אחרי משחק פינג פונג ארוך מאוד שנמשך כבר כמעט חצי שנה בגבול הצפוני,
הצבא הישראלי הצליח בס”ד להשיג חיסול מוצלח של 7 בכירים איראנים ועוד כמה סורים זוטרים.
מהרגע הזה, החלה מלחמה פסיכולוגית של איומים.
הראשונים כמובן, האיראנים...
***
ראשית כל הם כמובן התכחשו לעובדה שקצינים בכירים שלהם נהרגו בלבנון ואף הוציאו הודעה שטוענת שאין להם בכלל בכירים שנמצאים בדרום לבנון.
אך שלטי האיום המוצבים בדרך קבע בכיכר ’פלסטין’ שבלב טהרן, החלו פתאום לאיים עם תמונות של 7 בכירים ישראליים עם כוונות על מצחם.
בתגובה, יוזר ישראלי בשם ’המוסד’ הנמצא ברשתות החברתיות העלה את אותה תמונה אך החליף את הדמויות הישראליות ב-7 הבכירים האיראניים שחוסלו בלבנון.
בשלב זה שהאיראנים כבר לא יכלו להכחיש את מעורבותם בלבנון, הם עברו לשלטי חוצות מלווים בדגלי חיזבאללה, ואף החלו לפרסם סרטוני איום על בכירים ישראלים.
כמובן שבישראל לא טמנו ידיהם בצלחת, וכל מיני האקרים ישראליים פרצו לטלפונים של בכירים איראניים ושלחו להם איומים.
_____
בתאריך 27 בספטמבר חוסל נסראללה עם הרבה מאוד בכירי חיזבאללה בבונקר שלו הנמצא בלב הדאחייה בביירות.
____
עיתונאי בכיר מטעם הניו יורק טיימס יצא לתחקיר עיתונאי מעמיק, לגלות איך ישראל גילתה את מיקומו של הבונקר הסודי של נסראללה.
לתדהמתו גילה העיתונאי, שהמוסד הישראלי הצליח לגלות את המיקום הסודי, רק בזכות המלחמה הפסיכולוגית המתמשכת.
במסגרת התחקיר התברר, שלמוסד הישראלי נודע שבמשטר האיתוללות האיראני יש בכיר אחד בשם עלי קאמראא’ני המקורב מאוד לנשיא העליון ח’מינאי, והוא היחיד שיודע היכן ממוקם הבונקר הסודי ואת דרכי יצירת התקשורת עם המקום.
המוסד הצליח לעקוב אחרי עלי 24 שעות ביממה באמצעים טכנולוגיים מסווגים, אך כל המאמצים הישראליים לגרום לעלי לבקר בלבנון וללכת לבונקר וכך לגלות היכן המיקום - עלו בתוהו, מכיוון שעלי פחד מהמלחמה בלבנון ולא נסע לשם כמעט מתחילת המלחמה.
כשהמלחמה הפסיכולוגית עברה לשלב של שליחת איומים ישירות לטלפונים של הבכירים האיראניים, במוסד החליטו לעלות על הגל ולנסות להרוויח מזה משהו.
ישראל הטילה מיסוך טלפוני כבד על כל רובע הדאחייה בביירות כדי שלא יתאפשר לאף אחד להוציא ולקבל הודעות ושיחות מכל האיזור.
האקר בכיר מהמוסד פרץ לטלפון של קאמראא’ני, ושלח לו סרטון ערוך היטב בai שבו רואים חיילי קומנדו ישראליים שנמצאים בתוך הבונקר של נסראללה ומנהלים קרב יריות עם לוחמי החיזבאללה הנמצאים שם, בסרטון נראה תחילת הקרב, אך הסרטון נעצר באמצע הקרב בלי שרואים מה הם תוצאות הלחימה.
בסיום הסרטון נכתב לעלי כך: ’בשעה טובה הצלחנו לחסל את חסן נסראללה.
אנו שומרים על זה כעת בסודיות מוחלטת, אך אנו דורשים ממך להודיע על כך לחמינאי, כדי שיורה על הפסקת הלחימה מול ישראל. באם יסרב - הוא הבא בתור! על החתום - המוסד הישראלי’.
עלי נלחץ מהסרטון מאוד והחל לנסות ליצור קשר עם הבונקר בביירות ולאמת או להכחיש את הדברים.
כל ניסיונותיו ליצור את הקשר הדרוש נכשלו עקב המיסוך הישראלי.
עלי החל לחשוב על גיחה מהירה לדאח’ייה ולברר בעיניו את המתרחש, אך עדיין פקפק בדבר וחשש לסיוע בעיקר בגלל המלחמה וההפצצות היומיומיות שם.
יום לאחר מכן כשהמוסד הבין שהוא עדיין חושש, הם שלחו לו סרטון נוסף. את החלק האחרון של הלחימה בבונקר, ובסיום הסרטון נכתב לו שהם מקציבים לו 48 שעות אחרונות להעביר את התוכן לח’מינאי, ואם הם לא יקבלו תגובה חיובית - ח’מינאי ויתר הבכירים יחוסלו.
בשלב הזה, כשעלי נלחץ מאוד ובעיקר בגלל הדדליין הקצר שכלל איום גם על חייו, הוא החליט לנסוע ולראות בעיניו את מה שהתרחש בבונקר, ואם הדבר יתברר כנכון - הוא יעביר מייד את המידע לנשיא.
כמובן שכשהוא הגיע לבונקר הוא ראה שהכל שקר וכזב והבונקר נשאר סגור ובטוח 80 מטר מתחת לאדמת הדאח’ייה, והוא הבין שהוא נפל למתיחה שהיא חלק מהמלחמה הפסיכולוגית של ישראל, וכמובן שאין לו כבר עניין להטריד את הבוס הגדול בכך שנפל קרבן לפסיכולוגים מישראל...
מה שעלי לא ידע, זה שהמוסד הישראלי עקב אחריו בשבע עיניים מהרגע שהוא יצא מביתו שטהרן ועד הרגע שהגיע לבונקר בדאח’יה וכך הם הצליחו לעלות על מיקום הבונקר, ועל ידי זה להתניע את מבצע ’סדר חדש’ שבראשו חיסול נסראללה כחודשיים לאחר ביקורו במקום.
העיתונאי פרסם את התחקיר הזה בניו יורק טיימס וצירף לכתבה את הסרטון הראשון שישראל שלחו לבכיר האיראני.
התחקיר הזה עשה רעש גדול בעולם, וכל הסקרנים דרשו לראות גם את חלקו השני של הסרטון, אך העיתונאי לא הסכים לחשוף אותו.
יומיים לאחר פרסום התחקיר המעמיק הזה, העיתונאי קיבל הזמנה לכנס עיתונאים גדול, שבמהלכו הוענק לו פרס על התחקירים המצוינים שלו.
במהלך הטקס כמובן שרבים מחבריו העיתונאים מרחבי העולם ביקשו ממנו לראות את המשך הסרטון - החלק שהלחיץ את עלי וגרם לו לנסיעה הרת הגורל לביירות.
***
כשלחצו עליו הוא אמר ”אוקיי, אני אראה לכם את המשך הסירטון”.
בהמשך רואים את מפקד הקומנדו צורך על פיקודיו ”חדל ירי” ”חדל אש”.
ופתאום חייל זוטר, כששמע את המילה ”אש” שיגר ירייה מדוייקת אל מצחו של חסן נסראללה...
לסנדוויץ’ המקורי
הנושאים החמים
