סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

אייסקפה הפוך · 28/1/26

אוקי, יש לי מלאא מה לומר

נכתב ע"י שועל ספרות.:
איך, איך אף אחד לא שם לב (או העיר) שכתבתי

האמת שאני קצת בושה בעצמי שלא שמתי לב.
מניחה שמרוב הנאה פשוט עברתי על זה.

נכתב ע"י שועל ספרות.:
"בהצלחה".

"כן שווער, שלום וברכה, בקשר לשבת שבע ברכות אנחנו לא מסכימים בשום אופן שהסעודה תהיה בבית שלנו כמו שהוצע! אנחנו פשוט לא יכולים!" פולט מוישה בתקיפות.

"בהצלחה רבה!!!"

"כן ששששווער, זאאתתת אומררת אבבא, כאיללו...... רקקק רציתי ללההגיד תודה על השששש"ס". פולט מוישי ברעד.

וואוווו
לא יודעת אם זה בגדר הנמאס לשמוע אבל אחד מתוך כל ה"אחד הטובים" שבפרקים.
הרעד כל כך אותנטי שזה פשוט - -

נכתב ע"י שועל ספרות.:
פרק 46

"מה קורה, מה נשמע?" נכנס מוישה הביתה נסער. "היית צריכה לשמוע איזה צעקות חטפתי למטה מאחד השכנים!"

"מה, על מה?" נלחצת חני.

"סתם, התווכח איתי מי זה שמוריד את הזבל ומטפטף על כל הבניין".

"אנחנו".

"מה אנחנו?"

"סתם, צוחקת, ברור שלא אנחנו, מה הוא טען, שזה אנחנו?"

"בדיוק. הוא טוען שיש לו ראיות למרות שהטיפות הם רק מקומה שתיים..."

"ראיות? באמת ליצן..."

"ממש ככה, הבהרתי לו שאם הוא עצבני עליי על זה שהעזתי לחשוב לבנות, ולא היה נעים לו שהוא מנע את זה, אז שלא יפרוק את זה עליי..."

"אואה, קיצוני..."

"ואז הוא פתח עליי פה, שחבל לך על הזמן! אפרופו, אני מוריד את הזבל עכשיו, הריח של הטיטולים פה זוועה!"

"באמת חב... אוי, נו, מה? הרגע שטפתי! הפסיעות מהנעליים המלוכלכות שלך עוד מילא, אבל השקית מטפטפת לי על כל הסלון ופולטת דברים בלתי מזוהים, אתה לא רואה? טוב, נו נו, לא נורא!" מרגיעה חני, אוספת את הפריטים המבחילים ומעבירה סמרטוט על טיפות הגועל.

"מה קורה, מה נשמע?" נכנס מוישי הביתה נרגש. "היית צריכה לשמוע איזה מחמאות קבלתי למטה מהשכן גולוולד!"

"מה, על מה?" מסתקרנת חני.

"סתם, החמיא לי שאני נראה בן תיירה רציני".

"אתה?"

"מה את מתפלאת?"

"חלילה, סתם, צוחקת, ברור שאתה נראה בן תיירה, אבל מה הוא בא להגיד?"

"סתם להחמיא, אסור? אה, הוא גם החתים אותי על בנייה שהוא רוצה לעשות, הוא רוצה להוסיף חדר".

"אה, חח..."

"מה חח הוא רוצה שהחד... אה, אוי ויי, יש מצב שרק לכן הוא החמיא לי?"

"זה מה ש... לא משנה, חתמת לו?"

"כן, ואז הוא עוד יותר הרביץ שבחים על המידות שלי, שחבל לך על הזמן! קטע שלא אחז... מה קורה? את חיוורת נורא פתאום!"

"יש פססייעעוותת, אתתה עבררת לי בשטטיפפה..." מגמגמת חני בערפול, וצונחת מתעלפת היישר על צורת כפות הרגליים פרי יצירתן של גרביו של מוישי ברצפה הבוהקת.

נכתב ע"י שועל ספרות.:
או שיש סיבה אחרת לחוסר התגובות...?

מממ אני חושבת שהפרק הזה היה פחות..
אולי כי הייתה פה הקצנה מוקצנת מדי

רק אני לא כ-זה מתעצבנת שעוברים לי ברטוב?

נכתב ע"י שועל ספרות.:
פשוט, המצב שנוצר הוא שאחרי כל פרק שאין תגובות, בלי קשר למצב הדירוג שיכול להיות טוב מאוד, אני בחרדה שהפרק לא טוב ולא אומרים לי את זה...

תודה מראש!

לעניות דעתי, ואני מקווה שאני לא אומרת את זה מן הפה ולחוץ -
סופר צריך לפתח בעצמו ביטחון בכתיבה בלי קשר לתגובות הקהל..
חוויתי את זה גם בעבר, ומעבר לכמות הלייקים שאינה ביחס כלל, אם לא היו כאלה זה באמת היה עלול להטריד אותי זמן לא קצר..
מעניין אותי לשמוע על דרכים שבאמת אפשר להשתחרר מזה...
כי אדם זקוק לפידבקים בשביל לחיות וכו', אבל יש גבול, לא?

נכתב ע"י שועל ספרות.:
פרק 47

"אוי ויי, הלך הכיור הבשרי!" מגיחה חני ומספרת למוישי ששוכב על הספה.

"לא נכון... מה נשבר?" קופץ מוישי.

"מה זה נשבר, קבלתי זרנוק לתוך הפנים!"

"מהצינור או מהברז?"

"מהלמטה של הברז, כאילו מהצינור, כן".

"אוי ויי, אוקיי, בסדר גמור, אני אתקן!"

"סורי מוישי, אבל מתי? אני באמצע שטיפת כלים שם..."

"אה, בסדר גמור, חמש דקות ואני על זה!"

כעבור עשרים דקות:

"מוישי?"

"מה?"

"סיימת עם הכיור?"

"עם הכיור? מה זאת אומרת? עובד פיקס! כבר לפני רבע שעה, אמרתי לך!"

"אוי ויי, הלכה הנורה במטבח!" מגיחה חני ומספרת למוישה שבאמצע לעשות השוואות רווחים בשוק ההון.

"מה זאת אומרת, התנפצה?" מגיב, ממשיך בחישוביו.

"לא , חס וחלילה, רק נשרפה!"

"נשרפה נשרפה, או רק הפסיקה לעבוד?"

"מה? נראה לך שהייתה שריפה, חח..."

"אוקיי, בסדר גמור, אני אתקן!"

"סורי מוישה, אבל מתי? אני באמצע שטיפת כלים, ונהיה די חשוך שם..."

"אה, בסדר גמור, חמש דקות ואני על זה!"

כעבור שעתיים:

"מוישה?"

"מה?"

"סיימת עם הנורה?"

"מה נורה? אוייי, לא נכון! אז זה מה שאמרת לי אז? עד שפעם אחת רציתי לעשות מהר מה שאת מבקשת ממני... רחמים עליי, הייתי בטוח שאמרת לי משהו על הכיור, החלפתי את כל הצנרת במטבח!"

קודם כל המשפט בסוף היה מפתיע!!!
הייתי בטוחה שהוא פשוט שכח

~~במחילה מכל הגברים למיניהם שלא שוכחים.~~

נ.ב
כיף ממש לקרוא, אבל הקצב מהיר מדיי.. לדעתי כמובן.

שועל ספרות. · 28/1/26

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
אוקי, יש לי מלאא מה לומר

האמת שאני קצת בושה בעצמי שלא שמתי לב.
מניחה שמרוב הנאה פשוט עברתי על זה.

הכל טוב, אני פשוט נלחצתי לאחמ"כ כשראיתי...

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
וואוווו
לא יודעת אם זה בגדר הנמאס לשמוע אבל אחד מתוך כל ה"אחד הטובים" שבפרקים.
הרעד כל כך אותנטי שזה פשוט - -

תודה רבה!!

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
מממ אני חושבת שהפרק הזה היה פחות..
אולי כי הייתה פה הקצנה מוקצנת מדי
רק אני לא כ-זה מתעצבנת שעוברים לי ברטוב?

תודה רבה על הביקורת!!

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
לעניות דעתי, ואני מקווה שאני לא אומרת את זה מן הפה ולחוץ -
סופר צריך לפתח בעצמו ביטחון בכתיבה בלי קשר לתגובות הקהל..
חוויתי את זה גם בעבר, ומעבר לכמות הלייקים שאינה ביחס כלל, אם לא היו כאלה זה באמת היה עלול להטריד אותי זמן לא קצר..
מעניין אותי לשמוע על דרכים שבאמת אפשר להשתחרר מזה...
כי אדם זקוק לפידבקים בשביל לחיות וכו', אבל יש גבול, לא?

כמובן.
לא ביקשתי מחמאות, לפחות לא רק... אני צריך לדעת על פרקים אם הם טובים או לא כדי לדעת באלו סגנונות לבחור בהמשך. זו אחת מהסיבות שאני מעלה את הפרקים לסופרי הקהילה ולקהל. הנה לדוגמה, מהפרקים האחרונים גיליתי שהקצנות פרועות לא מיטיבות מדי עם פרק... אגב, דבר שחשבתי אחרת....

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
קודם כל המשפט בסוף היה מפתיע!!!
הייתי בטוחה שהוא פשוט שכח
~~במחילה מכל הגברים למיניהם שלא שוכחים.~~

כפי שכתבתי, זה אכן היה הפאנץ' הראשוני כשככתבתי את הפרק לראשונה.
תודה רבה!!

נכתב ע"י אייסקפה הפוך:
נ.ב
כיף ממש לקרוא, אבל הקצב מהיר מדיי.. לדעתי כמובן.

תודה רבה על הביקורת המפורטת והמחמאות!

אייסקפה הפוך · 28/1/26

נכתב ע"י שועל ספרות.:
אגב, דבר שחשבתי אחרת....

תלוי במידת ההקצנה וגם בסוג שלה..
זה נתון משתנה בין סיטואציות

ללמוד לכתוב · 29/1/26

נכתב ע"י שועל ספרות.:
פשוט, המצב שנוצר הוא שאחרי כל פרק שאין תגובות, בלי קשר למצב הדירוג שיכול להיות טוב מאוד, אני בחרדה שהפרק לא טוב ולא אומרים לי את זה...

@שועל ספרות. כמו שאתה יודע, החוק הראשון של העצלנים קובע - שצריך לעשות כמה שפחות דברים.

ולכן, כעצלן מוכרז, במקום לכתוב על כל פרק שהוא מטורף, משגע, קורע מצחוק, מושלם, וכו' וכו', שזה הרבה עבודה, אז
כשיהיה פרק שאני לא אוהב - אני אכתוב לך.

כלומר, אם אין תגובה ממני - סימן שנהניתי מאד...

שועל ספרות. · 29/1/26

פרק 48

"מוישה?" קוראת חני לחלל הבית.

"מה?" נשמע קולו של מוישה מהחלל.

"אתה יכול לעזור לי רגע?"

"לעזור במה?"

"למיין לי פה את הכביסה המלוכלכת..."

"למיין? אוי, את יודעת שזה קשה לי..."

"כן, אבל אני עסוקה בעוד אלף דברים אחרים, וזה מקל עליי את הכנסת המכונות במהירות המירבית..."

"בסדר, אני בא חני!"

"מה בא? נראה לך שאני עדיין שם? חח בכל מקרה, תודה!"

וכעבור חצי שעה:

"סיימתי חני, כל הערימה ממוינת, אני הול..." נדהם מוישה למול הר הכביסה החדש שנוחת בחדר היישר מידיה המסורות של חני.

"מוישי?" קוראת חני לחלל הבית.

"מה?" נשמע קולו של מוישי מתנשף בריצתו אליה.

"אתה יכול לעזור לי רגע?"

"ברור! לעזור במה?"

"למיין לי פה את החרוזים לפי צבעים... זה לתוכנית שהכנתי לשבע ברכות..."

"בכיף! אואה, הם פיציים ממש!"

"כן, קשה עם הקוטן הזה..."

"אני אנסה..."

"תודה מוישי, אין מילים! בהצלחה!"

וכעבור חצי שעה:

"חני? סיימתי! אוי, זה היה טירוף, לסדר את הקטנטנים האלה כל צבע בפני ע... א... א... א... א.. פצ'יייייייייי!" מתעטש מוישי ומביט בהלם בשלל החרוזים הממוינים לשעבר...

דודה · 29/1/26

וואו! איזה אפ(אנ)צ'י!

החלפת הסדר של הקטעים ממש מרעננת!!

צביה ר. · 29/1/26

פרק חמוד.
הפעם, בניגוד לבדרך כלל, הפאנץ' לא קשור ישירות להיותם זו"צ. יש בזה משהו מגוון, לראות שקורים להם גם סתם דברים משעשעים שעשויים לקרות לכל אחד בכל שלב... (וזה גם מחזק את התדמית של מוישי / מוישה כשלימזל חסר תקנה

)

שועל ספרות. · 29/1/26

נכתב ע"י דודה:
וואו! איזה אפ(אנ)צ'י!

החלפת הסדר של הקטעים ממש מרעננת!!

תודה רבה!!

נכתב ע"י צביה ר.:
פרק חמוד.

תודה רבה!!

נכתב ע"י צביה ר.:
הפעם, בניגוד לבדרך כלל, הפאנץ' לא קשור ישירות להיותם זו"צ. יש בזה משהו מגוון, לראות שקורים להם גם סתם דברים משעשעים שעשויים לקרות לכל אחד בכל שלב...

אכן

נכתב ע"י צביה ר.:
(וזה גם מחזק את התדמית של מוישי / מוישה כשלימזל חסר תקנה )

חח עוד יבואו בעז"ה פרקים גם על הצד השני...

אבואלה · 30/1/26

אחת הסיבות שלא הגבתי בפירוט למרות שסימנתי לייק כי לטעמי עדיף הומור מעודן ודק יותר (ומי אמר שטעמי צודק? אולי זה משעמם? ההגזמה פה היא חלק מהאירוע. אז נשארתי בצריך עיון לעצמי)
מצד שני הרעיונות והביצוע אותנטיים (בדרך כלל...) ועם הרבה חיבור טבעי לחיי היומיום, שזה חידוש בפני עצמו. אז תודות על הגיוון, הרענון והיצירתיות הברוכה!!!! זה מהנה פה רבים...
והרבה הצלחה!

שועל ספרות. · 30/1/26

נכתב ע"י אבואלה:
אחת הסיבות שלא הגבתי בפירוט למרות שסימנתי לייק כי לטעמי עדיף הומור מעודן ודק יותר (ומי אמר שטעמי צודק? אולי זה משעמם? ההגזמה פה היא חלק מהאירוע. אז נשארתי בצריך עיון לעצמי)

אכן, בדברים אלו זה עניין של טעם.
אבל זה מצוין שאני שומע שיש ביקוש גם להומור עדין.

נכתב ע"י אבואלה:
מצד שני הרעיונות והביצוע אותנטיים (בדרך כלל...) ועם הרבה חיבור טבעי לחיי היומיום, שזה חידוש בפני עצמו. אז תודות על הגיוון, הרענון והיצירתיות הברוכה!!!! זה מהנה פה רבים...

תודה רבה!!

שועל ספרות. · 31/1/26

פרק בונוס- ט"ו בשבט (טור מהעבר בעיבוד מחודש לסדרה)

"היי חני, מה נשמע אשת חיל?" פותח מוישי את שיחת הטלפון.

"מצוין ממש!" עונה חני, קולות המולה סביבה.

"ברוך ד', מה קורה?"

"אני בקניות..."

"מה זאת אומרת?"

"יצאתי לקנות כמה דברים..."

"אה, יפה תתפנקי!"

"תודה!"

"בסדר גמור! איפה את בעצם? מה את קונה?"

"אתה יודע, בננה, קיווי, ו..."

"אה, ט"ו בשבט! אל תשכחי! מנגו!"

"איך ידעת?"

"לא ידעתי, ביקשתי... ותקני עשרה לפחות!"

"חשוב לך דווקא?"

"כן, האהובים עליי!"

"אוקיי, לא ידעתי... בכיף!"

"תודה! בהצלחה!"

--------------------------------

"שלום חני! סוף סוף הגעת! וואו, כמה פירות! איפה המנגו?"

"היי חני, מה קורה?" פותח מוישה את שיחת הטלפון.

"מצוין ממש!" עונה חני, קולות המולה סביבה.

"ברוך ד', איך הילדים?"

"אה, אני לא איתם..."

"מה זאת אומרת?"

"יצאתי לקנות כמה דברים..."

"ומי שומר על הילדים?"

"אחותי, תחליף אותה, בסדר?"

"בסדר גמור! איפה את בעצם? מה את קונה?"

"אתה יודע, בננה, קיווי, ו..."

"אה, אל תשכחי! מנגו!"

"איך ידעת?"

"לא ידעתי, ביקשתי, ותקני עשרה לפחות!"

"חשוב לך דווקא?"

"כן, האהובים עליי!"

"אוקיי, לא ידעתי... פעם ראשונה שאתה אומר לי מהחתונה..."

"לה... אני בטוח שכבר אמרתי לך הרבה פעמים!"

--------------------------------

"שלום חני! סוף סוף הגעת! מה זה, איפה הפירות בכלל? ו... יואו! מאיפה כל כמויות הבגדים האלו בשקיות של מנגו?"

Sara led · 1/2/26

נכתב ע"י שועל ספרות.:
פרק בונוס- ט"ו בשבט (טור מהעבר בעיבוד מחודש לסדרה)

"היי חני, מה נשמע אשת חיל?" פותח מוישי את שיחת הטלפון.

"מצוין ממש!" עונה חני, קולות המולה סביבה.

"ברוך ד', מה קורה?"

"אני בקניות..."

"מה זאת אומרת?"

"יצאתי לקנות כמה דברים..."

"אה, יפה תתפנקי!"

"תודה!"

"בסדר גמור! איפה את בעצם? מה את קונה?"

"אתה יודע, בננה, קיווי, ו..."

"אה, ט"ו בשבט! אל תשכחי! מנגו!"

"איך ידעת?"

"לא ידעתי, ביקשתי... ותקני עשרה לפחות!"

"חשוב לך דווקא?"

"כן, האהובים עליי!"

"אוקיי, לא ידעתי... בכיף!"

"תודה! בהצלחה!"

--------------------------------

"שלום חני! סוף סוף הגעת! וואו, כמה פירות! איפה המנגו?"

"היי חני, מה קורה?" פותח מוישה את שיחת הטלפון.

"מצוין ממש!" עונה חני, קולות המולה סביבה.

"ברוך ד', איך הילדים?"

"אה, אני לא איתם..."

"מה זאת אומרת?"

"יצאתי לקנות כמה דברים..."

"ומי שומר על הילדים?"

"אחותי, תחליף אותה, בסדר?"

"בסדר גמור! איפה את בעצם? מה את קונה?"

"אתה יודע, בננה, קיווי, ו..."

"אה, אל תשכחי! מנגו!"

"איך ידעת?"

"לא ידעתי, ביקשתי, ותקני עשרה לפחות!"

"חשוב לך דווקא?"

"כן, האהובים עליי!"

"אוקיי, לא ידעתי... פעם ראשונה שאתה אומר לי מהחתונה..."

"לה... אני בטוח שכבר אמרתי לך הרבה פעמים!"

--------------------------------

"שלום חני! סוף סוף הגעת! מה זה, איפה הפירות בכלל? ו... יואו! מאיפה כל כמויות הבגדים האלו בשקיות של מנגו?"

אהמממ בפרק של הזו''צ קראתי אוטומטית את הפירות כשמות של חנויות בגדים כך שרק שהגעתי לסוף הבנתי שזה היה אמור להיות הפאנץ'...

שועל ספרות. · 1/2/26

נכתב ע"י Sara led:
אהמממ בפרק של הזו''צ קראתי אוטומטית את הפירות כשמות של חנויות בגדים כך שרק שהגעתי לסוף הבנתי שזה היה אמור להיות הפאנץ'...

אואה, לזה לא ציפיתי.
בעצם, זה מתאזן עם הגברים שעדיין מנסים להבין מה עשו בגדים בתוך שקיות מלאות מנגו...

שועל ספרות. · 1/2/26

פרק 49

"גוט שאב'עס מוישי!" קופצת חני מהספה.

"גוט שאב'עס, מה נשמע?" מחייך מוישי.

"ברוך ד', שקט..."

"לא היית אצל אחת השכנות?"

"לא... לא היה לי כח... איך היה בבית כנסת?"

"בסדר..."

"אוי, מה קרה?"

"למה את חושבת שקרה?"

"אתה נראה די מצוברח..."

"סתם, מעצבן, אף אחד לא ניגש אליי... אפילו לא להגיד גוט שאב'עס..."

"אוי, זה ממש מבאס..."

"לגמרי! זה מעצבן שיש אנשים הרבה פחות מוכשרים ממני שדורשים שם בבית כנסת, ואני אפילו גוט שאב'עס לא מקבל..."

"גוט שאב'עס מוישה!" צעקה חני מקצה הבית.

"גוט שאב'עס, מה נשמע?" צעק חזרה מוישה.

"ברוך ד', רועששש!"

"ברוך ד'".

"איך היה בבית כנסת?"

"מצוין!"

"אואה, מה קרה?"

"למה את חושבת שקרה?"

"אתה נראה מאושר..."

"סתם, הרבה ניגשו אליי... ולא סתם להגיד גוט שאב'עס, הם בקשו בשיא החיוך ביישני שאני אמסור שיחה..."

"שתמסור שיחה? הסכמת? ולמה שהם יבקשו בעצם..."

"לא הסכמתי, אבל כנראה שהם מעריכים אות... היי, מה זה בכיס שלי? אוי! הפלאפון! אחח... אז זה מה שהם התכוונו כשהם שאלו אותי בחיוך אם אפשר שיחה!"

שועל ספרות. · 1/2/26

פרק 50

"מה קורה? מי זו הייתה בדלת?" שואל מוישי.

"לא משנה, סתם נודניקית אחת... מה, היא לא רואה שאני באמצע שטיפה?" מהמהמת חני.

"מה? מה היא רצתה?"

"להסביר לי על העלון שלה..."

"איזה עלון?"

"עלון שהיא כותבת, משהו על זה שכל העולם טועה, או משהו כזה..."

"שהעולם שטוח?"

"חח משהו כזה..."

"אז למה המשכת לדבר איתה, ולא סיימת אותה בנימוס?"

"לא יכולתי, היא התעקשה להמשיך..."

"אוקיי, השתכנעת?"

"מה זה השתכנעתי, אני פסיעה לפני לעבור לשאל..."

"מה קורה? מי זו הייתה בדלת?" שואל מוישה, ראשו טמון בספר.

"לא משנה, סתם, שכנה נודניקית... מה, היא לא רואה שאני רוצה להתחיל שטיפה?" מהמהמת חני.

"מה היא רצתה?"

"סתם, להסביר לי על ההרצאות שלה, דרשה לי על שנשים צריכות להשקיע בלבוש שלהן..."

"להשקיע?"

"משהו כזה, בהתחלה היא ביקשה חלב ואז התחילה לדבר על זה..."

"מוזר... כאילו, מה נדפק לה?"

"לא יודעת..."

"אז למה המשכת לדבר איתה, ולא הראית לה את הדלת מהצד השני?"

"לא יכולתי, היא התעקשה להמשיך..."

"אוקיי, השתכנעת? היי, מה זה על המגב?" שואל מוישה שמרים את עיניו לשנייה.

"על המגב? מה זאת אומ... רגע, המטפחת?! איך זה יכול להיות, אני לבשתי אותה כשהכנתי את הדלי... לא נכון! אל תגיד לי את זה!" צווחת חני בבעתה "הדרשה הנלהבת הייתה בעקבות סמרטוט שיש לי כרגע על הראש...?"

דודה · 1/2/26

פרקים נחמדים.
אם מותר להעיר בעדינות- מעט מוקצנים.
בינינו - מה הסבירות שדברים כאלו יקרו?
יותר אהבתי את הפרקים שמדגישים את הקוטביות בין הזו"ציות לחיים האמיתיים במצבים אמיתיים והגיוניים.

צביה ר. · 1/2/26

נכתב ע"י Sara led:
בפרק של הזו''צ קראתי אוטומטית את הפירות כשמות של חנויות בגדים

גם אני.
חושבת שבשביל מי שמכיר את החנויות - הפאנץ' היה צפוי מידי...

נכתב ע"י דודה:
יותר אהבתי את הפרקים שמדגישים את הקוטביות בין הזו"ציות לחיים האמיתיים במצבים אמיתיים והגיוניים.

מצטרפת.
ההקצנה בפני עצמה מצחיקה מרוב שהיא הזויה, אבל בהומור מתון ומחובר למציאות יש משהו יותר מחבר ומעורר הזדהות.

שועל ספרות. · 1/2/26

נכתב ע"י דודה:
פרקים נחמדים.
אם מותר להעיר בעדינות- מעט מוקצנים.

למה בעדינות??

נכתב ע"י דודה:
בינינו - מה הסבירות שדברים כאלו יקרו?

את הסיפור עם הפלאפון קרה למישהו שאני מכיר... כמובן בלי הדו שיח עם המתפללים הרעים...

נכתב ע"י דודה:
יותר אהבתי את הפרקים שמדגישים את הקוטביות בין הזו"ציות לחיים האמיתיים במצבים אמיתיים והגיוניים.

נכתב ע"י צביה ר.:
גם אני.
חושבת שבשביל מי שמכיר את החנויות - הפאנץ' היה צפוי מידי...

מצטרפת.
ההקצנה בפני עצמה מצחיקה מרוב שהיא הזויה, אבל בהומור מתון ומחובר למציאות יש משהו יותר מחבר ומעורר הזדהות.

מקבל את הביקורת, יש בה הרבה היגיון!
תודה רבה עליה!!
אנסה להביא מהסגנון הלז יותר.

שועל ספרות. · 2/2/26

פרק 51

"מה קורה חני, איך החתונה עד עכשיו?" שואל מוישה כשהם נפגשים לדקה ברחבה ליד האולם.

"ככה ככה, אה, שלוימי נרדם בעגלה... איפה דודי חיימק'ה דבורי ורובי?"חוקרת חני.

"אני יודע... מסתובבים..."

"קצת מפחיד..."

"לא, אני סומך עליהם! כשהם ביחד הם בסדר".

"איך האוכל?"

"מדהים!"

"מה מדהים, נגמרה לנו המוסקה תוך שנייה!"

"נגמרה המוסקה? שנייה אני מביא לך!" אומר מוישה ואץ לתוך האולם.

כעבור דקה:

"אחח... איזה מכה חטפתי ברגל בריצה, קחי, תהני!"

"תודה מוישה!" מודה חני למוישה הכאוב וחוזרת לאולם.

"מה קורה חני, איך החתונה עד עכשיו?" שואל מוישי כשהם נפגשים לדקה ברחבה ליד האולם.

"נהנית כמו שצריך! איך אצלך?" מתעניינת חני.

"ניהנה!"

"ברוך ד'. קטע, אימא שלי טוענת שאי אפשר לזהות ביני לבין שבי עם השמלה התואמת שקנינו..."

"אואה, חח אני רק צריך לשמור קצת עם האוכל, אני אוכל פה כמו לא יודע מה..."

"אוכל? יש לך מה לאכול פה?"

"מה זה לאכול? כמויות! האוכל מדהים!"

"מה מדהים, נגמרו לנו הבלינצ'עס תוך שנייה!"

"נגמרו הבלינצ'עס? שנייה אני מביא לך!" אומר מוישי ואץ לתוך האולם.

כעבור דקה:

"מה את מחפשת שם מתחת לשולחן? איזה מעצבן נתי של שבי אחותך! עשה לי פרצוף על הבלינצ'ע ש... אופס... לשון הרע... טוב, קחי את הבלינצ'ע, תהני!"

"אני אביא לה את זה, היא נכנסה לרגע לאולם..." אומרת שבי שקמה ממתחת לשולחן למוישי הנבוך עד עפר "עוד משהו למסור לנתי?"

שועל ספרות. · 2/2/26

פרק 52

"מה זה למה הפלאפון שלך מצלצל?" שואלת חני את מוישי.

"אה, שעון מעורר, תזכורת למעריב".

"אה, אתה באמת צריך לצאת..."

"נכון. היי, תודה על כל מה שעשית היום בבית! הבית נראה מושלם!"

"אואה, ככה באמצע היום להחמיא?"

"אסור?" שואל מוישי.

"ממש לא".

"יאללה, אני חייב לצאת...."

"בהצלחה, תודה על המחמאות!"

"מגיע לך!"

"היי, שכחת את הפלאפון, הוא שוב מצלצל, 'תזכורת מעריב', עשית אותו על נודניק..."

"מה זה למה הפלאפון שלך מצלצל?" שואלת חני את מוישה.

"מה? זה? שעון מעורר תזכורת למעריב..."

"אה, תיקח איתך את הפח..."

"בסדר גמור. תודה על כל מה שעשית היום בבית והטיפול בילדים! הבית נראה מושלם!"

"אואה, ככה באמצע היום להחמיא?"

"אסור?" תמה מוישה.

"ממש לא".

"טוב, אני עף...."

"בהצלחה, תודה על המחמאות!"

"בשמחה!"

"היי, שכחת את הפלאפון, הוא שוב מצלצל, כנראה נודניק של השעון מעורר מלפני זה, הנה, כן, 'תזכורת מחמאה לחני'..."

פרוגבוט

פרסומת

עדכון חשוב לגבי הגלישה באתר

סיפור בהמשכים זו"ציות & החיים האמתיים - סדרת הומור בהמשכים

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

מהמשתמשים המובילים!

פרוגבוט

תוכן שיווקי

אשכולות דומים

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!