סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
 
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
 
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
בכולופן תודה עליהם(y)
 
פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הוא עבר המון שינויים בשביל זה, זה הכי הרבה שהצלחתי בלי לפגום בפאנץ'....
תודה רבה על הביקורת!!
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
תודה רבה!!
הפרקים של היום - זה בדיוק זה!
פרקים מעולים ורעיונות מקוריים.
אואה, תודה רבה!!
מאיפה היצירתיות השופעת הזו??
איך אתה מצליח לעשות בכל קטע פאנץ' יותר חזק מקודמו, ובתדירות.. בלי עין הרע😆
תודה רבה, נהניתי!
שו איזה מחמאות... יש לכם שעון מעורר שמתזכר? ;)
סתם, תודה רבה!!
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
עוד יותר למתן מהאחרונים או כמותם? o_O
יותר למתן זה יהיה לתאר שיחה ביניהם, והפאנץ'- שעברה רבע שעה...:LOL:
בכולופן תודה עליהם(y)
תודה רבה!!
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
 
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
צודק, לא ראיתי אותם לפני הפידבק.
בדיוק מה שהיה חסר.
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
 
נערך לאחרונה ב:
אה, חח
מבחינת אורך- כל פרק במקום אחר זה שלושה ארבעה פרקים כאן,
נראה לי אפשר להתמודד, לא? :)
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
פרק מהמםםם
 
פרק 54

"מה קורה מוישי? קנית הכל?"

"בטח, מה נראה לך?"

"אה, לא, חס וחלילה, לא התכוונתי להגיד שאתה שכחן..."

"הכל בסדר, תבדקי אותי!"

"אוקיי, חלב נטול לקטוז מופחת שומן, הבאת! שמן אגוזי למבוס..."

"הבאתי, תסתכלי למטה בשקית!"

"וואו, כל הכבוד! מה עוד? אה, שמפו בניחוח אפרשזיף לימו..."

"הבאתי!"

"אין מילים, ממרח נוגט בתוספת ש..."

"שכחתי... סתאאם! זה בשקית השנייה!"

"היי, אופס... לחם שכחת!"


"מה קורה מוישה? קנית הכל?"

"נראה לי שכן, למה מה נראה לך?"

"מה זאת אומרת? אתה שכחן לא קטן..."

"צודקת, אני יודע... אבל הלכתי לפי הרשימה, קחי בחשבון שהייתי עייף נורא אחרי הילדים בלילה, יש מצב שהתבלבלתי באמת בכמה דברים..."

"אוקיי, חלב הבאת? היי, מה זה, למה חלב שקדים?"

"אה, אוי, זה שקדים? חשבתי שינו את הצבע..."

"אוקיי, נו נו... מה עוד? היי, מה זה, שמפו רצפות?"

"לא הבנתי באמת מה קשור רצפות, אבל זה נראה שמפו טוב... אני רק מקווה שזה מתאים לילדים כי היה מבצע חמש פלוס אחד, אז הבאתי שתים עשרה..."

"אין מילים, ומה זה, בוטנים מצופים שוקולד חלב?"

"זה כי לא היו פיסטוקים חלבים כמו שבקשת אז הבאתי בוטנים. נו, הנה בבקשה, עכשיו תסתכלי, ארבע קופסאות של צבע לבן בדיוק כמו שכתבת, הלכתי עד לטמבור וחיכיתי בתור שעה! למה אנחנו צריכים את זה אבל, למען ד'!"

"אוחחחחח חחח אתה עייף כמו שכתוב, רביעיית לבן!!!!"
 
פרק מהמםםם
תודה רבה!!
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
כמובן שזה טוב שאני שומע את הצד הזה,
אך יש לי תוכניות שבגללן אני מעדיף לזרז העלאת פרקים.

אולי בעצם נעשה סקר אם זה מפריע להרבה.

פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
 
פרק 55

"מוישי, יש מצב אתה מתקין לנו תיבת דואר?"

"תיבת דואר?"

"כן, קניתי, נמאס לי שבגלל שאנחנו יחידת דיור אנחנו לא יכולים לקבל שום דואר או ששמים לנו מעל התיבות וכאלה..."

"צודקת, כל הכבוד! מתי קנית?"

"בחזור מהעבודה. האמת, זה קצת היה מפדח ללכת עם זה ברחוב..."

"תודה רבה! יאללה, אני הולך להתקין!"

"היי, מה אתה יורד? חח איזו מוטיבציה! אפילו לא לקחת את התיבה!"

"אה, גם את הכלי עבודה..."

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה התקנה, אני טוב בזה!" אמר מוישי לעצמו בסיום ההתקנה.

"בהחלט!" אמר אחד השכנים שעבר ליד ושמע את ההעצמה האישית למוישי המבויש.


"מוישה, יש מצב אתה מתקן לנו סוף סוף את תיבת הדואר?"

"מתקן את מה? תיבת הדואר?"

"אתה לא יודע מה זה תיבת דואר...? די, נו, נמאס לי שדוחסים לנו דברים בתוך מה שהייתה פעם תיבת דואר נורמלית, עד הפגיעה של השכן הגאון שעיקמה איזה חמש תיבות טוטאלית ובתוכן זו שלנו שנהייתה לחייזר ממש..."

"צודקת, אני אתקן אותה..."

"עכשיו, זה לא יקרה אם לא..."

"אוקיי, אני הולך לתקן..."

"היי, מה אתה יורד? חח איזה חוסר מוטיבציה, אפילו לא לקחת כלי עבודה!"

"אה, צריך כלים? התיבה עד כדי כך במצב נוראי?"

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה תיקון, אני טוב בזה!" אמר מוישה לעצמו בסיפוק בסיום תיקון התיבה כשידיו שרוטות עד זוב דם.

"בהחלט! אואה, איזה צדיק, ככה לתקן דווקא את התיבה של שוורצבלום שעיקם את כל התיבות, אשריכם!" אמר אחד השכנים שעבר למוישה ההמום.
 
אין ביקורת על הפרקים החדשים?

אואה, מלבד האופציה הזו שהועלתה
אם אפשר בדרך האמצע🤓
בינתיים, הסקר
פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
נראה כמו בדיקטטורות, מאה אחוזי מהמצביעים בחרו באותה אופציה (טור ומעלה כל יום) :oops:
 
טורים נפלאים! זה באמת לא הוגן שאני קוראת בשקיקה את הטורים אבל לא טורחת להשיב משוב...
יש משהו בזה שאני אומרת טוב הבנו את הרעיון. זה נפלא, באמת, וזה כתוב וואו, וזה מחבר את הקוראים אבל אני- שלא אוהבת סיפורים בהמשכים כי זה נמשך- מרגישה שזה כבר מוכר. מה דעת העוילם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
ניתן לצפות בשיעור בקישור הבא, וכן במערכת "קול הלשון"
https://youtu.be/_UA9f79nCHY


🔊 הצטרפו כמנוי לקבלת התראה על שיעור חדש 🆕 👍 עשו לייק לשיעור 📖 שתפו חברים בשיעור לזיכוי הרבים 🎥 צפו בשיעורים נוספים של הרב גדליה הופנונג בקישור הבא : 👈 https://www.youtube.com/playlist?list=PLWSYw8GYqUiwLlCls1EcWtZ1DOGzFTLfF


--
0 תגובות

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  8  פעמים
למעלה