובד ככה.
סוחבים כמה שיכולים. מצמצמים הוצאות כמה שאפשר. (מחיה למשל. שבת ל6 נפשות יכולה לעלות 300-350 שקל, וקניה שבועית עוד כ450 שקל. אם רק רוצים.) לא שולים למעונות אם אין סבסוד. מטפלת פרטית עד 4 עולה פחות ממעון- 2700!
וכשמגיע השלב שכבר אי אפשר בד"כ יוצאים לעבוד. לצאת לעבוד זה לא אומר לצאת מהלימוד.
יש תלמידים פרטיים, עריכה תורנית, שטעלע וכו'.
אגב יש חייבי גיוס גם עם 5 ילדים.
 
אתה צודק, אבל מזה ומזה אל תנח.... אין ספק שמי שמסוגל ויכול להישאר אברך תבוא עליו כל הברכות, עם זאת אם הוא רואה שהדבר לא עולה בידו מכל מיני עניינים כלכליים, האחריות מוטלת עליו לנווט את הספינה של משפחתו למקום מבטחים,
צודק!
מכיר אברך חשוב מאוד מאוד עם משפחה ברוכה שקיבל דירה גדולה בלי משכנתא ותמיכה מההורים כל השנים.
שתמיד זלזל במי שעושה השתדלות לפרנסה, או התלונן על קשיי פרנסה, וטען שזה חוסר באמונה.

ועכשיו האברך החשוב הגיע לחתן ילדים, והוא פשוט טובע כפשוטו המצב הכלכלי שלו מדרדר מיום ליום.
וכשהוא בא לזעוק לעזרה לסביבתו הקרובה.
הייתי צריך להתאפק בכוחות על לא להזכיר לו את מה שהוא ענה כל השנים למי שבכה שקשה לו כלכלית.
שיש להם בעיות אמונה ולא זכו להיות מאוכלי המן וכו'.
 
השאלה היא לא איך האברכים סוגרים את החודש אלא איך העובדים סוגרים...
לאברך יש כל מיני מזמים ועזרות ושלל הנחות

אבל העובדים כלום!!
רק המס הכנסה\בריאות\ב.ל ששלמתי החודש זה יותר ממשכורת של אברך ממוצע
אין לי הנחה בארנונה וגם לא עזרה בשכירות
במוסדות החינוך אין הנחות.. משלם בסביבות 3K כל חודש על חינוך (בלי מעון) !!!
אז אני עובד קשה וחי כמו אברך ונשאר עם פחות כסף ..

איך חיים ? סוחבים ומתפללים.. אבל בהחלט מוותרים על הרבה הרבה דברים אבל באמונה שזה בשביל האידיאל של להביא ולגדל ילדים לתורה ולמצוות
לא לכל האברכים יש מיזמים והנחות, בעלי אברך ואין לנו שקל הנחה ולא שום סיוע.
אני מתפלצת מלשמוע את סכומי מענק העבודה שאנשים מקבלים פה על מגש של כסף, ואני שעובדת קשה ומרוויחה טיפה יותר לא זכאית לכלום.
 
לא לכל האברכים יש מיזמים והנחות, בעלי אברך ואין לנו שקל הנחה ולא שום סיוע.
אני מתפלצת מלשמוע את סכומי מענק העבודה שאנשים מקבלים פה על מגש של כסף, ואני שעובדת קשה ומרוויחה טיפה יותר לא זכאית לכלום.
תנוח דעתך
רוב הנשים לא מקבלות את הסכומים האלה כמענק עבודה, אלה מקרים נדירים
 
כתבתי באשכול אחר-

חבל שזה לא ברור אצל הבנות היום-
תסיברי לה, בהמחשה שאם הבעל עובד ולא לומד החיים בעולם הזה באמת יותר קלים.
עם פחות אתגרים כלכלים.
אבל העולם הזה הוא אפי' לא פרומיל מחיי נצח בעולם הבא, והעולם הזה אנו מסיימים עוד כמה עשרות שנים..
עכשיו יש בידה בחירה איפה להשקיע?בכמה עשרות שנים פה? או בחיי נצח בעולם הבא?!
הכלי הכי גדול שדרכו ניתן להשפיע על חי העולם הבא זה לימוד התורה. הבעל -על ידי לימודו האשה -על ידי האפשור לתת לו ללמוד- בכך שהיא יוצאת לעבוד.
אמנם גם אם הבעל יצא לעבוד- הוא לא יכנס לגיהנום כי זה לא נחשב ביטול תורה
אבל הוא לא יגיע לדרגה של מי שישב ולמד.. עם כל הצער..
אז זה פשוט עניין של השקעה חכמה,לא חובות וזכויות
וכל זה בהנחה שמדובר בעבודה שלא מורידה אותו מרמתו הרוחנית ושהוא מנצל כל רגע פנוי ללימוד
ולא נהפך ל"חרדי מודרני" במשמעות השלילית של המילה
 
לא לכל האברכים יש מיזמים והנחות, בעלי אברך ואין לנו שקל הנחה ולא שום סיוע.
אני מתפלצת מלשמוע את סכומי מענק העבודה שאנשים מקבלים פה על מגש של כסף, ואני שעובדת קשה ומרוויחה טיפה יותר לא זכאית לכלום.
כל אחד מקבל בדיוק את מה שמגיע לו
אחד הצינור הוא
מס הכנסה
אחר הוא עבודה
אבל הכל מידיו של הקבה
 
אין בעיה אני בא לקראתך, מוחק את השורה של הלחץ, משאיר את השורה של הארוחת ערב של לחם וגבינה ועוף רק בשבת, עכשיו זה בסדר??
אם היית מנסה לגור עם שלושה ארבעה ילדים בדירת סלח לי, שלא עוזבים אותו מחמת חנק תקציבי היית כנראה מבין יותר על איזה לחץ מדובר
אבל כבר אמרנו - לרש אין קול והשבע לא יבין את הרעב....
איפה הם גרים? בבית ישראל?
סתם לעדכון, בבית שמש מחיר של יחידת סלח לי הוא בערך 4500 ש"ח, לעומת מחיר של דירת 3 חדרים חדשה מהניילונים ענקית ומרווחת עם נוף מדהים ופסטורלי (אני רואה שאתה אוהב סופרלטיבים אז זורם איתך) עולה 5000 ש"ח.
(ואפשר גם לעבור לפריפריה).
ארוחת ערב זה לחם עם גבינה, וארוחת צהרים? בשרית בצהרון/בית ספר/עבודה/כולל (מיר)? נשמע מעולה.
 
מהנסיון רואים שקשה מאוד להגדיר מיהו חרדי.
המון עם כובעים וחליפות ופתוחים מאוד.
המון במוסדות חרדיים ופתוחים מאוד וכו' וכו' וכו'
הדבר שהכי מסמל כיום יהודי חזק ביראת שמים זה אברך כולל שהחממה הרוחנית וההקרבה היום יומית שומרת עליו תמיד יש יוצאים מן הכלל כמו שיש בודדים עם כיפה סרוגה שמקפידים על קלה כבחמורה אבל ההכללה הכי כוללנית לעובד ה' באמת זה אברך כולל.
ואברכי כולל שיושבים שם רק כי השווער שילם כל דירה?
אין?
גם יש.

לכן המסכנה היא תשמור על עצמך ותעבוד את ה' כי טייטל לא אומר היום כלום.
 
פשוט מפריע לי שלא מדברים על עיקר העיקרים
מדברים הרבה על כמה בעל יוצא בסדר מבחינה הלכתית ותורנית.
אבל אנחנו לא מחפשים לצאת בסדר, ורק לקיים את חובותינו,
אנחנו מחפשים להשקיע!
ואנחנו מעדיפים לסבול קצת ואפי' הרבה ברכבת...
ולטפח ככל הניתן את היעד, "הטרקלין" את העולם הבא,
שהוא לא רק כמה שנים... אלא נצח!
ולכן אברכים ונשותיהם יסבלו ואפי' הרבה בשביל לימוד התורה
וזה נטו עניין של השקעה וראייה לטווח הרחוק
 
קצת מוזר שלימוד תורה זה סבל וצריך לסבול עבורו
ורק שמקסימום זה משתלם כי יש תיק השקעות בשמיים שהולך וצובר ריביות ...
נראה לי שצריך לחשב מסלול מחדש בתפיסה.
 
קצת מוזר שלימוד תורה זה סבל וצריך לסבול עבורו
ורק שמקסימום זה משתלם כי יש תיק השקעות בשמיים שהולך וצובר ריביות ...
נראה לי שצריך לחשב מסלול מחדש בתפיסה.
-אף אחד לא אמר ש"לימוד תורה" זה סבל-
אבל אפשר לקחת רק את המשל בלי להבין את הנמשל
ולעשות דמגוגיה עם ריביות
רק שזה לא מראה על בינה יתירה...
 
לצערנו הזמנים השתנו.
ורוב האברכים שאני מכיר שיצאו לעבוד בתקופה האחרונה.
יצאו כשהחרב מונפת על צווארם, אם הם לא מכניסים עכשיו כסף המשכיר מעיף אותם מהדירה.
והילדים נשלחים הביתה, כי אין כסף לשלם שכר לימוד.
אבל האברכים החשובים האלו יוצאים לעבוד עם דמעות בעיניים.
הם היו רוצים לעשות הכול הכול כדי להשאר בבית המדרש.
אבל הם בעלי אמונה שיודעים מה הקב"ה רוצה מהם עכשיו.
וגם כשהם נמצאים פיזית בעבודה, הראש והלב שלהם בבית המדרש.

כמו שהיהודים הלכו לגלות בדמעות כי כך הקב"ה רצה.
וידעו כי יום אחד יחזרו שוב לארץ ישראל.
כך גם אותם אברכים באפשרות הראשונה שיתאפשר להם וירווח להם יחזרו שוב לבית המדרש.
 
קצת מוזר שלימוד תורה זה סבל וצריך לסבול עבורו
ורק שמקסימום זה משתלם כי יש תיק השקעות בשמיים שהולך וצובר ריביות ...
נראה לי שצריך לחשב מסלול מחדש בתפיסה.
אין אח ורע לנחת, היופי והקדושה בבית של תורה בעולם הזה.
אבל אין ספק שבשביל לזכות לזה עברנו בחלק מהשנים סבל של עניות מחפירה.
אם הייתי קוראת בזמנו את דיבורי "אוכלי המן" שכתובים כאן הייתי מאוד מאוד נחלשת ואלי נשברת.
מה שנתן לי את הכוח להחזיק בתקופות הקשות היא הידיעה שיש שכר לפעולותי בעולם הבא
ושזה יקר וחשוב מאוד בעיני ה' גם בעולם הזה, ושה' רואה את כל המסירות נפש שלנו.
הדור הבא יש לו פחות יכולת לשאת סבל, לדחות סיפוקים ולהסתפק במועט.
עם זאת, כל מעשה קטן שלהם בקדושה חשוב ויקר מאוד אצל ה', כי הניסיונות קשים מאוד ואחרים משלנו.
וכבר אמרו צדיקים שלא היו רוצים להיות בדור הזה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

מספיק להתקשר ולהתווכח עם נציגי חברות התחבורה

פשוט פותחים תיק בת"ק תכף אסביר איך,

ופתאום הם מתקשרים איליך, ומסבירים לך למה התביעה לא צודקת

ובדרך כלל בסמוך למועד ה'משפט' (נשמע מלחיץ קחו את זה כביקור ברופא משפחה...) הם מציעים לך פשרה על כחצי מהתביעה

ולאמיצים שבינינו ברוב המקרים אל תוותרו תלכו לביהמ"ש ותקבלו את כל הסכום!!!

הלוואי שכל עם ישראל יעשה כך, פתאום חברות התחבורה ידפקו אוטובוסים בשעון שוויצרי!!!!

א'. האטובוס לא יצא וכולי וכולי, תשמרו או קבלה של מונית שלקחתם (בד"כ עדיף לקחת מונית ככה יש נזק יותר רציני אך לא חייבים) או נסיעה הבאה שלקחתם וכל הוכחה אחרת
ב. שולחיים תביעה במקביל לחברת התחבורה המפעילה וכמו"כ למשרד התחבורה.
ג. מחכים לתשובות, אם התשובות לא מספקות (לא נתנו פיצוי מספק וכולי) פותחים תביעה ב15 דקות!!!
ד. מחכים למועד הדיון, בד"כ תקבלו כבר מיד אחרי ההגשה טלפונים מתפתלים מחברת התחבורה המפעילה למה זה תביעה שטותית, ויש להם אפי' הוכחות להפך, אל תבהלו, חכו בסבלנות ואז או ששתתפשרו או שתלכו עד הסוף, בהצלחה תעבירו הלאה שכולם יתבעו אותם, ונקבל ככה שירות נורמלי!!!

כל מי שהגיש והצליח או שלא שיעלה את המקרה כאן שנצליח ביחד לחולל שינוי!!!!

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
שלום,
החלטתי להכנס לשוק ההון, מתוך הבנה שזהו אפיק שיכול להניב רווחים גדולים בעזרת ה'.
כמובן שלהכנס לנושא כה רחב וגדול- עם אפס ידע (זה בגדול מה שיש לי...)- לא מומלץ.
אני מחפשת קורס מקיף ואיכותי שלאחריו אני אוכל לעוף קדימה עצמאית.
מחיפוש ברשת, נתקלתי במכללת דניאל דמארי,- שהוא, כך הבנתי מלמד את הנושא בצורה מעמיקה ויסודית.
אני לא אכתוב מחיר מדויק, אבל הם לוקחים בסביבות התשע אלף, ונותנים בתמורה מעטפת מאוד מושקעת, של כמעט 24/7 עם קבוצת ווצאפ צמודה שבה אפשר לשאול הכל ועונים ממש מהר, תיעוד ביומני מסחר- שהם עוברים עליו כל שבוע ומפדבקים אותי, בנוסף יש סקירה שבועית על כל מה שקורה בשוק מדניאל עצמו בה הוא מפרט על כל מה שכנראה הולך לקרות והמהלכים שהוא עצמו הולך לעשות.
וגם- פתיחת חשבון דמו- ולווי צמוד עליו, ורק אחרי שהם רואים שאני יודעת להתנהל איתו מעולה, הם עושים בדיקה ומשחררים אותי לפתיחת חשבון אמיתי.
וגם- הם מדגישים שהליווי שלהם הוא לכל החיים.
שאלתי היא-
שווה?
האם יש קורסים אחרים שנותנים מענה דומה בפחות מחיר?
זה מחיר הגיוני בשוק?

אשמח לכל מידע.
תודה רבה!!!
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה