סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
 
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
 
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
בכולופן תודה עליהם(y)
 
פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הוא עבר המון שינויים בשביל זה, זה הכי הרבה שהצלחתי בלי לפגום בפאנץ'....
תודה רבה על הביקורת!!
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
תודה רבה!!
הפרקים של היום - זה בדיוק זה!
פרקים מעולים ורעיונות מקוריים.
אואה, תודה רבה!!
מאיפה היצירתיות השופעת הזו??
איך אתה מצליח לעשות בכל קטע פאנץ' יותר חזק מקודמו, ובתדירות.. בלי עין הרע😆
תודה רבה, נהניתי!
שו איזה מחמאות... יש לכם שעון מעורר שמתזכר? ;)
סתם, תודה רבה!!
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
עוד יותר למתן מהאחרונים או כמותם? o_O
יותר למתן זה יהיה לתאר שיחה ביניהם, והפאנץ'- שעברה רבע שעה...:LOL:
בכולופן תודה עליהם(y)
תודה רבה!!
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
 
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
צודק, לא ראיתי אותם לפני הפידבק.
בדיוק מה שהיה חסר.
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
 
נערך לאחרונה ב:
אה, חח
מבחינת אורך- כל פרק במקום אחר זה שלושה ארבעה פרקים כאן,
נראה לי אפשר להתמודד, לא? :)
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
פרק מהמםםם
 
פרק 54

"מה קורה מוישי? קנית הכל?"

"בטח, מה נראה לך?"

"אה, לא, חס וחלילה, לא התכוונתי להגיד שאתה שכחן..."

"הכל בסדר, תבדקי אותי!"

"אוקיי, חלב נטול לקטוז מופחת שומן, הבאת! שמן אגוזי למבוס..."

"הבאתי, תסתכלי למטה בשקית!"

"וואו, כל הכבוד! מה עוד? אה, שמפו בניחוח אפרשזיף לימו..."

"הבאתי!"

"אין מילים, ממרח נוגט בתוספת ש..."

"שכחתי... סתאאם! זה בשקית השנייה!"

"היי, אופס... לחם שכחת!"


"מה קורה מוישה? קנית הכל?"

"נראה לי שכן, למה מה נראה לך?"

"מה זאת אומרת? אתה שכחן לא קטן..."

"צודקת, אני יודע... אבל הלכתי לפי הרשימה, קחי בחשבון שהייתי עייף נורא אחרי הילדים בלילה, יש מצב שהתבלבלתי באמת בכמה דברים..."

"אוקיי, חלב הבאת? היי, מה זה, למה חלב שקדים?"

"אה, אוי, זה שקדים? חשבתי שינו את הצבע..."

"אוקיי, נו נו... מה עוד? היי, מה זה, שמפו רצפות?"

"לא הבנתי באמת מה קשור רצפות, אבל זה נראה שמפו טוב... אני רק מקווה שזה מתאים לילדים כי היה מבצע חמש פלוס אחד, אז הבאתי שתים עשרה..."

"אין מילים, ומה זה, בוטנים מצופים שוקולד חלב?"

"זה כי לא היו פיסטוקים חלבים כמו שבקשת אז הבאתי בוטנים. נו, הנה בבקשה, עכשיו תסתכלי, ארבע קופסאות של צבע לבן בדיוק כמו שכתבת, הלכתי עד לטמבור וחיכיתי בתור שעה! למה אנחנו צריכים את זה אבל, למען ד'!"

"אוחחחחח חחח אתה עייף כמו שכתוב, רביעיית לבן!!!!"
 
פרק מהמםםם
תודה רבה!!
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
כמובן שזה טוב שאני שומע את הצד הזה,
אך יש לי תוכניות שבגללן אני מעדיף לזרז העלאת פרקים.

אולי בעצם נעשה סקר אם זה מפריע להרבה.

פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
 
פרק 55

"מוישי, יש מצב אתה מתקין לנו תיבת דואר?"

"תיבת דואר?"

"כן, קניתי, נמאס לי שבגלל שאנחנו יחידת דיור אנחנו לא יכולים לקבל שום דואר או ששמים לנו מעל התיבות וכאלה..."

"צודקת, כל הכבוד! מתי קנית?"

"בחזור מהעבודה. האמת, זה קצת היה מפדח ללכת עם זה ברחוב..."

"תודה רבה! יאללה, אני הולך להתקין!"

"היי, מה אתה יורד? חח איזו מוטיבציה! אפילו לא לקחת את התיבה!"

"אה, גם את הכלי עבודה..."

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה התקנה, אני טוב בזה!" אמר מוישי לעצמו בסיום ההתקנה.

"בהחלט!" אמר אחד השכנים שעבר ליד ושמע את ההעצמה האישית למוישי המבויש.


"מוישה, יש מצב אתה מתקן לנו סוף סוף את תיבת הדואר?"

"מתקן את מה? תיבת הדואר?"

"אתה לא יודע מה זה תיבת דואר...? די, נו, נמאס לי שדוחסים לנו דברים בתוך מה שהייתה פעם תיבת דואר נורמלית, עד הפגיעה של השכן הגאון שעיקמה איזה חמש תיבות טוטאלית ובתוכן זו שלנו שנהייתה לחייזר ממש..."

"צודקת, אני אתקן אותה..."

"עכשיו, זה לא יקרה אם לא..."

"אוקיי, אני הולך לתקן..."

"היי, מה אתה יורד? חח איזה חוסר מוטיבציה, אפילו לא לקחת כלי עבודה!"

"אה, צריך כלים? התיבה עד כדי כך במצב נוראי?"

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה תיקון, אני טוב בזה!" אמר מוישה לעצמו בסיפוק בסיום תיקון התיבה כשידיו שרוטות עד זוב דם.

"בהחלט! אואה, איזה צדיק, ככה לתקן דווקא את התיבה של שוורצבלום שעיקם את כל התיבות, אשריכם!" אמר אחד השכנים שעבר למוישה ההמום.
 
אין ביקורת על הפרקים החדשים?

אואה, מלבד האופציה הזו שהועלתה
אם אפשר בדרך האמצע🤓
בינתיים, הסקר
פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
נראה כמו בדיקטטורות, מאה אחוזי מהמצביעים בחרו באותה אופציה (טור ומעלה כל יום) :oops:
 
טורים נפלאים! זה באמת לא הוגן שאני קוראת בשקיקה את הטורים אבל לא טורחת להשיב משוב...
יש משהו בזה שאני אומרת טוב הבנו את הרעיון. זה נפלא, באמת, וזה כתוב וואו, וזה מחבר את הקוראים אבל אני- שלא אוהבת סיפורים בהמשכים כי זה נמשך- מרגישה שזה כבר מוכר. מה דעת העוילם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  9  פעמים
למעלה