חרקים קטנים ממילימטר ולא רואים בעין רגילה, אין איסור אכילה
לגויים.
אבל ליהודים יש בזה כמה לאווין מדאורייתא.
כמבואר ברש''י עירובין כ''ח שרץ... דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא על ידי שירוצו וריחושו מפני קוטנו.
ובתוס' פסחים כ''ד: ד"ה צירעה כתב, ולשון שרץ דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא ע"י שירוצו מפני קטנו
וזו לשון מהר"ם בן חביב בשו"ת 'קול גדול' (סי' ה):
...חומץ דרכו כשמתיישן לגדל תולעים דקים, והם דקים יותר
מחוט השערה שאין בהם ממש, זולת הרחישה הניכרת בהם לאור השמש... מה שנראה מן המשנה ומן הגמרא ומן הפוסקים דבריה אפילו היא
פחותה מן החרדל לוקה מן התורה, ואין חילוק אם היא
דקה מחוט השערה או גסה מחוט השערה... וכן על תולעים שבמשקים שהם קטנים כל כך עד שיש חשש שאפילו סינון המשקה בבגד צפוף לא יועיל להסרתן משום שהן עלולות לעבור בנקבי המסננת...
וכן מוכח בשו''ע יו''ד פ''ד סעיף ו' וכמבואר בתשובות הרשב''א
והחת''ס או''ח קל''ב הזהיר מתולעים קטנים מאד מאד שאינם נראים לחלושי הראות והביאו המשנה ברורה תע''ג מ''ב.
והש''ך יו''ד פ''ד ס''ק י''ד כתב על חרקים קטנים שא''א לסננם בנפה.
וכל החרקים האלו בהכרח פחותים בהרבה ממילימטר ואינם נראים לעין רגילה.
ועוד הרבה אזהרות הפוסקים עוסקות בחרקים שרק ע''י תזוזתם ניכרים בהתבוננות.

Reactions: פגיעה ישירה1 //