דרוש מידע ימי שישי בגנים

מצב
הנושא נעול.
לפחות יש משכורת לקנאות בה,
מה שאין למורות שגם שונאים אותם וגם אין מה לקנאות...
שכנה שלי מורה במשרהח ומרוויחה יותר ממני שעובדת משרה מלאה לא בהוראה
עוד חלק מהניתוק שמורות הן הכי מסכנות
 
אני חושבת שיש הבדל.
כי פסיכולוגית לדוג' אחראית ואמורה לנתב את הטיפול להועיל ולהיטיב וזהו.
לעומת מורה שצריכה לעשות בו זמנית כ"כ הרבה דברים, גם ללמד, להקנות למידה, הספקים, משמעת, הרגלי למידה וכו' וגם תוך כדי לפעול נכון במקרים מורכבים חברתית, רגשית וכו'
[ואין היום כיתה שאין בה מקרים כאלו או שהכיתה כולה בסערה חברתית...]
מורה היא לא רק תומכת במי שסובל... תביני.
כנראה המורות שאת מדברת עליהן הן ביקום מקביל לשלי
לרוב המורות אין שום ידע וכלים וגם כח לטפל בתלמידה שקצת מעבר לסטנדרט או קצת מתקשה
אז בואי ננחת בבקשה למציאות..
וכמות הנשירה תוכיח את זה
מי מדבר על נשירה סמויה..
ספורות המורות שאני בכלל זוכרת ויכולה להעיד שהן דמות חינוכית מרשימה
ושרר אצלן שקט מיראת כבוד אמיתית.
מצער אבל בואי ניהיה כנות..
 
ומתכנתת יכולה להשקיע שעות על גבי שעות כדי למנוע פיטורים של עובדת צעירה וחדשה כדי שהיא תוכל לפרנס בית של תורה ובעלה ימשיך ללמוד הוא היא וכל דורותיהם. (הדוגמא לא למליצה בלבד)


בדוגמא הנ"ל, להכשיר מפתחות חדשות זה חד משמעית בתחומי האחריות של המשרה.
רק שאלה קטנה, את מדברת על אשמה, אני מדברת על השלכות.
מישהו פעם בסמינר הקים ועדת חקירה כדי להבין למה בת מסויימת נשרה? מישהו ישב וחקר איש איש בצוות ובדק בדיוק מה היה התהליך ומי נושא באשמה?

קראו לך פעם לשימוע על זה שבת בכיתה שלך ירדה מהדרך? פחדת פעם על המשרה שלך בגלל זה?
מהכרותי עם התחום אני מניחה שלא.

תתפלאי לשמוע שעל כשלים הרבה פחות חמורים מזה נשים מאבדות מקום עבודה.

ואומרת לך בכנות, עבדתי בבית ספר ואני מכירה המון מורות באופן אישי. פגשתי כמה מתנשאות יותר או פחות.
השיח שלך באשכול הזה מתנשא ומקטין ברמה שלא ראיתי הרבה כאלו.
כואב לי לי שזה מה שאת מרגישה מהודעותי.
אחשוב על כך ואבדוק את עצמי ואת הודעותי, כי זה לא משהו שמאפין בד"כ את השיח שלי ואת הפידבק שאני מקבלת עליו.
אולי אני כותבת בנימה אחת ויש הקוראים את הדברים בנימה אחרת.

בכל מקרה לא נראה לי מצדיק לכתוב כלפי בצורה פוגענית כזו, ולהחזיר לי באותה מטבע, לדבריך-
למרות שיודעת בודאות שאני ממש לא פניתי לאף אחת כאן באשכול באותה צורה שאת פנית כאן אלי!
זה בהחלט לא ראוי ומכבד, לכתוב כך לכל אדם באשר הוא.

אם פגעתי בך אישית או במישהי אחרת, אשמח להתנצל.
 
שכנה שלי מורה במשרהח ומרוויחה יותר ממני שעובדת משרה מלאה לא בהוראה
עוד חלק מהניתוק שמורות הן הכי מסכנות
השאלה מה רמת הקושי של העבודה שלך מול הוראה,
ואם לא היית מורה אף פעם כנראה שאין לך אינדיקציה.
המשכורת של המורות נמוכה בהתאמה לקושי המקצוע
 
המורות הם לא הבייביסיטר של עובדות ההייטק.
זה כאילו העולם נחלק לשני עבודות הוראה והייטק
מה יש לכם בהייטק כל הזמן?חסר מקצועות אחרים בציבור החרדי
זה מריח קנאה או שנאה
 
אף אחד לא מצדיק את השכר ואף אחד לא מונע ממך לעשות שינוי.
אפשר לדבר על היבטים נוספים ועל כך שהשוק הפרטי שכר גבוה גם דורש הרבה יותר שעות עבודה מבלי שתזעקו חמס על פגיעה בכבוד המקצוע. יותר שיח ענייני של מספרים ותנאים ומדידה ופחות פאתוס. זה לא פרודקטיבי ובענפים עם השכר הגבוה אליהם המורים מייחלים יש דגש עצום על פרודוקטיביות.
"התגובה שלך מתנשאת ומחטיאה את העניין. לא ביקשתי אישור לעשות שינוי בקריירה שלי, ובטח לא הדרכה איך להצליח בשוק הפרטי.

הדברים שלך רק ממחישים את הגישה של 'יושבות המשרדים' שרואות בבית הספר בייביסיטר נוח כדי שהן יוכלו לעבוד, ומחפשות שהילדים יהיו שם כמה שיותר שעות כי אין להן כוח להתמודד איתם בבית. אז שימי לב: אנחנו המורות כן אכפתיות, ואנחנו אלו שמתמודדות יום-יום עם מה שאת כנראה מנסה להתחמק ממנו. להפוך את הקושי הממשי שלנו לשיח על 'פרודוקטיביות' זו התעלמות מהמציאות ומהעבודה הקשה שאנחנו עושות עבור הילדים שלך.

ולגופו של עניין: המספר הכי משמעותי כאן הוא מספר האנשים שבוחרים לעזוב את המקצוע. בכל ענף אחר, כשאין ביקוש למשרה ותנאי הסף יורדים, המסקנה העסקית היא אחת – התגמול לא תחרותי.
את מדברת על פרודוקטיביות? הפרודוקטיביות הגבוהה ביותר היא להשאיר במערכת 'כוחות חזקים'. כרגע, השוק החופשי מתמחר את היכולות של הנשים האלו הרבה יותר גבוה. המציאות היא שוק של היצע וביקוש, ובמחיר הנוכחי – השירות פשוט לא נרכש על ידי הטובות ביותר."
 
כנראה המורות שאת מדברת עליהן הן ביקום מקביל לשלי
לרוב המורות אין שום ידע וכלים וגם כח לטפל בתלמידה שקצת מעבר לסטנדרט או קצת מתקשה
אז בואי ננחת בבקשה למציאות..
וכמות הנשירה תוכיח את זה
מי מדבר על נשירה סמויה..
ספורות המורות שאני בכלל זוכרת ויכולה להעיד שהן דמות חינוכית מרשימה
ושרר אצלן שקט מיראת כבוד אמיתית.
מצער אבל בואי ניהיה כנות..
בזמנן הפנוי הם מלינות בפורום ציבורי על מר גורלן
מה ציפית?
 
לרוב המורות אין שום ידע וכלים וגם כח לטפל בתלמידה שקצת מעבר לסטנדרט או קצת מתקשה
אז בואי ננחת בבקשה למציאות..
וכמות הנשירה תוכיח את זה
מי מדבר על נשירה סמויה..
ספורות המורות שאני בכלל זוכרת ויכולה להעיד שהן דמות חינוכית מרשימה
ושרר אצלן שקט מיראת כבוד אמיתית.
מצער אבל בואי ניהיה כנות..
לרוב המורות לא אמור להיות ידע בטיפול.
שימי לה יקרה!
מורה שמטפלת היא פושעת.
אסור לטפל בלי תעודה
ובואי נהיה כנות- כבקשתך-
ונדייק יותר מזה-
מה התפקיד של מורה-
היא לא אמורה למנוע נשירה.
גם לא לטפל.
היא רק אמורה להיות שם
בשביל הבת שלך ושלי.
לראות אותן.וחזק.
לחייך אליהן.
לתת להן כל מה שהיא יכולה-(שימי לב כשם שלאחות אסור לנתח כך למורה אין הרשאת טיפול)


עוד נקודה שאני רוצה להעיר או להאיר:
מעריכה את כל העובדות במשק עד כלות. כל אישה שיוצאת לפרנס בית ועובדת ובואו כולנו עובדות קשה ראויה להערכה.
בעיניים שלי נקודת הערכה שלה מורה אמורה לזכות היא על זה שהיא שם בשביל הבנות שלך. בשביל המתכנתות של דור העתיד:) ההיא ראויה להערכה כי היא נותנת את כולה בשבילנו, מנקודת המבט הזו לא משנה כמה חופש יש לה- ויש המון כן יש גם רווחים בעבודה הזאת, ונכון שאין השוואה לסיפוק וההפסקות והאושר שבלמסור שיעור טוב. אבל גם אין סוחט מאשר להיות כל הזמן בשביל הבנות. בראוו לכן מורות. מעריכה עד כלות:)
 
כואב לי לי שזה מה שאת מרגישה מהודעותי.
אחשוב על כך ואבדוק את עצמי ואת הודעותי, כי זה לא משהו שמאפין בד"כ את השיח שלי ואת הפידבק שאני מקבלת עליו.
אולי אני כותבת בנימה אחת ויש הקוראים את הדברים בנימה אחרת.

בכל מקרה לא נראה לי מצדיק לכתוב כלפי בצורה פוגענית כזו, ולהחזיר לי באותה מטבע, לדבריך-
למרות שיודעת בודאות שאני ממש לא פניתי לאף אחת כאן באשכול באותה צורה שאת פנית כאן אלי!
זה בהחלט לא ראוי ומכבד, לכתוב כך לכל אדם באשר הוא.

אם פגעתי בך אישית או במישהי אחרת, אשמח להתנצל.
ומה לגבי תחילת ההודעה שלה?
אני מצטרפת לכל מילה שם, אז אשמח שתגיבי גם על זה.
אני אמורה לקבל החלטה אם לפטר עובד שלי או לא.
זה ממש דיני נפשות, ל2 הכיוונים.
וזה שהוא לא בחורה חרדית או ילד בביה״ס, לא ממש משנה לעניין
 
בזמנן הפנוי הם מלינות בפורום ציבורי על מר גורלן
מה ציפית?
ליל עשרה בטבת.
'על מה חרבה ירושלים...'

כואב לי לחשוב, שאם בוירטואלי זה כך, מה קורה בחיים האמיתיים?
או שאולי דוקא בגלל האנונימי, אנו מרשים לעצמינו יותר...

ואין בהודעה זו כל התנשאות, חלילה.
מדברת אל עצמי.
 
מה עם פסיכולוגית? עובדת סוציאלית? עובדות פרא רפואיות? מטפלות באומנות וכל מיני?
אחיות בקופח? בעלות חוגים לילדות?
זה רק כמה דוגמאות לעבודות שגם בהן צריך לתמוך באנשים שסובלים, מתקשים, מוחרמים..
כל עבודה והדרישות שלה. לא רואה דרך להוכיח ש*רק* המורות ראויות להערכה.
כולנו ראויים, כולנו עושים את תפקדנו ומשתדלים שיהיה באמונה.
א. וכתבתי בהודעה הקודמת. מעריכה. ובאמת. כל אישה עובדת. אנחנו עובדות קשה ומגיעות לנו כפיים
ב. שימי לב- פסיכולוגית וכו'- הן מטפלות זו עבודה אקטיבית, והיא לא דומה או ברת השוואה למורה שהתפקיד שלה הוא לא לטפל (בשום אופן!) רק לראות נשמות רכות, רק לאהוב אותן עד בכלל!, רק לשים לב!, רק לנסות לעשות הכל
ג. נכון וברור שבכיתות הגדולות של היום אין את האופציה לשים לב לכולן. אבל הערכה מגיעה בהחלט לאישה שכל יום יוצאת מהבית כדי לראות נשמות. לראות אותן שקופות. לראות אותן מלאות, לראות אותן מקושקשות בשחור ועדיין להביט בהן באהבה וכבוד. והכון שהן לא מגיעות לכולן. ונכון שיש נשירות. הכל נכון. אבל אישה שהצליחה להסתכל היום על ילדה ולו אחת. לתת כח לילדה אחת שקופה- שאולי היא הבת שלי- בעיני ראויה לכל הערכה שבעולם.
 
ומה לגבי תחילת ההודעה שלה?
אני מצטרפת לכל מילה שם, אז אשמח שתגיבי גם על זה.
אני שמחה שמישהו מצפה לתגובה שלי,
האמת שכנראה הדברים לא נקלטו אצלי, כי בלטו לי מאד השורות האחרונות והכאיבו לי.
אקרא שוב ואחשוב אם להגיב.
רק שאלה, למה היא ואף אחת אחרת לא חשבה להגיב על צורת הכתיבה שלה כלפי?
למה התגובה שלי שכואבת ומכבדת לא זוכה בכל תגובה מכל המיטיבות להגיב עד עתה...?
סתם נקודה למחשבה...
 

רק שאלה, למה היא ואף אחת אחרת לא חשבה להגיב על צורת הכתיבה שלה כלפי?
האמת?
קראתי, לא ראיתי שם משהו אישי - ראיתי הבעת דעה חזקה.
לא משהו חריג כאן, מביעים דעה.
גם אני פעם הייתי נפגעת מפרוגיסטים אחר כך שמתי לב שזה סגנון השיח פה.
לא פוגעני, כן ישיר ולא מתפשר.
מה היא כתבה שפגע בך חוץ מזה שהיא מרגישה תחושה מתנשאת? היה נראה שהיא נפגעה, אני טועה?
 
בואו נחזיר את הדיון למטרתו המקורית.

הערה נוספת שחשובה לי מאד: כשנורה מבקשת הערכה היא לא מבקשת אותה כי היא עובדת הכי קשה. היא מבקשת אותה משתי מניעים אחרים
1. היא עובדת למענך. היא מחייכת לילדה שלך. ואם את אוהבת את הילדה שלך תעריכי את מי שמנסה בלי סוף לעשות לה טוב
2. היא כמו כל אישה בעולם, כמונו כמו כל ציבור הנשים העובדות זקוקה להערכה.

יכול להיות שאני טועה, מורות?, נשים? תחכימו אותי...
 
בואו נחזיר את הדיון למטרתו המקורית.

הערה נוספת שחשובה לי מאד: כשנורה מבקשת הערכה היא לא מבקשת אותה כי היא עובדת הכי קשה. היא מבקשת אותה משתי מניעים אחרים
1. היא עובדת למענך. היא מחייכת לילדה שלך. ואם את אוהבת את הילדה שלך תעריכי את מי שמנסה בלי סוף לעשות לה טוב
2. היא כמו כל אישה בעולם, כמונו כמו כל ציבור הנשים העובדות זקוקה להערכה.

יכול להיות שאני טועה, מורות?, נשים? תחכימו אותי...
היא מבקשת קודם כל שלא יתלוננו על החופשים שלה ויסתכלו עליה כמו מפונקת ממורמרת- עוד לפני הערכה.
 
היא מבקשת קודם כל שלא יתלוננו על החופשים שלה ויסתכלו עליה כמו מפונקת ממורמרת- עוד לפני הערכה.
רגע.
ברור שבעבודת ההוראה יש בונוסים.
עבודה מהממת: אידיאלית לאישה יהודיה, מלאה בתוכן, ונשמות.
ויש בה רווחים שגורמים לנו לקנא עד כלות- ולהגיד "וואו, אני עובדת קשה כשהיא נחה" ברור שחופש הוא בונוס וגדול!
אז אולי כדאי שהמורות ידעו שאישה שיוצאת לעבוד בחנוכה מקנאה עד כלות במי שנשארת בבית גם אם שאר הימים היא עובדת קשה, וזה לגיטימי שנגיד לה בנשיפה במפגש המשפחתי שנגמר מאוחר- ויש מחר עבודה-
"אמהלה יש לך חופש מחר?, חיים תותים" זה לא עמוק. זה נובע מקנאה וחוסר שינה.
לא מזלזול. מעריכות מאד את המורות.
 
תלוי
גרפיקאית בעיתון/משרד פרסום קטן, מנהלת חשבונות בעמותה כלשהי, אדריכלית שכירה במשרד קטן, עובדת שירות לקוחות בכאל וכו', מזכירה בכל מקום שהוא ועוד ועוד - מרוויחות בערך כמו מורות.
יש איזו הנחת יסוד מאוד שגויה שכל העובדות המשרדיות עושות מיליונים,
בזמן שרוב השוק של השכירות מרוויחות פלוס מינוס כמו מורות.
תוציאו את הכסף מהמשוואה.
הייתי בהוראה ולשם אני לא חוזרת!!! (המשכורת בערך אותו דבר)
העבודה במשרד תיהיה הקשה אשר תיהיה לא משתווה בחיים ללעמוד מול עדת זאטוטות/ מתבגרות מצווחת.
ואת צריכה גם לעמוד בהספקים..... ושההנהלה וההורים והפיקוח ו... כולם יהיו מרוצים

במשרד יש ל בוס מקסימום 3, בהוראה יש לך בוסים כמספר התלמידות* 2 + ההנהלה.... והפיקוח.....

אם אתם רוצות מורות וגננות לבנות שלכן, כדאי לעלות את המשכורת דרסטית, ולפחות לא לנגוע במה שכבר קיים...
כל מורה/ גננת/ סייעת שנשארת בתפקידה מגיע לה וואו ענק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
רגע.
ברור שבעבודת ההוראה יש בונוסים.
עבודה מהממת: אידיאלית לאישה יהודיה, מלאה בתוכן, ונשמות.
ויש בה רווחים שגורמים לנו לקנא עד כלות- ולהגיד "וואו, אני עובדת קשה כשהיא נחה" ברור שחופש הוא בונוס וגדול!
אז אולי כדאי שהמורות ידעו שאישה שיוצאת לעבוד בחנוכה מקנאה עד כלות במי שנשארת בבית גם אם שאר הימים היא עובדת קשה, וזה לגיטימי שנגיד לה בנשיפה במפגש המשפחתי שנגמר מאוחר- ויש מחר עבודה-
"אמהלה יש לך חופש מחר?, חיים תותים" זה לא עמוק. זה נובע מקנאה וחוסר שינה.
לא מזלזול. מעריכות מאד את המורות.
יש כאלו שרק מקנאות(גם זה לא בצדק, אבל זה לא לעכשיו)
ויש הרבה שממש מזלזלות ומאשימות
 
יש כאלו שרק מקנאות(גם זה לא בצדק, אבל זה לא לעכשיו)
ויש הרבה שממש מזלזלות ומאשימות
היא מבקשת קודם כל שלא יתלוננו על החופשים שלה ויסתכלו עליה כמו מפונקת ממורמרת- עוד לפני הערכה.
הנה לכן דוגמא
כולנו באותה דעה שהמורות באות להקיא את החומר הלימודי וללכת הביתה.

כי היא לא מסוגלת לראות איך מורות מגיעות למסור שיעור וללכת הביתה,
עם ניתוק מוחלט מהתלמידות

ספורות המורות שאני בכלל זוכרת ויכולה להעיד שהן דמות חינוכית מרשימה
ושרר אצלן שקט מיראת כבוד אמיתית.
מצער אבל בואי ניהיה כנות..
האמירה הזו היא פשוט כפיות טובה. לקחת ענף שלם של נשים שמוסרות את הנפש, הסבלנות והבריאות שלהן יום-יום מול כיתות עמוסות, ולסכם את זה ב'מקיאות חומר והולכות' – זה עלבון לאינטליגנציה ובעיקר זלזול במי שמחזיקה לך את הילדים.

קל מאוד לשבת מהצד ולהעביר ביקורת על 'דמויות הוד', אבל בפועל, המורות הן אלו שנמצאות שם כשלילדה שלך קשה, הן אלו שסופגות את כל האתגרים החברתיים והלימודיים, והן אלו שמאפשרות לכל הציבור להמשיך בשגרת חייו.

העובדה שאת זוכרת רק 'ספורות' כמורות מרשימות לא אומרת שהשאר לא עובדות קשה. זה רק אומר שאת כנראה לא מעריכה את העבודה הסיזיפית והיומיומית שנעשית בשקט. להשתמש בשחיקה של המערכת כדי להצדיק שכר מעליב זו לא 'כנות' – זו דרך נוחה להשקיט את המצפון מול העובדה שמנצלים כאן מגזר שלם שפשוט אכפת לו."
 
כתבתי הסבר ארוך עד שפשוט מחקתי, כי הבנתי שאני מתווכחת לשווא.
נשים אוהבת תמיד לחשוב שהן הכי. סכנות, להן הכי קשה, העבודה שלהן הכי תובענית, והורים/ המטופלים בבית חולים/ הבוסים ב.. זה הדבר הכי קשה בעולם.
זה מין צורך נשי כזה. אז החלטתי לא להרוס.

ובכן נשים יקרות, כולכן אומללות: המורות, והמשרדיות, והרוקחות והרופאות. כוללללן מסכנות!
*חוץ ממני, לי טוב בעבודה שלי. כשמלאתי מקום כמורה אי פעם היה לי טוב. כשהייתי שכירה בהייטק היה לי טוב. בעבודה שלי היום טוב לי.אולי אני לא אישה??!!
תימצת את כל ה20 עמודים בצורה הטובה ביותר...
רק תסבירו לי למה אנחנו אוהבות להיות מסכנות? שיהיה לנו היכ קשה, הכי מעצבן, הכי הרבה אחריות, הכי קצת כסף?
למה לא להנות ולהגיד תודה לד' כל אחת על המעלות שיש לה?
אני אוהבת את העבודה שלי, את השכר שלי, נח לי בה, בחרתי בה כי רציתי לעבוד במה שאני עובדת! ואם לא- לא הייתי עובדת בזה.
האם מי שיותר מסכנה יותר נחשבת? מי שעובדת יותר קשה יותר נחשבת? אצלי יש מדדים אחרים להערכת אישה ,וזה לא רמת הסבל שלה בעבודה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

נספח לדיונים - אשכול איראן ועדכונים ביטחוניים.

האשכול נפתח כדי לשמור על אשכולות החדשות המרכזיים נקיים ותכליתיים.
הוא ישמש כמרחב היחיד לדיון על הידיעות הביטחוניות המתפרסמות בפורום.

קראו את הכללים היטב. הם מחייבים, והאכיפה תהיה בנוסח משמרות המהפכה.

מטרת האשכול?
- הרחבות ופרשנות: הבאת רקע נוסף לידיעה, או ניתוח ענייני ומנומק של המצב.
- שאלות ובירורים: בקשת הבהרה על דיווח שעלה באשכול המרכזי.
- מידע משלים: עדכונים שחשובים להבנת התמונה אך אינם "חדשות מתפרצות".


מה לא ייכנס לכאן? עילה לחסימה מיידית

- גלישה לנושאים אחרים: האשכול ממוקד ביטחונית בלבד. פוליטיקה, עניינים אזרחיים או כל נושא שאינו קשור ישירות למלחמה/איראן - יימחקו.

- "ניהול המלחמה": אין מקום ל"הצעות למטכ"ל, פרשנויות בשקל או תרחישי אימים חסרי ביסוס.

- התכתבויות אישיות בין ניקים ("פינג-פונג"), או שרשורים שנמרחים על עמודים שלמים ללא ערך מוסף.

כדי לאפשר שיח איכותי, אנחנו נוקטים במדיניות אפס סובלנות.
* חסימה לצמיתות: משתמש שיעבור על הכללים, ייחסם מהאשכול באופן מיידי.
* אין חנינות: אין טעם לפנות במערכת הדיווח או בהודעות פרטיות לבקשת שחרור. הפיתרון היחיד לשחרור מחסימה - הוא פשוט לא להיחסם מלכתחילה.
האחריות היא שלכם. שמרו על שיח ענייני.
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
תזכורת: כללי הפורום
  • האשכול מיועד לשיתוף מניסיון בלבד לרכישות מוצלחות מאלי-אקספרס.
  • אין להעלות קישורים למוצרים שאינם מניסיון אישי.
  • אין להעלות פה בקשות ודיונים אודות מוצרים וקישורים שונים.
  • ניתן להעלות קישור שיווקי, אך חובה לציין ק"ש.
  • פרסום קישור שיווקי ללא גילוי נאות, יגרום לחסימה לצמיתות מהאשכול.

באם מעלים קישור שיווקי יש לציין זאת בהדגשה (מומלץ להוסיף קישור לא שיווקי)
ולהוסיף 2 מעלות שמצאתם במוצר, כגון משלוח מהיר, ומועיל מאד לדבר X.

שימו לב, בקשות ודיונים רק באשכול הייעודי
שלום וברכה,
ברצוני לברר בשביל מכרים-

אנו מנסים לאתר אנשים שרכשו דירה בפרויקט מגורים בעיר נתניה לפני כשנתיים במסגרת מודל התשלום ‎7/93.

מדובר בדירות חדשות שנרכשו “על הנייר”, כאשר בשלב הרכישה שולמה מקדמה של כ-7% ממחיר הדירה, והיתרה אמורה להיות משולמת לקראת מסירת הדירה (כ-93% מהסכום).

הרכישה בוצעה דרך מתווך שליווה את העסקה, ובמסגרת השיווק הוצג לרוכשים כי הרכישה היא על מנת למכור את הזכויות בדירה לפני המסירה.

המתווך גבה על השרות הזה כ-100K תוך התחייבות (לצערנו ללא כל תיעוד/ חוזה) שהוא ימצא קונה לדירה לכשתהיה מוכנה, והרוכשים יגזרו קופון של כמה מאות אלפים (ההפרש בין הדירה על הנייר לדירה המוכנה)

והנה- מתקרב זמן התשלום הסופי- והמתווך מודיע שהוא עשה כל מאמץ אך לא הצליח למכור את הדירה, מה שמשאיר את הרוכשים להתמודד לבד עם הצורך לשלם/למצוא קונה, בתוספת ההפסד העצום של הכסף שהוא גבה מהם ללא כל תמורה.

הבנו שישנם עוד קונים רבים שנפלו בפח...

המטרה שלנו היא ליצור קשר עם רוכשים נוספים כדי:
• להבין האם קיימים מקרים נוספים עם מאפיינים דומים
• להחליף מידע בין הרוכשים
• ולבחון אפשרות להתייעצות משפטית משותפת במידת הצורך

אם אתם:
• רכשתם דירה בפרויקט מגורים בנתניה לפני כשנתיים במסגרת עסקת ‎7/93
• נכנסתם לעסקה דרך מתווך שהציע ליווי או סיוע במכירת הדירה לפני המסירה
• או שאתם מכירים מישהו שנמצא במצב דומה

נשמח מאוד שתכתבו כאן, או שתשלחו מייל לכתובת: shenbituach ואז שטרודל ג'ימייל וכו'

בשורות טובות

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה