סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
 
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
 
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
בכולופן תודה עליהם(y)
 
פרקים מצוינים!
בפרק של החתונה לקח לי קצת זמן להבין מה קרה בעצם, אולי אפשר להוסיף כמה מילים שיבהירו את הסיטואציה.
הוא עבר המון שינויים בשביל זה, זה הכי הרבה שהצלחתי בלי לפגום בפאנץ'....
תודה רבה על הביקורת!!
הפרק של המחמאה - מעולה (לא בשביל חני, בשבילנו...)
תודה רבה!!
הפרקים של היום - זה בדיוק זה!
פרקים מעולים ורעיונות מקוריים.
אואה, תודה רבה!!
מאיפה היצירתיות השופעת הזו??
איך אתה מצליח לעשות בכל קטע פאנץ' יותר חזק מקודמו, ובתדירות.. בלי עין הרע😆
תודה רבה, נהניתי!
שו איזה מחמאות... יש לכם שעון מעורר שמתזכר? ;)
סתם, תודה רבה!!
היו פה עכשיו הרבה פרקים...
כמו אלו שלפניי, הפרקים האחרונים ממש (השתיים האחרונים אני חושבת)- היו הרבה יותר טובים.
אין לי עוד מה להוסיף על @דודה ו @צביה ר.
הגדרתן מעולה את ההרגשה.
ונראה לי שאפשר למתן יותר את הפרקים.. לא?
עוד יותר למתן מהאחרונים או כמותם? o_O
יותר למתן זה יהיה לתאר שיחה ביניהם, והפאנץ'- שעברה רבע שעה...:LOL:
בכולופן תודה עליהם(y)
תודה רבה!!
הפאנצ'ים חביבים ממש
בפרקים האחרונים קצת איבדת את הקונספט של הסדרה כי אין באמת קשר בין הסיטואציה של הזוצ לזוצ המבוגר.
כלומר כל התרחשות יכלה להתרחש גם לזוצ וגם למבוגר, וגם לכל אדם אחר.
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
 
גם בשניים האחרונים?

דווקא בהם עבדתי בדיוק על הדבר הזה.

החתונה: זו"מ- מתעסק בילדים- פאנץ' בקטנה.
זו"צ- הנער עדיין לא מזהה מדי את אשתו הטרייה...

המחמאות. זו"צ- מחמיא אוטומטי מהלב.
זו"מ- הצדיק מנסה לחדש את נעוריו...
צודק, לא ראיתי אותם לפני הפידבק.
בדיוק מה שהיה חסר.
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
 
נערך לאחרונה ב:
אה, חח
מבחינת אורך- כל פרק במקום אחר זה שלושה ארבעה פרקים כאן,
נראה לי אפשר להתמודד, לא? :)
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
 
פרק 53

"היי מוישי, למה חזרת?" קוראת חני בתמיהה מחדר השינה.

"למה חזרתי? תסתכלי איך אני נראה!" מבכה מוישי.

"אוי ויי! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה.

"תנחשי..."

"רכב עבר והשפריץ עליך?"

"בול, כולי מים!"

"הוא ראה שאתה הולך לעבור ולמרות זאת דהר לתוך המים?"

"ממש! ואני גם סימנתי לו לפני זה שיעצור!"

"אואה, איזה חצוף!"

"טוב, זה לא כזה..."

"מה זה 'זה לא כזה'... תראה איך אתה נראה! הוא פשוט בן אדם חסר לב!"

"צודקת, רשעות!"

"מה עשית?"

"מה זה מה עשיתי? חזרתי לכאן להחליף בגדים! מה רצית שאני אעשה, יזרוק עליו אבן?"



"היי, מוישה, למה חזרת? אתה רוצה לאחר לכולל?" קוראת חני בתמיהה מחדר הילדים.

"אה, כלום, נרטבתי כהוגן..."מספר מוישה.

"אואה, גועל נפש! איך זה קרה?" מזדעזעת חני שהגיעה למראהו.

"תנחשי..."

"משאית עברה והשפריצה על כולך? איזה כמויות!"

"לא משאית, אבל ממש ככה, בבום על כולי..."

"הוא לא ראה אותך?"

"איזה לא ראה... הוא ראה ועוד איך, ואני גם סימנתי לו עם היד לעצור ולמרות זאת הוא המשיך לדהור לתוך המים!"

"אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה!"

"באמת מעצבן!"

"אתה ממש טופח על מנת להטפיח, ואני לא מדברת על הבטן הפעם..."

"הופה הופה..."

"תכל'ס, מה עשית לנהג הרכב חסר הלב הזה שמילא אותך ככה?"

"לקחתי לו את ה... רגע, מה? איזה נהג רכב חסר לב? דודי החצוף עם האופניים שלו!"
פרק מהמםםם
 
פרק 54

"מה קורה מוישי? קנית הכל?"

"בטח, מה נראה לך?"

"אה, לא, חס וחלילה, לא התכוונתי להגיד שאתה שכחן..."

"הכל בסדר, תבדקי אותי!"

"אוקיי, חלב נטול לקטוז מופחת שומן, הבאת! שמן אגוזי למבוס..."

"הבאתי, תסתכלי למטה בשקית!"

"וואו, כל הכבוד! מה עוד? אה, שמפו בניחוח אפרשזיף לימו..."

"הבאתי!"

"אין מילים, ממרח נוגט בתוספת ש..."

"שכחתי... סתאאם! זה בשקית השנייה!"

"היי, אופס... לחם שכחת!"


"מה קורה מוישה? קנית הכל?"

"נראה לי שכן, למה מה נראה לך?"

"מה זאת אומרת? אתה שכחן לא קטן..."

"צודקת, אני יודע... אבל הלכתי לפי הרשימה, קחי בחשבון שהייתי עייף נורא אחרי הילדים בלילה, יש מצב שהתבלבלתי באמת בכמה דברים..."

"אוקיי, חלב הבאת? היי, מה זה, למה חלב שקדים?"

"אה, אוי, זה שקדים? חשבתי שינו את הצבע..."

"אוקיי, נו נו... מה עוד? היי, מה זה, שמפו רצפות?"

"לא הבנתי באמת מה קשור רצפות, אבל זה נראה שמפו טוב... אני רק מקווה שזה מתאים לילדים כי היה מבצע חמש פלוס אחד, אז הבאתי שתים עשרה..."

"אין מילים, ומה זה, בוטנים מצופים שוקולד חלב?"

"זה כי לא היו פיסטוקים חלבים כמו שבקשת אז הבאתי בוטנים. נו, הנה בבקשה, עכשיו תסתכלי, ארבע קופסאות של צבע לבן בדיוק כמו שכתבת, הלכתי עד לטמבור וחיכיתי בתור שעה! למה אנחנו צריכים את זה אבל, למען ד'!"

"אוחחחחח חחח אתה עייף כמו שכתוב, רביעיית לבן!!!!"
 
פרק מהמםםם
תודה רבה!!
במידה מסוימת, הרבה יותר מורכב להתרכז בקריאה במסך..
כמובן שנתתי פה את החוויה שלי🤓
כמובן שזה טוב שאני שומע את הצד הזה,
אך יש לי תוכניות שבגללן אני מעדיף לזרז העלאת פרקים.

אולי בעצם נעשה סקר אם זה מפריע להרבה.

פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
 
פרק 55

"מוישי, יש מצב אתה מתקין לנו תיבת דואר?"

"תיבת דואר?"

"כן, קניתי, נמאס לי שבגלל שאנחנו יחידת דיור אנחנו לא יכולים לקבל שום דואר או ששמים לנו מעל התיבות וכאלה..."

"צודקת, כל הכבוד! מתי קנית?"

"בחזור מהעבודה. האמת, זה קצת היה מפדח ללכת עם זה ברחוב..."

"תודה רבה! יאללה, אני הולך להתקין!"

"היי, מה אתה יורד? חח איזו מוטיבציה! אפילו לא לקחת את התיבה!"

"אה, גם את הכלי עבודה..."

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה התקנה, אני טוב בזה!" אמר מוישי לעצמו בסיום ההתקנה.

"בהחלט!" אמר אחד השכנים שעבר ליד ושמע את ההעצמה האישית למוישי המבויש.


"מוישה, יש מצב אתה מתקן לנו סוף סוף את תיבת הדואר?"

"מתקן את מה? תיבת הדואר?"

"אתה לא יודע מה זה תיבת דואר...? די, נו, נמאס לי שדוחסים לנו דברים בתוך מה שהייתה פעם תיבת דואר נורמלית, עד הפגיעה של השכן הגאון שעיקמה איזה חמש תיבות טוטאלית ובתוכן זו שלנו שנהייתה לחייזר ממש..."

"צודקת, אני אתקן אותה..."

"עכשיו, זה לא יקרה אם לא..."

"אוקיי, אני הולך לתקן..."

"היי, מה אתה יורד? חח איזה חוסר מוטיבציה, אפילו לא לקחת כלי עבודה!"

"אה, צריך כלים? התיבה עד כדי כך במצב נוראי?"

כעבור חצי שעה:

"אחח איזה יופי, אחלה תיקון, אני טוב בזה!" אמר מוישה לעצמו בסיפוק בסיום תיקון התיבה כשידיו שרוטות עד זוב דם.

"בהחלט! אואה, איזה צדיק, ככה לתקן דווקא את התיבה של שוורצבלום שעיקם את כל התיבות, אשריכם!" אמר אחד השכנים שעבר למוישה ההמום.
 
אין ביקורת על הפרקים החדשים?

אואה, מלבד האופציה הזו שהועלתה
אם אפשר בדרך האמצע🤓
בינתיים, הסקר
פרק או יותר כל יום! = :LOL:
פעם בשלושה ארבעה ימים=:oops:
נראה כמו בדיקטטורות, מאה אחוזי מהמצביעים בחרו באותה אופציה (טור ומעלה כל יום) :oops:
 
טורים נפלאים! זה באמת לא הוגן שאני קוראת בשקיקה את הטורים אבל לא טורחת להשיב משוב...
יש משהו בזה שאני אומרת טוב הבנו את הרעיון. זה נפלא, באמת, וזה כתוב וואו, וזה מחבר את הקוראים אבל אני- שלא אוהבת סיפורים בהמשכים כי זה נמשך- מרגישה שזה כבר מוכר. מה דעת העוילם?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

חידון הדופליקטים
העליתי חידון קצר לחובבי הדופליקטים ומי שיכול שיעלה עוד וילא בוא נראה אתכם
@יונה ספיר בוא נראה אותך מצליחה גם
נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
מוישי נראה כמו הילד הכי תמים שתפגשו: חולצה מגוהצת, כיפה שחורה שיושבת בול, וחיוך של "ילד טוב ירושלים". אבל מאחורי המראה המטעה הזה מסתתר מוח שמזהה פרצות בלוגיקה של מבוגרים עוד לפני שהם סיימו לדבר...
קצת הכרות...
הרקע: יום שישי אחר הצהריים. מוישי נכנס לבית הכנסת השכונתי, לבוש בחולצה לבנה מעומלנת, הכיפה השחורה הקטנה מונחת בדיוק במרכז הראש. הוא ניגש למקרר השתייה. הגבאי הוותיק, רבי חזקאל, איש רציני עם משקפיים על קצה האף, עוצר אותו.
רבי חזקאל: "מוישי! לאט לך. אתה יודע שהשתייה פה היא רק למי שלומד או עוזר לנקות לפני שבת?"
מוישי (עוצר, מחייך את החיוך שלו ולא מתבלבל לשנייה): "שלום עליכם, רבי חזקאל. בדיוק על זה רציתי לדבר איתך. אתה הרי גבאי ותיק, אתה יודע שזמנים השתנו, נכון?"
רבי חזקאל (מרים גבה): "מה הקשר לזמנים שהשתנו? עבודה זו עבודה, ושתייה זו שתייה."
מוישי (בטון בוגר ומחושב): "נכון מאוד. אבל פעם, כשאבא שלי ברוך היה בגיל שלי, היית צריך להזיז ספסלים כדי להרגיש שאתה עוזר. היום, בעידן הדיגיטלי, העזרה הכי גדולה היא 'יחסי ציבור'. אם אני אשתה פה כוס טרופית קרה ואצא החוצה עם פרצוף מרוצה, כל הילדים בשכונה ירצו לבוא ללמוד דווקא בבית הכנסת שלך. אני בעצם עושה לך פה שירות שיווקי בחינם!"
רבי חזקאל (נשאר פעור פה לרגע, מנסה להבין אם הילד הרגע עבד עליו או שהוא באמת גאון): "שירות שיווקי? בשביל טרופית אחת?"
מוישי (לוקח את השתייה, קורץ ומניח יד על הכתף של הגבאי): "בדיוק, רבי חזקאל. אל תסתכל על הכוס, תסתכל על הפוטנציאל. שבת שלום!"
מוישי יוצא מהדלת בצעד קליל, משאיר את הגבאי לעמוד שם ולמלמל לעצמו: "הילד הזה... הוא עוד יהיה ...774555.jpg
  • תודה
Reactions: net131 //
5 תגובות

אשכולות דומים

למי שעדיין לא מכיר
פונט זה- הזו"צ כיום.
פונט זה- אותו הזוג בעוד עשור.


פרק א' (מבוסס על טוריי מהעבר)

"מה קורה חני? נלחצת באזעקה?" נכנס מוישי לבית בהתרגשות "איזה בומים היו!"

"לגמרי!" ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן ברחוב!"

"לא צריך להגזים... אבל זה בהחלט היה עוצמתי".

"זה לא היה נפילות בכלל?"

"לא נראה לי"

"לא יודעת, גם אני וגם כמה שכנות הגענו למסקנה שכנראה זה היה נפילות..."

"אני הייתי בחוץ ואני..."

"מה זה בחוץ? לא נכנסת בכלל למקום מוגן?"

"לא היה באזור. שכבתי על הרצפה. ואז היה איזה חצוף אחד שבכלל עמד והסתכל לשמיים וצעק לי 'זהירות!' אני פשוט לא.."

"חח אתה לא ה..."

"את מבינה את החוצפה? הוא עומד וצועק לי ששוכב על הרצפה לפי הכללים, זהירות!"

"מוישי, חחחח אתה לא הבנת! הוא ראה יירוט אז הוא צעק לך 'זה יירוט'!"


"מה קורה חני? מה עשית עם הילדים באזעקה?" נכנס מוישה לבית בפנים נפולות "לא שמעו כמעט בומים!"

"איזה..." ענתה חני בחרדה "זה היה נשמע שיש נפילות כאן על הבניין!"

"טוב, לא הגזמת... בכל מקרה, אני הייתי תקוע במקלט עם עוד חמישים איש כך שהאטרקציה הייתה נוראית!"

"צריך להתרגל..."

"התרעה!"

"למה? מה כבר..."

"מה לעשות, זה אני קובע?"

"לא, אבל זה אתה אמרת!"

"ואז מה, אני קשור? את רוצה שאני לא אגיד לך?"

"מה שלא תחש... טוב נו, אין לנו זמן לדבר, התרעה!"

"מה, רק בגלל שאמרתי שצריך להתרגל להצטופף במקלטים? תסביר את עצמך, זו לא חכמה להגיד לי שוב ושוב ללא הסברים 'את רעה, את רעה!''"
למי שלא מכיר:

פונט זה- הזוג כזו"צ.

פונט זה- הם, עוד עשר שנים.



"למה תתחפש?" מתייעצת חני.

"מה?" מוישי בהלם.

"למה תתחפש בפורים?"

"למה שאני אתחפש בפורים?"

"מה, כולם מתחפשים אחרי החתונה..."

"אוי, לא יהיה לי נעים מההורים שלך!"

"הם יאהבו את זה, אני בטוחה!"

"ומה עם השכנים?"

"עזוב אותך, אתה רואה איך הם נראים כל השנה...?"

"חח את צודקת, האמת, הם לא ממש מעניינים אותי..."

ובפורים:

"הו ר' נחום! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, למה התחפשתם? זה נראה ליצן, לא?"

"אוי ויי" נבהל מוישי "אז זה ליצן, לא קוז'אק?"


"מה קורה מוישה, על מה אתה חושב?" מתעניינת חני.

"אני חושב להתחפש בפורים..." פולט מוישה.

"מה, אף אחד לא מתחפש כבר בגיל כזה!""

"אני לא מדבר על ליצן או קוז'אק כמו הפדיחה בשנה ראשונה..."

"אויש, ההורים שלי לא יאהבו את זה..."

"עוד מעט תגידי לי גם השכנים..."

"זה אמור לעניין אותך!"

"נכון, אבל מה זה קשור אליהם אם אני אתחפש או לא... בכל מקרה, נחליט כבר מה נעשה!"

ובבוקר פורים:

"הו ר' יענקב! פורים שמח!" מאחל מוישי לאחד השכנים שפגש ברחוב על הבוקר.

"פורים שמח! מה זה, התחפשתם? אוי, זה גדול!"

"אני? התחפשתי? אה, ככן..." מגמגם מוישה ומהרהר באימה 'ידעתי שאני אשכח לעשות משהו עם כל הבלגן בבוקר של התחפושות לילדים... שיא הפדיחות! זה עוד מכנסי הפיג'מה הכי מוכתמות שלי!'
סיפור בהמשכים. מבוסס על סיפור אמיתי, אבל נראה איך זה יתפתח עם הזמן.
פרק 1

"מה ברא ה' ביום הראשון?"
הגננת חנה שרה במרץ. כל הילדות אחריה.
אני גם שרה במלוא הפה הקטן שלי. אני מאוד אוהבת לשיר. ואפילו אני מכירה את השיר הזה בכלל מגן נחמה.
"את האור ואת החושך"
כולן מתופפות בתוף מרים שהגננת חילקה.
אני לא. התוף שלי ביד.
אבל היד השניה בראש. מגרדת.

היה לי פעם קוקו יפה. קוקו רכבת אפילו.
אבא עשה לי בבוקר קוקו רכבת כי התלבשתי יפה לבד.
עכשיו הקוקו כבר לא יפה. אני יודעת. הוא מבולגן ממש.
אבל מגרד לי!
מגרד לי מאוד! ואני מגרדת ומגרדת.
בסוף התפילה אני מפסיקה לגרד. נגמר לי הכוח ביד.

"בת- שבע מותק" הגננת חנה קוראת לי בסוף היום.
"את יכולה להביא את זה לאמא?"
"זה" זה פתק.
פתק לבן וגדול.
אני עוד לא יודעת לקרוא. אני רק בגן חובה. אבל אני כבר יודעת מה כתוב שם.
אני אביא את הפתק לאמא.
לא רק אני. גם שרה'לה. גם לה הגננת חנה הביאה פתק.
אבל את שרה'לה אמא שלה תסרק בלילה. היא גם תביא לה אולי ממתק אם היא תתנהג יפה.
לי לא.
אותי אמא לא תסרק בלילה אחרי המקלחת.
לי אמא לא תביא ממתק אם התנהגתי יפה.
היא רק תתקשר לדודה ברכה.
דודה ברכה תעשה לי מקלחת.
היא גם תסרק אותי.
אבל היא לא תתן לי ממתק. אין לה ממתקים בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  4  פעמים
למעלה