אתגר סנדוויץ' - אתגר דו שבועי

  • הוסף לסימניות
  • #1
למה לכתוב מחדש אם @אוראל סולטן עשה עבודה מצוינת?
קבלו רצף עובדות מעניין:

אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)
עליכם לבחור אחד מהשיתופים שלכם בקהילה.
זה יכול להיות שיר, סיפור קצר, פרוזה, או פרק מתוך סיפור בהמשכים. (ואם פספסתי ז'אנר מסוים, אתם מוזמנים להוסיף אותו...)

היצירה הזו, כמו כל יצירה באשר היא, מורכבת מהתחלה, מאמצע ומסוף.
נגדיר את ההתחלה ואת הסוף כפרוסות לחם, ואת האמצע כממרח.
באתגר הזה עליכם להחליף את הממרח.
העתיקו את ההתחלה ואת הסוף, וכתבו ביניהם יצירה חדשה, רחוקה-רעיונית ככל הניתן מהיצירה המקורית.
הקפידו שטעם הממרח ישתלב היטב בטעם הפרוסות, שיהיה טבעי וטעים...
ובמילים ברורות, שסגנון הכתיבה, המשלב, הקצב, החריזה אם ישנה, יתאימו לאלו בקטע המקורי.

עד איפה ההתחלה? מאיפה הסיום? לא מוחלט.
אפשר פסקה ואפשר שתיים שלוש שורות.
תלוי באורך הכולל של הקטע.
מה שחשוב שלא יהיו אלו משפטיים גנריים שיכולים להוות התחלה או סיום לכל קטע...

אני מקווה שלא תכעסו יותר מדי שאני מבקשת מכם לשנות יצירה שלכם.
זה דבר מעצבן וקשה- ומכאן האתגר!!

יש לצרף קישור ליצירה המקורית.


האתגר יינעל בע"ה ביום שלישי, י' בטבת, בחצות.

יש שאלות? הערות? מחמאות לכותבים המוכשרים? מוזמנים לנספח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
פרוסה.

***
שלימזל הקיץ משנתו, מבטו המטושטש ננעץ בדמות כהה שמולו. בהלה אחזה בגופו וזרועו נשלחה קדימה. המראה הסדוקה הציגה את בבואתו, מחקה בדייקנות את תנועת ידו, כמגחכת על מחשבתו הדמיונית. איש לא עמד בחדר.

כפות רגליו נדחקו אל זוג כפכפיו הבלויים, השמש היוקדת בעוז מלגלגת על האיחור. עבודתו החשובה ממתינה לו. חבוש בכובעו הממורט סר אל סמטת הקבצנים. מקווה להשיג נדבה ראויה.

אנשים רבים חלפו, השעות נקפו. מגבעתו השמוטה נותרה ריקה מכל מטבע. בצר לו נע לעבר ביתו של רב העיירה, פסיעותיו נגררות במשעול הקשה. דפיקה קלה והדלת נפתחה, אשת הרב כיוונה אותו לחדר הרב, עמוס הספרים. שלימזל הודה בבושה כי לא אכל מאום. מבוקשו ניתן לו ולאחר דקות מספר יצא מהבית כשתרמילו מכיל כריך ומכתב, "מוכ"ז זקוק לסך הגון, אנא סייעו לו לאסוף ממון רב".
רגלו החליקה במדרגה, גופו הוטח לקרקע וכתפיו נשמטו. התיק נקרע, חפציו נפוצו לכל עבר, קצות אצבעותיו טרחו בליקוט הפירורים.

השיטוט בדרך זימן מנגינה עמומה. ראשו סבב לעבר הקול, זיהה תכונה רבתי בבית הגביר. חתונה היא הזדמנות נאה לקבלת מעות. בריצה קלה זינק לברוש המשקיף לאחוזת הפאר. להבות האש ליחכו בלהט את קירות הבית, פעמוני לוחמי האש גברו, מתריעים בפני המתגודדים סמוך לסכנה. ענף כבד נסדק, צנח בחזקה, רמס כל מה שבדרכו אל האדמה. הנזק היה בלתי הפיך, הגופה המרוסקת דממה.

ההלוויה נערכה כנהוג, לאחר הטהרה ועיטוף התכריכים החל המסע לבית הקברות. נושאי המיטה אחזו בצדדיה, פוסעים לאיטם בעפר. התלולית הקטנה בה נתקלו הסיטה את האלונקה אל פתח בור סמוך. הם קמו והסירו את האבק מעליהם, מנערים בנמרצות את בגדיהם. לאחר דיון קל ביניהם החלו לגרוף גושי חול, המת כוסה לגמרי.
לוחית קטנה הונחה מעל "כאן קבור שלימזל".

סגרתי את הספר.
אצבעותיי נוטפות נוטלה.
תהיתי בקול, מה הקטע למרוח ככה?.

***
פרוסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נום לך
נום ילדי
נום לך
מחמדי

שקט רך
לכאן נכנס
שַׁן לך,
הן שקט הס

עוד רגע קט
תקום,
תצחק
נלך לגן,
נוציא משחק

אשמור אותך
מכל משמר
עולל שלי,
בן יקר

ואם תבכה
בכי דק
אנשק
אחבוק חזק

הן בזכותך
אוזני שומעות
קולות
של צחוק
ופעיות

לולא
הגעת אל בֵּיתי
היו כבים
ימים
איתי

היתה אוחזת
בהלה
במקום הרוגע -
המולה

או אז
היה ליבי נרעש
ולא דממה
ושקט הס.

שקט הס
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אחרי משחק פינג פונג ארוך מאוד שנמשך כבר כמעט חצי שנה בגבול הצפוני,
הצבא הישראלי הצליח בס”ד להשיג חיסול מוצלח של 7 בכירים איראנים ועוד כמה סורים זוטרים.
מהרגע הזה, החלה מלחמה פסיכולוגית של איומים.
הראשונים כמובן, האיראנים...
***
ראשית כל הם כמובן התכחשו לעובדה שקצינים בכירים שלהם נהרגו בלבנון ואף הוציאו הודעה שטוענת שאין להם בכלל בכירים שנמצאים בדרום לבנון.
אך שלטי האיום המוצבים בדרך קבע בכיכר ’פלסטין’ שבלב טהרן, החלו פתאום לאיים עם תמונות של 7 בכירים ישראליים עם כוונות על מצחם.
בתגובה, יוזר ישראלי בשם ’המוסד’ הנמצא ברשתות החברתיות העלה את אותה תמונה אך החליף את הדמויות הישראליות ב-7 הבכירים האיראניים שחוסלו בלבנון.
בשלב זה שהאיראנים כבר לא יכלו להכחיש את מעורבותם בלבנון, הם עברו לשלטי חוצות מלווים בדגלי חיזבאללה, ואף החלו לפרסם סרטוני איום על בכירים ישראלים.
כמובן שבישראל לא טמנו ידיהם בצלחת, וכל מיני האקרים ישראליים פרצו לטלפונים של בכירים איראניים ושלחו להם איומים.
_____
בתאריך 27 בספטמבר חוסל נסראללה עם הרבה מאוד בכירי חיזבאללה בבונקר שלו הנמצא בלב הדאחייה בביירות.
____
עיתונאי בכיר מטעם הניו יורק טיימס יצא לתחקיר עיתונאי מעמיק, לגלות איך ישראל גילתה את מיקומו של הבונקר הסודי של נסראללה.
לתדהמתו גילה העיתונאי, שהמוסד הישראלי הצליח לגלות את המיקום הסודי, רק בזכות המלחמה הפסיכולוגית המתמשכת.
במסגרת התחקיר התברר, שלמוסד הישראלי נודע שבמשטר האיתוללות האיראני יש בכיר אחד בשם עלי קאמראא’ני המקורב מאוד לנשיא העליון ח’מינאי, והוא היחיד שיודע היכן ממוקם הבונקר הסודי ואת דרכי יצירת התקשורת עם המקום.
המוסד הצליח לעקוב אחרי עלי 24 שעות ביממה באמצעים טכנולוגיים מסווגים, אך כל המאמצים הישראליים לגרום לעלי לבקר בלבנון וללכת לבונקר וכך לגלות היכן המיקום - עלו בתוהו, מכיוון שעלי פחד מהמלחמה בלבנון ולא נסע לשם כמעט מתחילת המלחמה.
כשהמלחמה הפסיכולוגית עברה לשלב של שליחת איומים ישירות לטלפונים של הבכירים האיראניים, במוסד החליטו לעלות על הגל ולנסות להרוויח מזה משהו.
ישראל הטילה מיסוך טלפוני כבד על כל רובע הדאחייה בביירות כדי שלא יתאפשר לאף אחד להוציא ולקבל הודעות ושיחות מכל האיזור.
האקר בכיר מהמוסד פרץ לטלפון של קאמראא’ני, ושלח לו סרטון ערוך היטב בai שבו רואים חיילי קומנדו ישראליים שנמצאים בתוך הבונקר של נסראללה ומנהלים קרב יריות עם לוחמי החיזבאללה הנמצאים שם, בסרטון נראה תחילת הקרב, אך הסרטון נעצר באמצע הקרב בלי שרואים מה הם תוצאות הלחימה.
בסיום הסרטון נכתב לעלי כך: ’בשעה טובה הצלחנו לחסל את חסן נסראללה.
אנו שומרים על זה כעת בסודיות מוחלטת, אך אנו דורשים ממך להודיע על כך לחמינאי, כדי שיורה על הפסקת הלחימה מול ישראל. באם יסרב - הוא הבא בתור! על החתום - המוסד הישראלי’.
עלי נלחץ מהסרטון מאוד והחל לנסות ליצור קשר עם הבונקר בביירות ולאמת או להכחיש את הדברים.
כל ניסיונותיו ליצור את הקשר הדרוש נכשלו עקב המיסוך הישראלי.
עלי החל לחשוב על גיחה מהירה לדאח’ייה ולברר בעיניו את המתרחש, אך עדיין פקפק בדבר וחשש לסיוע בעיקר בגלל המלחמה וההפצצות היומיומיות שם.
יום לאחר מכן כשהמוסד הבין שהוא עדיין חושש, הם שלחו לו סרטון נוסף. את החלק האחרון של הלחימה בבונקר, ובסיום הסרטון נכתב לו שהם מקציבים לו 48 שעות אחרונות להעביר את התוכן לח’מינאי, ואם הם לא יקבלו תגובה חיובית - ח’מינאי ויתר הבכירים יחוסלו.
בשלב הזה, כשעלי נלחץ מאוד ובעיקר בגלל הדדליין הקצר שכלל איום גם על חייו, הוא החליט לנסוע ולראות בעיניו את מה שהתרחש בבונקר, ואם הדבר יתברר כנכון - הוא יעביר מייד את המידע לנשיא.
כמובן שכשהוא הגיע לבונקר הוא ראה שהכל שקר וכזב והבונקר נשאר סגור ובטוח 80 מטר מתחת לאדמת הדאח’ייה, והוא הבין שהוא נפל למתיחה שהיא חלק מהמלחמה הפסיכולוגית של ישראל, וכמובן שאין לו כבר עניין להטריד את הבוס הגדול בכך שנפל קרבן לפסיכולוגים מישראל...
מה שעלי לא ידע, זה שהמוסד הישראלי עקב אחריו בשבע עיניים מהרגע שהוא יצא מביתו שטהרן ועד הרגע שהגיע לבונקר בדאח’יה וכך הם הצליחו לעלות על מיקום הבונקר, ועל ידי זה להתניע את מבצע ’סדר חדש’ שבראשו חיסול נסראללה כחודשיים לאחר ביקורו במקום.

העיתונאי פרסם את התחקיר הזה בניו יורק טיימס וצירף לכתבה את הסרטון הראשון שישראל שלחו לבכיר האיראני.
התחקיר הזה עשה רעש גדול בעולם, וכל הסקרנים דרשו לראות גם את חלקו השני של הסרטון, אך העיתונאי לא הסכים לחשוף אותו.
יומיים לאחר פרסום התחקיר המעמיק הזה, העיתונאי קיבל הזמנה לכנס עיתונאים גדול, שבמהלכו הוענק לו פרס על התחקירים המצוינים שלו.
במהלך הטקס כמובן שרבים מחבריו העיתונאים מרחבי העולם ביקשו ממנו לראות את המשך הסרטון - החלק שהלחיץ את עלי וגרם לו לנסיעה הרת הגורל לביירות.

***
כשלחצו עליו הוא אמר ”אוקיי, אני אראה לכם את המשך הסירטון”.
בהמשך רואים את מפקד הקומנדו צורך על פיקודיו ”חדל ירי” ”חדל אש”.
ופתאום חייל זוטר, כששמע את המילה ”אש” שיגר ירייה מדוייקת אל מצחו של חסן נסראללה...

לסנדוויץ’ המקורי
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
השיר המקורי ;)

ילד שלי שחוזר מהגן.
שובב, מזיע, מושלם.
עברו רק כמה שעות,
אך התגעגעתי אליך, קטן.

וכשאתה רץ אלי,
כמעט בין זרועותיי,
פתאום נתקל באבן קטנה,
משתטח למרגלותיי.

היסטריה אימהית במעלה הגרון,
וצווחת בהלה, לחץ, חיוורון.

כמו סירנה אדומה,
כמו אזעקת מלחמה,
כמו צונאמי לחוף,
כמו רעידת אדמה.

כמו סיר מבעבע,
כמו בנאדם שהשתגע,
כמו סבתא מרוקאית,
כמו דמיון מתעתע.

אני יודעת,
אני מוגזמת ומופרעת,
אבל מה לעשות?
אני אמא משוגעת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
המקורי

יש אנשים שאיבדו בייסורים את חייהם ,
יש ילדים קטנים שחזו במות הוריהם,
יש שלעולם לא ישובו להשתמש ברגליהם
ויש שיושבים היום בבית ולא ישכחו את שראו עיניהם
[החרדי]
ואולי אתה אחד כזה, אחי הכועס
ששואל את עצמו למה החרדי לא מתגייס
וכיצד יתכן שאת התורה אני מנכס
ואת טענותיי בשמה אני מבסס
[החילוני]
והרי עברנו את הנורא מכל
הכיצד לומר "נמות ולא נתגייס" אתה יכול?
למה נראה שאתה מתרחק
ולמה בויכוח באיזה שלב משתתק?
[החרדי]
ואני את טענותי אטען פה גם
למה נראה שבעיניך אני לא בנאדם
איך ייתכן שמכל החוקים במדינה
סידרתם כך שאהיה אני זה שסובל הכי הרבה ממנה?
כאילו שאין פשעים באמת חמורים
רצח גניבה ועוד כל מיני איסורים
שמכולם מצביעים אתם
עלי רק כי אני לא לוחם
ואם בחרתי בהסתפקות במועט
גם את המעט לקחתם ומטה לחמי נשמט
וכמו לא די בכך להסתובב בגוש דן
זה להזמין אלי קריאות וקללות שלא ידע השטן
אם אצטרך ללכת לטיפול בבית חולים
אזכה לסינון קללות וגידופים
וכל זה עוד איכשהו מחיר
שתמורת תורת חיים הופך להיות סביר
אבל איך אתה יכול להסביר
שיש לך טענות על נושא שאתה לא מכיר?

אז נכון לא חילצתי חטוף
ולא פיניתי בית שרוף
ומולך עכשיו אני חשוף
ללא יכולת לדקלם שמות הפלוגות רצוף

ואיני מכיר משפחות נופלים
ואיני מנפנף לחיילים בבסיסים
בקושי שמות ופרצופי חטופים
מכיר כי התפללתי עליהם וקיויתי לניסים

אך מפאת קוצר היריעה רק דבר אחד תדע, נשמה
אפילו שלא שמעתי צרחות אימה
לא ראיתי גופה צונחת
ולא יריתי באש קולחת

כשאתה חוזר חי הביתה אני שמח יותר
וכשאתה נלחם-אני פוחד עליך- וזה לא סותר
גם אני מייחל ניצחון לראות
ועל כל מה שעברנו- גם הלב שלי לא מפסיק לבכות

והלוואי ויהפכו לאתים ברזלי חרבות
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
השיר המקורי

העליתי יצירה
לאתר של מעצבים
ורציתי לבחון
את תגובת הסובבים
אחד עשה לייק
כי עשיתי לו אתמול
השני פרצוף נדהם
עם פה כזה גדול
השלישי הרביעי
וכל שאר אנשי הרשת
כנראה משכו כתף
והיצירה פה מתייבשת
פתאום גיליתי טריק
פשוט וגאוני
פתחתי עוד פרופיל
מהמייל השני
ועוד כמה פרופילים
בדויים ומשונים
מכל המשפחה
החברים והשכנים
וחייכתי לעצמי
איך נפלו כולם בפח
כי אני זה שנתתי
את היחס ב'נספח'
והם לא מדמיינים
שאני זה גם 'שרוך'
וגם 'אוהב פסטה'
וגם 'יוסוף הארוך'
וגם וגם וגם
ויש עוד רשימה
של תומכים, מעריצים
שמעלים אותי רמה
ולמה בכל זאת
לא ניצחתי אתגרים?
כי השופט הערמומי
היה גם שאר המתחרים:(

אהבתם? שימו לייק;)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #9

טלטול
קריעה,
ומאבק

בלבול
כמיהה
לפתרון חזק


מחשבות
לא מתחשבות
חשקים
ותאוות

מנוסָה
בנסיונות
אנוסה
לכשלונות

לנסות להתנוסס
להתנסות,
להתמוסס

ועוד
להתעמת
להתעלם
להתעורר

למעוד
להתאמץ
להתחמם
ולשחרר
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
השיר המקורי

ילדה ונוף

הִכַּרְתִּי נוֹף,
אֲהַבְתִּיו.
מֵאָז, מִתָּמִיד.
נוֹף פִּרְאִי, סוֹחֵף,
אֵשׁ בִּשְׂדוֹתָיו.
מֶרְחָבָיו פְּרוּשִׂים עַד אֵין סוֹף,
סוֹעֲרִים.
בּוֹעֲרִים
בְּלַהַט מַרְהִיב עֵינַיִם,
מַצִּית דִּמְיוֹן.
עַד אֲשֶׁר בָּאת,
יַלְדָּה,
וְכִנַּסְתְּ נוֹף
אֶל מִסְגֶּרֶת,
תָּלִית עַל קִיר חָלָק.
הִשְׁקַטְתְּ רוּחַ שֶׁבּוֹ,
טָבַלְתְּ מִכְחוֹל
בְּתָכֹל
וְיָרֹק
וְשֶׁקֶט.
פָּסַעְתְּ לְאִטֵּךְ בֵּין שְׁבִילָיו,
נְשִׁימוֹתַיִךְ רַכּוֹת.
וְלִמַּדְתְּ אוֹתִי,
יַלְדָּה,
לֶאֱהֹב.
אוֹתוֹ. אוֹתָךְ.
כָּכָה, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם.
יַלְדָּה וְנוֹף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לקטע המקורי

100
אין לי ברירה.
אני מאוד רוצה לקום מהמיטה וללכת לתפילה כמו כל יום רגיל אבל אני לא יכול.
לא יכול.
האי יכולת המטריפה הזאת החוסר אונים המקומט הזה, הזקן.
מרגיש כלוא בכלוב של חולשה. אני באמת לא יכול לקום מהמיטה. אני צריך לטפל בגינה הקטנה שלי אבל אני לא יכול.
לא יכול.
אני צונח חזרה לתוך שינה, מקווה שזה לא עילפון. העיניים שלי חוטפות הצצה דרך התריס שלא נסגר עד הסוף. תפוז שבשל כבר מזמן צונח ממקומו על ראש עץ התפוזים הגדול שבגינה שלי, נופל על הקרקע מגובה רב מידי.
מתפוצץ.

שחור. עלטה. הבזק אור.

99
אתמול בקושי הצלחתי לקום כדי לאכול משהו. בוודאי לא לצאת מהבית.
אני צריך לבקש עזרה. היום, יש מספרים שאפשר להתקשר אליהם, יש אנשים טובים שישמחו לתת לי עזרה, כך שאני אפילו לא צריך לבקש משהו מהנכדים שלי, שלא באו לבקר כבר המון זמן.
אני לא זוכר איפה הנחתי את הטלפון הישן שלי.
אני לא יודע איך להשתמש בפלאפון עם המסך הזה, הגדול.
אני יכול להכריח את עצמי לדפוק בדלת של השכן ממול, הוא לא נחמד אבל הוא יתן לי להשתמש בטלפון ובטח יש לו גם איזה ספר טלפונים עבה עם כל המספרים שאני אצטרך. אולי גם הם יסכימו לטפל בעץ שלי.
אבל אני לא יכול-
לבקש עזרה---
תפוז נוסף נופל מהעץ.
מתפוצץ.

***

84
אני יושב מול הדלת של החצר שלי.
מישהו דופק בדלת.

טוק טוק.
טוק טוק.

קשה לי לקום, אבל אני קם.
בפתח עומד ילד צעיר, הוא נראה קצת מבוהל, כאילו אני מפחיד אותו או משהו.
הוא אומר לי שהוא מבקר אצל סבא שלו.
הוא אומר לי שסבא שלו צריך עזרה והוא לא יודע ממי לבקש אז הוא דפק כאן.
אני הולך איתו ביחד. קצת קשה לי ללכת אבל כמו שאבא ז"ל לימד אותי, שיהודי צריך עזרה - עוזרים לו, לא משנה מה.
אני לא מכיר את היהודי המבוגר ששוכב על המיטה ונראה חיוור. זה מוזר, אני גר כאן כבר הרבה מאוד זמן, כנראה הוא חדש.
אבל הוא צריך עזרה.
ואני עוזר לו.

אני מציע לו משהו לאכול.
אני מתקשר לנכדים שלו, הם לא עונים.
אני מתקשר שוב והם עונים בסוף.
הם מבטיחים שהם מיד באים.
הם באו.

הם בחורים צעירים וחזקים, נראים קצת עסוקים כמו כולם בדור הזה, אבל...
אבל אני חושב שהם יסכימו לעזור לעץ התפוזים שלי.


אני מתעקש ללוות את היהודי לבית החולים, הוא צריך עזרה. הוא יהודי. אני עוזר לו.

הבן שלו מגיע, מתנשף. הוא אומר לי תודה.

***

"אבל סבא, למה לא התקשרת לבקש עזרה? היינו מגיעים מיד!"
---

אולי בצינורות האלה של בית החולים זורם חמצן, אבל אני עדיין מרגיש חנוק, בלב שלי.
אם רק...
רגע, התפוזים שלי!
---
"עזבי טלי, אני פשוט אשלח אותו לאיזה בית אבות טוב. כן, כן, אני אברר. הבנאדם פשוט לא יודע לדאוג לעצמו."

***
לפעמים מורחים עוד משהו, מעל הפרוסה העליונה.


חזרתי הביתה, אני יושב על המיטה שלי, מרגיש עייף פתאום, אין לי כבר כוח.

אני יהודי.
אני צריך עזרה.
אפשר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
הפסקת העשר מתחילה.
בזה אחר זה נשלפים סנדוויצ'ים מהתיקים. מגוונים, מושקעים, מעלי ניחוחות.
ואם נבחן אותם לעומקם נגלה כי-

במקום השלישי, @נתנאל היוצר , עם קטע חד ונוקב שמשלים באופן מלא את הקטע המקורי. זה בעצם אותו רעיון, כשהוא מוצג מהכיוון הנגדי, מציב מראה למציאות.

במקום השני, @מיהי , התלבטתי האם זה בסדר להתייחס לפן הטכני של הכתיבה בשיר מייסר וקורע כל כך. אך במסגרת האובייקטיביות הנדרשת בשיפוט, החלטתי שהשיר הזה עונה באופן מלא ואומנותי על דרישות האתגר. ואם השיר המקורי היה מצמרר ומטלטל, התוספת-שינוי שלו חידדו עוד יותר את עומק האובדן והתנפצות החלום. מאחלת מעומק הלב נחמה אמיתית.

במקום הראשון, קבלו את -
@צביה ר. , עם קטע מפעים. בעצם, עם שני קטעים מפעימים. מנוגדים כמו שמיים וארץ, אך זהים במהותם. בלשון ציורית מלמדים לפתוח את הלב, להכיל, לקבל ולאהוב כל נוף שבורא עולם הציב בתמונת החיים שלך.
@צביה ר. , מחכים לאתגר חדש.​

אני זוכרת שבעבר זכייה הייתה תרחיש מאיים עבורך, בגלל העדר רעיונות לאתגר חדש. סומכת עלייך שהעניין סודר מאז...​
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
וואו, @דודה , תודה רבה על הבחירה המרגשת והמשמחת בסנדוויץ' שלי ובנוף הנשקף מחלונו.
אני זוכרת שבעבר זכייה הייתה תרחיש מאיים עבורך, בגלל העדר רעיונות לאתגר חדש. סומכת עלייך שהעניין סודר מאז...
את זוכרת נכון : ) :sne:
האמת שהעניין סודר באופן חלקי בלבד, אבל בעז"ה הוא יסודר באופן מלא.
האתגר החדש יעלה אי"ה ובלי נדר עד מחר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

משרד האוצר בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ.​


תאריך פרסום: 23.03.2026

בהנחיית שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וסגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: משרד האוצר, בשיתוף משרד העבודה וארגוני מעונות היום המוכרים (מעונות הסמל) הגיעו לסיכום על סיוע מהמדינה לתקופת המלחמה בחודש מרץ: החזר תשלומי הורים ומקדמות שכר למטפלות וזאת במטרה לתת מענה לאתגרים הכלכליים ולשמור על יציבות מעונות הסמל המפוקחים לגיל הרך.
הסיכום נשען על מתווה הפיצוי לעסקים והחל"ת במימון המדינה, והוא נועד להעניק ודאות כלכלית להורים ולצוותים, ולהבטיח את חזרת המעונות המפוקחים לפעילות מיד כשהנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת.
עיקרי הסיכום:
  • החזר כספי להורים: מתוך הבנת הנטל הכלכלי על המשפחות, הוסכם כי כ-85% מתשלומי ההורים בגין התקופה שבה המעונות לא פעלו יוחזרו.
  • תשלום למטפלות: במסגרת הסיכום, יינתן מענה לתשלום עבור המטפלות באמצעות דמי החל״ת לצד מענים נוספים.
  • רציפות תפקודית: הזרמת כספי הסבסוד תעניק לארגונים גמישות תזרימית, ותבטיח את היערכות המעונות לחזרה מהירה לפעילות מלאה, בכפוף להנחיות פיקוד העורף.
במשרדי האוצר והעבודה אומרים כי המתווה מקיים את עקרונות המתווה שגובש לעסקים ולעובדים במשק, וכי המדינה למעשה מקיימת אותו ביחס לעובדי מעונות הסמל.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הגענו להסכמות חשובות עבור סיוע למעונות הסמל המפוקחים לתקופת המלחמה במטרה להבטיח את הרציפות התפקודית של המעונות, להקל על ההורים עם החזרת מרבית התשלומים, ולוודא שהמטפלות המסורות מקבלות מענה הולם, כולל מקדמות תשלום בהקדם האפשרי. אנחנו עושים את מירב המאמצים המשותפים כדי לתת יציבות ואיתנות שתסייע לאזרחים ולמשק לעבור את תקופת המלחמה בבטחון כלכלי".
סגן ראש הממשלה ושר העבודה, יריב לוין: ״אנו מצויים בתקופה מאתגרת ואנו מחויבים מחד לתת מענים לציבור ומאידך לשמור על חוסנה של מערכת הגיל הרך גם בשעת חירום. ההסכם שהגענו אליו עם ארגוני מעונות הסמל המפוקחים מבטיח יציבות, ביטחון כלכלי ורציפות חינוכית – ערכים מרכזיים למערכת החינוך ולחוסן הלאומי והחברתי. אני מחזק את ידי ההורים והציבור כולו על העמידה האיתנה בעורף ומקווה כי בשורה זו תקל על המשפחות בתקופה זו".
יו"ר פורום מעונות היום בפיקוח, ליאור גבאי: ״הסיכום של משרד האוצר ומשרד העבודה מביא סוף סוף ודאות להורים ולצוותים במעונות בתקופה מורכבת זו. ההחלטה על החזר תשלומים מירבי להורים ותשלום מלא למטפלות-מחנכות היא צעד חשוב והכרחי לשמירה על יציבות מעונות היום המפוקחים ועל הביטחון הכלכלי של העובדות. אנו שמחים כי משרדי האוצר והעבודה מבינים כי הצוותים החינוכיים, המטפלות והמחנכות הן אבן יסוד במערכת החינוך במדינת ישראל. זהו מסר חשוב של הכרה והערכה, ואנו מצפים להמשך שיתוף פעולה שיבטיח את חוסנו של תחום הגיל הרך גם בעתיד".
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.

אשכולות דומים

קבלו רצף עובדות מעניין:

אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)

אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)

וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:

כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)

אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)

אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.

שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.

שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.

אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.

האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!

בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))

לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.

שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.
ברוכים הבאים לאתגר החדש - שיר של יום.

כחובבת מושבעת של סוגת השירה, לא יכולתי שלא להקדיש לה את האתגר הזה.

משערת שברגע זה ממש איבדתי חלק מכם - אלו שאינם נמנים על חובבי הז'אנר - אבל לפני שאתם הולכים מכאן, אבקש שתקדישו עוד רגע לנסות לטעום, לבחון ולשקול יציאה מאזור הנוחות, כי זו מהותו של אתגר. הוא מאתגר.
בטוחה שכשתצלחו אותו - הסיפוק יהיה גדול, ואולי אולי אפילו תגלו שזה ממש טעים : )

אז קדימה, בואו נתחיל לשורר : )

הקהילה המדהימה שלנו מלאה בקטעים ובסיפורים שנכתבו בכישרון רב על פי כללי הכתיבה - אפיון דמות, דמויות ראשיות ומשניות, חלוקה לפסקאות, בניית עלילה, ועוד...
קחו סיפור אחד כזה המתאר אנקדוטה או רגע מחיי היומיום (שלכם או של אחרים), או לחילופין קטע הומור, סאטירה, או כל קטע אחר שאינו שיר. נערו ממנו את כל כללי הכתיבה הרגילה, השאירו לכם רק את תמצית ליבו ורעיונו - והפכו אותה לשיר.
מדגישה - לא שיר ערטילאי אפוף סוד ומסתורין - אלא שיר שמתאר רגע יומיומי, מחשבה, רגש. כזה שהקורא יוכל להבין ולהזדהות.

הבחירה היא שלכם האם להתמקד במאורעות הטכניים, בזווית הרגשית, או זו המחשבתית. האם השיר ייכתב בגוף ראשון, שני או שלישי, אולי רק יתאר מצב. האם הוא יהיה מחורז או לא. מה יהיה המשלב הלשוני שלו. האם הוא ישעשע, ירגש, או יעורר מחשבה...

כמעט הכל נתון לבחירה ולשיקול הדעת שלכם, רק שימו לב למגבלות הבאות:
- אורך השיר לא יעלה על 30 שורות ולא יפחת מ-6.
- חובה לצרף קישור לקטע עליו מתבסס השיר.

בנספח אפשר לפטפט, לשורר, להאיר ולהעיר...

היום יום ראשון בשבת שבו נפתח האתגר, ויינעל אי"ה ביום ראשון כ"ו בסיוון.

בהצלחה רבה!
זוכרים את הימים שבהם מכתב היה הרבה יותר מאותיות קרות על מסך ולחיצה קלילה על 'שלח'?
גם אתם מתגעגעים למריחות הדיו הכחול על דף שורות מה'אמצע של המחברת'? לקרעי המעטפה הפזורים (כי למי יש סבלנות לפתוח את הלשונית כמו שצריך), ולהתרגשות כשעוד בול הצטרף לאוסף?

טוב, זה לא ממש קשור לאתגר. סתם כדי לבדוק בני כמה אתם ;)

ועכשיו למה שבהחלט קשור:

באתגר הפעם עליכם לכתוב מכתב.

מי המוען? מי הנמען? מה הנושא? – בחירה חופשית שלכם.
זה יכול להיות מכתב אישי לחבר/ה, מכתב מהנהלת בית הספר להורים, מכתב מוועד הבית לשכנים, מילד להורים או להפך, מחברת החשמל לסרבני תשלום, מכתב פיטורין ממעסיק לעובד, ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם, והיא טובה.

רגע, עוד לא סיימנו.

סיימתם לכתוב? הכנסתם למעטפה? הדבקתם בול? שלחתם? חיכיתם נצח שדואר ישראל ייזכר מה תפקידו בעולמו? הנמען הנרגש / הנבוך / הכועס / המשועשע קיבל סופסוף את מכתבכם?

מצויין.
עכשיו הגיע הזמן להחזיר תשובה.

כתבו מכתב תשובה, ו- שימו לב - עליכם לכתוב אותו בסגנון או ז'אנר שונה מזה שבו כתבתם את המכתב הראשון.

אם המכתב הראשון היה רשמי ופורמלי, מכתב התשובה יהיה משתפך ורגשני.
אם הראשון היה קליל ומצחיק, מכתב התשובה יהיה נוגע ללב.
אם הראשון היה סוג של סיפור או מונולוג, מכתב התשובה יהיה שיר.
אם הראשון נכתב במשלב מליצי, התשובה תהיה עממית.

אלו רק דוגמאות. סומכת על היצירתיות שלכם שתפתיע עם סגנונות מעניינים ושונים.

לסיכום 'מברקי' – עליכם לכתוב שני מכתבים: מכתב פניה ומכתב תשובה, כל אחד מהם בסגנון שונה.

כמה דגשים:

  • המבנה – מבנה מובהק של מכתב (פניה אל הנמען, גוף נוכח, חתימת המוען).
  • סגנון כתיבה תואם מוען ותואם תוכן.
  • כדי להקל על העומס בתיבת הדואר – אורכם של שני המכתבים יחד לא יעלה על 750 מילים.

- האתגר יינעל אי"ה בעוד שבועיים, יום חמישי כ"ו בטבת.

בהצלחה רבה!
מחכה לתיבה מתפקעת : )

תגובות, שאלות, ומכתבים למערכת –
בנספח.
ברוכים הבאים לאתגר נובמבר ספרותי השלישי, בקהילת הכתיבה בפרוג.

על האתגר:
האתגר נולד בהשראת 'אתגר האינקטובר' הבינלאומי המתארח כמיטב המסורת בקהילת המאיירים,
כאן בפרוג.
האתגר יימשך במשך כחודש ימים. לא יהיו בו מנצחים והוא אינו נושא פרסים, ומטרתו היא אחת - לעודד כתיבה.

אחת השיטות המוצלחות והטובות ביותר בעולם להפוך לכותב מיומן ומקצועי, היא פשוט לכתוב.
גם כשקשה, כשאין חשק, כשההשראה לא מגיעה וכשנראה לנו שאנחנו הכותבים הכי איומים בעולם, אנחנו לא נתייאש ונמשיך לכתוב.
אתגר זה בא לעזור במתן נושאים ורעיונות לכתיבת כל קטע בכל נושא וסוגה, כל יום.

בנוסף, זוהי השנה השלישית בה אנו מקיימים את האתגר המיוחד הזה, (כבר "חזקה") כן, זה מרגש ומדהים. אתם מוזמנים להתרשם מאתגר השנה הראשונה והשנייה.

פרטי האתגר:
כתבו קטע אינטואיטיבי או ספרותי, עד 300 מילה, על הנושא היומי. לכל יום מימי האתגר יהיה נושא יומי משלו (רשימת הנושאים והימים כאן למטה).
כל קטע יתקבל בברכה, העיקר לכתוב.
מיותר לציין שאין כוונה להתחייב לכתוב כל יום סיפור, אך הרשות נתונה למעוניין.
*האתגר מתקיים כ'אתגר בונוס' במקביל לאתגרים הדו-שבועיים


כללים:
קטעי הכתיבה יועלו כאן באשכול הזה.
כל פטפטת, ביקורת, מחמאות, שאלות ודיונים - לנספח.

על מנת למנוע בלבול, בכל לילה בשעה 00:00 נגמר הנושא של אתמול ועוברים לנושא של מחר, לפיכך, מי שלא הספיק להעלות את הסיפור עם הנושא של אתמול, מוזמן להעלותו לנספח.

מומלץ לציין את הנושא היומי בראש הסיפור (אפשר עם סימן 'האשטג' - #) בכתיבת שם הנושא או מספר היום (לדוג': 1# - שפם).


רשימת הנושאים בעברית (כל נושא מייצג יום מימי החודש הלועזי)
1. שפם.
2. שזירה.
3. כתר.
4. עכור.
5. צבי.
6. תמימות.
7. כוכב ים.
8. פזיז.
9. כבד.
10.לסחוף.
11. עקיצה.
12. חברים.
13. משקה.
14. ארגז.
15. מרופט.
16. לפשל.
17. מקושט.
18. עסקה.
19. קפוא\ארקטי.
20. יריבים.
21. פיצוץ.
22. כפתור.
23. גחלילית.
24. סוער רועש.
25. תופת.
26. מסבך\מבלבל.
27. בצל.
28. שלד.
29. שיעור.
30. ריק\פנוי.
31. פרס\ציון לשבח.


בהצלחה לכולם!
מהו מקדם?
1759311781906.png
איך מגיעים אליו?
1759311914746.png
למה בכלל צריך אותו?
כדי לסווג את האשכול שלכם לקטגוריה מרכזית, דבר שמקל אחר כך לאיתורו, לניקים אחרים להבין במה יעסוק האשכול ובאופן כללי למראה נקי ומסודר של האשכול.

איך משתמשים בו נכון?
כל הפרטים כאן למטה.

למען הסדר הטוב:
קורה שניקים לא מועטים מתבלבלים במקדם הנכון לאשכול שלהם. כמובן, איננו שופטים אותם, ואנו מניחים כי הדבר קרה בתום לב או מבלי משים.

חלק מהמקדמים כבר לא רלוונטיים לימנו, והם פריט לא מעודכן מימים עברו. מהסוג של הענתיקות שמוצאים על מדפים ישנים אבל לא באמת משתמשים בהם. ועל כן נבקש שיהיו בבחינת "לראותם בלבד". לא להשתמש בהם.

למען הסדר הטוב (תרתי משמע) נחדד את משמעותה של כל הגדרה אחת ולתמיד:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  1  פעמים
למעלה