לגויים.
אבל ליהודים יש בזה כמה לאווין מדאורייתא.
כמבואר ברש''י עירובין כ''ח שרץ... דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא על ידי שירוצו וריחושו מפני קוטנו.
ובתוס' פסחים כ''ד: ד"ה צירעה כתב, ולשון שרץ דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא ע"י שירוצו מפני קטנו
וזו לשון מהר"ם בן חביב בשו"ת 'קול גדול' (סי' ה):
...חומץ דרכו כשמתיישן לגדל תולעים דקים, והם דקים יותר מחוט השערה שאין בהם ממש,זולת הרחישה הניכרת בהם לאור השמש... מה שנראה מן המשנה ומן הגמרא ומן הפוסקים דבריה אפילו היא פחותה מן החרדל לוקה מן התורה, ואין חילוק אם היא דקה מחוט השערה או גסה מחוט השערה... וכן על תולעים שבמשקים שהם קטנים כל כך עד שיש חשש שאפילו סינון המשקה בבגד צפוף לא יועיל להסרתן משום שהן עלולות לעבור בנקבי המסננת...
וכן מוכח בשו''ע יו''ד פ''ד סעיף ו' וכמבואר בתשובות הרשב''א
והחת''ס או''ח קל''ב הזהיר מתולעים קטנים מאד מאד שאינם נראים לחלושי הראות והביאו המשנה ברורה תע''ג מ''ב.
והש''ך יו''ד פ''ד ס''ק י''ד כתב על חרקים קטנים שא''א לסננם בנפה.
וכל החרקים האלו בהכרח פחותים בהרבה ממילימטר ואינם נראים לעין רגילה.
ועוד הרבה אזהרות הפוסקים עוסקות בחרקים שרק ע''י תזוזתם ניכרים בהתבוננות.
אין חולק שחרקים הנראים רק ע''י מיקרוסקופ מותרים כמו חיידקים.
אבל חרקים שאילו היו חיים היה ניתן לזהותם ע''י התזוזה שלהם, אסורים מדאורייתא גם כשמתו וקשה לזהותם.
כל עוד הם בגודל שיכול להיקלט בעין ללא אמצעי הגדלה.
וזה הרבה פחות ממילימטר.
גם חרקים שא''א לזהותם כי הם מונחים על פרי בגוון שקשה למצוא או בסדקים וחורים, וא''א למצוא אותם בלי מיקרוסקופ, אבל אם היו מונחים על רקע לבן, היה אפשר לראות נקודה שחורה בלי אמצעי עזר, אסורים לכל הדעות.
ומעולם לא נחלק אדם עם הרב ויא על גודל החרקים האסורים
אם יש ויכוח זה או ויכוח מציאותי על רמת השכיחות
או ויכוח הילכתי על הכמות הנחשבת מיעוט המצוי שמחייבת לבדוק.
ויש ראיות עצומות לחשוש אפי' באחוזים נמוכים מאד וכדעת הגרשז''א הגריש''א והגר''ש וואזנר זצ''ל.
הגודל הוא לא מילימטר, אלה 0.1 מילימטר שהוא מתחת לסף הראיה
יש מחלוקות עוד מתקופת החזון איש על הגודל ועל סף ההבחנה הנדרש.
האמירה של הרב ויא בנושא, או שלא נאמרה על ידו, או שהיא תמוהה לחלוטין, מכיוון שהיא מוציאה את כל החרקים המיקרוסקופיים מכלל חרקים, ואז פתרנו את הבעיה על ידי סיווג מחדש של חרקים מסויימים, למחלקה זיאולוגית אחרת.
לגבי שטיפת ירקות בשבת, הבעיה העיקרית היא איסור בורר, לכאורה כששוטפים משהו שאמור להיות בו תולעים, ובטח אם יש עליו חול או לכלוך, יש בזה בעיה של כבורר בכלי.
נזקי רכוש כבדים מדווחים בעקבות האירועים האחרונים, עם מבנים ורכבים שניזוקו בהיקף משמעותי. אירועים כאלה ממחישים עד כמה חיונית עבודתם של שמאי רכוש שמעריכים את הנזקים ומסייעים להתחיל את תהליך השיקום בצורה חוקית ומקצועית.
אסור לטחון לכתחילה תולעים.
ההיתר בתותים (שנוקו והוקפאו והותרו לשימוש בריסוק) הוא בגלל שנוקה עד לרמה כמעט וודאית של נקיון. לא יודעת בדיוק כמה אחוז של וודאות נחשב מבחינה הלכתית.
שום אני חוצה באמצע ובודקת
פלפל מוציאה את כל הגרעינים ומנקה מבפנים
פעם הייתי משרה במי סבון עד שהבנתי שהבעיה היא רק בגרעינים ועל הבפנים צריך להסתכל לראות שאין הפתעות ולשטוף במים
וברצינות, אלה השחורים רק ה' יודע מה יש בפנים.
למשל, אכלתם פעם בננה??
כשהיינו ילדים בודאי.
תמיד היה את השחור/חום הזה והמבוגרים אמרו לנו זה הדבש של הבננה, נכון? או רק לי אמרו?!
אז יש ברשותי סרטון שמראה בדיוק ממה הדבש הזה עשוי ותתפלאו שיש שם הרבה יצורים חיים ופועלים בפארק הדבשי הזה..
יש מקומות שלא נהגו, ולא כולם הולכים לפי הרב ויא.
ולתשומת לב כולם, אחרי שביררתי המון בנושא
יש הבדל גדול מאד בין מקומות לחים למקומות קרים.
במקומות לחים הרבה מאד מתפתחים תולעים במשך זמן האיכסון, לכן תמיד צריך לבדוק.
אופן הבדיקה - תלוי ומשתנה בין אנשים.
יש מקומות שלא נהגו, ולא כולם הולכים לפי הרב ויא.
ולתשומת לב כולם, אחרי שביררתי המון בנושא
יש הבדל גדול מאד בין מקומות לחים למקומות קרים.
במקומות לחים הרבה מאד מתפתחים תולעים במשך זמן האיכסון, לכן תמיד צריך לבדוק.
אופן הבדיקה - תלוי ומשתנה בין אנשים.
מה פתאום?
עם מקרוסקופ אפשר לראות חיידקים שכולם מודים שמותר לאוכלם.
הרב ויא מדבר על מה שהעין רואה.
שערה בודדת היא קטנה מעשירית המילימטר, וכל אחד יכול לראות אותה.
האיקריות הכנימות והטריפסים, יותר גדולות ממנה.
קשה להבחין בהם רק בגלל הרקע
בלת"ק חלקי
לפי מה שמתברר שיש לא מעט בציבור יר"ש שלא מקפידים על כל ההנחיות של הרב ויא ובהנחה שזו שגגה מחוסר ידיעה, איך אנשים מרשים לעצמם לאכול בכל מיני מסיבות משפחתיות ושבע ברכות וכו' ומתארחים אצל מכרים וקרובים למרות שיש "מיעוט המצוי" ואולי אף יותר שלא משרים פלפלים בסבון ואולי עוד דברים?
בקיצור, האם מי שלא עושה את כל הנחיותיו המתעדכנים של הרב ויא אסור לאכול אצלו? האם זה כמו לאכול אצל משפחה שמכניסים לבית הכשרים "פחות"?
ברור שצריך! להשרות במי סבון ולשטוף
בפלפל בודד הבנתי שמספיק לשפשף (מבפנים ומבחוץ) תחת זרם מים
אבל כשזה כמות של כמה, כבר לא סומכים על זה, וצריך להשרות
גם שום - חובה!
פשוט וועדי הכשרות לא מוציאים הון על פרסומות, אז זה לא מגיע לכולם...
רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.
רכישת קרן כספית:
קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.
איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!
להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
Auf YouTube findest du die angesagtesten Videos und Tracks. Außerdem kannst du eigene Inhalte hochladen und mit Freunden oder gleich der ganzen Welt teilen.
www.youtube.com
הוראות רכישה לחסומים...
תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.
לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.
הרכישה כמעט בוצעה.
מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.
הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).