דרוש מידע אתם משרים פלפלים במי סבון?

מצב
הנושא נעול.
תודה על הנושא החשוב שהעליתם
כדי שנוכל באמת להדר יותר בכשרות בבית.
ובאמת מעניין אותי אם בכל המסעדות האולמות והקייטרינגים הגדולים
משרים את הפלפלים
מקפידים על שטיפה
ובודקים פירורי לחם לשניצל
לא
ומאחסנים תבלינים במקפיא
במקרר
ובודקים את כל שאר הירקות וכו' שמכינים
תלוי כל סוג זה משהו אחר
 
העין יכולה להבחין בהרבה הרבה הרבה פחות ממילימטר.
למעשה הרב ויא אומר שאין במציאות חרקים שהעין לא יכולה לראות
לפי שיטת הרב ויא זה כי יש מיקרוסקופים וזכוכית מגדלת.

אבל בעלי הראה לי מפורש שהתורה ניתנה לבני אדם ואין איסור בחרקים של מ"מ שאין העין רואה
בעצם כמו @דסי גולדברג כתבה.

וכן הרב ויא הולך על הקיצון
 
חרקים קטנים ממילימטר ולא רואים בעין רגילה, אין איסור אכילה
לגויים.
אבל ליהודים יש בזה כמה לאווין מדאורייתא.
כמבואר ברש''י עירובין כ''ח שרץ... דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא על ידי שירוצו וריחושו מפני קוטנו.
ובתוס' פסחים כ''ד: ד"ה צירעה כתב, ולשון שרץ דבר שהוא נד בארץ ואינו נראה אלא ע"י שירוצו מפני קטנו
וזו לשון מהר"ם בן חביב בשו"ת 'קול גדול' (סי' ה):
...חומץ דרכו כשמתיישן לגדל תולעים דקים, והם דקים יותר מחוט השערה שאין בהם ממש, זולת הרחישה הניכרת בהם לאור השמש... מה שנראה מן המשנה ומן הגמרא ומן הפוסקים דבריה אפילו היא פחותה מן החרדל לוקה מן התורה, ואין חילוק אם היא דקה מחוט השערה או גסה מחוט השערה... וכן על תולעים שבמשקים שהם קטנים כל כך עד שיש חשש שאפילו סינון המשקה בבגד צפוף לא יועיל להסרתן משום שהן עלולות לעבור בנקבי המסננת...
וכן מוכח בשו''ע יו''ד פ''ד סעיף ו' וכמבואר בתשובות הרשב''א
והחת''ס או''ח קל''ב הזהיר מתולעים קטנים מאד מאד שאינם נראים לחלושי הראות והביאו המשנה ברורה תע''ג מ''ב.
והש''ך יו''ד פ''ד ס''ק י''ד כתב על חרקים קטנים שא''א לסננם בנפה.
וכל החרקים האלו בהכרח פחותים בהרבה ממילימטר ואינם נראים לעין רגילה.
ועוד הרבה אזהרות הפוסקים עוסקות בחרקים שרק ע''י תזוזתם ניכרים בהתבוננות.
 
לפי שיטת הרב ויא זה כי יש מיקרוסקופים וזכוכית מגדלת.

אבל בעלי הראה לי מפורש שהתורה ניתנה לבני אדם ואין איסור בחרקים של מ"מ שאין העין רואה
בעצם כמו @דסי גולדברג כתבה.

וכן הרב ויא הולך על הקיצון
אין חולק שחרקים הנראים רק ע''י מיקרוסקופ מותרים כמו חיידקים.
אבל חרקים שאילו היו חיים היה ניתן לזהותם ע''י התזוזה שלהם, אסורים מדאורייתא גם כשמתו וקשה לזהותם.
כל עוד הם בגודל שיכול להיקלט בעין ללא אמצעי הגדלה.
וזה הרבה פחות ממילימטר.

גם חרקים שא''א לזהותם כי הם מונחים על פרי בגוון שקשה למצוא או בסדקים וחורים, וא''א למצוא אותם בלי מיקרוסקופ, אבל אם היו מונחים על רקע לבן, היה אפשר לראות נקודה שחורה בלי אמצעי עזר, אסורים לכל הדעות.

ומעולם לא נחלק אדם עם הרב ויא על גודל החרקים האסורים
אם יש ויכוח זה או ויכוח מציאותי על רמת השכיחות
או ויכוח הילכתי על הכמות הנחשבת מיעוט המצוי שמחייבת לבדוק.
ויש ראיות עצומות לחשוש אפי' באחוזים נמוכים מאד וכדעת הגרשז''א הגריש''א והגר''ש וואזנר זצ''ל.
 
נערך לאחרונה ב:
לא קראתי את כל האשכול אבל גם מה שכן הבהיל אותי.
לא היה לי מושג על בערך חצי מהדברים כאן🤦‍♀️
יש אולי חוברת מסודרת שאומרת מה לשטוף מה להשרות וכו'?
חצילים פלפלים שום ועוד הרבה, מופיע במדריך הכשרות של העדה החרדית.
 
העין יכולה להבחין בהרבה הרבה הרבה פחות ממילימטר.
למעשה הרב ויא אומר שאין במציאות חרקים שהעין לא יכולה לראות
הגודל הוא לא מילימטר, אלה 0.1 מילימטר שהוא מתחת לסף הראיה
יש מחלוקות עוד מתקופת החזון איש על הגודל ועל סף ההבחנה הנדרש.
האמירה של הרב ויא בנושא, או שלא נאמרה על ידו, או שהיא תמוהה לחלוטין, מכיוון שהיא מוציאה את כל החרקים המיקרוסקופיים מכלל חרקים, ואז פתרנו את הבעיה על ידי סיווג מחדש של חרקים מסויימים, למחלקה זיאולוגית אחרת.


לגבי שטיפת ירקות בשבת, הבעיה העיקרית היא איסור בורר, לכאורה כששוטפים משהו שאמור להיות בו תולעים, ובטח אם יש עליו חול או לכלוך, יש בזה בעיה של כבורר בכלי.
 
לא יודע מאיפה יצא שצריך להשרות פלפלים במי סבון או בסבון ועוד 3 דק'...

לא משרים פלפלים, אא"כ יש מראה לא טוב.
אני גם שוטף לעצמי סתם כי אני אסטניס כזה אבל זה ממש לא הלכה.
אין ענין להחמיר על הציבור.
בודקים בעין אוכלים.

אשמח לשמוע פסק הלכה ברור ולא מרב 'מומחה' בעניני תולעים.
וועד הכשרות של העדה החרדית לא מספיק?
 
לא יתכן לחייב השריית כל פלפל עם סבון גם שהוא טרי יפה וחזק.
פשוט בורות!!!
זה לא תותים ותאנים שגם אוכלים אותם עם בדיקה טובה ובלי היסחפויות של כל מיני..
רק אל תאכל את הפלפל עם חלבי
שלפחות לא תעבור על איסור בשר וחלב חוץ מאכילת שרצים.
 
סחוג לא טוחנים את הפלפל??
כי מה שטוחנים ידוע לי שאין צורך בהשריה בסבון וכו'
אסור לטחון לכתחילה תולעים.
ההיתר בתותים (שנוקו והוקפאו והותרו לשימוש בריסוק) הוא בגלל שנוקה עד לרמה כמעט וודאית של נקיון. לא יודעת בדיוק כמה אחוז של וודאות נחשב מבחינה הלכתית.
 
שום אני חוצה באמצע ובודקת
פלפל מוציאה את כל הגרעינים ומנקה מבפנים
פעם הייתי משרה במי סבון עד שהבנתי שהבעיה היא רק בגרעינים ועל הבפנים צריך להסתכל לראות שאין הפתעות ולשטוף במים
חייב להשרות פלפלים.
מאיפה את מביאה שצריך לחצות שום?
 
וברצינות, אלה השחורים רק ה' יודע מה יש בפנים.
למשל, אכלתם פעם בננה??
כשהיינו ילדים בודאי.
תמיד היה את השחור/חום הזה והמבוגרים אמרו לנו זה הדבש של הבננה, נכון? או רק לי אמרו?!
אז יש ברשותי סרטון שמראה בדיוק ממה הדבש הזה עשוי ותתפלאו שיש שם הרבה יצורים חיים ופועלים בפארק הדבשי הזה..

לכן צריך זהירות.
איך לבדוק?
באמת שאיני יודע!
על כל דבר כמעט יש הרבה ייצורים חיים ופועלים
כולל באוויר
 
רק אל תאכל את הפלפל עם חלבי
שלפחות לא תעבור על איסור בשר וחלב חוץ מאכילת שרצים.
ממש תגובה לא מכבדת.

כל הכבוד למי שמחמיר.

יש מקומות שלא נהגו, ולא כולם הולכים לפי הרב ויא.
ולתשומת לב כולם, אחרי שביררתי המון בנושא
יש הבדל גדול מאד בין מקומות לחים למקומות קרים.
במקומות לחים הרבה מאד מתפתחים תולעים במשך זמן האיכסון, לכן תמיד צריך לבדוק.
אופן הבדיקה - תלוי ומשתנה בין אנשים.
 
חרקים קטנים ממילימטר ולא רואים בעין רגילה, אין איסור אכילה

לפי שיטת הרב ויא זה כי יש מיקרוסקופים וזכוכית מגדלת.

אבל בעלי הראה לי מפורש שהתורה ניתנה לבני אדם ואין איסור בחרקים של מ"מ שאין העין רואה
בעצם כמו @דסי גולדברג כתבה.

וכן הרב ויא הולך על הקיצון
לדעתי צריכים לחסום משתמשים שמביאים פסקי הלכה בלי מקורות.
 
ממש תגובה לא מכבדת.

כל הכבוד למי שמחמיר.

יש מקומות שלא נהגו, ולא כולם הולכים לפי הרב ויא.
ולתשומת לב כולם, אחרי שביררתי המון בנושא
יש הבדל גדול מאד בין מקומות לחים למקומות קרים.
במקומות לחים הרבה מאד מתפתחים תולעים במשך זמן האיכסון, לכן תמיד צריך לבדוק.
אופן הבדיקה - תלוי ומשתנה בין אנשים.
אני ממש מבקשת אם תוכלי לצטט לי רב פוסק שיגיד שאין צורך להשרות פלפלים.
לא הבנתי מה הקשר לגבי מקום לח או לא.

ולא רק הרב ויא טוען להשרייה, אלא הרבה רבנים המומחים לנושא התולעים.
 
לפי שיטת הרב ויא זה כי יש מיקרוסקופים וזכוכית מגדלת.

אבל בעלי הראה לי מפורש שהתורה ניתנה לבני אדם ואין איסור בחרקים של מ"מ שאין העין רואה
בעצם כמו @דסי גולדברג כתבה.

וכן הרב ויא הולך על הקיצון
מה פתאום?
עם מקרוסקופ אפשר לראות חיידקים שכולם מודים שמותר לאוכלם.
הרב ויא מדבר על מה שהעין רואה.
שערה בודדת היא קטנה מעשירית המילימטר, וכל אחד יכול לראות אותה.
האיקריות הכנימות והטריפסים, יותר גדולות ממנה.
קשה להבחין בהם רק בגלל הרקע
 
בלת"ק חלקי
לפי מה שמתברר שיש לא מעט בציבור יר"ש שלא מקפידים על כל ההנחיות של הרב ויא ובהנחה שזו שגגה מחוסר ידיעה, איך אנשים מרשים לעצמם לאכול בכל מיני מסיבות משפחתיות ושבע ברכות וכו' ומתארחים אצל מכרים וקרובים למרות שיש "מיעוט המצוי" ואולי אף יותר שלא משרים פלפלים בסבון ואולי עוד דברים?
בקיצור, האם מי שלא עושה את כל הנחיותיו המתעדכנים של הרב ויא אסור לאכול אצלו? האם זה כמו לאכול אצל משפחה שמכניסים לבית הכשרים "פחות"?
 
ברור שצריך! להשרות במי סבון ולשטוף
בפלפל בודד הבנתי שמספיק לשפשף (מבפנים ומבחוץ) תחת זרם מים
אבל כשזה כמות של כמה, כבר לא סומכים על זה, וצריך להשרות
גם שום - חובה!
פשוט וועדי הכשרות לא מוציאים הון על פרסומות, אז זה לא מגיע לכולם...
בלתק
מה הכוונה גם שום? להשרות?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

עודכן: אדר תשפ"ה

אם הכסף היה יכול לכעוס, הוא היה כועס ואפילו זועם:
איך אתה מזניח אותי להצטמק בעו"ש, בזמן שהחברים שלי מקבלים ריבית ללא מאמץ???
כן, כמו שאתה שומע. בלי מאמץ מקבלים ריבית חסרת סיכון.
נכון, אתה צריך אותי עומד הכן
כדי לסגור את התשלום האחרון עם הקבלן...
אבל בזמן שעוד נותר עד התשלום,
אני עובד עבור הבנק
במקום עבורך!

איך עושים שהכסף שלנו יעבוד עבורנו?!
קרן כספית!

אם יש לכם מעט או הרבה כסף שממתין בצד
תשקלו להניח אותו בקרן כספית.
כל הפרטים בהודעה שלפניכם...


קרן כספית זאת קרן נאמנות שקונים מבית השקעות - המנפיק ומוכרים למנפיק.
ניתן לשלוח פקודת קנייה או מכירה בכל שעות היום
אך הפקודה מתבצעת בשעות אחר הצהרים.

כמה תשואה צפויה?

התשואה צפויה להיות צמודה לריבית בנק ישראל.

בתי ההשקעות כמו מיטב, מגדל ועוד מנפיקות קרנות כספיות
קרנות כספיות הן קרנות נאמנות.

קרן נאמנות מציעות למשקיעים להשקיע כסף בקרן
ומנהל השקעות ישקיע את הכסף בהתאם לתשקיף הקרן (ניתן לקרוא את התשקיף באתר מאיה)

עד כאן זאת בריכת השקעות בלי חלוקה מסודרת לכל משקיע ומשקיע.
כדי לעשות סדר בזכויות של כל משקיע
בית ההשקעות מייצר יחידות השתתפות.
כל יחידת השתתפות נרכשת ב 1 ש"ח או 10 ש"ח
וכל משקיע שרוצה לרכוש יחידת השתתפות
נכנס לאתר הבנק ורוכש כמה יחידות שהוא רוצה.

מכיון שערך הנכסים בקרן מניב תשואה
מנהל ההשקעות בקרן מעדכן מידי יום את שוויה של כל יחידת השתתפות לפי שוויה העדכני.

רכישת יחידות בקרנות נאמנות נעשית בבורסה לניירות ערך
משקיע הרוצה לרכוש יחידות קרן נאמנות
יוכל לרכוש יחידות השתתפות באמצעות בורקר (בנק או בית השקעות) המורשה לפעול בבורסה.
ומנהל ההשקעות ימכור לו יחידות השתתפות
כאשר המשקיע רוצה לצאת מההשקעה
עליו לבצע מכירה
ומנהל ההשקעות ירכוש ממנו את יחידות ההשתתפות.

תשואת קרן כספית
צפוייה להיות כמו ריבית בנק ישראל
שנכון לעכשיו עומדת על 4.5%.

לאחר היציאה מההשקעה הברוקר ינכה את המס
המס על הרווח הוא 25% ריאלי.

תמהיל ההשקעה
קרן כספית לרוב מחזיקה בתמהיל כזה:
  • פקדון בנקאי.
  • מק"מ. (אג"ח ממשלתי)
  • אג"ח קונצרני בדירוג גבוה.
יתרונות קרן כספית:
  • מס 25% צמוד למדד (באופן שהעלייה במדד המחירים לצרכן תהיה זהה לתשואה, לא ישולמו מיסים כלל!)
  • דחיית מס עד למועד המכירה.
  • קנייה דרך הבנק נוח ונגיש. (חפשו באתר הבנק: 'לאתר שוק ההון' או 'טרייד')
  • אין עמלות ברכישה דרך הבנק.
  • נזיל.
  • ניתן להשקיע כל סכום.
יתרונותיה של קרן כספית שקלית עבור המשקיע:

1. אין עמלת דמי שמירה בבנק (עמלה הנקראת לעיתים "דמי ניהול" של הבנק) בעקבות תקנות בנק ישראל. כלומר התשואה כולה הולכת לטובת קונה הקרן. (נכנס לתוקף בתחילת 2013)

2. אין עמלת קניה/מכירה ללקוח מצד הבנק אצלו רוכשים את הקרן. בנוסף אין עמלת שיעור הוספה (למעט קרן אחת -בדקו) המגיעה למנהל הקרן.

3. מנהל הקרן אינו משלם עמלות קניה מכירה (או משלם עמלות אפסיות) כשהוא מנהל את הקרן. כלומר נשאר יותר תשואה לקונה הקרן.

4. דמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות הכספיות אפסיים ועומדים על כ 0.13% בממוצע בלבד. בנוסף לעיתים יש מבצעים של עד 0 דמי ניהול.

5. התשואה דומה מאוד לריבית בנק ישראל וברוב מוחלט של המקרים גבוה יותר מכל ריבית על פקדון לטווח של עד 90 יום.

6. טווח ההשקעה המקסימאלי (בממוצע בקרן) של הקרנות עומד על 90 יום. כלומר סיכון נמוך.

7. סיכון נמוך עקב השקעה במגוון פקדונות ואג"חים בדרוג מקסימאלי. במקרים רבים הסיכון נמוך אף יותר מהשקעה בפקדון.

8. אין צורך בסכום מינימאלי להשקעה. ניתן אפילו לקנות בשקלים בודדים ללא עלויות נוספות.

9. ניתן להשקיע בהוראת קבע.

10. מס ראלי - תשלום המס על הרווח הינו רק על הרווח מעל לגובה האינפלציה. כלומר אם האינפלציה 2% והתשואה השנתית היא 2% - המשקיע בקרן פטור ממס. בפקדון המשקיע משלם 15% נומינלי על הרווח בכל מקרה.

11. נזילות - ניתן לקנות או למכור את הקרן בכל יום מסחר. פקדון חייבים לסגור לתקופה על מנת לקבל ריבית מועדפת.

12. דחיית מס - אין צורך לשלם את המס עד למימוש (מכירת) הקרן. כך ניתן לצבור רווח גבוה יותר לאורך זמן.

13. ניתן לקזז את תשלום המס עם הפסד מנייר ערך אחר. כלומר במידה והרווח על ההשקעה בקרן עלה מעל לאינפלציה ויש צורך לשלם מס אזי ניתן להפחית תשלום זה על ידי קיזוזו עם נייר ערך או קרן אחרת (פטורה) שעליה המשקיע הפסיד. לא ניתן לקזז מס על רווח מפקדון.

14. שקיפות - מנהלי הקרנות מפרסמים את ההרכב המדויק של הקרן ונתונים רבים אחרים. (הכל מופיע בעמוד הקרן באתר FUNDER).

15. יכולת השוואה - ניתן להשוות בכל יום את התשואה ונתונים אחרים עם קרנות אחרות (אתר FUNDER מספק כמות עצומה של נתונים בנושא זה ומאפשר השוואה קלה ונוחה).

16. פיקוח - לכל קרן נאמנות יש נאמן שמפקח על מנהל הקרן שיעמוד כל יום בהתחיבויותיו. בנוסף רשות ניירות ערך מפקחת באופן הדוק על מנהלי הקרנות ועל הנאמנים.

17. וותק - הקרנות הכספיות כבר צברו ניסיון. הן קיימות מאז תחילת 2008 ובכל שנה הרוויחו למשקיעים בהן תשואות חיוביות וגבוהות ביחס לפקדונות באותה שנה.

18. יתרון לגודל - הקרנות הכספיות כבר מנהלות סכום ענק של מיליארדי שקלים והיכולת שלהן לדרוש ריבית גבוה על הפקדונות בתוך הקרן גדולה משל כל טייקון אחר.

19. רכישה בטוחה - אין צורך לתת מחיר קניה או מכירה (לימיט) בזמן הקניה או המכירה מכיוון שהקרן לא סחירה בבורסה ומחיר הקניה או המכירה צמוד לתוצאות הקרן במדוייק.

20. הקרנות הכספיות הינן הקרנות בעלות הסיכון הנמוך ביותר מבין כל המכשירים הקיימים כיום בישראל ומשמשות בהרבה מקרים רבים כקרן הראשונה להשקעה אצל חסרי ידע פיננסי מוקדם.
חסרונות קרן כספית:
  • אין הגנה מאינפלציה.
  • יש דמי ניהול.
  • אין התחייבות לתשואה. עם זאת התשואה דומה לריבית בנק ישראל. אין פקדון בנקאי עם תנאי נזילות דומים שמבטיח ריבית כמו התשואה של קרן כספית.
  • קרן כספית לא מתאימה לאזרח אמריקאי! (אזרח אמריקאי יכול לפנות לאפיקים אחרים כמו פקדון בבנק או אג"ח ברכישה ישירה)
סיכונים בקרן כספית:

השקעה בקרן כספית כרוכה בנטילת סיכונים. עם זאת השקעה בקרן כספית
פחות מסוכנת מלהשאיר את הכסף בעו"ש.
השקעה בקרן כספית מוגדרת כהשקעה בסיכון מועט.

האם קרן כספית מסוכנת יותר מפיקדון בנקאי?!

כאמור כספי המשקיעים בקרן כספית מפוזרים ב:
פיקדונות בנקאיים.
אג"ח ממשלתי.
ואג"ח קונצרני בדירוג גבוה.

אם כן, השקעה קרן כספית הינה עם פחות סיכון מפיקדון בנקאי, כי יש פיזור.
בנוסף החלק המושקע באג"ח ממשלתי, נחשב להשקעה אף סולידית יותר מפיקדון בנקאי לפחות מבחינת החשש לחדלות פירעון.
מאידך בפיקדון בנקאי אין תנודות בתשואה ויש איתנות בכך שתשואה ידועה ומובטחת מראש. בקרן כספית אין הבטחה על כלום, לא על הקרן ולא על התשואה.
יש אנשים שאם מישהו מבטיח להם, זה עושה להם טוב.
למרות שאין לכך משמעות במבחן התוצאה...
במקרה שבנק יפשוט רגל, ולא יהיה בידו לשלם את הבטחותיו
הוא לא ישלם את הבטחתו לאף אחד. לא לקרן כספית ולא למפקידים פרטיים.

רשימת קרנות כשרות

רשימת קרנות כספיות כשרות בקישור:

האם יש הבדלים בין הקרנות הכספיות?

רוב הקרנות הכספיות משקיעות באותו קונספט כמפורט לעייל
ולכן התשואה צפויה להיות זהה. (מלבד קרנות בודדות המשקיעות בתמהיל ללא אג"ח קונצרני.)
ההבדלים בין הקרנות הן בכשרות ודמי הניהול.

רכישת קרן כספית:

קרן כספית רצוי לקנות רק דרך חשבון בנק
היות שהבנקים לא גובים על כך עמלת קנייה ומכירה ודמי משמרת.

איך מבצעים את ההשקעה בפועל?!

להלן קישור מדויק לנקודת זמן
בה אני ממחיש איך משקיעים בקרן כספית
הוראות רכישה לחסומים...

תחילה נכנסים כרגיל לאתר הבנק עם שם משתמש וסיסמה. באתר הבנק יש לחפש אחר האפשרות לכניסה לפלטפורמת המסחר לרכישת ניירות ערך. בבנק הפועלים זה נקרא "לאתר שוק ההון". בבנק לאומי זה נקרא "לאומי טרייד". כך בכל אתרי הבנקים ניתן לגשת לרכישת קרן כספית.

לאחר שנכסים לפלטפורמת המסחר של הבנק, כותבים בשדה החיפוש את מספר הקרן כספית הרצויה. (לדוגמא: 5138094 – קרן כספית כשרה של מגדל) כותבים גם כמות מבוקשת לרכישה. לוחצים על "קנייה" מאשרים את הפרטים וזהו.

הרכישה כמעט בוצעה.

מכיוון שקרן כספית היא קרן נאמנות, לכן היא לא נסחרת בשעות המסחר הרציף. לקרנות נאמנות יש שעה קבועה בה מבצעים מנהלי הקרנות עסקאות.

הרכישות והמכירות מתקיימות מידי יום בשעה 16:00 (ביום ראשון ב15:00).
הסיפור, כמובן, הוא המלצה בלבד ולהמחשת הטעם.
אני עומד בתחנה, מחכה לאוטובוס. עוד לפני שיצאתי מהבית ידעתי שאני יוצא על 50% - 50% - או שיגיע או שיבריז - והוא בחר באופציה השנייה, אין הסבר אחר לכך שפתאום הקו נעלם מהמסך והבא בעוד 25 דקות. מתוסכל וממהר, אני עורך ניתוח מצב זריז: לחכות לאוטובוס הבא, שגם הוא יחליט בכוחות עצמו אם שווה לו לצאת, לעצור טרמפ או לקחת מונית. מונית היא האופציה הפחות משתלמת מבחינת הכיס, ואני מושיט את ידי, מקווה שמישהו יסכים לעצור ברחוב הזה, ששמו מזמן נמצא רק בוויז. אך מסתבר שהנהגים פחות מבינים את הסיטואציה המורכבת, ופחות רוצים לעצור. יש כמה כאלו שמסמנים לך תנועה שאתה לא תבין עם היד. זה יכול להיות "אין לי מקום באוטו", "אני עוצר כאן", "הפרצוף שלך פחות מדבר אלי", או כל פרשנות הגיונית אחרת. גאון מי שחשב על זה ראשון. אחרי שעברו עשר רכבים ושבע עשרה דקות, אני מחליט לקחת מונית - מה שיהיה יהיה. אני מושיט את היד, מונית נעצרת לידי, אני עולה, סוגר את הדלת ומקליק את החגורה. אבל אני לא אוותר להם כל כך מהר! אני מתקשר לחברה המפעילה, אקסטרה, ודורש מהם הסבר הגיוני להיעדרות של הקו. אני נענה בתגובה אדיבה שמשמעותה "אני רק פקידה של פקידה, ואין לי איך לעזור לך כרגע".
אני יושב במונית, הנהג מאותת ימינה ואני מביט בחלון, כועס ומתוסכל. התחושה היא שאין לי, בתור האזרח הקטן, מה לעשות כדי שהוד כבוד מעלת הנהג יואיל בטובו לצאת מתחתנת המוצא! וזו לא רק תחושה, באמת אין לי מה לעשות, בכלל. ואני שואל את עצמי, עד מתי??? בקצב הזה כבר עדיף את אגד! המון תלונות ואיחורים, אבל בסוף אתה מגיע!
מה יהיה???
🎉🎉🎉🎉🎉🎉🎉
האתר!
האתר המיוחד על סדרת דופליקטים!

מה יש לנו שם?

❓ חידונים

📰 מאמרים

🖼️ תמונות

ועוד׳

האתר אינו פתוח בנטפרי עדיין, אז נשמח אם מישהו יוכל לשלוח לבדיקה!

לשליחת מאמרים : שלחו אימייל מסודר אל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי>

והמאמר שלכם יפורסם ברגע שנוכל! (נבקש לא להטריד בנושא)
לשליחת חידונים

האתר בשלבי הקמה על כן לא כל הפתורים שתראו יעבדו!

וזהו... !
תהנו!!!

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כג

אמִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר:בבִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:גנַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:דגַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:התַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:ואַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית יי לְאֹרֶךְ יָמִים:
נקרא  10  פעמים
למעלה